התייעצות תעלומת הכביסה

[מלי וינפלד]

גם אצלכם בבית קיפול הכביסה הוא מטלה מעצבנת שכל אחד מהילדים מנסה להתחמק ממנה בכל כוחו?
על כל פנים אצלנו זה המצב ששורר,
ועולה על כולנה, בתי בת ה-13, שפתחה מיומנות מיוחדת להתחמקות מנושא קיפול הכביסה,
בשבועיים האחרונים פתאום נהיה שקט.
התלונות פסקו, והכביסה קופלה ללא עוררין,
מצד שני, תעלומות אחרות החלו לצוץ, שמלת השבת שכיבסתי בוודאות לא הייתה בארון הבגדים, ארגז הכביסה עלה על גדותיו שוב ושוב, ולחבורת הבנים באופן קבוע היה חסר חולצות לבנות. וכו וכו.
החלטתי לעקוב באופן יסודי אחר התעלומה.
וכשגיליתי את הפתרון נותרתי עם פה פעור בהלם
הסתבר שביתי בת ה-13, ילדה נבונה ופקחית, הגתה רעיון נפלא.
בכל פעם כשקיבלה ערימה לקיפול, היא הגניבה בחשאי את הבגדים בחזרה לסל הכביסה המלוכלכת, (חלק היא כן קיפלה, כשהייתה במוזה המתאימה)
ככה היא סיימה באלגנטיות יעילה עם המשימה, ויכלה לפנות לשאר עיסוקיה....
האמת שהיא עדיין לא יודעת ש'עליתי' עליה.
אני במבוכה קשה.
אשמח לעזרתכם, איך אני אמורה להגיב בעניין?

 

[יאן]

גם אצלכם בבית קיפול הכביסה הוא מטלה מעצבנת שכל אחד מהילדים מנסה להתחמק ממנה בכל כוחו?
על כל פנים אצלנו זה המצב ששורר,
ועולה על כולנה, בתי בת ה-13, שפתחה מיומנות מיוחדת להתחמקות מנושא קיפול הכביסה,
בשבועיים האחרונים פתאום נהיה שקט.
התלונות פסקו, והכביסה קופלה ללא עוררין,
מצד שני, תעלומות אחרות החלו לצוץ, שמלת השבת שכיבסתי בוודאות לא הייתה בארון הבגדים, ארגז הכביסה עלה על גדותיו שוב ושוב,
ולחבורת הבנים באופן קבוע היה חסר חולצות לבנות. וכו וכו.
החלטתי לעקוב באופן יסודי אחר התעלומה.
וכשגיליתי את הפתרון נותרתי עם פה פעור בהלם
הסתבר שביתי בת ה-13, ילדה נבונה ופקחית, הגתה רעיון נפלא.
בכל פעם כשקיבלה ערימה לקיפול, היא הגניבה בחשאי את הבגדים בחזרה לסל הכביסה המלוכלכת, (חלק היא כן קיפלה, כשהייתה במוזה המתאימה)
ככה היא סיימה באלגנטיות יעילה עם המשימה, ויכלה לפנות לשאר עיסוקיה....
האמת שהיא עדיין לא יודעת ש'עליתי' עליה.
אני במבוכה קשה.
אשמח לעזרתכם, איך אני אמורה להגיב בעניין?

לא לכבס לה.
להגיד, אני זוכרת שכיבסתי שבוע שעבר, תחפשי את זה.

 

[יועצת לענייני....]

לא לכבס לה.

זה רעיון מבריק תודה

 

[Ruti Kepler]

אשמח לעזרתכם, איך אני אמורה להגיב בעניין?

תורידי ממנה את הכביסות.

שתטגן חביתות, שתגהץ, שתעשה מה שכיף לה. שתאפה עוגות. שתטאטא. כל מטלה שהילדה אוהבת (יחסית), היא תבצע טוב פי כמה ממטלה שנואה.

 

[בוקסה]

קודם כל היא באמת חכמה ויצירתית. אבל גם צודקת.
כאמא לבנות.
קיפול כביסה הוא לא בשביל ילדות. ממש לא. זה נעכס כמעט בכל גיל.
תמצאי לה עבודות אחרות. ואם זה לא הולך אז תגבילי בזמן או בכמות שנראה סביר לילדה.
אני אמרתי היום לבנות: "מסדרים חצי שעה" ראיתי על בת ה-12 שזה לא בקלות, אז אמרתי לה "מורידה ל-20 דקות"- יש או אין?! והיא ענתה יש. ואז מה שהספקנו ב-20 דקות הלך בכיף ובשמחה והיה שווה. אחר כך אמרתי לה: תודה, בבקשה כוס מים לך ולי ולכי לקרוא משהו, שעוד מעט כשאצטרך אותך יהיה לך כח.
לעינינך, אל תבקשי ממנה לקפל ולדעתי החד משמעית אל תעירי לה.
לא אהבתי את הרעיון שהוצא.

 

[אי פה אי שם]

להעמיד סל נוסף ליד הסל הקיים, ולכתוב עליו - מיועד לכביסה נקייה לא מקופלת.

לא לדבר איתה מילה בנושא.

 

[בשעות הפנאי]

להעמיד סל נוסף ליד הסל הקיים, ולכתוב עליו - מיועד לכביסה נקייה לא מקופלת.

לדעתי זה משפיל
הרבה יותר מכובד לדבר, מאשר ליצור מונומנטים

 

[.....]

תורידי ממנה את הכביסות.

שתטגן חביתות, שתגהץ, שתעשה מה שכיף לה. שתאפה עוגות. שתטאטא. כל מטלה שהילדה אוהבת (יחסית), היא תבצע טוב פי כמה ממטלה שנואה.

למה מגיע לה פרס? מחר כל הילדים יעשו את זה

 

[.....]

אולי תתחילי להריח כל בגד בסל אם הוא באמת צריך כביסה ולשים בצד ואז לומר בדרך אלגנטית שבבקשה לא לשים בסל בגדים נקיים

 

[בשעות הפנאי]

גם אצלכם בבית קיפול הכביסה הוא מטלה מעצבנת שכל אחד מהילדים מנסה להתחמק ממנה בכל כוחו?
על כל פנים אצלנו זה המצב ששורר,
ועולה על כולנה, בתי בת ה-13, שפתחה מיומנות מיוחדת להתחמקות מנושא קיפול הכביסה,
בשבועיים האחרונים פתאום נהיה שקט.
התלונות פסקו, והכביסה קופלה ללא עוררין,
מצד שני, תעלומות אחרות החלו לצוץ, שמלת השבת שכיבסתי בוודאות לא הייתה בארון הבגדים, ארגז הכביסה עלה על גדותיו שוב ושוב, ולחבורת הבנים באופן קבוע היה חסר חולצות לבנות. וכו וכו.
החלטתי לעקוב באופן יסודי אחר התעלומה.
וכשגיליתי את הפתרון נותרתי עם פה פעור בהלם
הסתבר שביתי בת ה-13, ילדה נבונה ופקחית, הגתה רעיון נפלא.
בכל פעם כשקיבלה ערימה לקיפול, היא הגניבה בחשאי את הבגדים בחזרה לסל הכביסה המלוכלכת, (חלק היא כן קיפלה, כשהייתה במוזה המתאימה)
ככה היא סיימה באלגנטיות יעילה עם המשימה, ויכלה לפנות לשאר עיסוקיה....
האמת שהיא עדיין לא יודעת ש'עליתי' עליה.
אני במבוכה קשה.
אשמח לעזרתכם, איך אני אמורה להגיב בעניין?

במחילה, למה לא לדבר איתה על זה?
במוזה מתאימה, בפוזה לא מלחיצה, בלי להאשים.
להגיד לה, 'אני מבינה שלקפל כביסות זה קטע שממש שנוא עליך, גם אני כשהייתי קטנה, לא אהבתי לעשות את זה. מה דעתך?' 'יצא לי לראות שבטעות הגיעו כמה בגדים נקיים לסל הכביסה המלוכלכת, האם גם את שמת לב לזה?'

בקיצור, לדבר עם הלב. בלי להשפיל/לבזות/לצעוק.

 

[בשעות הפנאי]

למה מגיע לה פרס? מחר כל הילדים יעשו את זה

התחשבות ברצונות של הילד זה לא נקרא פרס.
הרעיון הוא שהילד יעזור לניהול הבית, אם קשה לו בתחום מסויים, זה לגיטימי לגמרי שאנחנו מיוזמתינו נעביר את הדרישות ממנו לתחום אחר!
אין מישהו יותר מאיתנו שרוצה בטובת הילדים שלנו.

אין צורך לציין שזה נעשה בגלל המעשה ההוא.

 

[דסולישה ❤]

ייואו איזה רעיוניסטית.

 

[.....]

התחשבות ברצונות של הילד זה לא נקרא פרס.
הרעיון הוא שהילד יעזור לניהול הבית, אם קשה לו בתחום מסויים, זה לגיטימי לגמרי שאנחנו מיוזמתינו נעביר את הדרישות ממנו לתחום אחר!
אין מישהו יותר מאיתנו שרוצה בטובת הילדים שלנו.

אין צורך לציין שזה נעשה בגלל המעשה ההוא.

היא יכולה לבוא לאמא ולומר: קצת קשה לי וקפל כביסה אולי אני יכולה להחליף את המלאכה במשהו אחר

 

[מימימו]

להביא לה תפקידים אחרים

 

[לא כמו כולם]

אני חושבת שהיא כן צריכה לקבל על זה הערה ולדעת שאת יודעת,
אחרת בכל עזרה היא תמצא "פיתרון יצירתי" (לא תרצי שהיא תשבור כוסות למשל, נכון?)

אם את רוצה להעיר לה בעקיפין- אני הייתי ניגשת לסל המוכלך אחרי שהיא "קיפלה"
כביכול כדי להפעיל מכונה נוספת
ומתפלאת קול, לאוזניה :"מה זה??????? היום הורדתי את הבגד הזה מהחבל!!!" ומרחרחת בקולניות,
ומחזריה לסל של הנקי. (אל תתני לזה לשהות הרבה זמן עם המלוכלך. תעקבי)
ככה על כמה בגדים ברצף.
היא תבין שעלית עליה.

ואח"כ (אחרי כמה שעות) את יכולה לקרוא לה ולהגיד שאת מבינה שכביסה זה לא אהוב עליה,
וקצת קשה לה להתמודד עם זה, ולכן את נותנת לה מטלה אחרת שהיא תהיה אחראית עליה, אבל באחריות אמיתית.
ואז תתני לה משו שהיא כן אוהבת או כן יכולה לשרוד.
בהצלחה!!

ועם כאלה רעיונות את באמת צריכה ללכת איתה בכיווןן שלה ולא ראש בראש. זו דעתי.

 

[מימימו]

היא יכולה לבוא לאמא ולומר: קצת קשה לי וקפל כביסה אולי אני יכולה להחליף את המלאכה במשהו אחר

היא יכולה המון דברים אבל היא עדיין ילדה למה לא לקחת את זה ממנה ולתת לה תפקיד אחר במקום

 

[בשעות הפנאי]

היא יכולה לבוא לאמא ולומר: קצת קשה לי וקפל כביסה אולי אני יכולה להחליף את המלאכה במשהו אחר

נכון
היא יכולה
אבל היא לא עשתה את זה
אז דינה סקילה?

מה זה משנה מה היא הייתה יכולה לעשות.
כרגע המטרה שלנו זה לא כביסה מקופלת בדווקא, אלא טובת הילדה, וגם לחנך אותה לעזור בבית.

 

[מימימו]

אני חושבת שהיא כן צריכה לקבל על זה הערה ולדעת שאת יודעת,
אחרת בכל עזרה היא תמצא "פיתרון יצירתי" (לא תרצי שהיא תשבור כוסות למשל, נכון?)

אם את רוצה להעיר לה בעקיפין- אני הייתי ניגשת לסל המוכלך אחרי שהיא "קיפלה"
כביכול כדי להפעיל מכונה נוספת
ומתפלאת קול, לאוזניה :"מה זה??????? היום הורדתי את הבגד הזה מהחבל!!!" ומרחרחת בקולניות,
ומחזריה לסל של הנקי. (אל תתני לזה לשהות הרבה זמן עם המלוכלך. תעקבי)
ככה על כמה בגדים ברצף.
היא תבין שעלית עליה.

ואח"כ (אחרי כמה שעות) את יכולה לקרוא לה ולהגיד שאת מבינה שכביסה זה לא אהוב עליה,
וקצת קשה לה להתמודד עם זה, ולכן את נותנת לה מטלה אחרת שהיא תהיה אחראית עליה, אבל באחריות אמיתית.
ואז תתני לה משו שהיא כן אוהבת או כן יכולה לשרוד.
בהצלחה!!

ועם כאלה רעיונות את באמת צריכה ללכת איתה בכיווןן שלה ולא ראש בראש. זו דעתי.

!!

 

[לא כמו כולם]

נכון
היא יכולה
אבל היא לא עשתה את זה
אז דינה סקילה?

מה זה משנה מה היא הייתה יכולה לעשות.
כרגע המטרה שלנו זה לא כביסה מקופלת בדווקא, אלא טובת הילדה, וגם לחנך אותה לעזור בבית.

דינה לא סקילה, אבל היא בהחלט צריכה ללמוד לבצע מטלות גם שהיא לא אוהבת!!
להחזיר לסל כביסה נקיה זה ממש התנהגות שלא היתה עוברת אצלי!
מצידי תשאירי לא מקופל ותתמודדי עם הקושי, אבל לעשות דבר כזה זה חציית גבול. (אצלי.)
מצד שני- אם יש לאמא אפשרות והיא יכולה להתחשב ולחנך אותה לזה בהדרגתיות, (כי היא בכל זאת ילדה...)
אז מה טוב.
אבל לא כי היא הצליחה ברעיון שלה ואמא נכנעה לה! ממש לא!
כי אמא בחרה להתחשב בה ואמא מצפה ממנה להוכיח שהיא ראויה להתחשבות.

ולא ניראה לי שאמא שלה לא יודעת שזה קשה לה.

 

[בשעות הפנאי]

דינה לא סקילה, אבל היא בהחלט צריכה ללמוד לבצע מטלות גם שהיא לא אוהבת!!
להחזיר לסל כביסה נקיה זה ממש התנהגות שלא היתה עוברת אצלי!
מצידי תשאירי לא מקופל ותתמודדי עם הקושי, אבל לעשות דבר כזה זה חציית גבול. (אצלי.)
מצד שני- אם יש לאמא אפשרות והיא יכולה להתחשב ולחנך אותה לזה בהדרגתיות, (כי היא בכל זאת ילדה...)
אז מה טוב.
אבל לא כי היא הצליחה ברעיון שלה ואמא נכנעה לה! ממש לא!
כי אמא בחרה להתחשב בה ואמא מצפה ממנה להוכיח שהיא ראויה להתחשבות.

ולא ניראה לי שאמא שלה לא יודעת שזה קשה לה.

אני מסכים
ולכן לטובת הילדה לדעתי צריך להתעלם מזה.

כי אם נתחיל לדבר על זה ובסוף נעביר אותה לתפקיד אחר,הרי שבסופו של דבר התעלול הצליח לה.
אבל אם נתעלם ונחליט להעביר אותה מיוזמתינו לתפקיד אחר, זה לא יראה לה ניצחון, אלא התחשבות בקושי שלה.

אמנם, כדאי להביא לידיעתה ש'עלינו' על הרעיון שלה, כמו שאתם הצעתם, להגיד בקול 'מי הביא לכאן כביסה נקייה' וכדו' אבל בלי לשייך את זה אליה


וכל טענה בסגנון של 'מה היא חושבת שהיא תעבוד עלי' או 'היא חייבת ללמוד לעשות את מה שאני מחליטה' וכדו'
אין בזה שום דבר מטובת הילד, ואלו סתם רגשות של ההורה הנפגע.
שיתכבד ויתקן את מידותיו.
אבל לא על חשבון הילד.