קורונה אנא, רחמו על עצמכם

[אפשרי]

בוקר טוב,
חודש אלול, ערב ראש השנה.
כולנו רוצים להוסיף זכויות,
כולנו רוצים להכתב לשנה של חיים ארוכים,
כולנו רוצים שנה של בריאות ופריחה.

אני מסתובבת בחודשיים האחרונים, בין אנשים, בפה פתוח מהלם.
אנשים לא רואים. אני חובשת מסכה.
אבל אתכם, קוראי הפורום אשתף.

אנו גרים באזור מעורב.
ליטאים מזנים שונים, חסידים מחסידיות שונות וכו'
כל אחד ומנהגיו, הוראות רבותיו ובהתאם - הגיגיו.

יש אנשים המקפידים על כללי הבריאות - ככתבם. בדביקות.
ויש פחות. אכן.

במשך תקופה ארוכה יצא לי לשוחח לא מעט עם אנשים הנזהרים באופן מירבי. אנשים שלא מעגלים פינות ולא מחפשים הקלות במצב הלא קל.
ושאלה כואבת בפיהם: למה? למה מזלזלים?
והבנתי את כאבם. באמת.

עד התקופה האחרונה.
לפתע,
מספרת לי שכנה, כיצד יצאו לנופש משפחתי, שש זוגות על טפיהם מכל קצות הארץ. עם ההורים המבוגרים! לחמישה ימים בוילה אחת!
ועוד ידידה,
ועוד חברה,
ועוד שכנה,
ועוד קרובה,
וכולן מסיימות במשפט:
היינו חייבים. אבל ממש. אין ברירה.
אי אפשר לסגור אנשים לתקופה כל כך ארוכה.
היינו חייבים להפגש למפגש השנתי.
זה מעניק לנו כח לכל השנה.

ועכשיו כשהנופש תם והן חוזרות לביתם, הן ממשיכות ללהג על אותם שלא מקפידים בדיוק על הכללים.
ואני בהלם.
רוצה לשאול אותם אם הכל בסדר אצלם?

למה?
האמנם יש בציבור החרדי אנשים שחושבים שיש צדק בהעדפת בילויים על פני תפילה ללא מסיכה לדוגמא?
האם אפשר לבוא לפרויקטר חילוני בטענות על אכיפה מפלה?
האמנם עניין של פיקוח נפש כאן או הכל עניין חברתי ותו לא?
כי אם כן, מה לכם כי נזעקתם?
האם התורה מצדיקה גינויים בגלל שייכות חברתית?
האם באמת לכך התכוונו הרבנים במכתביהם?

ידוע שאדם נידון כפי שדן את חביריו.
נטו מתוך אגואיסטיות שימו לב האם יש לכם זכות דיון או ליוק בנושא.
שלא חרצתם את גורלכם במו פיכם.

שנה טובה לכולם. שנה של בריאות איתנה ושפע בכל המובנים.

קראתי את ההודעה שלושה פעמים, ולא הבנתי מה הכוונה.
שטוב לשמור? שלא טוב? שצריך ללמד זכות על אנשים?

ואז נזכרתי (לדאבון), שקורונה זה המקום שאליו ניתבנו את ההתכתשות הכיתתית (במקום הבחירות, עקב הפסקה קלה בסבבי הבחירות).
ואז קראתי שוב, והבנתי. בסדר.

 

[מרחבית]

אההם, אם אפשר תזכורת קטנה, החיוב לבטחון הוא אחרי ש"יוצאים למלחמה". עם כלי זיין. בשפה תורנית, "לעשות השתדלות". בשפה עדכנית, להתרחק אחד מהשני וללבוש מסכות. ועל זה נאמר "סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה ולד' הַתְּשׁוּעָה".

וזה באמת מעניין, שבפרשת מלחמה הוזכרו שני אופציות: כאלו שיוצאים למלחמה, וכאלו שלא יוצאים למלחמה כי הם מפחדים. אבל לא הוזכרה אופציה שכל המלחמה היא בכלל מיותרת כי יש בטחון.

והאבסורד הוא, שאם כולם היו משתמשים בכלי מלחמה יחד עם ביטחון, רוב החוששים לא היו חוששים.
ההתנהגות של לצאת למלחמה עם ביטחון (לא תמיד אמיתי, כי מי שצעיר ובריא ובוטח על זה...טוב.) ללא שום כלי זיין והשתדלות טבעית, רק לסמוך על הנס - היא היא הגורמת לחוששים רבים.

 

[ארי וינר]

ממש סליחה על השאלה כאן אבל מישהו יודע איך אפשר לשנות פה את שם המשתמש ואם בכלל?

 

[במבה נוגט]

פשוט מאוד: יש הבדל בין לצאת לחופש קבוצתי ולסכן רק זא"ז, בהסכמה משותפת של כל המשתתפים, לבין לצאת להסתובב בציבור בלי מסיכה, כולל בין אנשים שנזהרים ונשמרים ויוצאים רק לצרכים חיוניים.

 

[שירי :)]

בלת"ק
הנושא עדיין לא מוצה?
נכון
יש אנשים שמקפידים על הכללים ומבחינתם זה ענין של ו"נשמרתם" ושל "ועשית ככל אשר יורוך"
ויש אנשים שאצלם זה לא הענין
כי אצלם הרבנים מצווים על שמחה ולימוד התורה יותר מאשר על הקפדה על כללי הקורונה
מצופה מפורום חרדי להפסיק לקנטר זה על זה

 

[מרחבית]

כי אצלם הרבנים מצווים על שמחה ולימוד התורה יותר מאשר על הקפדה על כללי הקורונה

בבקשה לא לשים על כתפי הרבנים את כל הסבל שאלה שלא שומרים במרחב הציבורי של כולם - גורמים לאחרים.
גורמים לאחרים לא ללמוד בבתי מדרש, לא להתפלל כראוי במניין, לא לצאת לקניות נצרכות, ועוד.
נחמד להיות בשמחה ללא שום התחשבות בציבור מסביב. אוי לשמחה כזאת.

רק היום סיפר לי בן משפחה, לא בן 18, שיצא מבית המדרש באמצע לימודו בגלל קבוצה כזו שנכנסה, ללא כל זהירות.
ואשה לא צעירה שיצאה מקניות כי היו בקרבתה נשים שלא שמרו על כלום.

הרוב שומרים. הרוב לפחות מתחשבים.
מספיק המיעוט שחי כאילו הוא על אי בודד, כדי להציק לרבים.

 

[i am]

ואני שמעתי על משפחה גדולה ומורחבת
שבהתייעצות עם רב הכניסה את כ---ל המשפחה (עשרות איש) לבידוד של שבועיים בתחילת אב
כדי שיוכלו לצאת בבין הזמנים יחד עם הסבא והסבתא המבוגרים.

 

[דורש ומבקש]

פשוט מאוד: יש הבדל בין לצאת לחופש קבוצתי ולסכן רק זא"ז, בהסכמה משותפת של כל המשתתפים, לבין לצאת להסתובב בציבור בלי מסיכה, כולל בין אנשים שנזהרים ונשמרים ויוצאים רק לצרכים חיוניים.

אלה שיוצאים לנופש קבוצתי לא שולחים אחרי זה למוסדות לימוד ?

 

[למדן וידען]

ממש סליחה על השאלה כאן אבל מישהו יודע איך אפשר לשנות פה את שם המשתמש ואם בכלל?

נראה לי רק למי שיש מנוי בפרוג. בתשלום.

 

[ארי וינר]

נראה לי רק למי שיש מנוי בפרוג. בתשלום.

ואיך אפשר למחוק את החשבון המשתמש כאן?

 

[shifrash]

ידוע שאדם נידון כפי שדן את חביריו.

ממש כך,
ואפשר לדון גם אותם לכף זכות, ורק כדי שידונו אותנו,
ובנימה אחרת - להאיר את עיניהם שזה יכול להזיק.

 

[יוסי1234]

כי אצלם הרבנים מצווים על שמחה ולימוד התורה יותר מאשר על הקפדה על כללי הקורונה

מצטער אבל אני לא רואה שום סתירה בין לשמור על ההנחיות לבין להמשיך בשמחה ובלימוד תורה!!.

ובחיייאת מה כבר ביקשו להשים מסכה ולשמור על מרחק??????????????????!!!!!!
ומציאות שמסכה עוזרת!!!

 

[חריף אש]

ומציאות שמסכה עוזרת!!!

???

 

[היונה לבנה]

???

??????

 

[מרחבית]

לפי הידוע היום ממחקרים עדכניים - מסכה בהחלט עוזרת, ובעיקר אם שני האנשים לובשים.
לא בצורה אבסולוטית, כן באחוזים נכבדים. (לכן מדברים גם על מרחק ואוורור והגיינה).

אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. וההשתדלות הנדרשת משמיים היא לפי הידוע באותה עת.
אלו הן היום ההמלצות הרפואיות בכל העולם.
ואם וכאשר יתברר פעם שהמציאות שונה, ישנו את ההנחיות. נדע בכל מקרה, שאנחנו את שלנו עשינו.

 

[ריחיים]

לכל הבורחים מבית הכנסת ולבורחות מהסופר:
אתם/ן יצאתם/ן ל"מלחמה" מצוידים עם כלי מלחמה ומסכות ומקווה שגם עם בטחון.... אם כך הם פני הדברים אז אתם מסודרים ומוגנים. לא רשום בשום מקום שאתם צריכים לדאוג שהשני גם יצא עם כלי מלחמה כדי שזה יגן עליכם
אלא מה, שכנראה שכחתם את האמונה והבטחון בבית וזכרתם רק את המסכות....

 

[מבט נוסף]

בוקר טוב,
חודש אלול, ערב ראש השנה.
כולנו רוצים להוסיף זכויות,
כולנו רוצים להכתב לשנה של חיים ארוכים,
כולנו רוצים שנה של בריאות ופריחה.

אני מסתובבת בחודשיים האחרונים, בין אנשים, בפה פתוח מהלם.
אנשים לא רואים. אני חובשת מסכה.
אבל אתכם, קוראי הפורום אשתף.

אנו גרים באזור מעורב.
ליטאים מזנים שונים, חסידים מחסידיות שונות וכו'
כל אחד ומנהגיו, הוראות רבותיו ובהתאם - הגיגיו.

יש אנשים המקפידים על כללי הבריאות - ככתבם. בדביקות.
ויש פחות. אכן.

במשך תקופה ארוכה יצא לי לשוחח לא מעט עם אנשים הנזהרים באופן מירבי. אנשים שלא מעגלים פינות ולא מחפשים הקלות במצב הלא קל.
ושאלה כואבת בפיהם: למה? למה מזלזלים?
והבנתי את כאבם. באמת.

עד התקופה האחרונה.
לפתע,
מספרת לי שכנה, כיצד יצאו לנופש משפחתי, שש זוגות על טפיהם מכל קצות הארץ. עם ההורים המבוגרים! לחמישה ימים בוילה אחת!
ועוד ידידה,
ועוד חברה,
ועוד שכנה,
ועוד קרובה,
וכולן מסיימות במשפט:
היינו חייבים. אבל ממש. אין ברירה.
אי אפשר לסגור אנשים לתקופה כל כך ארוכה.
היינו חייבים להפגש למפגש השנתי.
זה מעניק לנו כח לכל השנה.

ועכשיו כשהנופש תם והן חוזרות לביתם, הן ממשיכות ללהג על אותם שלא מקפידים בדיוק על הכללים.
ואני בהלם.
רוצה לשאול אותם אם הכל בסדר אצלם?

למה?
האמנם יש בציבור החרדי אנשים שחושבים שיש צדק בהעדפת בילויים על פני תפילה ללא מסיכה לדוגמא?
האם אפשר לבוא לפרויקטר חילוני בטענות על אכיפה מפלה?
האמנם עניין של פיקוח נפש כאן או הכל עניין חברתי ותו לא?
כי אם כן, מה לכם כי נזעקתם?
האם התורה מצדיקה גינויים בגלל שייכות חברתית?
האם באמת לכך התכוונו הרבנים במכתביהם?

ידוע שאדם נידון כפי שדן את חביריו.
נטו מתוך אגואיסטיות שימו לב האם יש לכם זכות דיון או ליוק בנושא.
שלא חרצתם את גורלכם במו פיכם.

שנה טובה לכולם. שנה של בריאות איתנה ושפע בכל המובנים.

בוקר טוב באמת!
מצטערת, אבל הדמוגוגיה לא עבדה עלי. סורי.
אני מאמינה שכל משפחה מהקהילות ששומרות על הכללים, עשו את זה אחרי הרבה חיבוטי נפש, ועם הרבה חששות.
גם מי שהחליט כן לצאת, אין מדובר פה בפריקת עול, או בהכחשה של הקורונה, כמו הקולות שנשמעים מקהילות מסוימות.
ולגופה של השוואה,
ההבדלים רבים מספור.
לנופש יוצאים פעם אחת - לתפילה הולכים שלש פעמים ביום
בנופש נמצאים עם אותם אנשים - כל תפילה זה עם אנשים שונים
בנופש יודעים את מי הולכים לפגוש - בתפילה אף אחד לא יודע מה דעת רבותיו של היושב מצדדיו
בנופש אם אחד המשתתפים יחלה כולם ידעו ויכנסו לבידוד - בתפילה אין מי שיודע עם מי הוא התפלל
ועוד ועוד
באמת לא הבנתי את ההקשר

 

[ארבע]

לא רשום בשום מקום שאתם צריכים לדאוג שהשני גם יצא עם כלי מלחמה כדי שזה יגן עליכם

לא מבינה את הלוגיקה.
באותו מקום שבו נכתבו ההנחיות לצאת במסכה, נכתבה ההנחיה לשמור על מרחק ולהישמר ממני שאינו שומר על ההנחיות.
לרתום אמונה או חוסר אמונה לצד הלא נשמרים/הנשמרים, זו איוולת.

 

[ריחיים]

לא מבינה את הלוגיקה.
באותו מקום שבו נכתבו ההנחיות לצאת במסכה, נכתבה ההנחיה לשמור על מרחק ולהישמר ממני שאינו שומר על ההנחיות.
לרתום אמונה או חוסר אמונה לצד הלא נשמרים/הנשמרים, זו איוולת.

לשמור מרחק זה לא לברוח מהסופר...... ואני לא מדברת מבחינה חוקית אלא יהודית.

 

[יוסי אוסטר(ראובן 23)]

משום מה רק לי יש תחושה שהמנהלים פה מוחקים הודעות שאומרים בהם להקפיד על ההוראות ומשאירים את אלה שמנסים לזלזל בהוראות ופוגעים ברגשות ציבור ענק שלפעמים נמנע מתפילה במניין בגלל זה