שיתוף זלמן© - ''הִנֵּה כְּעֵינֵי גַּמָּדִים עַל יָד חִידוֹנֵיהֶם''

[משך]

ויחלף את אשכולותיו באשכולות חבירו

סליחה
(רק מנסה לקדם קצת את עצמי... )

- זלמן תפסיק עם זה מיד!
- למה עד שאנשים סוף סוף מאושרים וצוחקים...
- אסור. זה נוגד את הכללים! דיי!
- אבל ''אִם אֵין אֲנִי לִי מִי יַחֲמִיא לִי''

 

[שיילה]

לשון מקראית מוסיפה נופך והמון טעם, אך תופעת 'זלמן' של בלבול ומיזוג פסוקים בהומור היתה מורת רוחם של כל מאורי ישראל בהסטוריה בשל מעילה בקדשים (רעק"א למשל ביטל שידוך לבתו בגלל שהחתן המיועד שח לפי שנינותו שהמנה הראשונה בסעודת האירוסין הינה ביצה כדכתיב 'והעי מקדם' (עיי=ביצה באידיש).)

 

[משך]

לשון מקראית מוסיפה נופך והמון טעם, אך תופעת 'זלמן' של בלבול ומיזוג פסוקים בהומור היתה מורת רוחם של כל מאורי ישראל בהסטוריה בשל מעילה בקדשים (רעק"א למשל ביטל שידוך לבתו בגלל שהחתן המיועד שח לפי שנינותו שהמנה הראשונה בסעודת האירוסין הינה ביצה כדכתיב 'והעי מקדם' (עיי=ביצה באידיש).)

זלמן הפעם הגזמת!
אבל...?
זהו עושים סוף לסיפור שלך!
אז אולי נעשה @שיילה אצל גדולי ישראל?

* ראוי או לא... מצוי כן. הלכתית: אבדוק את זה!
סיפורים היו גם על ביטול שידוך על אחד שכתב באינטרנט!

 

[stars]

(רעק"א למשל ביטל שידוך לבתו בגלל שהחתן המיועד שח לפי שנינותו שהמנה הראשונה בסעודת האירוסין הינה ביצה כדכתיב 'והעי מקדם' (עיי=ביצה באידיש).)

הסיפור מוסמך?

 

[stars]

- ראיתי בהידברות -

שף בעברית:
איש טבח שמו

 

[שיילה]

סיפורים היו גם על ביטול שידוך על אחד שכתב באינטרנט!

טוב אתה!
ולגופו של מקור, אז ככה:
ב'דרך שיחה זה מופיע על רעק"א אבל על סמיכה לרבנות

בשו"ת 'ודרשת וחקרת' כן מופיע על שידוך

וכן בספר 'צדיק כתמר'

ובקול חוצב (ר' שולם שבדרון) מופיע על השאגת אריה-

וכן בעלון להבות אש-

 

[lab]

מאוד מענין
דווקא החת"ם סופר כשעשה שידוך לבתו מרת שמחה
כשראה שהיא מתבישת עקב גילה המאוד לא מופלג (שמה את היד בפה בבישנות)

אמר:
שעמען- זיי עס זאך

על משקל שמן זית זך

 

[קודקוד]

היתה מורת רוחם של כל מאורי ישראל בהסטוריה

כל ההכללות קשות!

שינוי משמעות ויציאה מן התיב"ה הייתה ועודנה מליצת האוחזים בעטי"ם
רובם בלשון חז"ל וחלקם אף מכתבי הקודש. אומנם לא בצורה מגושמת ומאונסת כדלעיל
אבל ההוצאה מהקשר רווחת מאוד בספרות התורנית בכלל ואצל יושבי המזרח בפרט.

והמה בכתובים:

איש מאי"ר במלאכתו (הסכמת השאג"א לשו"ת מהר"ם מלובלין)

ע"ט לחננה = כתיבת דברי חן (הקדמה לשו"ת חיים ביד למוהר"ח פלאג'י)

שואלים הילכו בו = רבים התחבטו בשאלה זו (מרן החיד"א בכ"מ)

רוכב על אסונו (רבי חיים עוזר גרדזנסקי באגרת)

צפת אמת – שבח לחכמי צפת (שו"ת מהריט"ץ ועוד)

הו"ד יוסף חי = תואר כבוד לרב בשם יוסף (כיוני מצוי למרן הבן איש חי וכן ס' תעלומות לב)

שור"ר ומורה (מהר"ד פארדו)

ענף עץ אבות (מצוי באגרות הרבי מחב"ד וכן מרן הרב עובדיה יוסף לספרו על מסכת אבות)

פרי עט הדר ( בפתח דבר לשו"ת רבי עקביא אייגר מהרב נתן גשטטנר)

אחד מאי"ר = לרב ששמו מאיר (בעל השדה חמד)

סוב"ר הרזים = בקי בחכמת הקבלה (הסכמה מהרב יעקב שאול אלישר)

את קסת"י נתתי בעניין = לכתוב אודות הדבר (הקדמה לשו"ת הרשב"ש)

האירו פרקי"ו - פרקים בספרו (רבי מאיר אב"ד בראד בהסכמה לס' תוספת שבת)

פריו יתן בעיט"ו (שו"ת הרדב"ז)

יש עוד והדר
אבל תן לחכם ויוסיף הוד!

 

[כוח עזר]

דיון מעניין ביותר.
גם לי זכורים תיאורים שנונים מגדולי ישראל על שימושים יוצאים מהקשרם בפסוקים שונים.
לעתים כרעיון מוסרי שאינו על דרך הפשט כלל,
ולעתים כעין מילתא דבדיחותא.

 

[מירער]

כל ההכללות קשות!

שינוי משמעות ויציאה מן התיב"ה הייתה ועודנה מליצת האוחזים בעטי"ם
רובם בלשון חז"ל וחלקם אף מכתבי הקודש. אומנם לא בצורה מגושמת ומאונסת כדלעיל
אבל ההוצאה מהקשר רווחת מאוד בספרות התורנית בכלל ואצל יושבי המזרח בפרט.

והמה בכתובים:

איש מאי"ר במלאכתו (הסכמת השאג"א לשו"ת מהר"ם מלובלין)

ע"ט לחננה = כתיבת דברי חן (הקדמה לשו"ת חיים ביד למוהר"ח פלאג'י)

שואלים הילכו בו = רבים התחבטו בשאלה זו (מרן החיד"א בכ"מ)

רוכב על אסונו (רבי חיים עוזר גרדזנסקי באגרת)

צפת אמת – שבח לחכמי צפת (שו"ת מהריט"ץ ועוד)

הו"ד יוסף חי = תואר כבוד לרב בשם יוסף (כיוני מצוי למרן הבן איש חי וכן ס' תעלומות לב)

שור"ר ומורה (מהר"ד פארדו)

ענף עץ אבות (מצוי באגרות הרבי מחב"ד וכן מרן הרב עובדיה יוסף לספרו על מסכת אבות)

פרי עט הדר ( בפתח דבר לשו"ת רבי עקביא אייגר מהרב נתן גשטטנר)

אחד מאי"ר = לרב ששמו מאיר (בעל השדה חמד)

סוב"ר הרזים = בקי בחכמת הקבלה (הסכמה מהרב יעקב שאול אלישר)

את קסת"י נתתי בעניין = לכתוב אודות הדבר (הקדמה לשו"ת הרשב"ש)

האירו פרקי"ו - פרקים בספרו (רבי מאיר אב"ד בראד בהסכמה לס' תוספת שבת)

פריו יתן בעיט"ו (שו"ת הרדב"ז)

יש עוד והדר
אבל תן לחכם ויוסיף הוד!

זכור לי "לא תחרוז בשור בחמור"

 

[קודקוד]

זכור לי "לא תחרוז בשור בחמור"

אכן,
לא תחרוז בשור ובחמור יחדיו
שלח תשלח את השור למישור
ואת החמור לארץ המור

(האבן עזרא)

 

[lab]

גם לי זכורים תיאורים שנונים מגדולי ישראל על שימושים יוצאים מהקשרם בפסוקים שונים.

גם לי זכור משהו כזה מתהילים:
אוֹיָה לִי כִּי הָרַסְתִּי לְ @משך הָרַגְתִּי אֶת זַלְמָן הַנֶּהְדָּר

 

[כוח עזר]

אוֹיָה לִי כִּי הָרַסְתִּי לְ @משך הָרַגְתִּי אֶת זַלְמָן הַנֶּהְדָּר
חזק!

 

[יצחק ג.]

שם רמ"ז וה"ן מספר

 

[stars]

גם לי זכור משהו כזה מתהילים:
אוֹיָה לִי כִּי הָרַסְתִּי לְ @משך הָרַגְתִּי אֶת זַלְמָן הַנֶּהְדָּר

יפה!
lab טהור ברא לי חידונים

 

[יצחק ג.]

@ב.א. אל הטבע

 

[stars]

אדם רוצה ברב שלו מתשעה רבנים של חברו
(אוי, מתי יפסקו כבר המחלוקות בעם?!)

 

[lab]

@lab טהור ברא לי חידונים

למה לא הבאת את ההמשך של הפסוק:
וצ'ק פתוח שלשל לכיסי

 

[stars]

למה לא הבאת את ההמשך של הפסוק:
וצ'ק פתוח שלשל לכיסי

זה כבר לא ממש נשמע כמו המקור...

 

[כוכב מבריק]

בין אם יש מקורות להיתר ובין אם לאו,
העסק כאן מתחיל טיפהל'ה להידרדר.
תחושות בטן.