דרוש מידע גג בבני ברק- בכמה אפשר למכור?דחוף!

[ארבע]

בתמורה
השכן מהקומה העליונה מוותר על הקרקע בה מתחלקים דיירי הקומות האחרות (בבני ברק זה בד״כ 2 הקומות הראשונות)

לא תמיד זה ככה.
לפעמים הבניה בחצר באה לאחר הבניה בגג והשכנים שקבלו את הגג מסרבים לה.

איך רואים מהתגובות מי גר בקומה שלישית עם גג..
למי שגר בקומה תחתונה ואין לו שום גישה לגג. ושום קשר וסיבה לעלות לקומה עליונה

סתם מציינת שהובא לידיעתי כי האדמו"ר מאמשינוב דרש משכנים שבנו על הגג המשותף את התמורה על חלקו.

גישה לגג יכולה להיות מהקומה השלישית אם פורצים בה מקום למדרגות. היא אפשרית במקרים רבים ונעשתה במקרים רבים, גם כאלו שהגג הוענק לשכנים והם השתמשו בחדר המדרגות לבניית המדרגות לקומה הנוספת, ולא בשטח מתוך דירתם.

 

[חני בנני]

כי העיריה אינה מאשרת תוספת קומות לבניינים קיימים
רק תוספת קומה לדייר הגר בקומה העליונה ולתוך דירתו.

הפיצולים אחר כך הם ענין בלתי חוקי.

אז שהשכן יבקש אישורים ואחכ יתחלקו בזה כל השכנים,
ומדרגות בהמשך לחדר מדרגות- העירייה לא צריכה לראות את זה, וזה דברים שקיימים.

 

[ממוחשבת]

גשה לגג יכולה להיות מהקומה השלישית אם פורצים בה מקום למדרגות. אפשרי במקרים רבים ונעשה במקרים רבים, גם כאלו שהגג הוענק חשכנים והם השתמשו בחדר המדרגות לבניית המדרגות לקומה הנוספת, ולא בשטח מתוך דירתם.

נכון. זו אופציה שבאמת יכולה לאפשר את הגג לכולם

 

[good things]

לא תמיד זה ככה.
לפעמים הבניה בחצר באה לאחר הבניה בגג והשכנים שקבלו את הגג מסרבים לה.


ולפעמים בניה בגג באה אחרי שבנו את הקרקע והשהכנים שנהנו מסרבים

 

[קצרה]

אז שהשכן יבקש אישורים ואחכ יתחלקו בזה כל השכנים,
ומדרגות בהמשך לחדר מדרגות- העירייה לא צריכה לראות את זה, וזה דברים שקיימים.

למה שהשכן יבקש אישורים עבור השכנים??
השטח שייך להם לא שווה את חלק זהה בדירה נוספת. הוא שווה כמה אלפים ותו לא.

השווי של הרכוש המשותף עבור יתר השכנים הוא אפסי כי זה רכוש שאינם יכולים לעשות בו מאומה.
וזה שלשכן בקומה העליונה הוא כן שווה כי הוא יכול לבנות לעצמו דירה גדולה יותר ואז אולי לפצל באופן בלתי חוקי ,
לא אומרת שגם עבור השכנים האחרים הגג שווה יותר.
למה שהשכנים ידרשו יותר מהשווי עבורם רק בגלל שהשכן בקומה העליונה יכול לעשות כסף מחלקו?
הענין נבדק על ידי שמאים ורבנים בתי דין ובתי משפט.

היות ושווי הגג ברכוש המשותף לכל השכנים אפסי - המקובל הוא שהשכן בקומה העליונה שמעונין לבנות מפצה את הבנין באיזה אופן כמו שיפוץ בבנין או מוותר בתמורה על שטחים משותפים אחרים לצורך השכנים.
אבל מי שמתעקש יכול לקבל מהשכן כמה אלפים בודדים לפי הערכת שמאי. לא מעבר .

או סתם למנוע בניה מהשכן כדי שהוא גם לא יהנה מזה שכל השכנים לא נהנים.

 

[אני וביתי]

אז שהשכן יבקש אישורים ואחכ יתחלקו בזה כל השכנים,
ומדרגות בהמשך לחדר מדרגות- העירייה לא צריכה לראות את זה, וזה דברים שקיימים.

רק לידיעה אם השכן יבקש אישורים זה מוצמד בטאבו לדירה שלו ונהיה חלק מהדירה שלו בשביל מה שווה לו להפסיד את ערך דירתו שלא יוכל גם למכור בצורה נורמלית עבור השכנים הנדיבים?

 

[קצרה]

לא תמיד זה ככה.
לפעמים הבניה בחצר באה לאחר הבניה בגג והשכנים שקבלו את הגג מסרבים לה.



סתם מציינת שהובא לידיעתי כי האדמו"ר מאמשינוב דרש משכנים שבנו על הגג המשותף את התמורה על חלקו.

גישה לגג יכולה להיות מהקומה השלישית אם פורצים בה מקום למדרגות. היא אפשרית במקרים רבים ונעשתה במקרים רבים, גם כאלו שהגג הוענק לשכנים והם השתמשו בחדר המדרגות לבניית המדרגות לקומה הנוספת, ולא בשטח מתוך דירתם.

אם הבניה בחצר באה לאחר הבניה בגג ולא היה סיכום בזמן הויתור על החלק המשותף בגג - על ויתור מקביל בחצר - אז מה לעשות יש להם זכות הלכתית להתנגד.

האדמו"ר מאמשינוב גר בירושלים למיטב ידיעתי
והכללים שונים בירושלים כיון ששם כן ניתן לבצע תמ"א ועוד
ולא פיצול לא חוקי.
ולכן השווי של הרכוש זהה לכל השכנים.

גישה לגג לא עוזרת לקבל היתר לבניה על הגג - ולכן זה שיש להם גישה לא אומר שהגג שווה עבורם יותר כסף.
במקרה של פותחת האשכול זה אפילו גג רעפים שיש צורך לפרק את הקומה האחרונה בשביל כל שימוש לגג....

 

[אני וביתי]

אם הבניה בחצר באה לאחר הבניה בגג ולא היה סיכום בזמן הויתור על החלק המשותף בגג - על ויתור מקביל בחצר - אז מה לעשות יש להם זכות הלכתית להתנגד.

כשר אולי. מסריח בוודאי. כי את השימוש שאפשר לעשות בחצר= בניה ללא רשיון היה ניתן לעשות גם בגג. אז סוחבים את השכנים לדיני תורה ומוציאים להם את הנשמה בזמן כשהם בנו בגג מי שרק ניסה להתנגד נחשב צר עין!

 

[ארבע]

האדמו"ר מאמשינוב גר בירושלים למיטב ידיעתי
והכללים שונים בירושלים כיון ששם כן ניתן לבצע תמ"א ועוד
ולא פיצול לא חוקי.
ולכן השווי של הרכוש זהה לכל השכנים.

יש לי חברה בני ברקית שבנתה בגג, והרב סילמן פסק כמה יש לשלם לשכנים.
זה לא היה מחיר סמלי כ"כ. לא סכום עצום, אבל בהחלט לא משהו עלוב.

 

[קצרה]

יש לי חברה בני ברקית שבנתה בגג, והרב סילמן פסק כמה יש לשלם לשכנים.
זה לא היה מחיר סמלי כ"כ. לא סכום עצום, אבל בהחלט לא משהו עלוב.

כמה אלפים תלוי במספר השכנים...
אולי היא לא חשבה שזה עלוב כי היא מראש לא ציפתה לעשרות/מאות אלפים.

ההוא שאני דיברתי איתו (לא חרדי) פנה אחרי שמאי לבית משפט מרוב זעזוע ויצא באותו סכום.
כן. דירה אחרי מחיר העלות לחלק ל-9 שכנים בממוצע בבנין יכול להגיע ל-100 אלף לשכן.

אם זה מה שחלמת שתוכל להרוויח מהגג ובא שמאי מעריך את זה ב-7-8 אלף זה הלם....
אבל אם השכנים לא ציפו ליותר אז זה סבבה..

 

[אפיפית]

הרב סילמן פוסק יחסית הרבה רוב הרבנים פוסקים פחות והנתבע הוא שמחליט לאיזה רב ללכת
ויכול לבחור רב שפוסק פחות

 

[999]

אבל היות והעיריה אינה מאשרת תוספת בניה על הגג אלא רק לשכן הגר בקומה העליונה -
הרי שמכירה של הגג לאדם אחר אינה אפשרית מבחינתם.
לאדם שאינו בעל הקומה האחרונה בבנין אין מה לעשות בגג בעיר בני ברק.

לכן מדובר בזה נהנה וזה אינו חסר.

אם לאדם יש נכס ששוה כסף, ואין לו שום גישה אליו, והאופן היחיד שהוא יכול לממש את זכויותיו בנכנס הוא ע"י מכירת הזכות, האם הוא חייב לתת אותו ללא תשלום בגלל שאין לו גישה לנכס? האם כשהוא דורש תשלום על ממונו זה נקרא "זה נהנה וזה לא חסר"?
צריך להסתכל על הדברים בצורה נכונה

 

[קצרה]

כשר אולי. מסריח בוודאי. כי את השימוש שאפשר לעשות בחצר= בניה ללא רשיון היה ניתן לעשות גם בגג. אז סוחבים את השכנים לדיני תורה ומוציאים להם את הנשמה בזמן כשהם בנו בגג מי שרק ניסה להתנגד נחשב צר עין!

בנוגע לגג רעפים -
בניה ללא רישיון בגג רעפים לא אפשרית ללא פירוק קומה אחרונה.

כשהם בנו על הגג לא התנו את הבניה על הגג בויתור מקביל על הקרקע.
לא רואה בשום מקום חובה של אדם לוותר על חלק בגלל שמישהו אחר ויתר לו.
במיוחד לא שאני כמעט לא מכירה ויתור על הגג ללא דרישת תמורה. רוב השכנים היו מוותרים על הגג בתמורה לגינה/לובי/ציפוי בנין ושאר ירקות...
אז לדרוש תמורה נוספת??

יש בנינים שרצו לבנות יחידות בחצר ותבעו משכן שעוד לא בנה על הגג - לוותר על החלק בחצר והוא אמר - לא רוצה לבנות על הגג זו יחידה בקומה רביעית בלי מעלית ששווה פחות - רוצה כמו כולם יחידה למטה...
ייתכן שלו היו מתנים לשכן בקומת הגג את ויתור הגג בתמורה לויתור חצר - הוא היה מסרב מראש
ולכן לא ניתן לטעון ויתרנו לך תוותר לנו.

 

[אני וביתי]

בנוגע לגג רעפים -
בניה ללא רישיון בגג רעפים לא אפשרית ללא פירוק קומה אחרונה.

כשהם בנו על הגג לא התנו את הבניה על הגג בויתור מקביל על הקרקע.
לא רואה בשום מקום חובה של אדם לוותר על חלק בגלל שמישהו אחר ויתר לו.
במיוחד לא שאני כמעט לא מכירה ויתור על הגג ללא דרישת תמורה. רוב השכנים היו מוותרים על הגג בתמורה לגינה/לובי/ציפוי בנין ושאר ירקות...
אז לדרוש תמורה נוספת??

יש בנינים שרצו לבנות יחידות בחצר ותבעו משכן שעוד לא בנה על הגג - לוותר על החלק בחצר והוא אמר - לא רוצה לבנות על הגג זו יחידה בקומה רביעית בלי מעלית ששווה פחות - רוצה כמו כולם יחידה למטה...
ייתכן שלו היו מתנים לשכן בקומת הגג את ויתור הגג בתמורה לויתור חצר - הוא היה מסרב מראש
ולכן לא ניתן לטעון ויתרנו לך תוותר לנו.

אין חובה וגם אין חובה לתת לשכן לבנות על הגג וזה מה שאמרתי כשר אולי מסריח בוודאי. וכשנמצאים בג שבועות זה קשור לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהם על דין תורה.

 

[קצרה]

אם לאדם יש נכס ששוה כסף, ואין לו שום גישה אליו, והאופן היחיד שהוא יכול לממש את זכויותיו בנכנס הוא ע"י מכירת הזכות, האם הוא חייב לתת אותו ללא תשלום בגלל שאין לו גישה לנכס? האם כשהוא דורש תשלום על ממונו זה נקרא "זה נהנה וזה לא חסר"?
צריך להסתכל על הדברים בצורה נכונה

התשלום על ממונו הוא 8000-7000 שקל ולא מאה אלף שקל.
כי גם מכירת הזכות לצד שלישי לא עוזרת כדי לממש את הנכס.
רק בעל הקומה האחרונה יכול להרחיב את דירתו באמצעותה.
וכמו שציינה פה מישהי - היא גם נרשמת כמובן כחלק מהטאבו של הקומה העליונה - ופיצול ל2 הופכת גם את הדירה מתחת לדירת טאבו משותף.

 

[דבורי]

קראתי רק חלק מהתגובות אבל בגלל הנושא נוגע לי בנקודה הכי רגישה חייבת להגיב.
אני גרה בקומה שניה והייתי הראשונה שחתמתי לשכן מעלי לבנות על הגג.
גם אני בתמימותי חשבתי שממילא אין לי גישה לגג ומה אכפת לי לעושת חסד ועוד ועוד מחשבות טובות שעברו לי בראש.
אבל כשנותנים מתנה כנראה המחיר שתשלם יהיה יקר. מאד!!!
אני יודעת שאסור להתחרט על דברים טובים שעשיתי. אבל אני עדיין בתהייה אם זה נקרא דבר טוב. כי אני לא סולחת לעצמי על התמימות.
כשהוא בא להחתים אותי הוא לא סיפר למשל שהוא בונה 2 יחידות על הגג.
סתם פרט טריוויאלי שהייתי אמורה לדעת מראש. לא?
האברך השכן (כן, חשוב לי להדגיש שמדובר באברך) עשה מה שבא לו!!!! בלי לשאול ובלי לבקש ובלי טיפת מחשבה על השכנים.
לדוגמא: יום אחד הם קדחו למעלה ופתאום אני רואה חור בתקרה שלי. הי... הכל בסדר??? הייתי צריכה להתחנן במשך 3 ימים שיסתמו את החור.
יום אחד אני יוצאת למרפסת סוכה ורואה שהאברך השכן מוציא ארון אוויר מעל הסוכה שלי.
זה רק על קצה המזלג. יש עוד דוגמאות בשפע.
המחשבה של דיירי הקומה האחרונה שהכל מגיע להם מוציאה אותי מדעתי.
אבל אולי זה רק השכנים המתוקים שלנו. בטוחה שיש אנשים אנושיים יותר.

אה, בסיום הבניה קיבלנו במתנה 2 מגבות ידיים בשווי כולל של 40 שקל. חמודים השכנים שלי.

כ"כ נהניתי לשמוע שהיום בסטנדרט דיירי הבניין מבקשים 50 אלף שקל לכל שכן מהדייר בקומת הגג.
השכנים מכרו את חלקם ואין להם מה להגיע בטענות.

 

[999]

התשלום על ממונו הוא 8000-7000 שקל ולא מאה אלף שקל.
כי גם מכירת הזכות לצד שלישי לא עוזרת כדי לממש את הנכס.
רק בעל הקומה האחרונה יכול להרחיב את דירתו באמצעותה.
וכמו שציינה פה מישהי - היא גם נרשמת כמובן כחלק מהטאבו של הקומה העליונה - ופיצול ל2 הופכת גם את הדירה מתחת לדירת טאבו משותף.

מחיר הזכות של הגג יוחלט לפי שמאות הנקבע גם לפי היצע וביקוש, כמו כל הערכת נכס, ולא לפי החלטת הבונה.
בעל הזכות גם יכול להחליט שלא שוה לו למכור בסכום מסויים.
זה שרק בעל הדירה האחרונה יכול להרחיב את דירתו בגג, זה לא מחייב את בעל הזכות לתת לו את זכותו במתנה, וגם לא בסכום זול, אלא במחירו המלא כפי מחירו בשוק, ובמחיר ששווה לו למכור.
בגג יש כמה שותפים, ולכל השותפים יש זכות ממונית, ומיצוי הזכות לא משתנה באפשרות שימוש.
אדם שיש לו נכס באיזה "אי" רחוק שאין לו אפשרות להגיע לשם בשום צורה, זה עדיין נשאר שלו ויכול לדרוש על זה את מחיר שוויו.

 

[גלגל הצבעים]

זה שרק בעל הדירה האחרונה יכול להרחיב את דירתו בגג, זה לא מחייב את בעל הזכות לתת לו את זכותו במתנה, וגם לא בסכום זול, אלא במחירו המלא כפי מחירו בשוק, ובמחיר ששווה לו למכור.

וגם אם הוא יחליט שלא שווה לא למכור זה לא נקרא "זנול"ח וכופין על מידת סדום", זכותי להשאיר ברשותי נכס ששיך לי, בפרט שבד"כ יש סיבות טובות למה לא למכור את הנכס הזה, כמו שכתב כתבו.

 

[RRL]

וגם אם הוא יחליט שלא שווה לא למכור זה לא נקרא "זנול"ח וכופין על מידת סדום", זכותי להשאיר ברשותי נכס ששיך לי, בפרט שבד"כ יש סיבות טובות למה לא למכור את הנכס הזה, כמו שכתב כתבו.

תודה על כל התגובות המועילות אבל...
בגלל שנאת חינם חרבה ירושלים.
אפשר להבין סירוב לאנשים עשירים שיש להם כל צורכם ורק רוצים עוד מזומנים אבל בואו נחשוב רגע על משפחות אברכים שנאנקים (!) לעבור את החודש, יש להם אפשרות לפרנס בעוד כמה מאות את הבית. אנחנו נמנע את זה מהם??????
ובמיוחד שאין אין אין לנו מה לעשות עם השטח!! ויעידו מאות בנינים שהגג שמם ועומד בגלל סירובי שכנים שעיניהם צרה
בואו נשתדל לתת כתף לאברכים, ליהודים יר"ש שמנסים בקושי רב לעזור לעצמם. היתרי בניה והבניה עצמה עולים הון, פרוצדורות וכאבי ראש ולב תאמינו לי אף אחד לא היה רוצה להיכנס לסיפור הזה אם לא היה לו צורך!!
בואו נעזור במשהו שלא עולה לנו כסף, כמעט לא עולה לנו מאמץ, זו הזדמנות של עשיית חסד עצומה!
ו"אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך" הקב"ה אוהב עושי טוב, ה' אוהב לראות את בניו מסייעים ועוזרים אחד לשני,
ומבטיח לך שגם לך יהיה טוב! הנה סגולה לישועה לכל אלה שמחפשים... ובאמת!!!
בואו נשתדל יחד לפתור את מצוקת הדיור ולשמח עוד זוג יהודים למצוא קורת גג.....

 

[אני וביתי]

וגם אם הוא יחליט שלא שווה לא למכור זה לא נקרא "זנול"ח וכופין על מידת סדום", זכותי להשאיר ברשותי נכס ששיך לי, בפרט שבד"כ יש סיבות טובות למה לא למכור את הנכס הזה, כמו שכתב כתבו.

למה זה לא נקרא כופין על מידת סדום? בגלל שהשכן עושה קופה מה שנקרא ועינך צרות לכן לא תמכור?