- הוסף לסימניות
- #1
בכל פעולה שאנו עושים זה נמצא איתנו,
כמובן הקורונה!
איפה לא?
בבית הכנסת - נזהרים
בקניות - ממעטים
בכניסה לאנשהו - מתכהלים
וכמובן על הגיינה - שומרים
ואפילו בשינה ע"ז -חולמים
אין כמעט שיחה ואפילו סתמית שהנושא לא עולה,
אבל יש מעטים שכאילו חיים בפלנטה אחרת ומצליחי להתנתק,
אתמול בלילה שוחחתי עם בן משפחתי כן
"הישיבע בוחער"
שסגר עצמו ביחד עם קבוצה בישיבה בתוך הקפסולה,
ששם הוא מנותק מהכל, כי הרי אי אפשר לצאת, וא"כ הדבר היחיד שנשאר זה
הויות דאביי ורבא, והסתירה ברמב"ם,
שכל כולו שקוע בארבע אמות של תורה!
והעוילם הזה היחיד שיש לו זה הטלפון להתעניין מדי פעם אצל ההורים מה קורה בקורונה,
כאילו מדובר בחדשות על תאילנד...
ואז בשיחת הטלפון אומר לי כאילו בטבעיות,
החלטנו רוב הקפסולה שבבין הזמנים נשארים בישיבה!!!
והשאלה פורצת למה???
והתשובה כאילו ברורה, הרי אחרי בין הזמנים יש
אלול!!
אלול!!
אלול!! וכי אקח סיכון שלא יהיה לי אלול??
והמחשבות שלי...
בין הזמנים בלי בחורים לא שווה,
הוא צריך להחליף כוחות,
ומצד שני אם הוא בדרגה כזאת, מותר לי לקחת לו את זה?
ובגלל ההתלבטות הזאת הטלפון עובר לאמא
שבזוית עיניה עומדת הדימעה
אבל בקול בוטח אומרת כל השנים גדלנו על מסירות נפש, אתגעגע מאוד, ותורתך היא תורתי!
אשרינו שזכינו!
נ.ב.המטרה שכתבתי היא חלילה לא לגאווה, אלא כדי שנוקיר את לומדי התורה בתקופה טרופה זו,
ויה"ר שנזכה שבזכות לומדי התורה כעת יתרפאו החולים ותיעצר המגיפה.
כמובן הקורונה!
איפה לא?
בבית הכנסת - נזהרים
בקניות - ממעטים
בכניסה לאנשהו - מתכהלים
וכמובן על הגיינה - שומרים
ואפילו בשינה ע"ז -חולמים
אין כמעט שיחה ואפילו סתמית שהנושא לא עולה,
אבל יש מעטים שכאילו חיים בפלנטה אחרת ומצליחי להתנתק,
אתמול בלילה שוחחתי עם בן משפחתי כן
"הישיבע בוחער"
שסגר עצמו ביחד עם קבוצה בישיבה בתוך הקפסולה,
ששם הוא מנותק מהכל, כי הרי אי אפשר לצאת, וא"כ הדבר היחיד שנשאר זה
הויות דאביי ורבא, והסתירה ברמב"ם,
שכל כולו שקוע בארבע אמות של תורה!
והעוילם הזה היחיד שיש לו זה הטלפון להתעניין מדי פעם אצל ההורים מה קורה בקורונה,
כאילו מדובר בחדשות על תאילנד...
ואז בשיחת הטלפון אומר לי כאילו בטבעיות,
החלטנו רוב הקפסולה שבבין הזמנים נשארים בישיבה!!!
והשאלה פורצת למה???
והתשובה כאילו ברורה, הרי אחרי בין הזמנים יש
אלול!!
אלול!!
אלול!! וכי אקח סיכון שלא יהיה לי אלול??
והמחשבות שלי...
בין הזמנים בלי בחורים לא שווה,
הוא צריך להחליף כוחות,
ומצד שני אם הוא בדרגה כזאת, מותר לי לקחת לו את זה?
ובגלל ההתלבטות הזאת הטלפון עובר לאמא
שבזוית עיניה עומדת הדימעה
אבל בקול בוטח אומרת כל השנים גדלנו על מסירות נפש, אתגעגע מאוד, ותורתך היא תורתי!
אשרינו שזכינו!
נ.ב.המטרה שכתבתי היא חלילה לא לגאווה, אלא כדי שנוקיר את לומדי התורה בתקופה טרופה זו,
ויה"ר שנזכה שבזכות לומדי התורה כעת יתרפאו החולים ותיעצר המגיפה.
הנושאים החמים