שיר יום פורח

[@Simcha]

הִתְעַצַּבְנוּ שְׁלוֹשָׁה

הִתְאַבַּלְנוּ תִּשְׁעָה

צַמְנוּ תְּשִׁיעִי

מוֹשְׁכִים לַעֲשִׁירִי

וְזֶהוּ.


חוֹזְרִים לַשִּׁגְרָה

מְקַיְּטִים בְּשַׁלְוָה

טִיּוּל אֶתְגָרִי

יָם בְּשִׁשִּׁי

וְזֶהוּ.


בֶּאֱלוּל תְּשׁוּבָה

בְּשׁוֹפָר נִתְקַע

יָרִיב רִיבִי

יִשְׁמַע תְּחִנָּתִי

וְזֶהוּ.


בַּחַג שִׂמְחָה

בַּסֻּכָּה שִׁבְעָה

אֶשְׁכַּח חֶרְדָתִי

אָסוּר לִסְרָרוּתִי

וְזֶהוּ.


מִסְתּוֹבֵב הַמַּעְגָּל

מִתְרַגְּשִׁים בְּכָל גַּל

מַשְׁכִּיחִים הָאֶתְמוֹל

נוֹתַר הוּא לִקְמֹל

וְזֶהוּ?​

 

[anotherית]

מקסים. ממש.
אבל מה יהיה? נראה שכולם שרוים עמוק עמוק בדיכאון של מוצאי תשעה באב.
בו מבינים שגם לבכות באמת זה מושג רחוק. (לא ספציפית לאשכול הזה, כוללני לכל השירים מהיום)

 

[@Simcha]

אבל מה יהיה? נראה שכולם שרוים עמוק עמוק בדיכאון של מוצאי תשעה באב.

אמנם שיר זה נכתב במוצאי תשעה באב, אך הוא מבטא קושי רחב ומקיף יותר, בו אנו כיהודים מאמינים צריכים להניע את רגשותינו בהתאם למעגל השנה, וכביכול זהו מצב לא כנה ולא טבעי, ככל והצלחנו להתעצב כראוי בגין החורבן או להתפחד עד אימה מאדון כל או אפילו לשמוח בחדווה ממתן התורה, כיצד אנו יכולים במחי הפיכת עמוד בלוח השנה לשים הכל מאחורינו ולדהור היישר לעבר התחושה החדשה?

 

[+shira]

נוקב.
בעיניי אחד הדברים היפים ביותר בכתיבה הוא צורה שמשרתת את התוכן,
וכאן החזרה המונוטונית הזו מיטיבה לבטא את רוח השיר.

מקסים. ממש.
אבל מה יהיה? נראה שכולם שרוים עמוק עמוק בדיכאון של מוצאי תשעה באב.
בו מבינים שגם לבכות באמת זה מושג רחוק. (לא ספציפית לאשכול הזה, כוללני לכל השירים מהיום)

שלי, לפחות, נכתב במה שאפשר לקרוא לו די ההיפך מדיכאון. אם זה לא עבר - פאשלה שלי...
אבל בלי קשר, מותר להיות עצובים לפעמים. וגם לכתוב את זה. אם לא בספרים משלנו, לפחות בשירים.

 

[קופי 100]

מדויק!!
גם התוכן וגם הביצוע.
זה ה אתגר במועדים. לשאת את ברכת המועדים לחיים האמיתיים.