הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #561
הבן, בטור מרגש:
"מתגעגע אלייך אמי חולת הקורונה, ומבקש: נא הקפידו"
אני רק מחכה לרגע הזה שאימא שלי, חולת הקורונה, תתעורר - ואגיד בקול רם; יכול להיות שאני יצעק את זה: אימא אני אוהב אותך, את הכי יקרה לי בעולם • בן החולה ממודיעין עילית, בטור אישי (חרדים)
"אימא היקרה לי מכל! אני מתגעגע אלייך מאוד; תעריכו כל נשימה ונשימה בחיים. רק כשאדם מגיע למצב שהוא לא נושם בכוחות עצמו, הוא יודע להעריך כל נשימה ונשימה"; כך פותח ידידיה עוזרי, בנה של 'נועה בת תמר', חולת הקורונה הקשה ממודיעין עילית, את טורו המרגש שכתב ל'כיכר השבת', בו הוא אף מפציר במזלזלים למיניהם בהנחיות הבריאות, לחדול מהתנהגותם זו.
בשבת פרשת שופטים הייתי עם אימא שלי במלונית של חולי הקורונה, וראיתי אותה ממש נחנקת בגלל חוסר חמצן בדם. זה היה הדבר הכי מזעזע שראיתי בחיים, לראות ככה את האדם שאתם הכי אוהבים בעולם, מעריכים בעולם, האדם שתמיד לצידך תומך ומחבק ואוהב אותך בכל סיטואציה שתהיה.
זה לא ברור מאליו, ההשגחה העליונה שאימא שלי קיבלה טיפול מיידי וברוך השם המצב שלה התייצב מהרגע שקיבלה את החמצן. ראיתי אותה בפינוי, כשנשמה במצב טוב, וזה הרגיע אותי.
ואז הגיע הבשורה שבחיים לא חלמתי עליה: העבירו אותה לטיפול נמרץ, המצב מחמיר. זה נתן לי סטירת לחי. אבל למה זה מגיע, למה, לאמא שלי, האישה הכי צדיקה שאני מכיר??
כשהבנתי את זה בבוקר, אמרתי לעצמי איזה אדם מסוגל לכזה דבר. זה מצב שבו אתה הכי חייב את האנשים היקרים לך מכל לידך, אבל אימא שלי הצדיקה חשבה רק על גזל שינה ולא היתה מוכנה שיעירו אותנו.ביום רביעי ו' באלול מעדכנים אותנו בבוקר, שבלילה בשעה 3:30 היא לא הצליחה לנשום גם עם החמצן, והיו חייבים להרדים אותה. שאלו אותה למי להתקשר להודיע, והיא אמרה אל תתקשרו לאף אחד, אני לא רוצה לגרום לגזל שינה, וגם מחר בבוקר יש סליחות אז שלא יהיו עייפים בסליחות...
במוצאי שבת כי תצא מעדכנים אותנו שברוך ה' יש שיפור, ואכן מיום ליום ראו שיפור משמעותי, ואז באה הבשורה: אם עד מחר לא יהיה שינויים, מעירים את אימא. זה הרגע שכל כך חיכינו לו והתפללנו לו.
אבל יום למחרת הודיעו שיש סיבוך ולא יעירו אותה, ושוב חזר הסרט... כרגע אימא כבר כמה ימים במצב קשה, אבל יציב - שזה ממש סייעתא דשמיא שברוך ה' אין החמרה.
איזה דבר זה, איך אפשר להכיל את זה. הגוף מותש רק מלשמוע על זה. ועכשיו אני רק מחכה לרגע הזה שהיא תתעורר ואני יגיד את זה בכזה קול רם, יכול להיות שאני יצעק את זה: אימא אני אוהב אותך, את הכי יקרה לי בעולם.
לכן אני מבקש מכם דבר ראשון: תגידו תודה לה' על כל נשימה שאתם נושמים. ועוד דבר חשוב: תתפללו עליה. אחת הדודות סיפרה לי שאימא השאירה לה הודעה קולית, כי היא לא ענתה, והיא ביקשה תקרעו את השמים עם התפילות, אני מפחדת שירדימו אותי, אני לא רוצה את זה.
אז בבקשה תתפללו עליה שהיא תצא מזה הכי מהר שאפשר, ותקראו פרק תהילים לרפואתה. תזכירו את זה בכל מקום אפשרי, בכל שיעור תורה, בישיבה, בכולל, במקום העבודה, בשבת אצל ההורים, בכל מקום שאתם יכולים; בבקשה מכם. ותודה לכל הדואגים, המתפללים והמסייעים. ה' ישלם לכם בכפל כפליים.
ודבר אחרון וחשוב: תשמרו על הכללים. לא סתם אומרים להיזהר. כולנו אוהבים את ההורים ואת הסבא וסבתא, אז תשמרו עליהם, תאהבו אותם מרחוק, אל תלכו אם לא צריך.
ועוד דבר אימא: את לא יודעת כמה זכויות יש לך, כמה נשים הכניסו שבת מוקדם, כמה ספרי תהלים גמרו, כמה חומש דברים למדו - וכל זה הזכויות שלך!
ולאנשים שלא שומרים כמו שצריך, יש לי משה קטן לומר: כשאתה לא שומר, ונדבקת, אתה לא מרגיש את זה כי אתה צעיר וחסון, אבל אחר כך אתה לא יודע את מי תדביק...
אתה מוכן לקחת על עצמך את הסבל שאחרים אחר כך יסבלו? את הילדים שרק רוצים אבא ואימא בריאים? ומה אם חס ושלום תדביק את אחד ההורים שלך? לזה יש לך מצפון?
אז בבקשה ממך: כשאתה מזיע עם המסיכה ובא בדיוק להוריד לכמה דקות להתאוורר, תראה בעיניים שלך את אבא ואמא או סבא וסבא או כל אדם אחר שיקר לך, ואז תחשוב שוב על הצעד.
אמא, כולנו מחכים ומצפים לראותך בריאה ושלמה, חזקה מתמיד. משפחתך האוהבת ️
"מתגעגע אלייך אמי חולת הקורונה, ומבקש: נא הקפידו"
אני רק מחכה לרגע הזה שאימא שלי, חולת הקורונה, תתעורר - ואגיד בקול רם; יכול להיות שאני יצעק את זה: אימא אני אוהב אותך, את הכי יקרה לי בעולם • בן החולה ממודיעין עילית, בטור אישי (חרדים)
"אימא היקרה לי מכל! אני מתגעגע אלייך מאוד; תעריכו כל נשימה ונשימה בחיים. רק כשאדם מגיע למצב שהוא לא נושם בכוחות עצמו, הוא יודע להעריך כל נשימה ונשימה"; כך פותח ידידיה עוזרי, בנה של 'נועה בת תמר', חולת הקורונה הקשה ממודיעין עילית, את טורו המרגש שכתב ל'כיכר השבת', בו הוא אף מפציר במזלזלים למיניהם בהנחיות הבריאות, לחדול מהתנהגותם זו.
בשבת פרשת שופטים הייתי עם אימא שלי במלונית של חולי הקורונה, וראיתי אותה ממש נחנקת בגלל חוסר חמצן בדם. זה היה הדבר הכי מזעזע שראיתי בחיים, לראות ככה את האדם שאתם הכי אוהבים בעולם, מעריכים בעולם, האדם שתמיד לצידך תומך ומחבק ואוהב אותך בכל סיטואציה שתהיה.
זה לא ברור מאליו, ההשגחה העליונה שאימא שלי קיבלה טיפול מיידי וברוך השם המצב שלה התייצב מהרגע שקיבלה את החמצן. ראיתי אותה בפינוי, כשנשמה במצב טוב, וזה הרגיע אותי.
ואז הגיע הבשורה שבחיים לא חלמתי עליה: העבירו אותה לטיפול נמרץ, המצב מחמיר. זה נתן לי סטירת לחי. אבל למה זה מגיע, למה, לאמא שלי, האישה הכי צדיקה שאני מכיר??
כשהבנתי את זה בבוקר, אמרתי לעצמי איזה אדם מסוגל לכזה דבר. זה מצב שבו אתה הכי חייב את האנשים היקרים לך מכל לידך, אבל אימא שלי הצדיקה חשבה רק על גזל שינה ולא היתה מוכנה שיעירו אותנו.ביום רביעי ו' באלול מעדכנים אותנו בבוקר, שבלילה בשעה 3:30 היא לא הצליחה לנשום גם עם החמצן, והיו חייבים להרדים אותה. שאלו אותה למי להתקשר להודיע, והיא אמרה אל תתקשרו לאף אחד, אני לא רוצה לגרום לגזל שינה, וגם מחר בבוקר יש סליחות אז שלא יהיו עייפים בסליחות...
במוצאי שבת כי תצא מעדכנים אותנו שברוך ה' יש שיפור, ואכן מיום ליום ראו שיפור משמעותי, ואז באה הבשורה: אם עד מחר לא יהיה שינויים, מעירים את אימא. זה הרגע שכל כך חיכינו לו והתפללנו לו.
אבל יום למחרת הודיעו שיש סיבוך ולא יעירו אותה, ושוב חזר הסרט... כרגע אימא כבר כמה ימים במצב קשה, אבל יציב - שזה ממש סייעתא דשמיא שברוך ה' אין החמרה.
איזה דבר זה, איך אפשר להכיל את זה. הגוף מותש רק מלשמוע על זה. ועכשיו אני רק מחכה לרגע הזה שהיא תתעורר ואני יגיד את זה בכזה קול רם, יכול להיות שאני יצעק את זה: אימא אני אוהב אותך, את הכי יקרה לי בעולם.
לכן אני מבקש מכם דבר ראשון: תגידו תודה לה' על כל נשימה שאתם נושמים. ועוד דבר חשוב: תתפללו עליה. אחת הדודות סיפרה לי שאימא השאירה לה הודעה קולית, כי היא לא ענתה, והיא ביקשה תקרעו את השמים עם התפילות, אני מפחדת שירדימו אותי, אני לא רוצה את זה.
אז בבקשה תתפללו עליה שהיא תצא מזה הכי מהר שאפשר, ותקראו פרק תהילים לרפואתה. תזכירו את זה בכל מקום אפשרי, בכל שיעור תורה, בישיבה, בכולל, במקום העבודה, בשבת אצל ההורים, בכל מקום שאתם יכולים; בבקשה מכם. ותודה לכל הדואגים, המתפללים והמסייעים. ה' ישלם לכם בכפל כפליים.
ודבר אחרון וחשוב: תשמרו על הכללים. לא סתם אומרים להיזהר. כולנו אוהבים את ההורים ואת הסבא וסבתא, אז תשמרו עליהם, תאהבו אותם מרחוק, אל תלכו אם לא צריך.
ועוד דבר אימא: את לא יודעת כמה זכויות יש לך, כמה נשים הכניסו שבת מוקדם, כמה ספרי תהלים גמרו, כמה חומש דברים למדו - וכל זה הזכויות שלך!
ולאנשים שלא שומרים כמו שצריך, יש לי משה קטן לומר: כשאתה לא שומר, ונדבקת, אתה לא מרגיש את זה כי אתה צעיר וחסון, אבל אחר כך אתה לא יודע את מי תדביק...
אתה מוכן לקחת על עצמך את הסבל שאחרים אחר כך יסבלו? את הילדים שרק רוצים אבא ואימא בריאים? ומה אם חס ושלום תדביק את אחד ההורים שלך? לזה יש לך מצפון?
אז בבקשה ממך: כשאתה מזיע עם המסיכה ובא בדיוק להוריד לכמה דקות להתאוורר, תראה בעיניים שלך את אבא ואמא או סבא וסבא או כל אדם אחר שיקר לך, ואז תחשוב שוב על הצעד.
אמא, כולנו מחכים ומצפים לראותך בריאה ושלמה, חזקה מתמיד. משפחתך האוהבת ️
