קורונה למה אף אחד לא אומר כלום?

הי,
אני כלה--- והתארסתי בקורונה, ברור שידעתי שיש הגבלות (היה אז 100)
בגלל זה לא להתארס?
או לא לקבוע חתונה???
וכן אני מקווה שימצאו דרך לאפשר בשטח פתוח יותר אנשים, אולי מתחמים שונים וכו,
כמובן אם שמירה על כליי הזהירות!!!
כן,גם אני כמו כל בחורה נורמלית, רוצה אירוע גדול ושמח, (כמות האנשים משפיעה...מוכח...)
ואני יודעת שהערך העליון זה עצם זה אנחנו מקימים בית, זה לא סותר את הרצון...
מאחלת לך רק אושר צרוף
ושלא תעיב עליו אשמה של נדבקים מקרב באי החתונה(ובמיוחד בעלי סיכון).
וכמובן המון בריאות לכולם ובמיוחד לסבים ולסבתות
שאינם יכולים להעדר מהשמחה
 
רוצה לדעת אם זה לפי הכללים??
תשאלי אם במתחם חינמי מוסדר של עירית ירושלים אם אפשר 20 בגברים ו-20 בנשים.
הלוואי שהם יענו.
הם פרסמו כותרת מאוד יפה על מתחמים חינמיים ומאז נעלמו עקבותיהם...
 
בכל מקרה היום יש 1205 חיוביים מתוך 16386 נבדקים וזה העדכון ערב שאינו סופי.
אתמול היה 686 בשעה זו...
כך שהמגמה היחידה כרגע היא מגמת בלימה כמו שאמר פרופ' גרוטו (כל אחד מדביק בממוצע רק אחד נוסף) ולא מגמת ירידה.
 
מאחלת לך רק אושר צרוף
ושלא תעיב עליו אשמה של נדבקים מקרב באי החתונה(ובמיוחד בעלי סיכון).
וכמובן המון בריאות לכולם ובמיוחד לסבים ולסבתות
שאינם יכולים להעדר מהשמחה
דבר ראשון- תודה
דבר שני במקרה שלי הסבים והסבתות היו מאומתים ועברו את זה ברוך ה'...
(גם אני---ככה שאני לא מדבקת)
ובהחלט הייתי שמחה לעשות שאחד ממתחמי ה20 יהיה לבעלי סיכון ושם נישמור על הכללים ברמה הכי גבוהה שקיימת- זה לא יכול להיות פתרון אולי?
ושוב, מאמינה בשמירת הבריאות כערך עליון, אבל רוצה גם פתרון לשמחה...
 
שהיה באוויר התפוח מדבקת פחות, הרבה הרבה הרבה פחות, משמעותית!
אני חושבת שאם היו עושים באוויר הפתוח ושומרים על הכללים, היה אפשר לעשות משהו גדול יותר.
העניין הוא, שלרוב אין כמעט אפשרות לשמור בחתונה על כללים, גם אם בעלי השמחה מאוד רוצים.
חתונה כוללת סעודה לא קצרה, ריקודים, מפגשים נרגשים, קהל מגוון עם תזות כאלה ואחרות, וילדים מתרוצצים.
וחוסר יכולת לשלוט במה שקורה.

לא אומרת דווקא עשרים. אולי קצת יותר (אם ישנו את הכללים), אבל לא משהו גדול.
כי גם אם ברעיון בחוץ ועם ושמירה מוקפדת - אפשר לכאורה הרבה יותר. הרי זה לרוב רק ברעיון.
וברגע שמשנים את ההוראות, זה לכולם. לא רק למיעוט שכן עושה מאמצי על לשמור. כי זה באמת קשה לקיים חתונה עם שמירת הכללים!

וזה אחד הדברים שכל-כך הפליאו אותי בפתיחת האולמות ל 250 אנשים.
האם מישהו באמת האמין שישמרו כראוי?
יש דברים שיכולים לדעת מראש שהם לא הגיוניים. ולכן חייבים מגבלות, עם כל הצער הגדול.
 
בתי החולים בירושלים פשוט לא רוצים לפתוח עוד מחלקות קורונה, לכן הם שולחים לבתי חולים אחרים, התפוסה בבתי החולים היא הרבה פחות מאשר בגל הראשון.

רוב מחלקות הקורונה בבתי החולים בארץ חצי ריקים,
אפשר לראות בלוח הבקרה של משרד הבריאות.
בגל הראשון עצרו את כל הטיפולים והניתוחים הלא דחופים.
כרגע כל המחלקות פעילות באופן מלא מה שמקשה על העברת אנשי צוות ומיטות למחלקות הקורונה.
וגם בגל הראשון אנשים פשוט לא הגיעו למיון, וממילא גם לא התאשפזו.
צריך גם להסתכל האם יש מספיק אנשי צוות שיטפלו בחולים גם במחלקת קורונה וגם במחלקות הפנימיות ולא רק על דו"ח אכלוס המיטות
 
בבני ברק יש סוג אחר של מתחמים .
באחריות מפיקי האירוע ולא העיריה
והם גם עולים כסף יפה ;)
יש כרגע רישום למתחמים בבתי הספר
מטעם העיריה.
וניתן לחלק למתחמים מופרדים.
למה לא?
 
אני קניתי את הרעיון של מתחמי חתונות ממשלתיים בשטח פתוח
(מלוניות הם יכולים לעשות אז למה מתחמי חתונה לא?)
כמות מתחמים סבירה שיוכלו לקיים את החתונות בטווח נורמלי. (ולא שלא יהיו תאריכים כי אז מה הועלנו?)
עם הפרדה (כמו בכותל) ובידוק ושמירה על הכללים.
(זה יהיה מקום עם אכיפה מלכתחילא)
וקנס אבל ממש רציני על מי שיחליט בכל זאת להתחכם ולעשות חתונה במקום אחר.
כמובן שהמתחמים יהיו מוסדרים ויפים וינתנו לבעלי שמחות בחינם.
תשלום רק על האוכל והתפאורה.

זה לא נראה לי גם מסובך לביצוע - כמו מלונות שהוסבו למלוניות קורונה יהיו מספיק גני אירועים שיסכימו ליהיות מוסבים תמורת תשלום ממשלתי הוגן.

מי בעד? מי מעביר למשרד הבריאות?
 
אני קניתי את הרעיון של מתחמי חתונות ממשלתיים בשטח פתוח
(מלוניות הם יכולים לעשות אז למה מתחמי חתונה לא?)
כמות מתחמים סבירה שיוכלו לקיים את החתונות בטווח נורמלי. (ולא שלא יהיו תאריכים כי אז מה הועלנו?)
עם הפרדה (כמו בכותל) ובידוק ושמירה על הכללים.
(זה יהיה מקום עם אכיפה מלכתחילא)
וקנס אבל ממש רציני על מי שיחליט בכל זאת להתחכם ולעשות חתונה במקום אחר.
כמובן שהמתחמים יהיו מוסדרים ויפים וינתנו לבעלי שמחות בחינם.
תשלום רק על האוכל והתפאורה.

זה לא נראה לי גם מסובך לביצוע - כמו מלונות שהוסבו למלוניות קורונה יהיו מספיק גני אירועים שיסכימו ליהיות מוסבים תמורת תשלום ממשלתי הוגן.

מי בעד? מי מעביר למשרד הבריאות?
אני הראשונה!!!
הלוואי היה כזה דבר!
בואו, גם בגני ארועים לא בטוח שיתירו, גם אם מדובר רק בגן...
וזה, מגוחך!
(זה כרגע המצב לפי דברי בעל האולם שסגרנו איתו-וסגרנו בכונה במקום עם שטח פתוח)
 
בגל הקודם היו 750 מאושפזים בתוך שבועיים וכשסך החולים הכולל היה רבע מהיום.

ברור ללא ספק שהגל הזה קל מקודמו . יותר חולים קל ופחות מסתבכים.
אין על זה חילוקי דעות. הסכמה מלאה בכלל המערכות.
יש הרבה נסיונות לנחש למה .

הגל הזה גדל יותר לאט. לקח לו יותר זמן. זה ברור.
ואז מה? לכן לא ייתכן שיגיע למצבים יותר גרועים אם לא יעצרו אותו בזמן?
ולמה בכלל צריך להגיע למצבים הגרועים של פעם קודמת?
הפעם הקודמת קבעה לנו איזה רף, שעד אליו זה לא נקרא?

איך שנראה דרך מבט טבעי - העליות והירידות הן בהתאמה די ברורה עם רמת השמירה ורמת הסגירה או הפתיחה של המשק.

בגל הראשון - עוד לא היינו רגילים, הכל בתחילה היה פתוח.
ההגבלות התחילו על התקהלויות של מעל 5000 איש(!) ואחר כך מעל אלפיים (!). ולא היו מסכות.
אלו היו המושגים.
עם העליה המהירה בתחלואה, עשו הגבלות נוספות, סגרו כמעט הכל, והגיעו עד לסגרים ולעוצר.
התחלואה ירדה בהתאם ב''ה לרמה מאוד נמוכה.

אחר כך פתחו הכל - אך גם ההכל הזה היה רחוק מאוד מהחיים הרגילים של פעם.
ונוספו מסכות והדגשה ממוקדת על ריחוק.
ואז עלתה התחלואה במגמה ברורה, אם כי בצורה יותר איטית. די ברור למה.
המגמה, על כל פנים היתה ברורה. גם אם ידעו שזה ייקח קצת יותר זמן.

עכשיו יש קצת ירידה, אחרי שסגרו בתי ספר ואולמות.
וכן הציבור נהיה מעט יותר מודע ומעט יותר זהיר.

האם אנשים לא רואים את ההתאמה הזו, רק כי לוקח כמה שבועות לראות תוצאות?

(יש עוד עניין, שב''ה יש כיום יותר ידע איך לטפל בחולים קשה מאשר פעם קודמת. ניסיון נרכש.
ועדיין - המצב רחוק מלהיות פשוט.ויעידו מספר הנפטרים היומי בימים האחרונים).

נקווה לטוב.
 
בבני ברק יש סוג אחר של מתחמים .
באחריות מפיקי האירוע ולא העיריה
והם גם עולים כסף יפה ;)
בירושלים יש כותרות גדולות על מתחמי חתונה חינמיים.
בפועל- אף אחד לא עונה ואין אם מי לדבר.
את הכותרות כבר קיבלו...
 
יש כרגע רישום למתחמים בבתי הספר
מטעם העיריה.
וניתן לחלק למתחמים מופרדים.
למה לא?
יש לך פרטים על זה?
עם מי אפשר לדבר?
דחוף לנו מאד!
תודה רבה!
 
(יש עוד עניין, שב''ה יש כיום יותר ידע איך לטפל בחולים קשה מאשר פעם קודמת. ניסיון נרכש.
ועדיין - המצב רחוק מלהיות פשוט.ויעידו מספר הנפטרים היומי בימים האחרונים).
גם אחוז המבוגרים והאוכלוסייה בסיכון מתוך החולים יותר נמוך מהגל הראשון, כנראה למדו להישמר.
 
בכל מקרה היום יש 1205 חיוביים מתוך 16386 נבדקים וזה העדכון ערב שאינו סופי.
אתמול היה 686 בשעה זו...
כך שהמגמה היחידה כרגע היא מגמת בלימה כמו שאמר פרופ' גרוטו (כל אחד מדביק בממוצע רק אחד נוסף) ולא מגמת ירידה.
אז נכון לעשיו 2200 חולים חדשים :( :eek:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

סבתא שלי עלתה מפרס, איראן, הם עלו מהעיר כשאן, שמרו על המסורת: חגים וכו'.
היא מאוד אהבה תורה, אהבה דתיים, כמה שיותר צדיקים יותר טוב.
הם עלו מסורתיים, עם הזמן למדו והתחזקו בגלל ילדיהם שחזרו בתשובה.
למרות המרחק, נהגה ללכת בימי זקנתה לבית הכנסת עם הליכון, למרות הדרך שהיתה מלאה בחול.
היא ודודה שלי סיפרו לא פעם בעלבון על מקרה שקרה להן: הן עלו על אוטובוס לקברי צדיקים, ואדם אחד קפץ וצעק: "הם לא משלנו".
הן ירדו מההסעה בבושת פנים.
*
העולם בתקופות ההן היה עולם עם פחות מודעות.
היום יש יותר שיח על שיוויון, אהבת אדם וכו'.
בעבר היו אתגרים שונים, ביניהם אפשרות של אנשים לשלול או לדחות אלו את אלו.
אני זוכרת שכששמעתי את הסיפור הזה, הבנתי שלי זה לא היה קורה.
כי באופי שלי - לא הבנתי למה ללכת למקום בו יש אנשים שונים ממך, מצידי היה להשאר בבית ולא ללכת ללימודים, אני ממש מעדיפה את אזור הנוחות שלי ולא מבינה למה צריך להידחף איפה שיש סיכוי קל שידחו אותך, זו אחת הסיבות שהייתי מתרחקת מחברות, שמא ידחו אותי מתישהו, כי שהבנתי שיש סיבות לדחות אותי.
אני ממש לא מעניינת אף אחד, לפי דעתי, הכוונה שאין בי משהו שעלול לגרום לחברות תחושת ערך שהן בקרבתי, וכדי להיות חלק מחברה, צריך שיהיה לך ערך כלשהו. (זה לא רע או טוב, זו תוצאה).
*
בקיצור, רציתי לכתוב על היציאה לאור (או על כל עשיה אחרת, כמו למצוא עבודה, שידוך וכו')
שכן מחייבת את האדם פעמים לא מעטות לעמוד מול דחיה: שוב ושוב ושוב.
מה עוזר לי כיום להשתדל פה ושם, להפיץ את הכתיבה שלי, למרות הרצון לא להידחף למקומות לא-לי ולא לחוות דחיה?
זה בגלל ההבנה שאני לא העניין כאן, אלא דרישת העולם ורצון ה'.

ביציאה לאור עדיף לנטרל את החשיבה סביב ה'אני', שזו חשיבה שחוששת מדחיה ויכולה להוביל לתחושות לא טובות.
ביציאה לאור האדם מתנתק מעצמו, או אולי מתחבר לעצמו, ופונה לעבר חשיבה אחרת, חשיבה של שליחות.

הערך בחשיבה של שליחות:

האדם היוצא לאור לא חש מחויב, לא חש שהוא צריך משהו, לא רוצה לתת, לא לקחת, לפיכך גם אין פחד מדחיה, כי אם אתה לא מעורב עם ה'אני' שלך
אתה לא חש מעורבות רגשית אלא להיפך, לשיטתך אתה מגשים את שליחותך בעולם.
אתה מתנדב.
ולבוא ליציאה לאור מתוך גישה נדיבה של "אני מתנדב", זה מקסים כי אתה לא חש צורך להתלהב אם אתה מצליח, כי ההצלחה לא שלך, אבל אתה גם מצליח להיות יותר שכלי ופחות אמוציונלי, כי אתה עושה את שליחותך בעולם, ושליחות זו לא צריכה להיות מופלאה ומעוררת השראה, מספיק שתאפשר לעצמך להסכים לעצמך להגשים את עצמך ולהקשיב לרצון הפנימי שסולל את הדרך, תוך הקשבה לתורה.

אז כיום אני לא חוששת מדחיה כי למדתי להביט על זה ממבט שיכלי ולא רגשי: הרגש חושש מדחיה אבל השכל מבין שהכל בסדר, מלכתחילה אף אחד לא אמור לקרוא אותי או לקבל אותי, מספיק שאני מקבלת את עצמי וקוראת את כתיבתי ומאפשרת לעצמי להתבטא פה ושם.

אני לא צריכה שיקבלו אותי או את הרעיונות שלי או את הכתיבה שלי, להיפך, אני צריכה לשמוח ולהודות על מה שכן הצלחתי עד כה, להבין שזה לא מובן מאליו, ולשמוח שיש בעולם אנשים נוספים שמביאים הרבה אמירות עם מסרים טובים.
אנשים לא ממש צריכים אותי כי תוכן כמו שלי יש במקומות רבים (הרב פנגר, שיטת ימימה , פנימיות התורה, ועוד ועוד) ומה שאני כן משתדלת ואשתדל זה בגלל תחושת שליחות שאמורה להיות משותפת, כי כולנו ערבים זה לזה וכל אחד תורם היכן שאפשר: בתפילה למען הכלל, תרומה, חסד, אומנות, כתיבה, הפצה וכו'

*

הדרך הכי טובה להביא את עצמך לידי ביטוי היא לחיות את עצמך, להקשיב לרגשות, למצוקה, למחשבות, להבין שמה שאתה עובר זה משהו יחודי, כי אף אחד לא חושב כמוך ולא מרגיש כמוך, זווית הראיה שלך חשובה עבור העולם.
כי העולם במצב רחוק מיעודו האמיתי, כרגע, וכל אדם שיכול לצאת לאור תורם לעולם דבר מה.
התורה נותנת במה אפילו לבלעם הרשע ונותנת את האמירות של לבן הארמי, דבר שלדעתי מוכיח שגם אם אתה לא מושלם אתה יכול לומר את האמירות שלך וה' יכוון את הכל לטוב.
*
ולגבי האמירה "הם לא משלנו"
אני חושבת שמשם קורץ החרם, אותו חרם חברתי שקורה כמעט בכל מקום: החל מהמשפחה הגרעינית בה פעמים רבות יש אפליות או השונים מוצאים את עצמם קצת מחוץ לתמונה, ועד לחברה כולה.
אין לי פתרון לחרם (מלבד הספרון דובי שיר והכתר האמיתי שנותן כלים להתמודדות עם חרם)
אבל אני חושבת שהחשיבה צריכה להשתנות: במקום לעודד גאוות יחידה שגורמת לחברתיות רעילה , לעודד שוויון, עין טובה, הקשבה.
לפעמים יש פחד שאם נעודד שוויון אז חלילה הציבור יאבד מהיחודיות שלו ויטמע בעולם הכללי.
החשש הזה מוצדק, אי אפשר לעודד שיוויון בלי להבין את הערך היחודי והתרומה האדירה שיש במגזריות, כי בכל מגזר יש ערך בפני עצמו, ואין צורך לבטל את עצמך כדי להגיע לשיוויון, שיוויון לא הופך אותך לשווה, אלא מוציא את החשיבה מחשיבת פילוג לחשיבה אחדותית שמכירה בכך שבורא עולם הוא המנהיג של העולם כולו, ויש בכל דבר בעולם אלוקות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה