דרוש מידע לתוכנית משפחתית דרוש בדיחות על "פיתה פלפל"

  • הוסף לסימניות
  • #1
אשמח למי שיש\
על המוכר
לוקוח
והכל מסביב.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני אחפש אם יש לי אני יביא
פשוט זה שיר ישנושן
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
איך קוראים לאיש שמוכר פלאפל
שמחה ריף

משהו שקיבלתי, כ"כ רלבנטי...
*מוכר הפלאפל שם לנו מכל טוב !*
מוכר הפלאפל נשמע משועשע. כל מה שהציע היה לשביעות רצונו של הלקוח הנחמד.
טחינה ? שים!
חמוצים ? שים!
חצילים ? שים!
חריף ? שים!
כרוב ? שים!
סלט ? שים!
פסטו ? שים!
צ'יפס ? שים!
שילם הלקוח והלך לדרכו מרוצה ומדושן עונג.
הרבה לאחר שאחרון הלקוחות עזב את הדוכן, סידר המוכר את המקום כדרכו בכל ערב, תוך שעוד מתנגן בליבו הניגון הקבוע, לאורך כל היום:
"טחינה? שים! חומוס? שים! צ'יפס? שים! ..."
לאחר הגפת התריס וסגירת המקום, שם פעמיו לבית הכנסת על מנת לשפוך שיח לפני קונו בתפילת ערבית כמדי יום.
כשהגיע לברכה האחרונה בתפילתו, ברכת *"שים שלום..."* לפתע נזכר בלקוח המשועשע שביקר היום בדוכנו. עגבנייה? שים! בצל? שים! רוטב שום? שים! ...
הוא חייך לעצמו במבוכה וחשב לעצמו: "במה אני טוב יותר מאותו לקוח שרק ביקש להרוויח עוד ועוד ולמלא את הפיתה שלו מכל טוב?! וכי אני שונה בהרבה? זה עתה סיימנו תפילת "שמונה עשרה" ומה אני מבקש? *שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים*.
הנני כמו אותו אדם בדיוק:
שלום? שים!
טובה? שים!
ברכה? שים!
חיים? שים!
חן? שים!
חסד? שים!
שים הכול. למה לא?
תוכנית 'הכול לבקשתך'.
אבל, הזדעק מוכר הפלאפל במוחו, היכן הקופה? היכן משלמים?
אותו לקוח בדוכן שילם מידיית במזומן על מנת הפלאפל הברוכה שהכנתי לו. כאן אני מזמין "סל הטבות" ענק אבל איפה אני משלם?!
כשהוא עדיין משתאה, הוא ממשיך את הברכה כשהוא ממלמל חרש "ברכנו אבינו כולנו כאחד יחד באור פניך". אהה, הוא מתעשת. כאן הקופה. *"כולנו כאחד יחד".* זהו התשלום על הרשימה הארוכה של ההזמנה אותו הזמין לפני רגע, להיות כאחד יחד.
מתי נקבל את הברכה ? רק אם נהיה "כולנו כאחד יחד"
כשאנו פונים ומבקשים מאב הרחמים שירחם עלינו כי אנו בניו, יש לזכור מה התנאי והבקשה של האבא מאתנו: תהיו מאוחדים - תהיו ביחד אחד לשני ואחד כלפי השני.

מי ייתן והלוואי שנזכה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
איך קוראים לאיש שמוכר פלאפל
שמחה ריף

משהו שקיבלתי, כ"כ רלבנטי...
*מוכר הפלאפל שם לנו מכל טוב !*
מוכר הפלאפל נשמע משועשע. כל מה שהציע היה לשביעות רצונו של הלקוח הנחמד.
טחינה ? שים!
חמוצים ? שים!
חצילים ? שים!
חריף ? שים!
כרוב ? שים!
סלט ? שים!
פסטו ? שים!
צ'יפס ? שים!
שילם הלקוח והלך לדרכו מרוצה ומדושן עונג.
הרבה לאחר שאחרון הלקוחות עזב את הדוכן, סידר המוכר את המקום כדרכו בכל ערב, תוך שעוד מתנגן בליבו הניגון הקבוע, לאורך כל היום:
"טחינה? שים! חומוס? שים! צ'יפס? שים! ..."
לאחר הגפת התריס וסגירת המקום, שם פעמיו לבית הכנסת על מנת לשפוך שיח לפני קונו בתפילת ערבית כמדי יום.
כשהגיע לברכה האחרונה בתפילתו, ברכת *"שים שלום..."* לפתע נזכר בלקוח המשועשע שביקר היום בדוכנו. עגבנייה? שים! בצל? שים! רוטב שום? שים! ...
הוא חייך לעצמו במבוכה וחשב לעצמו: "במה אני טוב יותר מאותו לקוח שרק ביקש להרוויח עוד ועוד ולמלא את הפיתה שלו מכל טוב?! וכי אני שונה בהרבה? זה עתה סיימנו תפילת "שמונה עשרה" ומה אני מבקש? *שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים*.
הנני כמו אותו אדם בדיוק:
שלום? שים!
טובה? שים!
ברכה? שים!
חיים? שים!
חן? שים!
חסד? שים!
שים הכול. למה לא?
תוכנית 'הכול לבקשתך'.
אבל, הזדעק מוכר הפלאפל במוחו, היכן הקופה? היכן משלמים?
אותו לקוח בדוכן שילם מידיית במזומן על מנת הפלאפל הברוכה שהכנתי לו. כאן אני מזמין "סל הטבות" ענק אבל איפה אני משלם?!
כשהוא עדיין משתאה, הוא ממשיך את הברכה כשהוא ממלמל חרש "ברכנו אבינו כולנו כאחד יחד באור פניך". אהה, הוא מתעשת. כאן הקופה. *"כולנו כאחד יחד".* זהו התשלום על הרשימה הארוכה של ההזמנה אותו הזמין לפני רגע, להיות כאחד יחד.
מתי נקבל את הברכה ? רק אם נהיה "כולנו כאחד יחד"
כשאנו פונים ומבקשים מאב הרחמים שירחם עלינו כי אנו בניו, יש לזכור מה התנאי והבקשה של האבא מאתנו: תהיו מאוחדים - תהיו ביחד אחד לשני ואחד כלפי השני.

מי ייתן והלוואי שנזכה!
יפה מאוד!!!!!!!!
אז דרשה יש לי כבר גם....
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
פשוט, המוכרים התחילו לשטוף ידיים
אני שמעתי עלגרסה שונה, הם פשוט לא יכולים ללקק את האצבע עם המסיכה
אבל אל דאגה תיכף הטעם הרגיל והמוכר יחזור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אתרום את שלי... (על פיתות, בלי פלאפל).
יום אחד הלך איש עם הגמל שלו, רצה להיכנס לסופר, ועוצר אותו המאבטח, 'אחי, אין כניסה לבעלי חיים',
'מה זאת אומרת אין? זו חיית המחמד שלי'
'אדון! אין כניסה' שמעת?
חזר האיש הביתה ולקח בידו חבילת פיתות ושם את פעמיו לאותו סופר, שוב עוצר אותו המאבטח, 'הלו, אתה לא מבין? אין כניסה לבעלי חיים'
קוצף עליו האיש, "סליחה?? אתה תגיד לי מה לשים בפיתה???' חצוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
בחנות וותיקה מאוד היה שלט קבוע "אצלינו מחליפים את השמן כל יום",
כמובן שזה דיבר לקיבה של הלקוחות, שלפחות השמן יהיה בריא, וככה סמכו עליו בעצימת עיניים.
ומה התברר? שיש לו שתי קערות עם שמן בערך כבר עשרים שנה אותם קערות שמן, וכל יום הוא עושה את הפלאפל בקערה אחרת... נו נו
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
חידה:
כמה כדורי פלאפל ניתן לאכול על בטן ריקה?
תשובה:
אחד, כי אחרי הראשון, הבטן כבר לא ריקה!
לאחרונה הטעם של הפלאפל השתנה.
פשוט, המוכרים התחילו לשטוף ידיים
אתרום את שלי... (על פיתות, בלי פלאפל).
יום אחד הלך איש עם הגמל שלו, רצה להיכנס לסופר, ועוצר אותו המאבטח, 'אחי, אין כניסה לבעלי חיים',
'מה זאת אומרת אין? זו חיית המחמד שלי'
'אדון! אין כניסה' שמעת?
חזר האיש הביתה ולקח בידו חבילת פיתות ושם את פעמיו לאותו סופר, שוב עוצר אותו המאבטח, 'הלו, אתה לא מבין? אין כניסה לבעלי חיים'
קוצף עליו האיש, "סליחה?? אתה תגיד לי מה לשים בפיתה???' חצוף.
חזק!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אני רואה מדי פעם אנשים שיש להם טענות על תמחור של עצמאיים. המשלם רואה שהוא שילם 300 ש"ח לעבודה שלקח לעצמאי שעה, או סכומים גדולים יותר, וזה נראה לו מוזר. כי הוא עובד תמורת 55 לשעה, אז מה זה החוצפה לקחת 300 ש"ח לשעה?

אני ישתף מהמקרה שלי שאני מכיר בפרטים, ואפשר להקיש מזה למקרים רבים. העצמאיים פה יבינו מיד מה אני מדבר. המטרה שלי היא קצת להסביר לשכירים, למה הם צריכים לעבוד תמורת 55 לשעה, והעצמאי נראה שעושה הרבה יותר.
בנוסף אני מקווה שזה יעזור קצת למי שמקבל שירות מעצמאי ומרגיש מתוסכל מהסכום הלכאורה גבוה שהוא היה צריך לשלם עבור זמן או שירות.

אני עצמאי שעובד בתחום המוזיקה ומרוויח "1500 ש"ח בערב אחד" (והמחמירים מתחילים לעשות חישוב מה קורה אם אני עובד כל ערב...), אשתי מטפלת רגשית ש"יושבת על כורסא ומרוויחה 300 לשעה",


בוא נעשה חישוב קצר. (לכאורה)
כמה זמן זה לנגן בבר מצוה? בוא נגיד 3 שעות? לכאורה 500 לשעה זה אחלה כסף.
אבל...
אם מחשבים את הזמן שאני עובד סביב האירוע, מהרגע שאני מתחיל לארוז את הרכב, ועד שאני חוזר הביתה והולך לישון מדובר על כ6 שעות.
מה שאומר שהרווח הוא פחות מ300 לשעה.
תורידו דלק, ציוד, ידע, אימון, ואין אירוע כל יום.
מליונר אני לא.

אז נכון שבעל האירוע שילם 1500 שח על 10 דקות ריקודים בבר מצוה וקצת מוזיקת רקע (חלק מהזמן היה בכלל מוזיקה מוקלטת...)
אבל העבודה שלי מסביב היא יותר ממה שנראה למי שמסתכל מהצד.

אותו דבר אשתי.
300 לשעה בשביל לפטפט קצת... נשמע אחלה דבר (והמחמירים יעשו חשבון כמה זה אם עובדים יום שלם וכו')

אז בוא נחשוב שניה, אשתי למדה תואר שני, ויש לה 10 שנות נסיון. (אפשר לחשב לכאורה מאות או אלפי שעות לימוד. מהבגרויות ועד ההדרכות שהיא עדיין מקבלת) זה משהו שעושה הגיון לשלם עליו בפני עצמו.
בנוסף, אם היא קובעת טיפול, זה להתכונן (טכנית ונפשית) חצי שעה לפני לפחות, וחצי שעה אחרי להתאפס. בנוסף יש בדרך כלל לפחות 10 דקות של תיאום לפני הפגישה. לפעמים יש דיונים טלפוניים עם אנשים שקשורים לטיפול.
מה עם קליניקה וביטוח? מה אם משלמים על הדרכה?

הגענו לשעתיים ועשר דקות מינימום על פגישה. וזה בקלות יכול להגיע ל3 שעות. לא כולל הוצאות נלוות.
100 ש"ח לשעה זה לא כזה דבר מושלם.


אז לפני שממהרים לעשות את החישוב המהיר: "כמה עולה פיתה, כמה עולה כדור פלאפל, כמה עולה קצת מלפפון- למה זה עולה 15 ש"ח למנה?"

הייתי מציע להסתכל רחב יותר.

נ.ב. אני לא אומר שכל תמחור של כל עצמאי זה הוגן. רק מציע למסתכל מהצד לראות תמונה רחבה יותר (או לא לעשות את החישובים של השני)
אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה