בקשה האשכול על הפגים

[מיכל ב']

יש לי אחיינית שנולדה בשבוע 32 בלידת חרום.
היא היתה בסכנת חיים אמיתית, ואמרתי לבעלי תוך כדי שהיינו מאושפזים,
שהיא עברה טראומה הרבה יותר גדולה מהמקרה שלנו.
הילדה הזו בת 4 או 5, פלפלית רצינית, בלונדינית עם תלתלים אמיתיים..
אין זכר לפגות בכלל!
שאלתי את גיסתי אם הם עשו מעקבים וכו,
היא אמרה שבתחילה כן, אבל אחכ הם הרגישו שלא צריך.
ראיתי תמונות שלה מימי בית החולים, ולא להאמין איפה היא היום.
וכשאני אומרת שאין זכר, אני מתכוונת לזה.
היא חכמה מוכשרת וגם בגודל- נראית שנןלדה בזמן.
אני לא זוכרת מה היה קצב ההתפתחות שלה בשנה הראשונה,
זןכרת במעומעם משהו שאמא שלה אמרה שהיא מתחשבת בגיל מתוקן וכו.
כך שנכון ששנה ראשונה אצל הרבה פגים מאתגרת יותר, ויש עבודה,
אבל יש הרבה! פגים שלא רואים עליהם, ואין זכר לפגות.

אמר לי רופא נאונטולוג אחד שהרופאים מכירים בעיקר את המקרים הקשים,
כי הם אלו שחוזרים..
המקרים שיצאו בסדר ב"ה כבר לא מגיעים ונשכחים..

 

[דפוס פוסטר]

אני רואה שפתחו עוד אשכול על פגים, אני קודם כל מצטטת את מה שכתבתי שם ובהמשך עדכון...

אני אמא עם נסיון בפגים
בן אחד היום בן 3, נולד בשבוע 27, 1185 גרם.
ועוד בן היום בן שנתיים, נולד שבוע 26, 938 גרם.
כן כן, הבדל של שנה וקצת ביניהם...

קראתי את כל התגובות פה ויכולה להוסיף הרבה מידע, עידוד, ההיפך מעידוד..., סיפורי ניסים, תגובות מוצלחות ולא מוצלחות של אנשים ועוד ועוד... כבר הציעו לי לכתוב ספר, אבל זה לא בתוכנית שלי.

מסקנה סופית: כל פג הוא סיפור חדש לחלוטין! אחרי הפג הראשון חשבתי שאני יודעת הכל ואז השני לימד אותי שאני לא יודעת כלום!

ברוך השם ראינו הרבה ניסים בתקופות האשפוז הארוכות וגם היום כל התקדמות בהתפתחות שלהם היא נס אחד גדול.

הרבה נחת לכולם.

היום הבנים בני 7 ו-6 ומאז ב"ה נולדה לי עוד פגה... שבוע 33 אבל משקל פחות מקילו וחצי
בשנים שחלפו ראיתי עוד יותר שאין כ"כ מה להשוות בין מקרה אחד למשנהו, לכל אחד יש את המסלול האישי שהקב"ה תכנן לו.
הבת שנולדה בשבוע "מתקדם" היתה עם אפגר 10, לא היה לה שום סיבוכים וקשיים באשפוז, לא קיבלה אפילו טיפונת חמצן! רק היתה פיצית שחיכינו כמה שבועות עד למשקל 2 ק"ג בדיוק לשחרור (הציעו לי אפילו לשחרר עוד לפני 2 ק"ג בגלל מצבה המצוין, העדפתי להמתין...)
אבל בגיל כמעט חודשיים כשהיתה בבית פתאום היתה לה הפסקת נשימה, נראה לי התחלה של מוות עריסה ח"ו שבנס התגלה בזמן, היא היתה בטייפול נמרץ כמה ימים, ומאז היא קצת רגישה במערכת הנשימה, יש לה משאף לטיפול מניעתי באופן קבוע, עד היום בגיל קרוב לשלוש.

אשמח לעזור בעוד שאלות וכו' לכל המעוניין
הרבה נחת

 

[מיכל ב']

אני רואה שפתחו עוד אשכול על פגים, אני קודם כל מצטטת את מה שכתבתי שם ובהמשך עדכון...


היום הבנים בני 7 ו-6 ומאז ב"ה נולדה לי עוד פגה... שבוע 33 אבל משקל פחות מקילו וחצי
בשנים שחלפו ראיתי עוד יותר שאין כ"כ מה להשוות בין מקרה אחד למשנהו, לכל אחד יש את המסלול האישי שהקב"ה תכנן לו.
הבת שנולדה בשבוע "מתקדם" היתה עם אפגר 10, לא היה לה שום סיבוכים וקשיים באשפוז, לא קיבלה אפילו טיפונת חמצן! רק היתה פיצית שחיכינו כמה שבועות עד למשקל 2 ק"ג בדיוק לשחרור (הציעו לי אפילו לשחרר עוד לפני 2 ק"ג בגלל מצבה המצוין, העדפתי להמתין...)
אבל בגיל כמעט חודשיים כשהיתה בבית פתאום היתה לה הפסקת נשימה, נראה לי התחלה של מוות עריסה ח"ו שבנס התגלה בזמן, היא היתה בטייפול נמרץ כמה ימים, ומאז היא קצת רגישה במערכת הנשימה, יש לה משאף לטיפול מניעתי באופן קבוע, עד היום בגיל קרוב לשלוש.

אשמח לעזור בעוד שאלות וכו' לכל המעוניין
הרבה נחת

מעניינת אותי בעיקר השנה הראשונה מאחרי השחרור.
הבנתי שיש מעקבים.
וגם מרפאת פגים והתפתחות הילד.
איך זה הולך?
וגם- האם יש התנהלות התפתחות מיוחדת לפגים?
לדעת מתי לצפות למה?

 

[מיכל ב']

נראה לי התחלה של מוות עריסה ח"ו שבנס התגלה בזמן,

איזה נס!
איך גילית בזמן?

 

[sheen]

מעניינת אותי בעיקר השנה הראשונה מאחרי השחרור.
הבנתי שיש מעקבים.
וגם מרפאת פגים והתפתחות הילד.
איך זה הולך?
וגם- האם יש התנהלות התפתחות מיוחדת לפגים?
לדעת מתי לצפות למה?

במקרה של אשפוז בטיפול נמרץ ילודים למשך יותר מ-5 ימים יש צורך גם במעקב שמיעה.

 

[הני מושקוביץ]

כשהיינו עם הבן הנ"ל בט"נ הגיע תינוק רגיל, בן חודש שהיתה לו הפסקת נשימה בידיים של אמא שלו, בנס, היא עשתה עליו

את מרגשת!!!

וגם לנו ראו איזו תופעה שדאגו עליה, ואז היא חלפה,
הנורולוג אמר לי: היא חלפה, ואנחנו לא יודעים למה..
למה? כי היא ילדה של ניסים ותפילות.

ביתי התאשפזה בגיל שנה עם משהו, ובמסדרונות פגשנו את מנהל התינוקיה שנתן תחזית לא משהו לגביה שנה קודם לכן. (היא יולדה בשבוע 42 במשקל 2 ומשהו קילו ועם אפס פעילות שרירי צוואר בעקבות שרשרת יפה ואימתנית מחבל הטבור...)

שאלתי אותו אם הוא זוכר את המצב, הוא ענה שדווקא כן כי הוא זוכר שנורא התעצבנתי עליו ואז אמר לי-אבל את רואה, היא לא...בדיוק השתנתה מאז...

טוב שהמצלמה היתה עלי, שאמנם בעקבות החולי היא שכבה כמו בת יומיים, אבל הגברת כבר הלכה אז...

שאל מה עשיתי, אמרתי לו שכעסתי, וכשאני כועסת יוצא מזה רק טוב

הבן הנ"ל אצלנו הוא ילד של ניסים, עדיין עוברים איתו המון, הוא לא היה פג, ב"ה אבל כמעט איבדנו אותו ח"ו בגיל 7 ח'
ה' עשה לנו נס ובמערכת השגחה פרטית מופלאה, הוא איתנו כאן היום.
אומנם הרקע שלו עשיר וכבד אבל הוא מקסים בדרך שלו, עם פנים כובשות, הוא בן 4
הנה ההוכחה
קראתי את האשכול הנ"ל שהעלה לי דמעות לעיניים, הטרוף, הפחד, הדמעות, הבלבול הכל
כשיצאתי מביה"ח אחרי הלידה שלו לא חלמנו מה עומד לקרות אחרי כמה חודשים.
ואז נפלנו.

ואם כבר העליתי את האשכול מהאוב, זה הזמן להודות על התפילות
וככה הוא היום:
יש לנו עוד דרך ענקית לעבור איתו
אבל-הוא הולך ב"ה, גמול, "תוכי" שחוזר אחרי כל מה שהוא שומע, בררן נורא באוכל (לא אוכל דברים כתומים או עם רסק עגבניות, לא אורז או פתיתים או פירה ועוד כמה דברים ברשימה) ועוד המון דברים שבשבילו אני לא אפרט ע"ג הפורום.

אבל אשתף אתכם ב"חוכמה" נורא מתוקה שלו מר"ה
בעלה של אחותי קנה אקווריום ודגים, אחותי ניסתה לשכנע אותו להגיע ולראות אותם
הוא לא ענה לה, כשהיא התרחקה מעט הוא אמר לי בזלזול "אי.... להם יש דגים" ובנימת ניצחון "אבל לנו יש סלמון!!!"

 

[יהודה וולף]

כתבת פעמיים דברים מעצבנים
לא תקפתי אנשים שבודקים סטטיסטיקות,
כתבתי אנשים שחורצים גורלות בהנף מקלדת.

הפיזותרפיסטית שם סיפרה לי שכשהיא למדה,
אחד הפרופסורים סיפר להם שהם ישבו פעם אחת בועדה על MRI של איזה ילד.
תמונת המצב היתה נוראה וגרועה.
ניכר היה שהילד לא יוכל ללכת נורמלי, ועוד פגעים ומרעין בישין.
כך לפי הסטטיסטיקות
אלא מה, שאמא של הילד חיכתה יחד איתו מחוץ לחדר,
כשבינתיים הילד השתולל, רץ ותיזז, ואמא שלו נדרשה לרסן אותו..

היא אמרה לי שהוא לימד אותם שיש סטטיסטיקות, ויש ספרות רפואית, ויש תמונה מהשטח.
אז לבוא ולכתוב ולחרוץ, זה לא רק לסתור את דברי הפרופסור, אלא פשוט חוסר ידע פרקטי.

אפשר לומר דבר 1
גם לי הבטיחו הרופאים על ביתי הי''ו שנולדה בשבוע 24 ש 90 אחוז לא תשרוד ב 10 אחוז שכן את כל הברכות החמורות האמורות בתורה (חרשות עיוורון נכות כללית ועוד)
אך מאידך רופאה אחרת (חילוניה אנטית פלטה לנו), הכל יהא בסדר איתה. שאלנו אותה לפי מ היא קובעת היא אמרה לנו כי אנחנו דתיים ומתפללים!
ב''ה הכל איתה בסדר
אבל לומר דבר 1
הסטיסטקות הם לא ממש קשורים למצב של תפילה. ותפילה יכולה לשנות הכל!!!

 

[ניהול האתר]

תסלחו לי
כאלו אשכולות גולשים לעניינים שהצניעות יפה להם ומקומם בחכמת נשים