הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
שני סיפורים אמיתיים מהשבוע האחרון (לאחד הייתי עד, את השני סיפר לי ידיד).
א.
חתונת חצר. עשרות רבות של מוזמנים ושאינם מוזמנים נדחקים בתוך חצר לא גדולה במיוחד, שמתאמצת להיראות איכשהו כמו אולם חתונות.
מחוץ לחצר עומד יהודי בשם שמעון, עטוי מסכה על הפה והאף. הוא רואה מישהו שנכנס לחצר, נותן בידו מעטפה, אומר לו מספר מילים ומסתלק מהמקום.
את שמעון הזה אני מכיר, הוא מעדת המקפידים הקשוחים ביותר על כל התקנות וההנחיות בלי שום הנחות וויתורים.
כשאני פוגש אותו למחרת, אני שואל אותו למה הוא עמד בחוץ ולא נכנס ומה פשר המעטפה המסתורית שהועברה על ידו אמש.
הוא קצת נבוך, אבל אז הוא מספר "משפחת הכלה הם שכנים שלי. לא רציתי להיכנס לחתונה, משום שלא הקפידו שם על הכללים. אבל מצד שני לא רציתי שאבי הכלה ייעלב שלא השתתפתי בשמחתו ולא באתי לומר מזל טוב כמו שכנים אחרים. אז שלחתי להם צ'ק עם סכום גדול, מתנה לחתונה".
ב.
יצחק נמנה על זרם שאינו מקפיד על תקנות משרד הבריאות. כשהוא מסתובב בחוץ הוא עוטה מסכה כדי שלא להיקנס, אבל בבית הכנסת ממש לא.
יום אחד, כשהוא מתפלל מנחה בבית כנסת (חסידי), קצת אחרי תחילת שמונה עשרה, מוציא לפתע יצחק מכיסו את המסכה ועוטה על פניו.
הדבר תמוה במיוחד, משום שכאמור יצחק ממש אינו מזרם עוטי המסכות.
אחרי התפילה, הוא נשאל על ידי מישהו שהבחין בדבר מה קרה שהיום הוא שם מסכה.
"פשוט", מסביר יצחק, "ראיתי בחור ליטאי צעיר שנכנס להתפלל. הוא היה עם מסכה. חששתי שהוא ירגיש לא בנוח להיות היחיד פה שיש לו מסכה. לכן שמתי גם אני את המסכה שלי".
מי כעמך ישראל.
א.
חתונת חצר. עשרות רבות של מוזמנים ושאינם מוזמנים נדחקים בתוך חצר לא גדולה במיוחד, שמתאמצת להיראות איכשהו כמו אולם חתונות.
מחוץ לחצר עומד יהודי בשם שמעון, עטוי מסכה על הפה והאף. הוא רואה מישהו שנכנס לחצר, נותן בידו מעטפה, אומר לו מספר מילים ומסתלק מהמקום.
את שמעון הזה אני מכיר, הוא מעדת המקפידים הקשוחים ביותר על כל התקנות וההנחיות בלי שום הנחות וויתורים.
כשאני פוגש אותו למחרת, אני שואל אותו למה הוא עמד בחוץ ולא נכנס ומה פשר המעטפה המסתורית שהועברה על ידו אמש.
הוא קצת נבוך, אבל אז הוא מספר "משפחת הכלה הם שכנים שלי. לא רציתי להיכנס לחתונה, משום שלא הקפידו שם על הכללים. אבל מצד שני לא רציתי שאבי הכלה ייעלב שלא השתתפתי בשמחתו ולא באתי לומר מזל טוב כמו שכנים אחרים. אז שלחתי להם צ'ק עם סכום גדול, מתנה לחתונה".
ב.
יצחק נמנה על זרם שאינו מקפיד על תקנות משרד הבריאות. כשהוא מסתובב בחוץ הוא עוטה מסכה כדי שלא להיקנס, אבל בבית הכנסת ממש לא.
יום אחד, כשהוא מתפלל מנחה בבית כנסת (חסידי), קצת אחרי תחילת שמונה עשרה, מוציא לפתע יצחק מכיסו את המסכה ועוטה על פניו.
הדבר תמוה במיוחד, משום שכאמור יצחק ממש אינו מזרם עוטי המסכות.
אחרי התפילה, הוא נשאל על ידי מישהו שהבחין בדבר מה קרה שהיום הוא שם מסכה.
"פשוט", מסביר יצחק, "ראיתי בחור ליטאי צעיר שנכנס להתפלל. הוא היה עם מסכה. חששתי שהוא ירגיש לא בנוח להיות היחיד פה שיש לו מסכה. לכן שמתי גם אני את המסכה שלי".
מי כעמך ישראל.
נערך לאחרונה ב:
