הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
כתבה חשובה למחלימי הקורונה.
"תסמונת הקורונה הכרונית": מומחים מאוניברסיטת אוקספורד בשיתוף בתי החולים בבריטניה חיברו מסמך חדש הכולל שאלות ותשובות על סיבוכי הקורונה המתמשכים. אצל חלק מהחולים גורם נגיף הקורונה למחלה ממושכת ומורכבת, לעתים אף מסכנת חיים, ובחלק פוגע הנגיף במערכות רבות בגוף.
המסמך החדש, שפורסם בכתב העת British Medical Journal, חושף עד כמה מורכבת הפגיעה לאחר מחלת הקורונה שעדיין נתפסת אצל רבים כ"שפעת קלה", כשלעתים היא מותירה נזקים שייתכן שלעולם לא יחלפו.
מהי תסמונת הקורונה הכרונית?
מדובר בשם שניתן למחלת הקורונה שאינה חולפת. מומחי אוניברסיטת אוקספורד מגדירים שני מצבים עיקריים של התמודדות עם הנגיף. הראשון, Post Acute COVID-19, הוא מצב שבו נמשכים התסמינים מ-3 עד 12 שבועות. השני, Chronic Covid-19 ("קורונה כרונית"), הוא מצב שבו התסמינים נמשכים למעלה מ-12 שבועות. חלק מחולי הקורונה שתחילה סבלו ממחלה קלה ולא אושפזו, עשויים לסבול בהמשך ואפילו לאחר ההחלמה מתסמינים, ולהפוך לחולים כרוניים.
מה הם התסמינים של קורונה כרונית?
חולי קורונה מדווחים על מגוון רחב מאוד של תסמינים שעוצמתם משתנה. חלק מהם נעלמים וחוזרים, וחלק אינם מופיעים בתחילת המחלה ומתפרצים רק לקראת ההחלמה או אפילו אחריה. בין התסמינים שעליהם מדווחים מחלימי הקורונה קיימים שיעול, קוצר נשימה, עייפות, כאבי שרירים, בעיות זיכרון, חרדה, דיכאון, פריחות בעור ושלשולים.
בקרב חולים כרוניים מדווחים מצבים בהם מחמירות מחלות כמו סוכרת, מחלת מעי דלקתי (קרוהן וקוליטיס) או מצבים ראומטולוגיים. במקרים נדירים יותר, החולים עלולים לדווח על מצבי קרישיות יתר קטלניים, כולל התקפי לב, שבץ מוחי, פקקת ורידים ברגליים, ומצבים חמורים נוספים כמו אי-ספיקת לב, והפרעות קצב לב.
עד כמה שכיחה מחלת הקורונה הכרונית?
ההערכות בנוגע לתחלואה במחלת קורונה כרונית משתנות: 10-20% מהחולים עדיין אינם חשים בטוב 3 שבועות לאחר התפרצות המחלה, אך לפחות אחוז אחד מכלל החולים ממשיך לסבול מתסמינים שונים לאחר 12 שבועות. מרביתם מתלוננים על תסמין אחד מרכזי כשהשכיחים הם עייפות, סחרחורות, כאבים כרוניים, דיכאון וחרדה. עם זאת, על פי דיווחים ברשתות החברתיות, ובהן בקבוצת חולי הקורונה הכרונית שעל חבריה נמנים כבר אלפי מחלימים, נראה כי שכיחות המחלה גבוהה הרבה יותר.
כיצד מאבחנים מחלת קורונה כרונית?
מחלת קורונה כרונית מתבססת על אבחנה קלינית, כלומר על בדיקת הרופא, תלונות החולה וכמובן בדיקת קורונה חיובית. פירוש הדבר הוא שאלה שסובלים מתסמינים כרוניים ועדיין לא אובחנו בקורונה, יצטרכו ככל הנראה לעבור בדיקת דם סרולוגית שתוכיח כי בגופם נוגדנים לקורונה, כלומר שנדבקו במחלה. בדיקה מהאף ומהלוע לא תועיל במקרה זה, כיוון שהיא תראה תוצאה שלילית (משום שחלפו מעל 10 ימים מרגע ההדבקה).
מה גורם למחלת קורונה כרונית?
עדיין לא ברור, אולם הדעה הרווחת היא שתהליכים דלקתיים בתגובה לפלישת הנגיף, ובהם "סערת ציטוקינים", הם שגורמים לפגיעה הנרחבת בגוף ובכלי הדם. ציטוקינים, חלבונים זעירים המופרשים בידי תאי דם לבנים, לרוב אינם מיוצרים בגוף בשגרה, ונכנסים לפעולה כאשר מתרחשת פלישת גורם זר.
נגיף הקורונה, כך עולה ממחקרים, מעורר הפרשה מוגברת של ציטוקינים, שגורמים ל"גיוס" אדיר של תאי מערכת החיסון הנוהרים לאזור ההדבקה. מאחר שהנגיף חודר לגרעין תאי האדם ומשתכפל באמצעותו, נאלצת מערכת החיסון להשמיד תאי גוף נגועים. חלק מההרס הזה, עשוי לגרום לאי-ספיקת ריאות ולהופעה של תמט בנאדיות הריאה ולהיווצרות נוזלים וחלבונים בתוכן.
עד כמה חמורה מחלת קורונה כרונית?
התשובה לכך משתנה בהתאם לסיבוך המחלה אצל החולים השונים. עם זאת, מומחים ממליצים שחולי קורונה שהחלימו יהיו במעקב רפואי קבוע לאחר ההחלמה, זאת בגלל הסיכון לסיבוכים כגון היווצרות קרישי דם במוח, בריאות, בלב ובאיברים נוספים כתגובה לתהליך הדלקתי. מסיבה זו, רבים מהחולים שאושפזו במצב קשה בבית חולים, משתחררים לביתם תחת טיפול בנוגדי קרישה כמו אספירין. עם זאת, ביופסיות וסריקות במכשירי סי.טי הראו כי גם חולים שלא סבלו ממחלת קרישיות דם, עלולים לסבול מנזק לאיברים.
מה גורמי הסיכון ללקות במחלה כרונית?
עדיין אין מספיק מידע על כך. הסובלים ממחלות כרוניות נמצאים בסיכון הגבוה ביותר למחלה קשה, זקוקים לאשפוז וככל הנראה להחלמה ארוכה יותר. באחד מהמחקרים נמצא כי 87% מחולי הקורונה המאושפזים ושסבלו מיתר לחץ דם, מחלות בלוטת התריס, מחלות חיסון, מחלות ריאות וסוכרת – סבלו מסימפטומים גם 60 יום לאחר תחילת המחלה. עם זאת, רבים מחולי הקורונה הכרונית לא סבלו בתחילה מאף סימפטום.
מה הסיכוי להחלים ממחלת הקורונה הכרונית?
אין עדיין מספיק מידע לטווח ארוך, אולם ממה שידוע על חולי מחלת ה-SARS, נגיף הקורונה המוכר יותר לעולם הרפואה, חלק מהחולים שסבלו ממחלה כרונית המשיכו לסבול זמן רב מכאבים, עייפות, דיכאון, הפרעות שינה, והפרעות דחק פוסט טראומטיות.
כיצד מתבצע השיקום?
חלק מבתי החולים בישראל, הראשון בהם הוא המרכז הרפואי שיבא, כבר הקימו מחלקות לשיקום חולי קורונה. המחלקות עורכות בדיקות שגרתיות למחלימים בהתאם לסיבוכים שמהם סבלו באישפוז או במהלך המחלה ואחריה. בקרב חולים אלה מתבצע מעקב אחר תסמינים מהם הם סובלים לאחר ההחלמה.
כאמור, מחלת קורונה כרונית תוקפת רק אחוז קטן יחסית של מחלימים, כך שמרבית הנדבקים על פי הידוע עד כה אינם זקוקים לשיקום. אולם אלה שכן ממשיכים לסבול, צריכים לפנות אל הרופא המטפל ולקבל הפניה למחלקת השיקום או למומחים מתאימים.
השיקום מתבצע בהתאם לפגיעה המערכתית: חולים שסבלו מפגיעה ריאתית, יצטרכו מעקב צמוד של רופאי ריאות, יעברו פיזיותרפיית ריאות כדי לשפר את תפקוד הריאה בשילוב עם פעילות גופנית מדורגת.
חולים הסובלים מכאבים כרוניים או עייפות, יצטרכו המשך מעקב במרפאת עייפות (בדומה לחולים הסובלים ממחלת התשישות הכרונית). מאחר שבמקרה כזה אין טיפול ממוקד, מתבסס השיקום על שילוב של פעילות גופנית, ובמקרים מסוימים גם הידרותרפיה ולעתים גם נוגדי דיכאון.
חולים שסובלים מהפרעות נפשיות ובהן דיכאון וחרדה, ימשיכו בייעוץ פסיכיאטרי מתאים. לאחרונה מתרבים הדיווחים גם על תלונות נוירולוגיות שונות, ובהן נימולים וחולשות שונות. חולים כאלה יצטרכו להמשיך במעקב נוירולוגי שעשוי לכלול גם בדיקות מעבדה, בדיקות EMG, סריקות MRI, ולשלב טיפולים תרופתיים מתאימים עם פיזיותרפיה ופעילות גופנית מדורגת.
ישראל עדיין לא נערכה לטיפול מתאים למחלימי הקורונה. אין עדיין מרפאות מחלימי קורונה בקופות החולים, ובתי חולים מעטים מקימים מרפאות מותאמות למחלימים. מאחר שמקרי הקורונה הכרונית הולכים ומתרבים, לפחות על פי הדיווחים בספרות וברשתות החברתיות, נראה שמשרד הבריאות ייאלץ להיערך גם לסוגייה הזו.
מתוך ווינט בריאות.
"תסמונת הקורונה הכרונית": מומחים מאוניברסיטת אוקספורד בשיתוף בתי החולים בבריטניה חיברו מסמך חדש הכולל שאלות ותשובות על סיבוכי הקורונה המתמשכים. אצל חלק מהחולים גורם נגיף הקורונה למחלה ממושכת ומורכבת, לעתים אף מסכנת חיים, ובחלק פוגע הנגיף במערכות רבות בגוף.
המסמך החדש, שפורסם בכתב העת British Medical Journal, חושף עד כמה מורכבת הפגיעה לאחר מחלת הקורונה שעדיין נתפסת אצל רבים כ"שפעת קלה", כשלעתים היא מותירה נזקים שייתכן שלעולם לא יחלפו.
מהי תסמונת הקורונה הכרונית?
מדובר בשם שניתן למחלת הקורונה שאינה חולפת. מומחי אוניברסיטת אוקספורד מגדירים שני מצבים עיקריים של התמודדות עם הנגיף. הראשון, Post Acute COVID-19, הוא מצב שבו נמשכים התסמינים מ-3 עד 12 שבועות. השני, Chronic Covid-19 ("קורונה כרונית"), הוא מצב שבו התסמינים נמשכים למעלה מ-12 שבועות. חלק מחולי הקורונה שתחילה סבלו ממחלה קלה ולא אושפזו, עשויים לסבול בהמשך ואפילו לאחר ההחלמה מתסמינים, ולהפוך לחולים כרוניים.
מה הם התסמינים של קורונה כרונית?
חולי קורונה מדווחים על מגוון רחב מאוד של תסמינים שעוצמתם משתנה. חלק מהם נעלמים וחוזרים, וחלק אינם מופיעים בתחילת המחלה ומתפרצים רק לקראת ההחלמה או אפילו אחריה. בין התסמינים שעליהם מדווחים מחלימי הקורונה קיימים שיעול, קוצר נשימה, עייפות, כאבי שרירים, בעיות זיכרון, חרדה, דיכאון, פריחות בעור ושלשולים.
בקרב חולים כרוניים מדווחים מצבים בהם מחמירות מחלות כמו סוכרת, מחלת מעי דלקתי (קרוהן וקוליטיס) או מצבים ראומטולוגיים. במקרים נדירים יותר, החולים עלולים לדווח על מצבי קרישיות יתר קטלניים, כולל התקפי לב, שבץ מוחי, פקקת ורידים ברגליים, ומצבים חמורים נוספים כמו אי-ספיקת לב, והפרעות קצב לב.
עד כמה שכיחה מחלת הקורונה הכרונית?
ההערכות בנוגע לתחלואה במחלת קורונה כרונית משתנות: 10-20% מהחולים עדיין אינם חשים בטוב 3 שבועות לאחר התפרצות המחלה, אך לפחות אחוז אחד מכלל החולים ממשיך לסבול מתסמינים שונים לאחר 12 שבועות. מרביתם מתלוננים על תסמין אחד מרכזי כשהשכיחים הם עייפות, סחרחורות, כאבים כרוניים, דיכאון וחרדה. עם זאת, על פי דיווחים ברשתות החברתיות, ובהן בקבוצת חולי הקורונה הכרונית שעל חבריה נמנים כבר אלפי מחלימים, נראה כי שכיחות המחלה גבוהה הרבה יותר.
כיצד מאבחנים מחלת קורונה כרונית?
מחלת קורונה כרונית מתבססת על אבחנה קלינית, כלומר על בדיקת הרופא, תלונות החולה וכמובן בדיקת קורונה חיובית. פירוש הדבר הוא שאלה שסובלים מתסמינים כרוניים ועדיין לא אובחנו בקורונה, יצטרכו ככל הנראה לעבור בדיקת דם סרולוגית שתוכיח כי בגופם נוגדנים לקורונה, כלומר שנדבקו במחלה. בדיקה מהאף ומהלוע לא תועיל במקרה זה, כיוון שהיא תראה תוצאה שלילית (משום שחלפו מעל 10 ימים מרגע ההדבקה).
מה גורם למחלת קורונה כרונית?
עדיין לא ברור, אולם הדעה הרווחת היא שתהליכים דלקתיים בתגובה לפלישת הנגיף, ובהם "סערת ציטוקינים", הם שגורמים לפגיעה הנרחבת בגוף ובכלי הדם. ציטוקינים, חלבונים זעירים המופרשים בידי תאי דם לבנים, לרוב אינם מיוצרים בגוף בשגרה, ונכנסים לפעולה כאשר מתרחשת פלישת גורם זר.
נגיף הקורונה, כך עולה ממחקרים, מעורר הפרשה מוגברת של ציטוקינים, שגורמים ל"גיוס" אדיר של תאי מערכת החיסון הנוהרים לאזור ההדבקה. מאחר שהנגיף חודר לגרעין תאי האדם ומשתכפל באמצעותו, נאלצת מערכת החיסון להשמיד תאי גוף נגועים. חלק מההרס הזה, עשוי לגרום לאי-ספיקת ריאות ולהופעה של תמט בנאדיות הריאה ולהיווצרות נוזלים וחלבונים בתוכן.
עד כמה חמורה מחלת קורונה כרונית?
התשובה לכך משתנה בהתאם לסיבוך המחלה אצל החולים השונים. עם זאת, מומחים ממליצים שחולי קורונה שהחלימו יהיו במעקב רפואי קבוע לאחר ההחלמה, זאת בגלל הסיכון לסיבוכים כגון היווצרות קרישי דם במוח, בריאות, בלב ובאיברים נוספים כתגובה לתהליך הדלקתי. מסיבה זו, רבים מהחולים שאושפזו במצב קשה בבית חולים, משתחררים לביתם תחת טיפול בנוגדי קרישה כמו אספירין. עם זאת, ביופסיות וסריקות במכשירי סי.טי הראו כי גם חולים שלא סבלו ממחלת קרישיות דם, עלולים לסבול מנזק לאיברים.
מה גורמי הסיכון ללקות במחלה כרונית?
עדיין אין מספיק מידע על כך. הסובלים ממחלות כרוניות נמצאים בסיכון הגבוה ביותר למחלה קשה, זקוקים לאשפוז וככל הנראה להחלמה ארוכה יותר. באחד מהמחקרים נמצא כי 87% מחולי הקורונה המאושפזים ושסבלו מיתר לחץ דם, מחלות בלוטת התריס, מחלות חיסון, מחלות ריאות וסוכרת – סבלו מסימפטומים גם 60 יום לאחר תחילת המחלה. עם זאת, רבים מחולי הקורונה הכרונית לא סבלו בתחילה מאף סימפטום.
מה הסיכוי להחלים ממחלת הקורונה הכרונית?
אין עדיין מספיק מידע לטווח ארוך, אולם ממה שידוע על חולי מחלת ה-SARS, נגיף הקורונה המוכר יותר לעולם הרפואה, חלק מהחולים שסבלו ממחלה כרונית המשיכו לסבול זמן רב מכאבים, עייפות, דיכאון, הפרעות שינה, והפרעות דחק פוסט טראומטיות.
כיצד מתבצע השיקום?
חלק מבתי החולים בישראל, הראשון בהם הוא המרכז הרפואי שיבא, כבר הקימו מחלקות לשיקום חולי קורונה. המחלקות עורכות בדיקות שגרתיות למחלימים בהתאם לסיבוכים שמהם סבלו באישפוז או במהלך המחלה ואחריה. בקרב חולים אלה מתבצע מעקב אחר תסמינים מהם הם סובלים לאחר ההחלמה.
כאמור, מחלת קורונה כרונית תוקפת רק אחוז קטן יחסית של מחלימים, כך שמרבית הנדבקים על פי הידוע עד כה אינם זקוקים לשיקום. אולם אלה שכן ממשיכים לסבול, צריכים לפנות אל הרופא המטפל ולקבל הפניה למחלקת השיקום או למומחים מתאימים.
השיקום מתבצע בהתאם לפגיעה המערכתית: חולים שסבלו מפגיעה ריאתית, יצטרכו מעקב צמוד של רופאי ריאות, יעברו פיזיותרפיית ריאות כדי לשפר את תפקוד הריאה בשילוב עם פעילות גופנית מדורגת.
חולים הסובלים מכאבים כרוניים או עייפות, יצטרכו המשך מעקב במרפאת עייפות (בדומה לחולים הסובלים ממחלת התשישות הכרונית). מאחר שבמקרה כזה אין טיפול ממוקד, מתבסס השיקום על שילוב של פעילות גופנית, ובמקרים מסוימים גם הידרותרפיה ולעתים גם נוגדי דיכאון.
חולים שסובלים מהפרעות נפשיות ובהן דיכאון וחרדה, ימשיכו בייעוץ פסיכיאטרי מתאים. לאחרונה מתרבים הדיווחים גם על תלונות נוירולוגיות שונות, ובהן נימולים וחולשות שונות. חולים כאלה יצטרכו להמשיך במעקב נוירולוגי שעשוי לכלול גם בדיקות מעבדה, בדיקות EMG, סריקות MRI, ולשלב טיפולים תרופתיים מתאימים עם פיזיותרפיה ופעילות גופנית מדורגת.
ישראל עדיין לא נערכה לטיפול מתאים למחלימי הקורונה. אין עדיין מרפאות מחלימי קורונה בקופות החולים, ובתי חולים מעטים מקימים מרפאות מותאמות למחלימים. מאחר שמקרי הקורונה הכרונית הולכים ומתרבים, לפחות על פי הדיווחים בספרות וברשתות החברתיות, נראה שמשרד הבריאות ייאלץ להיערך גם לסוגייה הזו.
מתוך ווינט בריאות.
