דרוש מידע מכירים מקרוב ילד שעבר טיפול רגשי?

[sheen]

או שהכותב לא בהכרח מכיר את התחום לעומקו (וזה לא נאמר כביקורת, אלא כהבנה פשוטה שלא כל אחד יודע מה זה אומר 'טיפול דינמי').

הוא כתב שהוא מגיע מתחום יעוץ/קאוצ'ינג
נשמע שמשם הוא מביא את התובנות שלו על הנושא. וחבל, כי יש הבדל משמעותי בין התחומים האלו לטיפול.

 

[שיקול דעת]

הטענה כאן ממש לא נכונה ולא משקפת המציאות.
בפועל, טכנאי שהגיע לביקור- מקבל כסף על הביקור.
ואם גם תיקן-יקבל תוספת על העבודה, מוזמנים לבדוק בשוק.

קחו פרופסור, לפני שמתחיל בניתוח, שמים על השולחן סכום אסטרונומי!
ואם הניתוח לא צלח, לא משלמים עליו?

מטפל רגשי הוא כמו מנתח.
ולכן מחפשים מטפל בעל שם עם הרבה ניסיון, בדיוק כמו מנתח לטיפול סבוך.
ובאותה דוגמה.
אם נקבע ניתוח לשעה אחת, אבל תוך כדי קרה תקלה, תסבוכת, והניתוח ארך שבע שעות. לא משלמים?
ויותר מזה, ואחרי שבע שעות נגרם נזק לחולה, לא משלמים על הניתוח?

נ.ב. יש לי הרגשה שפותח האשכול חווה כישלון בטיפול, מאוכזב ומתוסכל,
ונבצר בעמדתו ולא כ"כ מוכן לשמוע דעה נוספת.

אתם מנסים לתרץ עושק אחד בעושק אחר???
לדעתי, גם פרופסור שלוקח כסף על ניתוח שנכשל כמו על ניתוח שהצליח, הוא גזלן!
אף אחד עדיין לא הסביר לי, מדוע בכמעט כל תחום אחר בחיים, אתה צריך לקחת אחריות על כשלונות (גם אם אתה לא אשם!!) אם כשלת הפסדת, אם הצלחת הרווחת. פתאום בתחום הזה, תמיד יד הפרופסור והמטפל על העליונה. מדוע, למען ה'????? אני מחכה לשמוע תשובה הגיונית!!

ספוילר

@פרג כך זה עובד? אם אני לא מוכן לקבל תשובות בלי הגיון, זה אומר שאני נבצר בעמדה. לא יכול להיות שאתם המטפלים\ות נבצרים בעמדתכם בלי לספק תשובה הגיונית, מחמת שאתם חוששים על פרנסתכם. הרי אתם כאן נוגעים בדבר לא אני.

בעקבות ההתפלספויות,
חזרתי אחורה להודעה הראשונה של פותח האשכול.
אני חושבת שהוא קיבל על כך תשובות , (גם ממני)
ואין כאן יותר מה להרחיב, מבחינתי.
כאשר יש הוכחה ברורה שטיפול עוזר, אין מה להתווכח.
כשיש מטרה ברורה לטיפול ורואים תוצאה, אז זה עוזר.
אם ילד שהיו לו חרדות מרופא שיניים, קיבל טיפול, ונירגע, וישב בדממה בטיפול אצל רופא שיניים. לעניות דעתי -זו תשובה שהטיפול היה מועיל ועזר לבעיה.

הויכוח כאן לא קשור למטפל מנוסה או לא. כן גובה מחיר יקר או לא.
אם מישהו חווה כישלון בטיפול מסוים, ובא לו להתרעם ולהוציא את התיסכול שלו-
יש דרך נכונה לעשות את זה. וזה נכון ומותר.
אבל לא דרך שאלות כן עזר לא עזר ולהתווכח על כך.

בהצלחה לכולם!

אתם מערבבים שתי סוגיות ביחד. ההודעה הראשונה שלי, היתה שאלה תמימה עוד לפני הטיפול שנכשל. ואין שום קשר בין זה לבין הנושא של תשלום שעלה בעקבות הטיפול שנכשל.

כל כך כל כך לא מסכימה.
נשמע שלדעתך אפשר לזרוק לפח את הטיפול הדינמי, למשל.
או שהוא לא נחשב 'שיטה שעובדת באמת'?

אני לא יודע מה זה 'טיפול דינמי'. אני יודע שאם אני משלם אני חייב לקבל תמורה להכסף. ואין שום הגיון שיש תחום בעולם שמי שנכשל אינו צריך לקחת אחריות ולהפסיד.

 

[משולש בריבוע]

אנחנו הלכנו עם ילד מגיל שלוש עד עשר, בהפסקות, לסוגי טיפולים שונים. החל מפסיכולוגית ילדים בגישה נרטיבית, המשך בפסיכולוג, ובעיקר - הדרכת הורים רציפה. השינוי היה מדהים. אי אפשר להכיר את הילד הזה: בנוי, שמח, חיוני, רגוע ומתפקד בחסד השם.
מלבד ס"ד ההשתדלות הטבעית הייתה, לתחושתינו, - לא להתפשר על מישהו לא מקצועי, וכן - הדרכת ההורים שהיא רוב רובה של העזרה שניתנה.
בהצלחה!!1

מעריצה את היכולת להתמיד במשך זמן כה רב בטיפול!!

 

[גלבוע]

אתם מנסים לתרץ עושק אחד בעושק אחר???
לדעתי, גם פרופסור שלוקח כסף על ניתוח שנכשל כמו על ניתוח שהצליח, הוא גזלן!
אף אחד עדיין לא הסביר לי, מדוע בכמעט כל תחום אחר בחיים, אתה צריך לקחת אחריות על כשלונות (גם אם אתה לא אשם!!) אם כשלת הפסדת, אם הצלחת הרווחת. פתאום בתחום הזה, תמיד יד הפרופסור והמטפל על העליונה. מדוע, למען ה'????? אני מחכה לשמוע תשובה הגיונית!!

פעם פעם עבדתי בדפוס.
יום אחד הרצתי במכונה 15,000 עותקים במקום 1,500
וכאילו לא מספיק, זו היתה הזמנה מהנייר הכי יקר בדפוס
הבוס שלי התעצבן כהוגן,
(ואני מצדיקה אותו),
אבל אמר שלפי ההלכה הוא חייב לשלם את שכרי כרגיל,
אפילו שגרמתי לו נזק בסך המשכורת שלי לאותו חודש, בערך.

 

[אחד הלויים]

לדעתי, גם פרופסור שלוקח כסף על ניתוח שנכשל כמו על ניתוח שהצליח, הוא גזלן!

אם כשלת הפסדת, אם הצלחת הרווחת. פתאום בתחום הזה, תמיד יד הפרופסור והמטפל על העליונה. מדוע, למען ה'????? אני מחכה לשמוע תשובה הגיונית!!

מעניין לדעת מה לדעתך יהיה במקרה של חולה ב"מחלה" והרופא נתן את הטיפול הכי מסור ומקצועי, אך בסוף החולה נפטר. האם גם כאן זה צריך להיות מכוון לפי תוצאות?

 

[יורם של]

פעם פעם עבדתי בדפוס.
יום אחד הרצתי במכונה 15,000 עותקים במקום 1,500
וכאילו לא מספיק, זו היתה הזמנה מהנייר הכי יקר בדפוס
הבוס שלי התעצבן כהוגן,
(ואני מצדיקה אותו),
אבל אמר שלפי ההלכה הוא חייב לשלם את שכרי כרגיל,
אפילו שגרמתי לו נזק בסך המשכורת שלי לאותו חודש, בערך.

אבל מצד שני אתם צריכים לשאול רב האם אתם חייבים לשלם על הנזק שגרמתם.

 

[גלבוע]

אבל מצד שני אתם צריכים לשאול רב האם אתם חייבים לשלם על הנזק שגרמתם.

הבוס שלי אמר שהרב אמר לו שלא. אני לא צריכה לשלם את הנזק.
(אבל הרב לא אמר לו שאסור לו לכעוס עלי )

 

[גלבוע]

מעניין לדעת מה לדעתך יהיה במקרה של חולה ב"מחלה" והרופא נתן את הטיפול הכי מסור ומקצועי, אך בסוף החולה נפטר. האם גם כאן זה צריך להיות מכוון לפי תוצאות?

למה רק במחלה?
בכל תחום ברפואה יד הרופא מוגבלת.

 

[חמרא טבא]

אני קורא כאן את הכתוב, ומרגיש את הכאב שבין השורות.
יש כאן [בחלק השני של האשכול] מצד אחד טענות על 'הפסד כספים' של אבא מיוסר ששלח את ילדו לטיפול ולא רואה את ה'תוצאה', ומצד שני תגובות של מטפלים מתחומים שונים שמרגישים שמישהו מנסה להקטין משכרם, והם מתקוממים, ובצדק, שהרי כל אחד מרגיש ובטוח שהוא עושה את מלאכתו נאמנה.
מצופה מכל 'בר דעת' להבין שהעניין הכספי הוא רק הנושא המשני של הבעיה.
אם היה תועלת בטיפול, הרי לא היו דנים על ה'עושק' של המחירים, כי ברפואה - גם של הגוף ויותר של הנפש - 'כל אשר לאיש יתן בעד נפשו' (איוב ב), [זה לא מצדיק מצד הרופא, אבל זו המציאות].
וע"כ יש להתמקד בגוף הבעיה - איך מצליחים להגיע לטיפול מותאם באמת, ואיך יודעים להפסיק ולשנות את הטיפול, אם אין הצלחה.
וכמו שכולנו מבינים ומודים שאי ההצלחה של 'מטופל' פלוני או 'מטפל' פלוני או 'טיפול מסויים', אינו מהוה אינדיקציה על שאר המטפלים/טיפולים/מטופלים, כך גם ההצלחה המוכחת של הנ"ל אינו מלמד על השאר, וא"כ מה יועיל שכ"א יספר מתחומו ומהיכרותו.
אבל... כ-ל מטפל, שתשאל אותו מדוע לא הצלחתי אצל פלוני, יענה [או 'יחשוב']: אה! המטפל ההוא אין לו ארגז כלים רחב / הטיפול ההוא איננו מתאים כלל לבעיה שלך.
ואולי הוא צודק, אך הבעיה שגם השני חושב אותו דבר עליך. [ולא נעים: גם אתה חושב כך על עצמך - על עבודתך לפני כמה שנים כשעוד לא למדת קורס פלוני, שזההה השיטה שהולכת להציל את העם].
וא"כ כ-ו-ל-ם מודים שיש בעיה כללית בציבור הפונים לטיפול, שלא יודעים אל מי ללכת, ואיזה שיטה מתאימה, וכולם מודים שיש הרבה הרבה מטפלים שלמדו רק שיטה אחת, והיא איננה יכולה לעזור להמווון בעיות. וגם לא יודעים לעצור בזמן.
אז אנא הבו עצה הלום.
אני מציע כמה דברים, תנו דעתכם ונא תענו במקצועיות וברגישות.
א. להקים מערך פיקוח מקצועי, עם כלים לבדיקת יכולות.
ב. אולי להקים מאגר מטפלים תחת פיקוח:
1. שיהיה לכל מטפל כרטיס ביקור שיפרט את ארגז הכלים שלו.
2. במאגר יוכלו לדרג שביעות רצון של כל מיני פרמטרים.
ג. לקבוע לכל סוג טיפול, רף של מס' טיפולים שלפי דעת המומחים היה כבר צריך לראות תועלת ואז הצדדים חייבים לעצור ולראות אם יש התקדמות.
זכרו, כל פיקוח, מעצבן מאווד את המפוקחים, אך בסופו של דבר התועלת העיקרית היא למפוקחים עצמם.

 

[sheen]

אני לא יודע מה זה 'טיפול דינמי'. אני יודע שאם אני משלם אני חייב לקבל תמורה להכסף. ואין שום הגיון שיש תחום בעולם שמי שנכשל אינו צריך לקחת אחריות ולהפסיד.

אוקי.
אז צריך להבין מהו תהליך טיפולי, ונכנס גם הנושא של תיאום ציפיות.
יכול להיות שאדם מחליט להפסיק טיפול אחרי מספר מסוים של מפגשים כי הוא לא רואה שינוי במטרה שלשמה הגיע כך שלדעתו 'לא קיבל תמורה לכסף',
אבל אם ישאל את המטפל הוא יגיד שיש שינוי, בהחלט: התבסס קשר טיפולי, ההתנגדות פחתה, יש יותר שיתוף פעולה... וכל אלו שלבים מקדימים והכרחיים כדי לעבוד על המטרות שבשבילן המטופל הגיע.

 

[גלבוע]

אוקי.
אז צריך להבין מהו תהליך טיפולי, ונכנס גם הנושא של תיאום ציפיות.
יכול להיות שאדם מחליט להפסיק טיפול אחרי מספר מסוים של מפגשים כי הוא לא רואה שינוי במטרה שלשמה הגיע כך שלדעתו 'לא קיבל תמורה לכסף',
אבל אם ישאל את המטפל הוא יגיד שיש שינוי, בהחלט: התבסס קשר טיפולי, ההתנגדות פחתה, יש יותר שיתוף פעולה... וכל אלו שלבים מקדימים והכרחיים כדי לעבוד על המטרות שבשבילן המטופל הגיע.

באמת מי שרוצה טיפול עם תוצאות מהירות, לא מתאים לו טיפול דינמי.
וכדאי שהוא ידע את זה מראש.

 

[גלבוע]

אני קורא כאן את הכתוב, ומרגיש את הכאב שבין השורות.
יש כאן [בחלק השני של האשכול] מצד אחד טענות על 'הפסד כספים' של אבא מיוסר ששלח את ילדו לטיפול ולא רואה את ה'תוצאה', ומצד שני תגובות של מטפלים מתחומים שונים שמרגישים שמישהו מנסה להקטין משכרם, והם מתקוממים, ובצדק, שהרי כל אחד מרגיש ובטוח שהוא עושה את מלאכתו נאמנה.
מצופה מכל 'בר דעת' להבין שהעניין הכספי הוא רק הנושא המשני של הבעיה.
אם היה תועלת בטיפול, הרי לא היו דנים על ה'עושק' של המחירים, כי ברפואה - גם של הגוף ויותר של הנפש - 'כל אשר לאיש יתן בעד נפשו' (איוב ב), [זה לא מצדיק מצד הרופא, אבל זו המציאות].
וע"כ יש להתמקד בגוף הבעיה - איך מצליחים להגיע לטיפול מותאם באמת, ואיך יודעים להפסיק ולשנות את הטיפול, אם אין הצלחה.
וכמו שכולנו מבינים ומודים שאי ההצלחה של 'מטופל' פלוני או 'מטפל' פלוני או 'טיפול מסויים', אינו מהוה אינדיקציה על שאר המטפלים/טיפולים/מטופלים, כך גם ההצלחה המוכחת של הנ"ל אינו מלמד על השאר, וא"כ מה יועיל שכ"א יספר מתחומו ומהיכרותו.
אבל... כ-ל מטפל, שתשאל אותו מדוע לא הצלחתי אצל פלוני, יענה [או 'יחשוב']: אה! המטפל ההוא אין לו ארגז כלים רחב / הטיפול ההוא איננו מתאים כלל לבעיה שלך.
ואולי הוא צודק, אך הבעיה שגם השני חושב אותו דבר עליך. [ולא נעים: גם אתה חושב כך על עצמך - על עבודתך לפני כמה שנים כשעוד לא למדת קורס פלוני, שזההה השיטה שהולכת להציל את העם].
וא"כ כ-ו-ל-ם מודים שיש בעיה כללית בציבור הפונים לטיפול, שלא יודעים אל מי ללכת, ואיזה שיטה מתאימה, וכולם מודים שיש הרבה הרבה מטפלים שלמדו רק שיטה אחת, והיא איננה יכולה לעזור להמווון בעיות. וגם לא יודעים לעצור בזמן.
אז אנא הבו עצה הלום.
אני מציע כמה דברים, תנו דעתכם ונא תענו במקצועיות וברגישות.
א. להקים מערך פיקוח מקצועי, עם כלים לבדיקת יכולות.
ב. אולי להקים מאגר מטפלים תחת פיקוח:
1. שיהיה לכל מטפל כרטיס ביקור שיפרט את ארגז הכלים שלו.
2. במאגר יוכלו לדרג שביעות רצון של כל מיני פרמטרים.
ג. לקבוע לכל סוג טיפול, רף של מס' טיפולים שלפי דעת המומחים היה כבר צריך לראות תועלת ואז הצדדים חייבים לעצור ולראות אם יש התקדמות.
זכרו, כל פיקוח, מעצבן מאווד את המפוקחים, אך בסופו של דבר התועלת העיקרית היא למפוקחים עצמם.

הקטע שיש מערך מסוים של פיקוח במסגרות הרשמיות, למטפלים מוכרים עם תעודות כראוי.
פותח האשכול משיקוליו שלו, ובדומה לרבים ממגזרנו, העדיף לא ללכת לטיפול במסגרת רשמית מוכרת כמו קופות החולים, אלא ללכת למטפלים רגשיים שהוכשרו והודרכו על ידי הרב X.
כלומר, הוא בחר מרצונו הטוב (וזכותו המלאה!) ללכת למסגרת לא מוכרת ולא מפוקחת.

 

[sheen]

באמת מי שרוצה טיפול עם תוצאות מהירות, לא מתאים לו טיפול דינמי.
וכדאי שהוא ידע את זה מראש.

נכון. אבל מה שכתבתי מתאים להרבה טיפולים, ובטח לטיפול רגשי בילדים.

 

[בינגו משחקים]

היה באמת מעניין לשמוע את 'חכמת ההמונים'
כמה מהם הלכו לטיפול והרגישו שלא הועיל, וממונם כלה.
אולי פותח האשכול @שיקול דעת יפתח לנו סקר אנונימי.
חגיגה מובטחת...

 

[דדד]

הקטע שיש מערך מסוים של פיקוח במסגרות הרשמיות, למטפלים מוכרים עם תעודות כראוי.
פותח האשכול משיקוליו שלו, ובדומה לרבים ממגזרנו, העדיף לא ללכת לטיפול במסגרת רשמית מוכרת כמו קופות החולים, אלא ללכת למטפלים רגשיים שהוכשרו והודרכו על ידי הרב X.
כלומר, הוא בחר מרצונו הטוב (וזכותו המלאה!) ללכת למסגרת לא מוכרת ולא מפוקחת.

זה לא נכון.
הבחירה שלו הייתה או דיסרטיות והרב *
או מכון עם מזכירות בני ברקיות ומתלמדי CBT.

 

[גלבוע]

זה לא נכון.
הבחירה שלו הייתה או דיסרטיות והרב *
או מכון עם מזכירות בני ברקיות ומתלמדי CBT.

למה זה האופציות?
השמטת את כל האופציות החוקיות והרשמיות, עם מטפלים מקצועיים בעלי תעודות.
קופת חולים, יחידות להתפתחות הילד, כל המקומות מסוג זה.
ולגבי דיסקרטיות - יש שם עוד כמה תיקים אנושיים. עלולים תמיד להיות 'חורים' באבטחה, אבל יש לפחות מודעות, ניסיון, חיסיון.

 

[פרג]

אני קורא כאן את הכתוב, ומרגיש את הכאב שבין השורות.
יש כאן [בחלק השני של האשכול] מצד אחד טענות על 'הפסד כספים' של אבא מיוסר ששלח את ילדו לטיפול ולא רואה את ה'תוצאה', ומצד שני תגובות של מטפלים מתחומים שונים שמרגישים שמישהו מנסה להקטין משכרם, והם מתקוממים, ובצדק, שהרי כל אחד מרגיש ובטוח שהוא עושה את מלאכתו נאמנה.
מצופה מכל 'בר דעת' להבין שהעניין הכספי הוא רק הנושא המשני של הבעיה.
אם היה תועלת בטיפול, הרי לא היו דנים על ה'עושק' של המחירים, כי ברפואה - גם של הגוף ויותר של הנפש - 'כל אשר לאיש יתן בעד נפשו' (איוב ב), [זה לא מצדיק מצד הרופא, אבל זו המציאות].
וע"כ יש להתמקד בגוף הבעיה - איך מצליחים להגיע לטיפול מותאם באמת, ואיך יודעים להפסיק ולשנות את הטיפול, אם אין הצלחה.
וכמו שכולנו מבינים ומודים שאי ההצלחה של 'מטופל' פלוני או 'מטפל' פלוני או 'טיפול מסויים', אינו מהוה אינדיקציה על שאר המטפלים/טיפולים/מטופלים, כך גם ההצלחה המוכחת של הנ"ל אינו מלמד על השאר, וא"כ מה יועיל שכ"א יספר מתחומו ומהיכרותו.
אבל... כ-ל מטפל, שתשאל אותו מדוע לא הצלחתי אצל פלוני, יענה [או 'יחשוב']: אה! המטפל ההוא אין לו ארגז כלים רחב / הטיפול ההוא איננו מתאים כלל לבעיה שלך.
ואולי הוא צודק, אך הבעיה שגם השני חושב אותו דבר עליך. [ולא נעים: גם אתה חושב כך על עצמך - על עבודתך לפני כמה שנים כשעוד לא למדת קורס פלוני, שזההה השיטה שהולכת להציל את העם].
וא"כ כ-ו-ל-ם מודים שיש בעיה כללית בציבור הפונים לטיפול, שלא יודעים אל מי ללכת, ואיזה שיטה מתאימה, וכולם מודים שיש הרבה הרבה מטפלים שלמדו רק שיטה אחת, והיא איננה יכולה לעזור להמווון בעיות. וגם לא יודעים לעצור בזמן.
אז אנא הבו עצה הלום.
אני מציע כמה דברים, תנו דעתכם ונא תענו במקצועיות וברגישות.
א. להקים מערך פיקוח מקצועי, עם כלים לבדיקת יכולות.
ב. אולי להקים מאגר מטפלים תחת פיקוח:
1. שיהיה לכל מטפל כרטיס ביקור שיפרט את ארגז הכלים שלו.
2. במאגר יוכלו לדרג שביעות רצון של כל מיני פרמטרים.
ג. לקבוע לכל סוג טיפול, רף של מס' טיפולים שלפי דעת המומחים היה כבר צריך לראות תועלת ואז הצדדים חייבים לעצור ולראות אם יש התקדמות.
זכרו, כל פיקוח, מעצבן מאווד את המפוקחים, אך בסופו של דבר התועלת העיקרית היא למפוקחים עצמם.

הדברים נכתבו בטוב טעם. וברגישות.
ואני שמחה שמשהו הצליח לכתוב זאת.
חשבתי הרבה על דברי פותח האשכול.
ניכר מדבריו הכאב והאכזבה, כנראה השריעו הרבה כסף ואין תוצאות.

ברעיון לעיל כמה בעיות.
למשל קביעת מס' פגישות לטיפול-כל מטפל אחראי, בכל שיטת טיפול, לא נותן מס' טיפולים מראש, מאחר וזה דבר ממש לא צפוי מראש.
זה תלוי בהתפתחות הדברים ובשורש הבעיה.
מניסיוני הרב, ישנם בעיות שבעצם לא קשורות למטופל עצמו באופן ישיר, אלא הבעיה נספגה בו מאבות אבותיו. מה שנקרא מעשה אבות סימן לבנים. וכדי להגיע לשורש הבעיה יש לקלף שכבות רבות, עד למציאת הפיתרון.
זו דוגמה אחת שעלתה לי אתמול בזמן טיפול שיכולה קצת להסביר את העניין.
כל נושא הרגש נוצר הרי מחוויות שאנו חווים, ומפירוש של האדם עצמו כלפי החוויה, בהתאם לכל מיני סיבות.
זו דוגמה לסיבה אחת.
בילדים, פעמים רבות הבעיה נובעת מאחד ההורים, או מהסביבה הקרובה.
לפעמים טיפול בהורה או הנחית הורים נכונה פותרת את הבעיה.
לכן חשוב ארגז כלים רחב, וגם אינטואיציה, ויכולת הקשבה למטופל.
והרבה סיעתא דשמיא כדי לעלות על הבעיה.
ארגז כלים-יכול להיות גם בעזרת שיטה אחת בה רכשו מיקצועיות.
אבל בכל שיטה יש כלים רבים. וכל מטפל מביא את עצמו עם הניסיון והידע הרב שצבר במהלך חייו.
מטפל הגון לעולם לא יקח אחריות לתוצאה סופית, שאיננה תלויה בו. ולא יתן צפי למס' פגישות.
מה כן -יש דברים שלפי המשתמע מהמטופל, נראה שיקחו זמן רב, או שהבעיה קלה.
אבל תמיד תהיה הסתייגות בקשר למס' טיפולים נדרש.
כואב לראות שהשקיעו הרבה זמן וכסף, ואפס תוצאות. מכירה את זה מיקרוב.
רק יכולה לומר , כיהודים מאמינים, לא עלינו המלאכה לגמור....
אבל בפרוש, לנו כהורים, יש חלק רב וכוח השפעה על ילדינו לטוב ולמוטב, וגם למשפחה ולסביבה.
כדאי לנסות להבין מהיכן נובעת הבעיה. בעזרת איש מקצוע כמובן.
בתפילה שלא ניכשל.

 

[בינגו משחקים]

מטופל הגון לעולם לא יקח אחריות לתוצאה סופית, שאיננה תלויה בו. ולא יתן צפי למס' פגישות.

התכוונת 'מטפל הגון', נכון?

 

[פרג]

התכוונת 'מטפל הגון', נכון?

אכן.
תודה

 

[שיקול דעת]

מעניין לדעת מה לדעתך יהיה במקרה של חולה ב"מחלה" והרופא נתן את הטיפול הכי מסור ומקצועי, אך בסוף החולה נפטר. האם גם כאן זה צריך להיות מכוון לפי תוצאות?

הרופא אינו קובע אם יחיה אם ימות, הרופא משווק את עצמו כמנתח-על, אז אם הצליח בניתוח והבן אדם נפטר מסיבוכים וכדו' מדוע זה קשור לרופא, אבל אם לא הצליח בניתוח עצמו, לדוגמה, הוא לא הצליח לנקות המקום מתאים החולים, אז למה שאני ישלם לו (כמובן, שוב, המחיר המלא).

אבל אם ישאל את המטפל הוא יגיד שיש שינוי, בהחלט: התבסס קשר טיפולי, ההתנגדות פחתה, יש יותר שיתוף פעולה... וכל אלו שלבים מקדימים והכרחיים כדי לעבוד על המטרות שבשבילן המטופל הגיע.

אז אתם באמת חושבים, שאני, שהבאתי את הילד שלי למטפל, כדי שיטפל בנפשו, צריך לשלם על עשר פגישות מחיר מלא, כי 'התבסס קשר טיפולי'? כי 'ההתנגדות פתחה'? כי 'יש יותר שיתוף פעולה'???
גם אם בסופו של דבר הטיפול הצליח, קשה לעכל שחלק ניכר מהטיפול בכלל היה על 'לבסס קשר' ו'שיתוף פעולה'. בודאי שחייבים חלק הזה כהכנה לטיפול, אבל לקחת על זה מחיר של 'טיפול בנפש'?? מדוע??? וכל שכן וק"ו כאשר בסופו של דבר הטיפול נפסק (גם מצד של המטפל שגם הרגיש שהוא לא מתקדם לשומקום) ונשארתי עם פגישות של שיחות חברים וכמה משחקים, במחיר...??????

זה מזכיר לי איזה מדריך חתנים, ששאלתי אותו כמו עולה ללמד את בני רק את ההלכות הנוגעות לאחר החתונה, אז הוא אמר לי שהוא לוקח 200 ש"ח על כל פגישה.
שאלתי אותו, אתה רציני?? אתה לוקח 200 ש"ח על משהו שאני עושה כל יום עם החברותא שלי בכולל בחינם??????? מה? יש לך טכניקות מיוחדות - בתור 'מדריך חתנים' - איך ללמד את ההלכות???
אמנם זה חלק מחבילת 'הדרכת חתנים', אבל זה לא אומר, שעל כל חלק בנפרד אפשר לקחת מחיר כמו על חלק ההדרכה והיעוץ.

הקטע שיש מערך מסוים של פיקוח במסגרות הרשמיות, למטפלים מוכרים עם תעודות כראוי.
פותח האשכול משיקוליו שלו, ובדומה לרבים ממגזרנו, העדיף לא ללכת לטיפול במסגרת רשמית מוכרת כמו קופות החולים, אלא ללכת למטפלים רגשיים שהוכשרו והודרכו על ידי הרב X.
כלומר, הוא בחר מרצונו הטוב (וזכותו המלאה!) ללכת למסגרת לא מוכרת ולא מפוקחת.

זה לא נכון.
הבחירה שלו הייתה או דיסרטיות והרב *
או מכון עם מזכירות בני ברקיות ומתלמדי CBT.

מה בדיוק יעזור מסגרת מוכרת ומפוקחת, כל התירוצים והסיבות שנכתבו למעלה מדוע הטיפול נכשל, גם הם יודעים (אולי הם נוצרו על ידיהם...).
זה לא ש'נפלתי' בפח עם איזה מטפל לא מוצלח, כמו שאתם רוצים לצייר את זה. הלכתי לבן אדם מקצועי, עוסק בתחום למעלה מ-22 שנים, שקיבלתי עליו המון המלצות, ואני בעצמי התרשמתי מהמקצועיות שלו, שתוך חצי שעה, הוא ידע לשרטט ולאבחן במדיוק מהם החולשות הנפשיות של הבן שלי. ויש לו עובדים שהוא מפקח עליהם, והוא שולח כל תיק למטפל שהכי מתמקצע באותה בעיה ספיציפית.
רק מה, לא תמיד יש כימיה טובה בין המטפל למטופל, המטפל לא מצליח שהמטופל יפתח בפניו וכדו', או שאכן בטעות הוא שלח לי למטפל שלא הכי מתמקצע בתחום הנחוץ.
אוקיי, שמענו דבר כזה. אבל למה לשלם על זה????????? נכשלת, הפסדת!! למה שאני יפסיד.