קורונה 'עד מתי נחריש'?-עד מתי אנשים שמתפרנסים מאיתנו יוכלו להסית ולדבר עלינו ללא שום פחד?

[מקשיב]

לא כזה שונאים אותנו !
כל מי שמסתובב עם חילונים רואה ומרגיש
יש באליטה שדבוקה עדיין בשנאה של פעם
ולא כל משפט שאומר איזה חילוני זה הסתה ושנאה וכו'
וגם לא על חרדים, אם מישהו אומר משהו על חילונים/אתיופים/ערבים/ וכד' והתקשורת מגנה זה אומר שהגינוי והרעש נכון
יש משפטים שלא אמורים להאמר, אבל לא כל משפט כזה צריך להוציא אותנו משלוות נפשינו

הבעיה היא שהמון העם החילונים שלא שונאים בזמנים שקטים
מאמינים לשטויות שמוכרים להם,
ואז הם נסחפים וגם מתחילים לשנוא...

 

[צעיר ורענן]

לדעתי הדבר היחיד שאמור לעניין אותנו זה שיויון זכויות למשל שמעתי שכשפתחו את אסותא באשדוד גור הודיעו שאין לידה אחת עד שיתנו להם משרות בביה"ח לאנשי החסידות שזה לדעתי הגיון בסיסי שאם מתפרנסים ממנו למה שלא ניקח חלק ברווחים וזה חבל שהציבור הליטאי לא מתנהל ככה

 

[סמינר דוד]

דיבורים לא יפים--- אבל נכונים!!!!
הקורונה חזרה בגדול לריכוזים החרדיים באשמתם ולגם לא באשמתם----
כמה עצוב וכואב----(לא כל מי שאומר את האמת הוא מסית ומדיח)

גם אם הכל נכון. הייתי מצפה למעט חמלה בדבריהם.
לא יודעת במי מדובר, ולא שמעתי אותו אומר כלום, ולא יודעת בכלל מיהו.
אבל אני כן שומעת חדשות, ובהם אני מרגישה שמדברים עלי לא יפה.
ואתן לך 2 דוגמאות:
1. סגר על השכונות החרדיות - בדגש על החרדיות.
2. נערי הגימנסיה יוצאים לבידוד, מסכנים - וזה ציטוט מדויק.
לא מרגיש לך רע?
האמת, שאין לי ציפיות, ולכן לא מרגיש לי כלום. אני מחפשת את העובדות היבשות, והשאר אני שמה בחוץ, אבל יש מי שנפגע, ואני מבינה אותו, כשאני שומעת את התקשורת.

 

[שריתאליז]

תוצאות הדיבורים מורגשים בשטח.
מכירה מישהי שהלכה להוציא כסף בכספומט והיתה שם אישה חילונית עם ילדתה שאמרה בקול: תתרחקי ממנה . היא מדבקת!!!

ואני הלכתי לאיזה מקום ובמקום לומר שלום וערב טוב. קיבלו את פני בתרעומת ובטון ברור של מדביקה.
שימי מסכה עד למעל האף!
את לא בבידוד?!
למה לא קבעת תור?

מיותר לציין שהייתי עם מסכה כנדרש. קבעתי תור ולא הייתי בבידוד.

 

[מקשיב]

מכלי ראשון או מסיפורי תקשורת?

לא מספיק לראות אצל נהגי האוטובוס
את היחס שלהם שנהיה גרוע יותר?
ועוד נותני שרות בלי סוף.

 

[י. גולד]

 

[נעמי]

info#mccann.co.il
כתובת איימיל של מקאן למי שרוצה לפרסם אצלם
במקום סולמית @

שלא תבינו אותי נכון. אני גם שונאת את כל ההסתה הזו...
אבל בשביל הספורט. מי ששלח להם מייל שיכתוב את זה כאן...
כולם רוצים שכולם יכתבו. תכלס לאף אחד אין כח להתחיל עם זה...

 

[y&m]

סתם נקודה קטנה.
אם אתם מאלו ששולחים פניות, אנא עשו זאת בצורה שתכבד אתכם.
לפעמים פניות התלונה כ"כ ירודות שהן מחזקות את הדעה השלילית על החרדי המצוי וחבל.

הודעות שנמנעות מהתלהמות, האשמה, דמגוגיה והשוואה לזמנים אפלים.
ומתמקדות יותר בכאב, בפגיעה, בחטא ההכללה ובקשה להימנע מכך.
יהיו יעילות הרבה יותר.

 

[אי פה אי שם]

מתוך המכלול - אילן שילוח

ב-18 באוקטובר 2007 עורר סערה כאשר פיטר את שני המנכ"לים המשותפים של המשרד, אורן פרנק ושירה מרגלית, על רקע התבטאויות שלהם שפגעו בלקוחות.

ספוילר: כתבה https://img.bizportal.co.il/giflib/news/rsPhoto/sz_1/logo_new.gif 2007

כל סטודנט שמסיים לימודים אקדמיים, בין אם במשפטים, תקשורת, ראיית חשבון או רפואה, יודע שנכונות לו כמה שנים ראשונות וקשות של התנסות במקצוע על מנת להגיע ליוקרה ולמעמד נחשק של בכיר ומומחה בתחומו. במקרים לא מעטים, נצמד המתמחה הצעיר לקולגה סמכותית ובכירה במקום העבודה, לומד מנסיונו, מתמקצע וכך מטפס בסולם הדרגים.

כך גם במקרה של אורן פרנק, עד לאחרונה מנכ"ל במשרד הפרסום מקאן אריקסון. פרנק היה בן טיפוחיו של אילן שילוח, שעומד בראש משרד הפרסום המוביל בארץ ונמנה על שותפיו עוד מהתקופה שהמשרד נקרא "קשר בראל". פרנק למד משילוח כיצד לטפל בלקוחות, להוביל מהלכים אסטרטגיים ולהביע את דעתו בסוגיות מכריעות, שתרמו לחיזוק מעמדו של המשרד בענף ולצמיחתו המואצת. שילוח עצמו מוכר כמנהל חרוץ, חד וקשוח שרואה את טובת המשרד מעל לכל.

ואכן, ההיצמדות לשילוח השתלמה לפרנק והוא קודם לתפקיד מנכ"ל במשרד לצידה של שירה מרגלית, זוגתו של שילוח.

כל פרסומאי מתחיל או ותיק יודע שהטיפול בלקוחות במשרד פרסום מחייב רגישות,שליטה בתחום, הבנת צרכי הלקוח וסיפוקם על הצד הטוב ביותר. אם נסכם, חשוב לפעול לפי המנטרה: "הלקוח תמיד צודק" ולדאוג שהלקוח יצא מרוצה וירצה להמשיך לעבוד עם משרד הפרסום. טיפול בדרך זו בלקוח, במיוחד אם מדובר באחד שמחזיק מספר חברות הנעזרות בפרסום, תניב למשרד עוד תקציבי פרסום בהיקפים רחבים ותזניק אותו לראש טבלת משרדי הפרסום המובילים בארץ.

התחרות בין משרדי הפרסום המובילים מחייבת את היושבים בראשם להתנהל נכון ולהיות זמינים ויצירתיים עבור לקוחותיהם וכמובן, למנוע חיכוכים מיותרים בינם לבין העובדים המטפלים בתקציבי הפרסום. אולם, האם מדובר במניעת חיכוכים בכל מחיר? האם פרסומי בכיר חייב לשמור על דעתו האישית לעצמו, מחשש שהדברים לא יתקבלו בהבנה מצד הלקוח ועלולים לגרור תגובות לא צפויות ואף להביא לפיטוריו? האם הלקוח תמיד צודק?

אם לבחון את הטיפול של אילן שילוח במקרה של אורן פרנק ושירה מרגלית – התשובה היא כן.

שילוח, שמינה בעצמו את אורן פרנק ושירה מרגלית, למנכ"לים במקאן אריקסון, פיטר השבוע את השניים לאחר שהביעו (כל אחד בנפרד) את דעתם בקול רם באמצעי התקשורת השונים על ארועים שונים שסוקרו, וקשרו באופן שלילי, בין היתר, שמות של חברות המיוצגות במקאן ונמצאות בשליטת קבוצת איי.די.בי, שבשליטת נוחי דנקנר.

שילוח רצה להימנע מתקרית מביכה עם דנקנר ודאג שתקציבי הפרסום של החברות שבשליטתו – סלקום וחוגלה-קימברלי – יעברו למשרד פרסום אחר בשל ההתבטאויות של פרנק ומרגלית, לאחר שכבר איבד את תקציב ברק 013,שאך קיבל לידיו, לטובת JWT. על מנת למנוע מהלך כזה, החליט שילוח בצעד נחרץ לפטר את השניים ולהציל את היחסים עם דנקנר, אך לא עצר לחשב את השלכות המעשה על העובדים האחרים במקאן, כמו גם על ענף הפרסום כולו.

הפיטורים אולי הרגיעו את דנקנר, אך מה יחשוב אותו סטודנט שסיים לימודים ומעוניין להשתלב בפירמה מכובדת ולהתקדם לתפקיד בכיר וסמכותי שמאפשר לו להביע את דעתו המקצועית והאישית באופן חופשי? מה שבטוח, הוא יסיק מהמקרה שלפנינו, כי רצוי לברור מילים בקפידה בטרם הן נפלטות אל חלל האוויר ונאמרות בקול רם ואולי כדי לשמור על המשרה הנחשקת שלך, עדיף פשוט לשתוק. מה שבטוח, קודים התנהגותיים לא נכללים בתוכנית הלימודים האקדמית, אולי כדאי שמישהו ירים את הכפפה.

מלבד הבוגר האקדמי שלנו, גם הפרסומאים במשרדים השונים ודאי יסתכלו על המקרה הנדון בדרך של "יראו וייראו" וכבר יכנו את הארוע כ"פס"ד פרנק-שילוח".

כולנו בני אנוש וכולנו טועים לפעמים ורובנו שוכחים, לעיתים, איך התחלנו את דרכנו המקצועית ומה עברנו בדרך להצלחה. גם אילן שילוח שכח שכינה בפומבי את מפעל הפיס "מושחת" כשאיבד את תקציב הפרסום שלו לטובת אדלר חומסקי ב-2003, ושכח שהעדיף את תקציב סלקום על חשבון פלאפון והודיע על כך לגלברד מבלי להכינו לכך מראש. באותה תקופה, אף אחד לא נזף או העניש אותו על כך ולנו נותר רק לתהות מה היה עולה בגורלו אם היה במעמדו של אורן פרנק?

 

[צעיר ורענן]

לדעתי הדבר היחיד שאמור לעניין אותנו זה שיויון זכויות למשל שמעתי שכשפתחו את אסותא באשדוד גור הודיעו שאין לידה אחת עד שיתנו להם משרות בביה"ח לאנשי החסידות שזה לדעתי הגיון בסיסי שאם מתפרנסים ממנו למה שלא ניקח חלק ברווחים וזה חבל שהציבור הליטאי לא מתנהל ככה

למה באמת אין גוף ליטאי שייצר ככה מקומות עבודה?????????..איפה הנציגים שלנו???????.

 

[הנורמלי]

תוצאות הדיבורים מורגשים בשטח.
מכירה מישהי שהלכה להוציא כסף בכספומט והיתה שם אישה חילונית עם ילדתה שאמרה בקול: תתרחקי ממנה . היא מדבקת!!!

ואני הלכתי לאיזה מקום ובמקום לומר שלום וערב טוב. קיבלו את פני בתרעומת ובטון ברור של מדביקה.
שימי מסכה עד למעל האף!
את לא בבידוד?!
למה לא קבעת תור?

מיותר לציין שהייתי עם מסכה כנדרש. קבעתי תור ולא הייתי בבידוד.

אם זה סתם אדם ברחוב אפשר ומותר להחזיר כל אחד כחריפות לשונו
אין ספק שישנם מקרים של הסתה מתמשכת, אבל לא כל משפט של אדם כזה או אחר הוא כבר מושא להפנות אליו את התסכול מהתקשורת
בגדול מנוע ההסתה זה התקשורת, וזה לא אדם קונקרטי זה רוח המפקד, איך להנגיש ידיעה, מיקום שלה, צבע, וטון
התקשורת החרדית לא בדיוק מעניינת את התקשורת החילונית....... כך ששם זה ימשך
הימין בישראל סבל מכך שנים רבות עד שבא עמית סגל ועוד כמה חברים שהצליחו מעט מעט לאזן

 

[רבקה ק.]

סבבה, מהיום לא נוסעים בנתיב המהיר שנבנה על ידי שפיר הנדסה (וגם לא במקטע כביש 1 הצמוד אליו ששופץ באותה התקופה על ידי אותו קבלן),
מפסיקים לאכול קוטג',
לא מדליקים מזגנים של טורנדו אם יש לכם בבית (וגם לא של אלקטרה, אם מישהו עוד זוכר שפעם אמרו שהם בחרם),
צובעים את הבית רק בנירלט ולא בטמבור,
ומפסיקים לקנות ברמי לוי.....


תגידו כל בעלי העסקים הפרטיים פה, אם המקומון שבו אתם מפרסמים היה מעצבן מישהו, זה היה נראה לכם הגיוני שיוציאו חרם/פשקווילים עליכם?

למה להגיש את הלחי השניה??? בהחלט לגיטימי שלא אפרסם במקומון שמכפיש נניח את המגזר שלי ושאם אפרסם שם יכעסו עלי. ולא כזה נורא לא להיכנס לאיקאה חודש (למרות שלישראלי הפאתטי המצוי זו תהיה אכן משימה לא פשוטה) ולא כזה נורא לקנות קוטג' מתנובה לדוגמא במקום משטראוס ולא כזה מופקע לוותר ספציפית על טמבור תקופה. תתפלאי כמה חרם יכול להיות אפקטיבי. הציניות יכולה לחכות.

 

[טוליפ לבן]

וואו!
נראה לי שווה לקנות מניות של החברה הזאת.
כל עמישראל בכיס שלהם...

 

[הנורמלי]

מתוך המכלול - אילן שילוח

ב-18 באוקטובר 2007 עורר סערה כאשר פיטר את שני המנכ"לים המשותפים של המשרד, אורן פרנק ושירה מרגלית, על רקע התבטאויות שלהם שפגעו בלקוחות.

נראה לי שזו אשתו..... שירה מרגלית לפי ויקפדיה

 

[נעמי]

נראה לי שזו אשתו..... שירה מרגלית לפי ויקפדיה

ואכן, ההיצמדות לשילוח השתלמה לפרנק והוא קודם לתפקיד מנכ"ל במשרד לצידה של שירה מרגלית, זוגתו של שילוח.
[/SPOILER]

 

[שרית קובל]

וקראתי עדויות רבות שכל ההתבטאויות האלה הגבירו את השנאה שגרמה באופן ישיר לפיטורי עובדים חרדיים ממקומות עבודתם

מכלי ראשון או מסיפורי תקשורת?

@שרית קובל

כאחת שעובדת בחברה גדולה, מאד ליברלית ומכילה, מעולם לא נתקלתי בקשיים על היותי חרדית, אך הפעם כמעט כל הגבולות נחצו, אפילו חזרתי לעבודה [חלקית] הייתה רק בהתערבות בכירי החברה, וכתבתי על כך כאן כל תהליך כאשר הוא קרה.

עד היום המבטים והתגובות, לא נעימות,
לא תמיד נחמד לקום בבוקר ולדעת שצריך שוב לשמוע במעלית - תעלי עוד קצת את המסכה [כאילו העינים שלי מדבקות], ואפילו אנשים שמגיעים לפגישות מתחילים זאת במילים - זה לא משהו נגדך, תביני שבני ברק לא יוצאת טוב מהסיפור הזה.

אז נכון, נמאס לי להתלונן, נמאס לי לקבל בקורת על עצם הנחת הבקורת כאן... ולכן לא יותר מידי נכנסת לנושא,
את ההשלכות התעסוקתיות נראה בעוד זמן מה.

אני לא מדברת על חברות שיש בהן קבוצת נשים חרדיות, שזה מעט שונה, אלא עובדת פה ועובדת שם, אני לא בטוחה שהפתיחות המחשבתית שהייתה פעילה שנים ארוכות תמשיך.

אבל מכיוון ואפילו על כך שכתבתי כאן את קשיי וצרתי וכאבי, קיבלתי גם כאן לא מעט מים צוננים על הרגשת הרפיסות שלי, מעדיפה לשתוק.

אם אפרוש מהחברה ואקים עסק עצמאי, אספר לכם

 

[הנורמלי]

כאחת שעובדת בחברה גדולה, מאד ליברלית ומכילה, מעולם לא נתקלתי בקשיים על היותי חרדית, אך הפעם כמעט כל הגבולות נחצו, אפילו חזרתי לעבודה [חלקית] הייתה רק בהתערבות בכירי החברה, וכתבתי על כך כאן כל תהליך כאשר הוא קרה.

עד היום המבטים והתגובות, לא נעימות,
לא תמיד נחמד לקום בבוקר ולדעת שצריך שוב לשמוע במעלית - תעלי עוד קצת את המסכה [כאילו העינים שלי מדבקות], ואפילו אנשים שמגיעים לפגישות מתחילים זאת במילים - זה לא משהו נגדך, תביני שבני ברק לא יוצאת טוב מהסיפור הזה.

אז נכון, נמאס לי להתלונן, נמאס לי לקבל בקורת על עצם הנחת הבקורת כאן... ולכן לא יותר מידי נכנסת לנושא,
את ההשלכות התעסוקתיות נראה בעוד זמן מה.

אני לא מדברת על חברות שיש בהן קבוצת נשים חרדיות, שזה מעט שונה, אלא עובדת פה ועובדת שם, אני לא בטוחה שהפתיחות המחשבתית שהייתה פעילה שנים ארוכות תמשיך.

אבל מכיוון ואפילו על כך שכתבתי כאן את קשיי וצרתי וכאבי, קיבלתי גם כאן לא מעט מים צוננים על הרגשת הרפיסות שלי, מעדיפה לשתוק.

אם אפרוש מהחברה ואקים עסק עצמאי, אספר לכם

קודם כל חלילה מלשפוך מים צוננים על כאב של יהודי
ותמשיכו להיות מהניצבים שמקדשים שם שמים בהיותם במקומות כאלו
ואכן אין ויכוח שיש השפעות להסתה הזו
וממש מצער וכואב לשמוע על ה'בידוד והריחוק החברתי' שנוצר בעקבות כך, ובעיקר הנזקים הכלכליים שיוצאים מזה, והפסד פרנסה לאנשים הלא עוול בכפם, ואך ורק בגלל ההשתייכות המגדרית.
השאלה היא מי אשם?
האם כל חילוני שאומר לך מילה במעלית ויש לו חברה כולנו נפסיק לרכוש אותה?
או כל מנכ"ל שפלט את מה ששמע אתמול בתקשורת?
המציאות היא שהשיח, האשמות, וכל הנלווה נוצר בתקשורת - ואם זה אין לנו דרך להתמודד!!!!
אולי אם יהיה חרם על התקשורת החילונית שיש עוצר ראיונות, אפס כתבות, שום תגובה על שום מקרה, ורק דיבור בתקשורת החרדית למשך תקופה ארוכה יוכל לעורר משהו אצל מובילי דעת הקהל בישראל

 

[גלבוע]

לדעתי הדבר היחיד שאמור לעניין אותנו זה שיויון זכויות למשל שמעתי שכשפתחו את אסותא באשדוד גור הודיעו שאין לידה אחת עד שיתנו להם משרות בביה"ח לאנשי החסידות שזה לדעתי הגיון בסיסי שאם מתפרנסים ממנו למה שלא ניקח חלק ברווחים וזה חבל שהציבור הליטאי לא מתנהל ככה

זה הדגמה לסחיטה, לא לשוויון זכויות.
(תחשוב שאתה היית פותח עסק והיו מתנהגים אליך ככה)

 

[MOM]

ובכן-
אני בתור אדם עצמי לא מסוגל לממן אנשים כאלה ולכן-
במקום קוטג תנובה נקנה טרה
במקום ביסלי באגסי
במקום צבר- אחלה
ובמקום פיצה דומינו- כל השאר
על יולו ויופלה אפשר לוותר
כמעט לכל דבר פה יש מתחרים ברמה מספיק טובה
מה שאי אפשר אי אפשר.
אבל הרבה דברים אפשר.
(בל"נ כמובן)
מי שכמוני- שיגיב כדי שנראה שיש פה קבוצה רצינית שחושבת כמונו ונתעודד.
(עד שתגיע התנצלות לפחות או יותר מזה)
הבהרה: אין בכוונתי ליזום/ליצור/לנסות לארגן/ וכדומה חרם מכל סוג שהוא על כל חברה שהיא אלא רק להביע את רחשי לבבי על כל מה שקרה פה ואת מה שאני בעצמי רוצה לעשות.

 

[whitestar]

ובכן-
אני בתור אדם עצמי לא מסוגל לממן אנשים כאלה ולכן-
במקום קוטג תנובה נקנה טרה
במקום ביסלי באגסי
במקום צבר- אחלה
ובמקום פיצה דומינו- כל השאר
על יולו ויופלה אפשר לוותר
כמעט לכל דבר פה יש מתחרים ברמה מספיק טובה
מה שאי אפשר אי אפשר.
אבל הרבה דברים אפשר.
(בל"נ כמובן)
מי שכמוני- שיגיב כדי שנראה שיש פה קבוצה רצינית- אחרי זה כל השאר כבר יצטרפו.
(עד שתגיע התנצלות לפחות או יותר מזה)

זה בסדר
ממילא לאברכים כמונו אין את האופציה לכל התענוגים האלו
אבל מה יהיה עם קטשופ אוסם????????