התייעצות אולי הגיע הזמן להקים קבוצה טכנולוגית חרדית

[תקליט אור]

מדינת ישראל משקיע מליונים שאתה ואני ישתמשו באינטרנט!!!!!!

אז כנראה שהם הצליחו...

נניח שזה נכון. לדעתך זה בגלל שיש להם אינטרס קדוש לחלן אותך? והנה, המציאות שהם גם הצליחו ואתה משתמש באינטרנט, אז באמת הם הצליחו במזימתם לחלן אותך?

 

[ctrlaltdel]

נניח שזה נכון. לדעתך זה בגלל שיש להם אינטרס קדוש לחלן אותך? והנה, המציאות שהם גם הצליחו ואתה משתמש באינטרנט, אז באמת הם הצליחו במזימתם לחלן אותך?

נכון מאוד והם משקעים עוד כמה עשרות מליונים שגם הקנאי ממא"ש בסוף ישתמש באינטרנט

 

[y&m]

מדינת ישראל משקיע מליונים שאתה ואני ישתמשו באינטרנט!!!!!!

צריך להפריד את הנושא לחלקיו.
1. התועלת העניינית שיש בשימוש באינטרנט.
2. הסכנה ליהדות שיש בשימוש חסר בלמים באינטרנט.
(אגב, משום מה כל פעם מתייחסים לבעיות צניעות וקשרים לא ראויים, כשבעצם הסכנה האמתית היא מכיוון הדעות והידע)

מבחינת כל מדינה, היעילות, החיסכון בכח אדם והקדמה של תושביה, הם בהחלט מטרה רשמית. ההשקעה היא כדי להפוך את רוב תושבי המדינה לבנ"א שמנצלים את הטכנולוגיה באופן יעיל שזאת טובת המדינה. כפי שטובת המדינה שרוב אזרחיה הבוגרים יעבדו וישלמו מיסים.

זה שלנו זה לא מתאים מסיבות אידאולוגיות ו"תרבותיות" לא הופך את המדינה למשקיעה בחילון שלנו. וזכותנו לנצל את היתרון הדמוקרטי של בחירה חופשית להימנעות משימוש באינטרנט. ולצאת ללמוד תורה ולא לעבוד.
אך אי אפשר יחד עם ניצול הזכות הזאת להפוך את המדינה ומתווי המדיניות לרשעים ארורים מחלנים.
יש נתק בינינו ובינם.
הם ואנחנו רואים את הדברים אחרת.
הם יעשו את שלהם ואנחנו את שלנו.
כשהחלק שלנו כולל לפעמים לא רק פיתוח הימנעות מהדבר כדי למנוע את 2. אלא לראות איך מונעים את 2 בדרך העולם.
(מחסימות שונות ועד דרכים רבות נוספות)

 

[תקליט אור]

@y&m , אכן דבר דבור על אופניו.

רק רוצה להוסיף, שמבחינת האינטרסים של המדינה, גם אם נשתמש בנטפרי - הם השיגו את מטרתם. אין להם שום עניין שנשתמש בדווקא באינטרנט זה או אחר, אלא שננצל את היתרונות הגלומים בטכנולוגיה - מה שיביא לחסכון / רווחים למדינה.

ובדיוק כמו שאמרת, במדינה דמוקרטית, למרות שהמדינה רוצה, זאת זכותנו לוותר על זה, ולא להכניס את עצמנו לסכנה שבדבר, כולל הסכנה שבאינטרנט מסונן.
אבל, הנידון באשכול הזה לכאורה הוא על אלו שכן מעוניינים לנצל את הטכנולוגיה, ומאידך מעוניינים שתהיה כשרה כמו שצריך, ולא בצורה של פתרונות חצי אפויים וחצי כשרים שנוצרים בדיעבד וברגע שאחרי האחרון.

 

[בוקר מואר]

מה מוזר בזה?הבנאדם רוצה לתת תוצאות למשקיעים שלו. אינטרסים כלכליים טהורים ולא קדושים בכלל.

מארק צוקרברג לא רוצה לחלן אפריקאים, וברור שזאת חברה כלכלית
אבל לפי ראיונות שקראתי איתו בעבר, יש לו בהחלט חזון שמניע אותו (כמו כל יהודי טוב )
הוא רואה בכך שכל בית בעולם יהיה מחובר לרשת, תרומה אדירה לאנושות.
אין ספק שזה באמת קידם את העולם בהמון תחומים, בצורה שלא יכלנו לדמיין בכלל
מצד שני זה גם מהוה סכנה לחממה הרוחנית שלנו, ובכלל לכל הדתות בעולם
(האינטרנט מהוה גורם משמעותי בכל העולם להאצת חילון, אתאיזם, וחופש דת מכל דת שהיא)

הנה קטע מכתבה שפורסמה לפני 5 שנים:

אוקטובר האחרון מלאו שנתיים לאחת הרכישות המשמעותיות ביותר של פייסבוק. לא מדובר בעסקה דרמטית עבור הרשת החברתית עצמה שכבר, רכשה חברות במיליארדי דולרים, אלא יותר בשביל הסטארט-אפ ניישן. אחרי אינספור רכישות בעולם ושתיים בישראל, פייסבוק הכניסה את היד לכיס, הוציאה 150 מיליון דולר - הרכישה הגדולה ביותר שלה בארץ עד כה - והחליטה לשנות כיוון עם קניית הסטארט-אפ Onavo. אם בשתי הרכישות הקודמות - זו של Snaptu וזו של face.com - ובדומה ללא מעט אחרות מסביב לעולם, היא העבירה את צוות ההנהלה והמפתחים אל מטה החברה במנלו פארק - הפעם היא חרגה ממנהגה. הרשת החברתית החליטה לפתוח לראשונה מרכז פיתוח בישראל - השני בלבד מחוץ לארה"ב.
ההחלטה להקים נוכחות מקומית לאחד ממותגי האינטרנט המוכרים והחזקים ביותר בעשור האחרון לא הייתה מענק קטן לרגל הרכישה. פייסבוק הטילה על רואי טיגר, אחד ממייסדי אונבו לצידו של גיא רוזן, חלק לא קל במשימה קשה - לחבר את מיליארד המשתמשים הבאים לפייסבוק. הרשת החברתית נהנית היום מכ-1.5 מיליארד משתמשים פעילים מדי חודש, אך החזון של מארק צוקרברג בתחילת הדרך, היה לחבר את העולם.


"רק שליש מהאנשים בעולם מחוברים לאינטרנט למרות ש-90% מהעולם נמצא בטווח קליטה סלולרית", מספר טיגר, שמשמש כמנהל מרכז הפיתוח של פייסבוק בישראל. "כשהסתכלנו על הפערים, הבנו שיש פה בעיה שצריך לתקן. אתה מבין שאדם שמרוויח 2 דולר ליום, שזה בערך הסכום היומי שאמריקאי מוציא על קישוריות לאינטרנט, לא יכול להרשות לעצמו לשלם על תוכנית דאטה סלולרית", מסביר טיגר, "זה גרם לפייסבוק להבין שהפער הוא לא החיבור הפיזי אלא דווקא זה עלות הגלישה היקרה.

"מצד שני, אנשים רבים במדינות המתפתחות לא יודעים מה זה אינטרנט ואם זה שווה את ההשקעה. האינטרנט היא בסוף פלטפורמה שמאפשרת להתקדמות בכל מיני אספקטים. חקלאי יכול לדעת מה מחירי היבול ולדעת מאיפה לקנות, כשבמקביל דייגים יכולים לדעת מה מזג אוויר ואם כדאי לצאת לים ואיפה לדוג את הדגים. זה טוב אפילו לאמא בהיריון שקוראת על זכויות נשים ואיך לגדל את הילד בצורה הכי טובה ובריאה".



מתוך ההבנה הזו נוצר פרויקט Internet.org שהושק על-ידי מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג ביולי 2013, לצד שורה של שותפים בהם נוקיה, אריקסון ואופרה, מפתחת הדפדפן הפופולרי פיירפוקס. הרעיון הוא לאפשר חיבור אינטרנטי בחינם וללא פרסומות במדינות מתפתחות ולהציע להם שורה של שירותים בסיסיים בחינם. פייסבוק והמסנג'ר של החברה הם שניים מהם, אך לצידם ישנם שירותים של מזג אוויר, מיקומים של מרכזים לתינוקות ("טיפת חלב"), עדכוני ספורט, ויקיפדיה, חדשות BBC, טיפים לחיים ועוד. "קורים פה דברים מרגשים. יש אנשים שבפעם הראשונה ניגשים לוויקיפדיה, או בפעם הראשונה שואלים שאלה ומקבלים עליה תשובה באינטרנט", מסביר טיגר.


"האינטרנט הוא אחד הכלים החזקים ביותר לכלכלה ולתהליכים חברתיים", הסביר השנה צוקרברג כשדיבר על הפרויקט, "הוא נותן לאנשים גישה לעבודות, לידע ולהזדמנויות. הוא נותן קול לאנשים חסרי הקול בחברה שלנו וזה מחבר אנשים עם משאבים קריטיים לחינוך ולבריאות. אני מאמין שלכל אחד בעולם צריכה להיות גישה להזדמנויות האלה". השירות של Internet.org זמין כיום בלמעלה מ-30 מדינות בהן הודו, גאנה, קניה, קולומביה והפיליפינים, כש-15 מיליון איש במדינות אלה התחברו לראשונה לאינטרנט דרך השירות של Internet.org.

פייסבוק מייצרת שיתופי פעולה עם מפעילי סלולר ברחבי העולם, כשהמפעילים נותנים את שירותי הגלישה בחינם. "זה מודל של Freemium בגישה לאינטרנט. אתה מקבל טיפה מעשרות שירותים ומצפה שאנשים יבינו שזה משתלם להם לשלם על השירות המלא", אומר טיגר, "זיהינו שאחרי חודש, אנשים שמצטרפים לשירות הופכים ללקוחות משלמים. בסוף, אתה רוצה שהמפעילים יורידו את רף הכניסה ומצד שני אתה רוצה שייצא להם מזה משהו. 50% מהאנשים שגילו את האינטרנט דרך internet.org התחברו בתשלום לאינטרנט רגיל ומלא אחרי 30 יום מאז החיבור הראשוני".


מה בעצם האינטרס של פייסבוק בלחבר יותר אנשים? שיהיו לה יותר משתמשים שהיא תוכל להציג להם פרסומות?

"אנחנו לא מסתכלים על Internet.org כמשהו כלכלי. אם זו הייתה הכוונה, אז היינו שמים את המשאבים בשוק המערבי ששם פוטנציאל הרווח הוא מאוד גדול. כשאתה מסתכל על Internet.org, החברה לא מסתכלת על ההיבט הפיננסי אלא על כך שזה יעשה טוב לכולם".

"כחברה אנחנו מבינים שמיליארד המשתמשים הבאים שלנו יהיו מאוד שונים", מסביר טיגר, "שונים במובן שהם יגיעו מאזורים אחרים בעולם, יגיעו יותר ממובייל והרבה פחות מווב ויגיעו על-גבי חיבורי אינטרנט לא מהירים כמו שאנחנו רגילים אליהם. פחות מ-30% מהאנשים באזורים הכפריים בעולם יש להם דור שלישי. רובם על דור שני". פייסבוק אגב הודיעה באוקטובר האחרון כי היא משיקה תוכנית פנימית בתוך החברה שנקראת 2G Tuesdays, במסגרתה עובדים יחויבו להשתמש בחיבור דור שני לאינטרנט כדי לחוות את הרשת דרך עיניהם של משתמשים בהודו ובמדינות מתפתחות אחרות.

לדברי טיגר, המשתמשים הבאים יהיו גם שונים תרבותית כי רבים מהם לא יגיעו מהעולם המערבי. כך, למשל, אחוז הנשים בשווקים המתפתחים הרבה יותר נמוך מבעולם המערבי. הרבה פעמים נשים לא מרגישות בנוח, לא מרגישות בטוחות בלהתחבר לאינטרנט. "כשאישה מתחברת לפייסבוק בהודו, אז אנחנו מזהים את החברות שלה שכבר מחוברות ומציעים לחברות לדבר איתה כדי שתהיה לה נחיתה רכה".

 

[בוקר מואר]

(אגב, משום מה כל פעם מתייחסים לבעיות צניעות וקשרים לא ראויים, כשבעצם הסכנה האמתית היא מכיוון הדעות והידע)

אולי לא מתייחסים לסכנה האמיתית, כי לא רוצים להציף את הנושא?

 

[הצייר]

אף חילוני לא רוצה לחלן אותנו כשם שאף משכיל לא רצה בכך, ואף יווני לא רצה בכך.
כולם רוצים 'לקדם', אותנו, ואת הכלכלה, ואת החברה, ואת ההשכלה..

 

[דודסטו]

אולי לא מתייחסים לסכנה האמיתית, כי לא רוצים להציף את הנושא?

חשבתי שעיקר הבעיה זה ההתמכרות

זה לא נכון?

 

[y&m]

אולי לא מתייחסים לסכנה האמיתית, כי לא רוצים להציף את הנושא?

טמינת ראש בחול?
ידע הוא כח.

אם יודעים מה הסכנה יודעים להישמר ממנה.

 

[תקליט אור]

סתם שאלה,
מי אמר שיש "עיקר הבעייה"?
אולי יש כמה וכמה בעיות עיקריות, וכל אחת בעייה רצינית בפני עצמה שדורשת התייחסות וטיפול?
גם צניעות, גם התמכרות, וגם דעות ומושגים בעייתיים.

בפסוק בכל אופן זה מוזכר ב"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"...

 

[בוקר מואר]

ידע הוא כח.

אולי לא במקרה שה"ידע" הוא עצמו הסכנה.

 

[גלבוע]

אולי לא במקרה שה"ידע" הוא עצמו הסכנה.

הוא כוח ללא ספק, השאלה אם כוח טוב או כוח רע

 

[סייבר]

פייסבוק אגב הודיעה באוקטובר האחרון כי היא משיקה תוכנית פנימית בתוך החברה שנקראת 2G Tuesdays, במסגרתה עובדים יחויבו להשתמש בחיבור דור שני לאינטרנט כדי לחוות את הרשת דרך עיניהם של משתמשים בהודו ובמדינות מתפתחות אחרות.

הלוואי על נטפרי הדרן וכ''ו
אם הם היו משתמשים רק בגלישה שלהם, הם היו מתביישים בתוצאה...

 

[א.ש. אמיתי]

טמינת ראש בחול?
ידע הוא כח.

אם יודעים מה הסכנה יודעים להישמר ממנה.

אם יצביעו על משהו כבעייתי, האנשים ילכו ב'דווקא' לבדוק ה'כצעקתה'.

 

[3333ציפי]

אם יצביעו על משהו כבעייתי, האנשים ילכו ב'דווקא' לבדוק ה'כצעקתה'.

תלוי איפה עוצרים ועל מה מדובר

 

[בוקר מואר]

אם יצביעו על משהו כבעייתי, האנשים ילכו ב'דווקא' לבדוק ה'כצעקתה'.

זה נושא מורכב כי @y&m
צודקת שבהרבה מקרים, הידע הוא כוח מועיל
כמו למשל היזמה של של הקמת "מכלול" במקום "ויקיפדיה"
ככל שיהיה ברור שיש בעיה בתחום הדעות, יהיו גם יותר פתרונות

אבל גם @א.ש. אמיתי צודק שיש כאלה שדווקא בגלל שמצנזרים להם את ויקיפדיה,
יהיו חייבים לקרוא כל דבר דווקא שם ולא במכלול.

אבל אני מדבר על יותר מזה,
יש אתרים מסוימים - של ידע- ברשת, שלא רוצים להתריע מפניהם, כי לא רוצים שידעו בכלל שהם קיימים.

 

[א.ש. אמיתי]

תלוי איפה עוצרים ועל מה מדובר

אבל אני מדבר על יותר מזה,
יש אתרים מסוימים ברשת, שלא רוצים להתריע מפניהם, כי לא רוצים שידעו בכלל שהם קיימים.

התכוונתי בעיקר לרשת חברתית מסויימת.

 

[shira bira]

אולי לא מתייחסים לסכנה האמיתית, כי לא רוצים להציף את הנושא?

ולכן אתם מביאים היבטים אחרים? כדי לא להציף?
כשמזהים סכנה מביאים גם דרכי התמודדות.

 

[stars]

אולי לא מתייחסים לסכנה האמיתית, כי לא רוצים להציף את הנושא?

האם יש פעמים שבריחה מהתמודדות (של בעיה קיימת) היא נכונה?

 

[למדן וידען]

האם יש פעמים שבריחה מהתמודדות (של בעיה קיימת) היא נכונה?

יש פעמים שבריחה מהתמודדות היא ההתמודדות בעצמה..

(טביעה כדוגמה, חלילה וחס במערבולת וכדו', במקום להתפרע ולנסות להילחם ואז יותר להסתבך ולאבד כוחות.
לתפוס נשימה ארוכה, לתת לזרם לעשות את שלו ורק בשנייה הנכונה להיחלץ מהפלונטר).

יתכן נזק, יתכן סיכון, אבל ככה לפעמים מנסים למקסם תוצאות.