קורונה למה אף אחד לא אומר כלום?

  • הוסף לסימניות
  • #81
עניתי על זה לפני רגע. אנשים קיבלו הפניה לבדיקה לפני שינוי הקריטריונים, אבל מועד הבדיקה היה רק לאחר כמה ימים, ולכן את הירידה במס' הבדיקות ראו רק אחרי למעלה משבוע.
באמת, תחשבו בהגיון: עד לפני כמה ימים היו כ-30,000 בדיקות, ובבת אחת מס' הבדיקות צנח בכמעט חצי. זה לא הגיוני שהשינוי הוא בגלל ירידה כ"כ דרסטית במס' החולים!

כל סוף שבוע יש ירידה מסויימת בימי שבת וראשון ולא היו בהם 30 אלף בדיקות ביום והאחוזים היו מעט גבוהים.
השבוע הירידה היתה גדולה יותר מתמיד.
מה שהביא את פרופ' גרוטו להביע אופטימיות זהירה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
אז אני יכולה לומר לך, שבעוד כשבוע יש לנו חתונה שחיכינו לה שנים ארוכות, ואנחנו רועדים על נפשנו, כי לצערנו לא כל המוזמנים מקפידים על התקנות, וכבר הושמעו קולות על עגולי פינות וחיפופים.
יש לי גיס שהוא ואשתו לא מתכוונים להגיע. בעלי אומר לי בלחץ: הלוואי שיהיה סגר או בידוד שימנע ממנו לבוא. וזה עם המון כאב בלב, כי כאמור חיכינו לחתונה הזו והתפללנו עליה שנים ארוכות.
אם לא היו מעגלים פינות, יכלנו לבוא, בני המשפחה הגרעינית. אמנם עם חששות, אבל מתוך ידיעה שהכמות המינימלית של המוזמנים מסכנת אותנו פחות.

נ.ב. החתן והכלה והמחותנים ידעו מהן התקנות וההגבלות כשנקבע מועד החתונה, ועם זאת הזוג היה זה שביקש לקיים אותה בהקדם. זה אומר שהיו ערוכים נפשית למציאות שמכתיבה חתונות במתכונת מסוימת.
להצדיע
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אני יחדש לך שכולנו מחכים שהקורונה תדעך כבר...
אבל גם מבינים שזה לא יתכן שזה סתם כך בפתע פתאום בלי שקורה משהו מאוד משמעותי.. (חוץ מנס - כמובן..)
ככל הנראה יש ירידה במאומתים כי כרגע אין אירועים .

נתפלל שעם פתיחת עונת האירועים נחזה בנס שמימי..

בדעיכה בגל הקודם - אנשים סירבו להאמין.
זה לא היה נראה להם הגיוני שפתאום ככה קורונה דועכת לה בלי שקורה משהו משמעותי.
ותוך חודש נסגרו מחלקות הקורונה ...

פתחו אז את הגנים בקפסולות כולם כתבו שצריכים להתפלל לנס
ובכל זאת היה חודש וחצי של רגיעה....

אז כנראה שיש כאלו שרק אומרים שהם מחכים שהקורונה תדעך
אבל כל פעם שמשרד הבריאות יוציא איזו הודעה שאינה מהלכת שחורות - הם כבר לא יקבלו את דבריו... וגם אם כן אז חכו חכו זה רק זמני.. עוד מעט...
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
תסכימי איתי שלכל כלה יהיה עדיף חתונה נורמלית.
היא תעבוד על עצמה ותשמח שהיא מתחתנת ותרקוד עם עצמה ובלה בלה. אבל היא תשמח יותר ממה שהיתה שמחה בחתונה עם מלא חברות.
זה למה שהתכוונתי.....
אני הייתי בבחתונה בתוך בית......אני מדברת אז בהתחלה שעשו את ההגבלות שהכלה ידע רק יום לפני שיבטלו את ההגבלות......
החתונה היתה שמחה יותר מכל חתונה אחרת...אני לא מגזימה בכלל!!!
אנשים הגיעו מכל הקצוות כשי לראות שלי מי החתונה......גם בקטע החפרני וגם בקטע ששהעו שיש חתונה שמחה....
אנשים הגיעו למחם את הכלה ובסוף הכלה ניחמה אותם!!
היא הייתה שמחה מאושרת.....וזה מה שעשה את כל האוירה.....
לא אומרת מצדיקה אל כל הכלות שזה קשה להם........... אבל איך אחת אמרה לי לא משנה איפה מיתחתנים העיקר שמיתחתנים......
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
אני לא מבינה למה הולכים לפתוח את הנופשים החופים הבילויים הקטסטרופה כבר חוגגת לא מספיק להם.?
מה יקרה אם חופש אחד לא יהיו בילויים אף אחד לא יטמוטט מזה ...חוץ מהכלכלה כמובן אבל השאלה אם זה השיקול ?
אני הייתי עם בעלי בהדסה מה שהולך שם זה קטסטרופה
מי שלא ראה את הכאוס במלקות קורונה ואת המצב הלא פשוט , פשוט לא מבין.
ויש אנשים שהחופש עבורם הוא הערך העליון. הכי חשוב.
הבריאות זה אחר כך.

לא להאמין
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
אז אני יכולה לומר לך, שבעוד כשבוע יש לנו חתונה שחיכינו לה שנים ארוכות, ואנחנו רועדים על נפשנו, כי לצערנו לא כל המוזמנים מקפידים על התקנות, וכבר הושמעו קולות על עגולי פינות וחיפופים.
יש לי גיס שהוא ואשתו לא מתכוונים להגיע. בעלי אומר לי בלחץ: הלוואי שיהיה סגר או בידוד שימנע ממנו לבוא. וזה עם המון כאב בלב, כי כאמור חיכינו לחתונה הזו והתפללנו עליה שנים ארוכות.
אם לא היו מעגלים פינות, יכלנו לבוא, בני המשפחה הגרעינית. אמנם עם חששות, אבל מתוך ידיעה שהכמות המינימלית של המוזמנים מסכנת אותנו פחות.

נ.ב. החתן והכלה והמחותנים ידעו מהן התקנות וההגבלות כשנקבע מועד החתונה, ועם זאת הזוג היה זה שביקש לקיים אותה בהקדם. זה אומר שהיו ערוכים נפשית למציאות שמכתיבה חתונות במתכונת מסוימת.
ליבינו איתכם1!!!
כמוכם יש עוד המון מישפחות באותו מצב(יש כאילו שזה לאחר דחיית שלישית!!) ומקוווים רק לטוב בכל המובנים!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
  • הוסף לסימניות
  • #88
בוודאי שחתונות יכולות להיות מקור הדבקה רציני עם לא שומרים על הכללים,
כמו הפגנות,

אבל העובדה מוכיחה שכשמדובר באירועים בחוץ ההדבקה היא הרבה פחות.

הפתיחה של חתונות ל250 איש באולם הביאה לעליה ברמת התחלואה, יחד עם עוד פציחה של הרבה דברים שנעשתה בצורה לא מבוקרת, לא הדרגתית, לא הגיונית בכלל.

גם אני חשבתי שהפתיחה המהירה תהיה בעוכרינו, ושהיה עדיף לפתוח פחות, ולאט יותר.
מסתבר זזה היה נכון ולכן הגענו לאן שהגענו.

אבל פתיחה של אירועים רק באוויר הפתוח, לנניח 100 איש, עם מינוי נאמן קורונה, עם ביקורת של שוטרים באולמות, לא אמורה לעשות יותר נזק מהפגנות המוניות,
ולא חשובה פחות מפתיחת חדרי כושר, מסעדות ומקומות בילוי.

הלא כן?
ביקורת שת שוטרים
אחת הבדיחות
בעיני ראיתי הזמנות שכתוב בהם לא לה=באו עם פלאפונים.
ומכלי ראשון שמעתי על חתונות של מעבר למותר וכשבאו השורטים, כמה נהדר, כולם ברחו. כן, חתונות בחוץ.
עם כל הרצון הטוב כמעט בלתי אפשרי לאכוף שמירה מלאה בחתונות, גם כאלו שבחוץ.
הלכו השוטרים- חזרו.

זו בדיחה.
מדובר בפיקוח נפש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
הסתרת את הנתון הכי חשוב.
מס' הבדיקות ירד, ולכן ירד גם מס' החולים החדשים.
למה כשמספר החולים עלה אף אחד לא טרח להסביר שיש גם עלייה במספר הבדיקות ???
למה רק כשיש ירידה במספר החולים פתאום כולם מבינים שזה קשור לירידה מספר הבדיקות, אתמהה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
זה למה שהתכוונתי.....
אני הייתי בבחתונה בתוך בית......אני מדברת אז בהתחלה שעשו את ההגבלות שהכלה ידע רק יום לפני שיבטלו את ההגבלות......
החתונה היתה שמחה יותר מכל חתונה אחרת...אני לא מגזימה בכלל!!!
אנשים הגיעו מכל הקצוות כשי לראות שלי מי החתונה......גם בקטע החפרני וגם בקטע ששהעו שיש חתונה שמחה....
אנשים הגיעו למחם את הכלה ובסוף הכלה ניחמה אותם!!
היא הייתה שמחה מאושרת.....וזה מה שעשה את כל האוירה.....
לא אומרת מצדיקה אל כל הכלות שזה קשה להם........... אבל איך אחת אמרה לי לא משנה איפה מיתחתנים העיקר שמיתחתנים......

את חשבת שהחתונה היתה הכי שמחה.
מה חשבה הכלה ואיך היא הרגישה זה ענין לחוד.

כתבתי על זה פעם כשמישהי דיברה על חתן הבר מצווה שנערכה לו שמחה "אמיתית" מיוחדת ..
שאלתי אותה אם היא בטוחה שחתן הבר מצווה גם שמח ולא היה מאוכזב והשתדל לשמח את כל מי שניסה לשמח אותו בשמחה אחרת.
חלפו להם ההגבלות - ונוכחתי שצדקתי. הרבה מחתני הבר מצוות המיוחדות והמרגשות וכו' - ביקשו עם פתיחת האולמות לחגוג ארוע "אמיתי" אפילו אם באיחור של חודשים...

זה לא חוכמה לא להיות בעל השמחה ולחוש שמחה אמיתית יותר שמחה מכל אירוע אחר....

אני בכלל בקטע של לומר במוצהר -
"נכון. החתונה שמחה פחות. היא ממש לא מה שחלמת." ולהכיל את הצער במקום לדחותו.
כמו שאני לא אומר למי שאין לה עבודה כב 4 חודשים והיא לא יודעת ממה לקנות במכולת - "נכון שזה נפלא להיות בבית עם הילדים ולא לעבוד??"
ככה זה גם לא "נפלא" להתחתן עם שמחה "אמיתית".
ומה לעשות זה כמו שיש כאלו שמשלמים מחיר כלכלי בעקבות הקורונה , ויש כאלו שמבודדים - אז יש גם כאלו ששמחתם הושבתה והפכה לעלובה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
בדעיכה בגל הקודם - אנשים סירבו להאמין.
זה לא היה נראה להם הגיוני שפתאום ככה קורונה דועכת לה בלי שקורה משהו משמעותי.
ותוך חודש נסגרו מחלקות הקורונה ...

פתחו אז את הגנים בקפסולות כולם כתבו שצריכים להתפלל לנס
ובכל זאת היה חודש וחצי של רגיעה....

אז כנראה שיש כאלו שרק אומרים שהם מחכים שהקורונה תדעך
אבל כל פעם שמשרד הבריאות יוציא איזו הודעה שאינה מהלכת שחורות - הם כבר לא יקבלו את דבריו... וגם אם כן אז חכו חכו זה רק זמני.. עוד מעט...

בגל הקודם, היה סגר הרמטי שגרם לדעיכה עד 0..
ואז החזירו הכל....

עד מתי נמשיך להתווכח על זה?:):)

יאלה קורונה.. תעלמי כבר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
למה כשמספר החולים עלה אף אחד לא טרח להסביר שיש גם עלייה במספר הבדיקות ???
למה רק כשיש ירידה במספר החולים פתאום כולם מבינים שזה קשור לירידה מספר הבדיקות, אתמהה.
כי כשיש עליה במס' החולים זו מציאות שמוכחת בבדיקות (גם אם יש טעויות וכו', עדיין היתה עליה ממש משמעותית).
כשיש ירידה כ"כ דרסטית במס' החולים במקביל לירידה משמעותית במס' הבדיקות, בדיוק לאחר הגבלת הקריטריונים לבדיקות, זה בהחלט נראה קשור, מה לעשות.
חוץ מזה, שהמדד האמיתי הוא עליה במס' החולים הקשים והמונשמים, ובזה בהחלט יש עליה (למרות שכרגע אין הכפלה והעליה התמתנה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
ביקורת שת שוטרים
אחת הבדיחות
בעיני ראיתי הזמנות שכתוב בהם לא לה=באו עם פלאפונים.
ומכלי ראשון שמעתי על חתונות של מעבר למותר וכשבאו השורטים, כמה נהדר, כולם ברחו.
הלכו השוטרים- חזרו.

זו בדיחה.
מדובר בפיקוח נפש.

מי שרוצה להפר הוראות יפר אותם - לא בשבילו ההוראות.

יש הרבה אנשים שלא רוצים להפר הוראות - אבל 20 איש זה כלום לא ישים.. אז הם מפרים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
את חשבת שהחתונה היתה הכי שמחה.
מה חשבה הכלה ואיך היא הרגישה זה ענין לחוד.

כתבתי על זה פעם כשמישהי דיברה על חתן הבר מצווה שנערכה לו שמחה "אמיתית" מיוחדת ..
שאלתי אותה אם היא בטוחה שחתן הבר מצווה גם שמח ולא היה מאוכזב והשתדל לשמח את כל מי שניסה לשמח אותו בשמחה אחרת.
חלפו להם ההגבלות - ונוכחתי שצדקתי. הרבה מחתני הבר מצוות המיוחדות והמרגשות וכו' - ביקשו עם פתיחת האולמות לחגוג ארוע "אמיתי" אפילו אם באיחור של חודשים...

זה לא חוכמה לא להיות בעל השמחה ולחוש שמחה אמיתית יותר שמחה מכל אירוע אחר....

אני בכלל בקטע של לומר במוצהר -
"נכון. החתונה שמחה פחות. היא ממש לא מה שחלמת." ולהכיל את הצער במקום לדחותו.
כמו שאני לא אומר למי שאין לה עבודה כב 4 חודשים והיא לא יודעת ממה לקנות במכולת - "נכון שזה נפלא להיות בבית עם הילדים ולא לעבוד??"
ככה זה גם לא "נפלא" להתחתן עם שמחה "אמיתית".
ומה לעשות זה כמו שיש כאלו שמשלמים מחיר כלכלי בעקבות הקורונה , ויש כאלו שמבודדים - אז יש גם כאלו ששמחתם הושבתה והפכה לעלובה...
ואנוכי הצעתי לפצות את חתני וכלות השמחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
.
למה כשמספר החולים עלה אף אחד לא טרח להסביר שיש גם עלייה במספר הבדיקות ???
למה רק כשיש ירידה במספר החולים פתאום כולם מבינים שזה קשור לירידה מספר הבדיקות, אתמהה.
בתחילת הגל השני היו כאן הרבה מרגיעים שהסבירו שבעצם אין גל והעליה היא בגלל עליה בבדיקות.

האם אכן יש כרגע דעיכה?
נראה לי שזה ויכוחי סרק, בתוך כמה ימים כבר נראה את המגמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
בגל הקודם, היה סגר הרמטי שגרם לדעיכה עד 0..
ואז החזירו הכל....

עד מתי נמשיך להתווכח על זה?:):)

יאלה קורונה.. תעלמי כבר...

תחפשי את האשכולות של אז.
חבל להתווכח.
לא היה שונה אז הדיבורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
את חשבת שהחתונה היתה הכי שמחה.
מה חשבה הכלה ואיך היא הרגישה זה ענין לחוד.

כתבתי על זה פעם כשמישהי דיברה על חתן הבר מצווה שנערכה לו שמחה "אמיתית" מיוחדת ..
שאלתי אותה אם היא בטוחה שחתן הבר מצווה גם שמח ולא היה מאוכזב והשתדל לשמח את כל מי שניסה לשמח אותו בשמחה אחרת.
חלפו להם ההגבלות - ונוכחתי שצדקתי. הרבה מחתני הבר מצוות המיוחדות והמרגשות וכו' - ביקשו עם פתיחת האולמות לחגוג ארוע "אמיתי" אפילו אם באיחור של חודשים...

זה לא חוכמה לא להיות בעל השמחה ולחוש שמחה אמיתית יותר שמחה מכל אירוע אחר....

אני בכלל בקטע של לומר במוצהר -
"נכון. החתונה שמחה פחות. היא ממש לא מה שחלמת." ולהכיל את הצער במקום לדחותו.
כמו שאני לא אומר למי שאין לה עבודה כב 4 חודשים והיא לא יודעת ממה לקנות במכולת - "נכון שזה נפלא להיות בבית עם הילדים ולא לעבוד??"
ככה זה גם לא "נפלא" להתחתן עם שמחה "אמיתית".
ומה לעשות זה כמו שיש כאלו שמשלמים מחיר כלכלי בעקבות הקורונה , ויש כאלו שמבודדים - אז יש גם כאלו ששמחתם הושבתה והפכה לעלובה...
זה ברור.......
דיברתי עם אחות של החתן והיא סיפרה לי בדיוק מה הלך מאחורי הקלעים...... (אמרתי לה אחר כך שבכלל בכלל לא רואים כלום על מה שהלך..... והיא אמרה לי שזה מאוד עושה לה ומעודד אותה) והיה להם אופציה לדחות והם בחרו שלא לדחות.......
אבל תמיד טוב להיסתכל על דברים חיובים..........
 
ואנוכי הצעתי לפצות את חתני וכלות השמחה.

פיצוי אינו תחליף.
כל הרעיונות המפצים והמשמחים לא מחליפים את זה.
מציאות מנוסה בשטח.
חתני בר מצווה מפוצים ומשומחים - ביקשו בר מצווה רגילה כשפתחו את האולמות.

זה הדבר אשר כתבתי. כל המשמחים והמפצים - עושים הרגשה טובה לעצמם בעיקר.
ואחר כך ידווחו פה בפרוג איזה פיצוי שווה עשו לחתן הבר מצווה או לחתן ולכלה...

השלמה והשתתפות יותר חשובות מסביבה מרוצה וחתן שחייב להראות שהפיצוי והשימוח היו משמחים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

סבתא שלי עלתה מפרס, איראן, הם עלו מהעיר כשאן, שמרו על המסורת: חגים וכו'.
היא מאוד אהבה תורה, אהבה דתיים, כמה שיותר צדיקים יותר טוב.
הם עלו מסורתיים, עם הזמן למדו והתחזקו בגלל ילדיהם שחזרו בתשובה.
למרות המרחק, נהגה ללכת בימי זקנתה לבית הכנסת עם הליכון, למרות הדרך שהיתה מלאה בחול.
היא ודודה שלי סיפרו לא פעם בעלבון על מקרה שקרה להן: הן עלו על אוטובוס לקברי צדיקים, ואדם אחד קפץ וצעק: "הם לא משלנו".
הן ירדו מההסעה בבושת פנים.
*
העולם בתקופות ההן היה עולם עם פחות מודעות.
היום יש יותר שיח על שיוויון, אהבת אדם וכו'.
בעבר היו אתגרים שונים, ביניהם אפשרות של אנשים לשלול או לדחות אלו את אלו.
אני זוכרת שכששמעתי את הסיפור הזה, הבנתי שלי זה לא היה קורה.
כי באופי שלי - לא הבנתי למה ללכת למקום בו יש אנשים שונים ממך, מצידי היה להשאר בבית ולא ללכת ללימודים, אני ממש מעדיפה את אזור הנוחות שלי ולא מבינה למה צריך להידחף איפה שיש סיכוי קל שידחו אותך, זו אחת הסיבות שהייתי מתרחקת מחברות, שמא ידחו אותי מתישהו, כי שהבנתי שיש סיבות לדחות אותי.
אני ממש לא מעניינת אף אחד, לפי דעתי, הכוונה שאין בי משהו שעלול לגרום לחברות תחושת ערך שהן בקרבתי, וכדי להיות חלק מחברה, צריך שיהיה לך ערך כלשהו. (זה לא רע או טוב, זו תוצאה).
*
בקיצור, רציתי לכתוב על היציאה לאור (או על כל עשיה אחרת, כמו למצוא עבודה, שידוך וכו')
שכן מחייבת את האדם פעמים לא מעטות לעמוד מול דחיה: שוב ושוב ושוב.
מה עוזר לי כיום להשתדל פה ושם, להפיץ את הכתיבה שלי, למרות הרצון לא להידחף למקומות לא-לי ולא לחוות דחיה?
זה בגלל ההבנה שאני לא העניין כאן, אלא דרישת העולם ורצון ה'.

ביציאה לאור עדיף לנטרל את החשיבה סביב ה'אני', שזו חשיבה שחוששת מדחיה ויכולה להוביל לתחושות לא טובות.
ביציאה לאור האדם מתנתק מעצמו, או אולי מתחבר לעצמו, ופונה לעבר חשיבה אחרת, חשיבה של שליחות.

הערך בחשיבה של שליחות:

האדם היוצא לאור לא חש מחויב, לא חש שהוא צריך משהו, לא רוצה לתת, לא לקחת, לפיכך גם אין פחד מדחיה, כי אם אתה לא מעורב עם ה'אני' שלך
אתה לא חש מעורבות רגשית אלא להיפך, לשיטתך אתה מגשים את שליחותך בעולם.
אתה מתנדב.
ולבוא ליציאה לאור מתוך גישה נדיבה של "אני מתנדב", זה מקסים כי אתה לא חש צורך להתלהב אם אתה מצליח, כי ההצלחה לא שלך, אבל אתה גם מצליח להיות יותר שכלי ופחות אמוציונלי, כי אתה עושה את שליחותך בעולם, ושליחות זו לא צריכה להיות מופלאה ומעוררת השראה, מספיק שתאפשר לעצמך להסכים לעצמך להגשים את עצמך ולהקשיב לרצון הפנימי שסולל את הדרך, תוך הקשבה לתורה.

אז כיום אני לא חוששת מדחיה כי למדתי להביט על זה ממבט שיכלי ולא רגשי: הרגש חושש מדחיה אבל השכל מבין שהכל בסדר, מלכתחילה אף אחד לא אמור לקרוא אותי או לקבל אותי, מספיק שאני מקבלת את עצמי וקוראת את כתיבתי ומאפשרת לעצמי להתבטא פה ושם.

אני לא צריכה שיקבלו אותי או את הרעיונות שלי או את הכתיבה שלי, להיפך, אני צריכה לשמוח ולהודות על מה שכן הצלחתי עד כה, להבין שזה לא מובן מאליו, ולשמוח שיש בעולם אנשים נוספים שמביאים הרבה אמירות עם מסרים טובים.
אנשים לא ממש צריכים אותי כי תוכן כמו שלי יש במקומות רבים (הרב פנגר, שיטת ימימה , פנימיות התורה, ועוד ועוד) ומה שאני כן משתדלת ואשתדל זה בגלל תחושת שליחות שאמורה להיות משותפת, כי כולנו ערבים זה לזה וכל אחד תורם היכן שאפשר: בתפילה למען הכלל, תרומה, חסד, אומנות, כתיבה, הפצה וכו'

*

הדרך הכי טובה להביא את עצמך לידי ביטוי היא לחיות את עצמך, להקשיב לרגשות, למצוקה, למחשבות, להבין שמה שאתה עובר זה משהו יחודי, כי אף אחד לא חושב כמוך ולא מרגיש כמוך, זווית הראיה שלך חשובה עבור העולם.
כי העולם במצב רחוק מיעודו האמיתי, כרגע, וכל אדם שיכול לצאת לאור תורם לעולם דבר מה.
התורה נותנת במה אפילו לבלעם הרשע ונותנת את האמירות של לבן הארמי, דבר שלדעתי מוכיח שגם אם אתה לא מושלם אתה יכול לומר את האמירות שלך וה' יכוון את הכל לטוב.
*
ולגבי האמירה "הם לא משלנו"
אני חושבת שמשם קורץ החרם, אותו חרם חברתי שקורה כמעט בכל מקום: החל מהמשפחה הגרעינית בה פעמים רבות יש אפליות או השונים מוצאים את עצמם קצת מחוץ לתמונה, ועד לחברה כולה.
אין לי פתרון לחרם (מלבד הספרון דובי שיר והכתר האמיתי שנותן כלים להתמודדות עם חרם)
אבל אני חושבת שהחשיבה צריכה להשתנות: במקום לעודד גאוות יחידה שגורמת לחברתיות רעילה , לעודד שוויון, עין טובה, הקשבה.
לפעמים יש פחד שאם נעודד שוויון אז חלילה הציבור יאבד מהיחודיות שלו ויטמע בעולם הכללי.
החשש הזה מוצדק, אי אפשר לעודד שיוויון בלי להבין את הערך היחודי והתרומה האדירה שיש במגזריות, כי בכל מגזר יש ערך בפני עצמו, ואין צורך לבטל את עצמך כדי להגיע לשיוויון, שיוויון לא הופך אותך לשווה, אלא מוציא את החשיבה מחשיבת פילוג לחשיבה אחדותית שמכירה בכך שבורא עולם הוא המנהיג של העולם כולו, ויש בכל דבר בעולם אלוקות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה