יש לי שתי שאלות לשאול:
1. האם את בודקת נתונים לפני הניתוחים הנ''ל? טבלאות, מספרי חולים, אחוזי חיוביים, קצב הדבקה, השוואה בין הערים השונות, מספרי מאושפזים, חולים קשה, מתים (18, אגב, רק ביממה האחרונה), פילוח המאושפזים והחולים קשה מאיזה ערים הם באים וכו'. במילים אחרות: בדיקת המציאות.
לעניות דעתי, ומותר לחלוק, ניתוח מהסוג שכתבת, יכול לבוא רק לאחר בדיקת נתונים מקיפה.
ניתוח יפה ומרשים ככל שיהיה, חייב להיות מבוסס על נתוני אמת.
כשטוענים למשל שהערים הערביות לא באמת אדומות, והוכנסו רק כדי... וכו' - צריך לבדוק אם במציאות הן אכן לא אדומות.
כי גם אם זה משתלב נפלא בסיפור, אם זה לא אמת - זה לא אמת.
(בנימה אישית, יש תחומים בהם אני אלופת הניתוחים. בתחומים מסוימים אני יכולה להציג בכיף תזות נהדרות בנויות לתפארת, הגיוניות ומשכנעות למדי [אותי ואת האחרים]. למדתי עם הזמן, לבדוק מולן היטב היטב את המציאות, מתוך מקום אובייקטיבי ונקי עד כמה שאפשר, ולהבחין הבחנה ברורה בין השערות משכנעות ובנויות ככל שיהיו - לבין המציאות האמיתית שבשטח).
במתמטיקה לא הייתי טובה - ולכן אני לא סומכת על עצמי בכל נושא של ניתוח הנתונים שמגיעים ממשרד הבריאות, כי הרי אני לא טובה בזה. וכבר למדתי במהלך חיי למרות שהם לא כה ארוכים, שתמיד טוב להתעסק רק במה שאת טובה, ולא בדברים שאת פחות טובה בהם.
מה שאני עושה במקרים שכאלה [וגם בחיי המיקצועיים] זה לקחת את המידע שהחוקרים ולומדי הנתונים מעניקים, ומהם מנסה ללמוד את המתרחש.
גם כאשר אני מגבשת עמדה בנושא כה חשוב וקריטי, נושא הבריאות שלי ושל משפחתי, ושל כל העולם כולו, אני מנסה ללמוד את הנתונים, ולהבין את ההליך החשוב ביותר, והוא הליך קבלת החלטות - כאשר אני מצליחה להבין את התהליך, אני יודעת שאני בדרך הנכונה.
כרגע אני לא מדברת על הליך קבלת ההחלטות - נגיע לזה עוד... אלא מנסה להבין את ההיגיון העומד מאחורי החלטות משרד הבריאות.
נתחיל לקחת את הנתונים של משרד הבריאות,
אין ספק בערים חרדיות יש הרבה חולים - זהו נתון שלא ניתן להתכחש אליו,
כמובן שגם בערים מעורבות ישנן חולים, אבל אנחנו מנסים למצוא את הדרך לקטיעת שרשרת ההדבקות, שזה כרגע הדבר הקריטי ביותר.
הליך קבלת ההחלטות כאן, אינו יכול להיות על פי הנתונים המוצגים על הדף, והסיבה?
מכיוון שמטרתנו היא להבין את הדרך בה מתרחשת הדבקה, וליצור סיטואציה שגורמת לאותה דרך לשנות מצב.
אם בערים חרדיות אנו עסוקות, אנו מבינות שיש בהם חולים רבים, אבל עכשיו השאלה איך עוצרים את ההדבקה,
בואי נתחיל עם האופציות שמשרד הבריאות מעניק לנו -
סגירת בתי הספר ותלמודי התורה -
מצד אחד, אין התקבצות של 30-40 תלמידים בכיתה, שבאם אחד מהם חולה הרי שהוא יכול להוות גורם מדביק המוני, ומהבחינה הזו, סגירת בתי הספר היא מהלך נכון,
אבל בואי נתבונן מה קורה כאשר הילד בבית.
האם אנחנו יכולים לקחת עיר של 200 אלף תושבים ולהשאיר אותם בבתים שבועיים? ברור שלא - זה לא צפון קוריאה כאן, ומה יקרה כאשר יהיה סגר?
לא רק שהילדים מסתובבים - גם ההורים שעד עכשיו היו במקומות בטוחים יותר מסתובבים חופשי ומשועממים.
בנוסף - הילדים לא פוגשים רק את התלמידים בכיתה שלהם, אלא הם פוגשים חברים רבים, ושכנים רבים, ולמעשה מגבירים את יכולת ההדבקות שלהם.
מהבחינה הזו - סגירת בתי הספר היא מעשה שיכול להוביל לפתיחת שרשרת הדבקות, ולא לקטיעה.
כאשר ניקח את המחיר אותו אנחנו משלמים על כך -
מצב נפשי של הילדים, מצב נפשי של ההורים, המחסור הכלכלי, והשבר של התל''ג הלאומי, אנחנו למעשה מבינים שכזו החלטה לא בהכרח נכונה.
הצעד השני שמשרד הבריאות מציע לנו -
איסור התקהלות -
כאשר אנו מתבוננות בהצעה זו, אי אפשר שלא להסכים איתה, הרי ההתקהלות היא הדרך הבטוחה ביותר להגברת שרשרת ההדבקות, הרי אנשים רבים נמצאים באותו המקום זמן רב יחדיו, ועל ידי כך גורמים להדבקות המונית.
אך כאן ישנה תפנית בעלילה, האיסור לגבי התקהלות מגיע מצד משרד הבריאות רק על דברים שמתאימים להם -
כלומר - הפגנות מותר. הופעות תרבותיות מותר. חופי הים מותר. קניות ברשתות מזון מותר.
ומה אסור? בתי כנסת, ו? איפה יש עוד התקהלויות שאנחנו יכולות לפגוש כל יום? בתור לאוטובוס? הרי ההתקהלויות השיגרתיות זה בחופי הים, בחנויות המזון, בהופעות, וכל אלו מותרות.
כאשר ניקח את החלטת משרד הבריאות, ואנחנו אנשים שיש לנו משהו שפעיל בתוך הראש, אנחנו מרגישות שאין כאן באמת המלצה ועצה לקטוע את שרשרת ההדבקות, אלא ניסיון למציאת חולשה חלשה בה ניתן להוריד את רמת ההדבקות על ידי איסור שהוא מובן שכלי.
באם אכן משרד הבריאות חושב שזו הדרך הבטוחה, חוק מהיר יביא להגבלות בהפגנות, לסגירת חופי הים, ולסגירת רשתות המזון והזמנה דרך הרשת.
כאשר האדם מן הצד מתבונן בהחלטות משרד הבריאות, והאדם מטבעו אינו מסכים להיות החוליה החלשה, הרי שאינו מוכן לקבל את ההחלטות הללו.
ועכשיו לטענה בדבר ערים אדומות -
הערים הערביות מחולקות מאד [למי שמכיר את הניואנסים שבתוך החברה הערבית, יכול לראות את הנקודות החולקות]
הניתוח של ערים אדומות או בצבעים אחרים אינו גורם ענישה, ואינו גורם הרתעתי, אלא הוא נקודת סימון באיזה עיר ישנה סכנה גדולה יותר של הדבקות לאדם בריא.
לכן כמה חולים - לא נתון חשוב, ומדוע? כי השאלה מה גודל העיר, מה המרחק בין אדם לשכנו.
ויותר מכך - כמה בריאים נמצאים בסביבת החולה אשר אנחנו לא יכולים להפריד ביניהם,
כלומר - אם יש לנו משפחה של 15 נפשות, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שחולה אחד לא ניתן להפריד אותו מעוד 14 בריאים, ולכן הנתון צריך להיות היכן היא העיר שבה יש סכנת הדבקות במרחב הציבורי.
כאשר אנחנו מסתכלים על עיר כמו בני ברק למשל - אין ספק יש בה לא מעט חולים, 981 חולים נכון להיום בבוקר,
כמה מהם הם בני משפחה אחת? כמה מהם נמצאים במלונית? וכמה מהם מפוזרים בקבוצת בניינים צמודה,
ולמולה ניקח את תל אביב - הבוקר יש בה 666 חולים, וכמה מהם בני משפחה אחת? כמה מהם נמצאים במלונית?
הרי אנחנו יודעים שהמלונות למגזר החרדי נמצאים בתפוסה של 80 אחוז, בציבור הכללי פחות מ40 אחוז.
אז האם מישהו הציג את כל הנתונים הללו?
הרי גם אני וגם את לא נביאים, ואין לנו את המידע הנ''ל, המידע שיש לנו הוא - כמה חולים יש.
ולא כמה מהם בני משפחה, ולא כמה מהם פונו למלונית.
מעבר לכך - בואי נבדוק את תהליך קבלת ההחלטה [שמשרד הבריאות מציין]
1. שיעור החולים החדשים לעשרת אלפים תושבים בשבוע האחרון.
2. שיעור הבדיקות שנמצאו חיוביות בכל רשות בשבוע האחרון.
3. קצב גידול החולים החדשים בשבוע האחרון.
בעיר בני ברק קצב הגידול בשבוע האחרון הוא בעייתי מאד!
אך באם זה בני משפחה אחת, אז אין למעשה חשש מגידול בחוצות העיר, אלא אותם בני משפחה מדביקים האחד את השני.
את השאלה הזו שאלו חכי''ם חרדים את מר רוני גמזו, ולא זכו לתשובה.
בנוסף, באם אכן זו התוכנית, וזו דרך קבלת ההחלטות, בואי נבדוק האם הנתונים נכונים,
בעיר מודיעין עילית יש הבוקר 49 חולים לכל עשרת אלפים תושבים - איזה צבע היא?
ומתוך 503 חולים, יש השבוע לבד 308
בעיר נתיבות - יש 198 חולים, מתוכם רק השבוע 116
והם מהווים 51 חולים לכל עשרת אלפים תושבים, איזה צבע היא?
הא ובני ברק היא גם 49 חולים לכל עשרת אלפים איש.
ובביתר יש 35 חולים לכל נפש.
אז אם נתחיל לבדוק את הנתונים לעומק, ולא ננסה להיות פופוליסטים, אלא באמת לעצור את שרשרת ההדבקות, השאלה היא לא כמה חולים יש - אלא כמה משפחות חולות יש.
וכמה מהם נמצאות בעיר ולא במלונית, כי הרי מי שפונה למלונית אינו מהווה גורם מסכן להמשך שרשרת ההדבקות.
2. האם יצא לך לחשוב מהי הדרך להתמודד עם נגיף הקורונה המתפשט? מה את היית עושה במקום כל האינטרסנטיים ושם למעלה?
אמנם כבר כתבו כאן - שלא כל מי שמוצא פגם בהחלטות משרד הבריאות צריך למצוא את הדרך לפתרון,
אבל כן - אני חושבת שיש לי דרכים אחרות להתמודד עם הנגיף המסוכן הזה.
א. כמות בדיקות שווה בכל רחבי הארץ.
ב. כל מי שיוצא חיובי בבדיקה - מקבל שתי אופציות. 1. להשאר בבית תחת פיקוח, כפי שנעשה היום, 2. מקבל הפניה למלונית, ובאותו הזמן מקבל משכורת מן המדינה. נכון זה נשמע רע שמי שהולך לישון ולאכול על חשבון המדינה יקבל על כך כסף, אבל זה יהווה גורם משכנע לעזוב את הבית החמים והנעים ולהשתכן בבתי מלון.
ג. הגבלת הפגנות בחוק יסוד מהיר. עד לכמות מסויימת של אנשים, וכל התקהלות נוספת תגרום לקנס אישי של 5000 שקל.
ד. הכשרת חופי ים נוספים, ואיסור כניסה לחופי הים מעל מספר היכול לשמור על מרחק סביר של 2 מטר בין משפחה למשפחה.
ה. הופעות ומופעי תרבות, יתקיימו דרך הרשת, והאומנים יקבלו משכורת מטעם המדינה. נכון שזה תקציב גדול, אבל יוריד את מפלס ההדבקות.
ו. הוספת תקנים לבתי הספר, וחלוקת הלימוד לכיתות של עד 15 ילדים.
ז. עידוד חברות להעברת העובדים לעבודה מהבית, כאשר כל עובד שעובד מהבית, החברה לא תשלם ארנונה על המשרד האישי שלו.
ח. הכפלת האטובוסים על מנת ליצור מרחבים גדולים יותר בין הנוסעים.
ט. רשתות המזון יעלו את המוצרים באתר שלהם באותו המחיר שהוא בחנות [או זול יותר] והמשלוחים המדינה תשלם.
י. מלונות יפעלו רק עם חדרי אוכל מרווחים ובשעות מרווחות, על מנת שלא לגרום להתקהלות בחדרי האוכל.
בכך - אנחנו למעשה מוציאים את החולים מהבתים, ומונעים התקהלות שיכולה להוות גורם מדבק.
שאלתי שאלה מאוד ממוקדת: מה האינטרס של משרד הבריאות למנוע פתיחת גנים ובתי ספר בבני ברק?
אחרי שהפעלתי שכל, וחשיבה מעמיקה לנסות למצוא פתרון ולחקור את החלטות משרד הבריאות, אצטרך לחזור לציניות שמשרד הבריאות נוקט בתקופה האחרונה.
הגורם התקשורתי מאד חשוב, לא רק למשרד הבריאות אלא לכל אחד ואחת מאיתנו, גם לי וגם לך, ומשום הכי אנו נמצאות כאן וכותבות את מה שכותבות.
למשרד הבריאות יש כח רב יותר, ומשאבים בלתי נגמרים,
ולכן - הוא צריך למצוא חדשות 'צהובות', כלומר משהו שאנשים יכולו להרגיש שיש מי שאשם בשרשרת ההדבקות, ויש מישהו שפועל למנוע.
הכי קל זה להאשים את החרדים - והדרך לגרום לכל תושב ותושב במדינה לחוש שהנה עושים משהו - זה על ידי חדשות 'מסעירות', וסגירת בתי הספר וגני הילדים זו החדשה הכי מרעישה שיש בסביבה.
מוסדות החינוך המיוחד.
הנושאים החמים
