הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
זה לא נורא. זה בכלל בכלל לא נורא.
יש צרות גדולות יותר, מי כמוה יודעת. וזה לא מתאים לה להתלונן, היא אף פעם לא היתה אישה כזאת.
והיא באמת לא מתלוננת.
היא כבר אמרה לרוחי ושפרל'ה בטלפון שהכל בסיידר ואין מה לדאוג, אבא עוד יכול לבנות סוכה לבד ברוך ה' ואני יודעת להכין שטורדל בלי עזרה של אף אחד. וגם לקופאית הנחמדה שהתעניינה מה הם עושים בחג היא ענתה שמה פירוש מה עושים, הם שמחים ביחד, כמובן. כמו כל עם ישרואל. ואפילו חייכה.
וגם כשבורוך שלה, אחרי שסיים לאכול את החביתה עם הבצל השרוף כמו שהוא אוהב, פלט אנחה והסתכל בה במין מבט כזה, שמזמין לאנחה משותפת, היא רק הניחה את כוס התה על השולחן בחבטה לא אופיינית והפטירה "לבריאות" שלא מותיר מקום לאנחות משום סוג.
עכשיו כשהיא חושבת על זה, אולי הייתה יכולה להוסיף איזה "נו שוין" קטן, שיידע שהיא כן מבינה אותו.
אבל מה, היא לא רצתה שהוא יחשוב שהיא מתלוננת או משהו. היא הרי אף פעם לא הייתה אישה כזאת.
לא התלוננה על הממחטות שהוא אף פעם לא זכר להוציא מהכיס לפני הכביסה, לא על אמא שלו והדאגות שלה, שתהיה בריאה. לא על וגשל מקומה 3 שתמיד משאירים עטיפות ליד הדלת בכניסה.
אפילו כשדויוד שלהם התחיל עם המכנסיים הצרות והעניבות המוזרות האלה, גם אז היא לא התלוננה. אפילו לא לא תלוננת אחת קטנה.
אז מה פתאום עכשיו? רק בגלל שהיא קצת קצת מתגעגעת?
נו, תודה לקודוש בורוך הוא שיש למי להתגעגע. לא ככה?
ובאמת כל יום בבוקר ובערב היא אמרה לקודוש בורוך הוא תודה.
תודה על האריכות ימים, ועל העצמות שמזכירות עד כמה ארכו הימים האלו.
תודה שהם כבר סיימו בורוך ה' לחתן את כולם ועכשיו הם עסוקים בבתים שלהם, ובעבודות. נו, בורוך ה' שיש לכולם פרנסה טובה.
תודה שהם שניהם בריאים, קיין עינהורע, ויודעים איך לשמור על עצמם.
תודה שיש להם דירה כזו גדולה ומרחיבת דעת. באמת עד היום לא שמה לב כמה היא גדולה, כמה חדרים ריקים יש בה.
ואם בין תודה לתודה פורצות לה כמה דמעות על הסידור היא מנגבת אותן בתמיהה, ושותקת.
הוא, הרי מבין טוב מאד את השקט שלה.
יש צרות גדולות יותר, מי כמוה יודעת. וזה לא מתאים לה להתלונן, היא אף פעם לא היתה אישה כזאת.
והיא באמת לא מתלוננת.
היא כבר אמרה לרוחי ושפרל'ה בטלפון שהכל בסיידר ואין מה לדאוג, אבא עוד יכול לבנות סוכה לבד ברוך ה' ואני יודעת להכין שטורדל בלי עזרה של אף אחד. וגם לקופאית הנחמדה שהתעניינה מה הם עושים בחג היא ענתה שמה פירוש מה עושים, הם שמחים ביחד, כמובן. כמו כל עם ישרואל. ואפילו חייכה.
וגם כשבורוך שלה, אחרי שסיים לאכול את החביתה עם הבצל השרוף כמו שהוא אוהב, פלט אנחה והסתכל בה במין מבט כזה, שמזמין לאנחה משותפת, היא רק הניחה את כוס התה על השולחן בחבטה לא אופיינית והפטירה "לבריאות" שלא מותיר מקום לאנחות משום סוג.
עכשיו כשהיא חושבת על זה, אולי הייתה יכולה להוסיף איזה "נו שוין" קטן, שיידע שהיא כן מבינה אותו.
אבל מה, היא לא רצתה שהוא יחשוב שהיא מתלוננת או משהו. היא הרי אף פעם לא הייתה אישה כזאת.
לא התלוננה על הממחטות שהוא אף פעם לא זכר להוציא מהכיס לפני הכביסה, לא על אמא שלו והדאגות שלה, שתהיה בריאה. לא על וגשל מקומה 3 שתמיד משאירים עטיפות ליד הדלת בכניסה.
אפילו כשדויוד שלהם התחיל עם המכנסיים הצרות והעניבות המוזרות האלה, גם אז היא לא התלוננה. אפילו לא לא תלוננת אחת קטנה.
אז מה פתאום עכשיו? רק בגלל שהיא קצת קצת מתגעגעת?
נו, תודה לקודוש בורוך הוא שיש למי להתגעגע. לא ככה?
ובאמת כל יום בבוקר ובערב היא אמרה לקודוש בורוך הוא תודה.
תודה על האריכות ימים, ועל העצמות שמזכירות עד כמה ארכו הימים האלו.
תודה שהם כבר סיימו בורוך ה' לחתן את כולם ועכשיו הם עסוקים בבתים שלהם, ובעבודות. נו, בורוך ה' שיש לכולם פרנסה טובה.
תודה שהם שניהם בריאים, קיין עינהורע, ויודעים איך לשמור על עצמם.
תודה שיש להם דירה כזו גדולה ומרחיבת דעת. באמת עד היום לא שמה לב כמה היא גדולה, כמה חדרים ריקים יש בה.
ואם בין תודה לתודה פורצות לה כמה דמעות על הסידור היא מנגבת אותן בתמיהה, ושותקת.
הוא, הרי מבין טוב מאד את השקט שלה.
נערך לאחרונה ב:
Reactions: אש קודש!, S, AVITALLL ועוד 8 משתמשים11 //