הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #281
@רפ אסביר היכן הטעות שלך (ושל רוב הציבור)
כשפתחו את ההקלות אחרי פסח, אחרי שהסגרים הורידו את התחלואה בצורה מרשימה (מי שכופר בזה טועה ומטעה), אמרו משפט אחד חזק וברור "נהיה בסדר - או שנהיה בסגר".
במאמר מוסגר הקופירייטר של זה - גאון!
קראתי ראיון עם מנכ"לית ארגון הבראיאות העולמי סופיה סוומינתן.
היא הסבירה בטוב טעם שמאוד יתכן שהעולם הולך לגלים כאלה שכל כמה שנים יצוץ כזה וירוס.
מה שחשוב בעיניה הוא להבין שהכולם משתנה. צריכים לחשוב מחדש הרבה דברים שעושים.
כללי הריחוק החברתי ישארו איתנו להרבה זמן ואולי לתמיד.
זה לא רק מסכות, הגנייה וריחוק חברתי, זה ההבנה שצריכים לשמור מרחק סביר מאנשים אחרים.
היא גם טענה שצריך להיות סוף למשחקי הכדורגל העצומים שכל העולם נדבק יחד ועוד דוגמאות.
בעצם, הסגר הראשון היה צריך ללמד אותנו, שנפל כאן דבר, ואנחנו צריכים לשנות התנהגות והרגלים בצורה דרסטית כדי לשמור על עצמינו ואחרים.
ואז היסטורית, אני מנתחת את זה ככה.
התחילו עם אכיפה ברוטלית ולא מידתית (איפה אלה שצועקים עכשיו שלא היתה אכיפה, היתה גם היתה אבל שטותית).
מי זוכר את השוטר והברד?
נמנעו לאכוף במקומות שבאמת היו צריכים לאכוף שם.
בינתים התחילה "תנועת החכמים נגד המרחק והמסכות" וזה נהיה בושות ללבוש מסכות במקומות מסוימים.
ואז התחילה גב' יפעת ששה ביטון לקחת את שארית האמון שנותר לנו במערכת ולפרק אותה עם קונגו.
(אם יש אשמה בלעדית בגל השני על פי דרך הטבע ואובדן האמון של כולנו - זאת היא.)
לפתוח בריכות, חדרי כושר בלי הגיון. לפתוח הופעות המוניות, לפתוח לפתוח ע"פ הפופוליסט התורן שקם והתבכיין בתוכנית האחרונה בתקשורת. בהמשך כל אחד מרגיש מקופח, למה לא מסעדה אם אפשר גם ריקודי עם, למה לא פאבים אם אפשר גם הפגנות ואין לדבר סוף.
במקום להתיחס לתמורות העולמיות ולהתגמש אליהם, כמו שהרבה בתי עסק עשו. החליטו להלחם במקבלי ההחלטות במקום במציאות.
ככה זה נראה.
בסוף מה יקרה? בתי העסק שהחליטו להתגמש ולאמץ מודל עסקי חדש שלא נלחם בקורונה אלא מתחשב בו - יצליחו בענק (יש לכך דוגמאות עצומות). ואלה שנלחמו כל הזמן בממשלה - מקווה מאוד שלא יפלו, אבל עושה רושם שיהיה עוד סגר, גדול יותר חזק יותר עם צבא כמו שהיה באירופה... וזה יכול להיות אסון (חלילה)
כשפתחו את ההקלות אחרי פסח, אחרי שהסגרים הורידו את התחלואה בצורה מרשימה (מי שכופר בזה טועה ומטעה), אמרו משפט אחד חזק וברור "נהיה בסדר - או שנהיה בסגר".
במאמר מוסגר הקופירייטר של זה - גאון!
קראתי ראיון עם מנכ"לית ארגון הבראיאות העולמי סופיה סוומינתן.
היא הסבירה בטוב טעם שמאוד יתכן שהעולם הולך לגלים כאלה שכל כמה שנים יצוץ כזה וירוס.
מה שחשוב בעיניה הוא להבין שהכולם משתנה. צריכים לחשוב מחדש הרבה דברים שעושים.
כללי הריחוק החברתי ישארו איתנו להרבה זמן ואולי לתמיד.
זה לא רק מסכות, הגנייה וריחוק חברתי, זה ההבנה שצריכים לשמור מרחק סביר מאנשים אחרים.
היא גם טענה שצריך להיות סוף למשחקי הכדורגל העצומים שכל העולם נדבק יחד ועוד דוגמאות.
בעצם, הסגר הראשון היה צריך ללמד אותנו, שנפל כאן דבר, ואנחנו צריכים לשנות התנהגות והרגלים בצורה דרסטית כדי לשמור על עצמינו ואחרים.
ואז היסטורית, אני מנתחת את זה ככה.
התחילו עם אכיפה ברוטלית ולא מידתית (איפה אלה שצועקים עכשיו שלא היתה אכיפה, היתה גם היתה אבל שטותית).
מי זוכר את השוטר והברד?
נמנעו לאכוף במקומות שבאמת היו צריכים לאכוף שם.
בינתים התחילה "תנועת החכמים נגד המרחק והמסכות" וזה נהיה בושות ללבוש מסכות במקומות מסוימים.
ואז התחילה גב' יפעת ששה ביטון לקחת את שארית האמון שנותר לנו במערכת ולפרק אותה עם קונגו.
(אם יש אשמה בלעדית בגל השני על פי דרך הטבע ואובדן האמון של כולנו - זאת היא.)
לפתוח בריכות, חדרי כושר בלי הגיון. לפתוח הופעות המוניות, לפתוח לפתוח ע"פ הפופוליסט התורן שקם והתבכיין בתוכנית האחרונה בתקשורת. בהמשך כל אחד מרגיש מקופח, למה לא מסעדה אם אפשר גם ריקודי עם, למה לא פאבים אם אפשר גם הפגנות ואין לדבר סוף.
במקום להתיחס לתמורות העולמיות ולהתגמש אליהם, כמו שהרבה בתי עסק עשו. החליטו להלחם במקבלי ההחלטות במקום במציאות.
ככה זה נראה.
בסוף מה יקרה? בתי העסק שהחליטו להתגמש ולאמץ מודל עסקי חדש שלא נלחם בקורונה אלא מתחשב בו - יצליחו בענק (יש לכך דוגמאות עצומות). ואלה שנלחמו כל הזמן בממשלה - מקווה מאוד שלא יפלו, אבל עושה רושם שיהיה עוד סגר, גדול יותר חזק יותר עם צבא כמו שהיה באירופה... וזה יכול להיות אסון (חלילה)
