ביום החמישי מה נברא?

[net13]

ביום החמישי כתוב "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם"
רש"י: "שרץ - כל דבר חי שאינו גבוה מן הארץ קרוי שרץ, בעוף כגון זבובים, בשקצים כגון נמלים וחיפושין ותולעים, ובבריות כגון חולד ועכבר וחומט וכיוצא בהם, וכל הדגים".
האם אתם מסכימים איתי (לאחר דיקדוק ברש"י) שההנמלים והחולדות לא נבראו ביום הזה אלא ביום השישי

 

[סוגרים שידוך]

השאלה לא מובנת
מה ה'דקדוק'? הלא דברי רש"י מפורשים שהזבובים והחולד נבראו בחמישי
ומה כוונתך 'לא נבראו ביום הזה'? באיזה יום?

 

[net13]

נבראו ביום השישי.
רש"י רק הסביר את הקבוצות שיש בשרצים, מעופפים, במים וכן שקצים כגון נמלים.
אבל בפסוק מפורש שנבראו רק המעופפים ומהמים.

 

[סוגרים שידוך]

אם כך אז הזבובים נבראו בחמישי שהרי הם מן המעופפים, והחולד וכו' בשישי

 

[net13]

אם כך אז הזבובים נבראו בחמישי שהרי הם מן המעופפים, והחולד וכו' בשישי

תיקנתי כתבתי בטעות זבובים במקום נמלים בהתחלה. אבל כן, כוונתי לנמלים שהם והחולדות נבראו בשישי. והזבובים עם העופות בחמישי

 

[פינחס רוזנצוויג]

ממש לא.
כוונת רש"י שהם נבראו בחמישי.
רש"י מונה בפירושו כל מי שנברא בחמישי,
בעוף כגון זבובים, בשקצים כגון נמלים חיפושין ותולעים, בבריות (היינו מה שנקרא בפינו 'יונקים') כגון חולד עכבר וחומט, וכן כל הדגים, כל אלו נבראו בחמישי כי כולם בכלל שרץ הם.
וכוונת רש"י מבוארת במפרשיו שבכל מין ומין הנמוך ביותר שבו נקרא שרץ והוא נברא ביום חמישי והיותר גבוהים בסוגו נבראו ביום שישי.

 

[אלי מאיר]

אם אתם מסכימים איתי (לאחר דיקדוק ברש"י) שההנמלים והחולדות לא נבראו ביום הזה אלא ביום השישי

הערה יפה! באמת בדקתי וראיתי שביום השישי כתוב בפסוק כד
{כד} וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן.
ופירש"י:
ורמש. הם שרצים, שהם נמוכים ורומשים על הארץ ונראים כאילו נגררים, שאין הלוכן ניכר. כל לשון רמש ושרץ בלשוננו קונמובי"ש (רענען): (רש"י)
ועל כרחנו לומר כדברי כת"ר שביום החמישי נבראו רק שרץ המים ושרץ העוף, ואילו ביום השישי נברא שרץ היבשה. ורש"י רק נתן דוגמא מה נקרא שרץ כדברי כת"ר.
אמנם נלע"ד בהבנת רש"י שכתב "וכל הדגים", שכוונתו שכיון שהדגים אינם גבוהים מן הארץ לכן כל הדגים נקראים "שרץ המים". ובאמת מה שהקדים לבאר את מושג "שרץ" הוא בשביל להסביר לנו למה הדגים נקראים (כולם) "שרץ המים" - "ישרצו המים".
(כי לגבי שרץ העוף לא הוצרך לבאר לנו כיון שכל העופות נבראו ביום חמישי, גם עופות גדולים).
יישר כח על ההערה החשובה!

 

[פינחס רוזנצוויג]

ממש לא.
כוונת רש"י שהם נבראו בחמישי.
רש"י מונה בפירושו כל מי שנברא בחמישי,
בעוף כגון זבובים, בשקצים כגון נמלים חיפושין ותולעים, בבריות (היינו מה שנקרא בפינו 'יונקים') כגון חולד עכבר וחומט, וכן כל הדגים, כל אלו נבראו בחמישי כי כולם בכלל שרץ הם.
וכוונת רש"י מבוארת במפרשיו שבכל מין ומין הנמוך ביותר שבו נקרא שרץ והוא נברא ביום חמישי והיותר גבוהים בסוגו נבראו ביום שישי.

אני חוזר בי הפירוש כמו שנכתב למעלה, תודה על העידכון.

 

[net13]

הערה יפה! באמת בדקתי וראיתי שביום השישי כתוב בפסוק כד
{כד} וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן.
ופירש"י:
ורמש. הם שרצים, שהם נמוכים ורומשים על הארץ ונראים כאילו נגררים, שאין הלוכן ניכר. כל לשון רמש ושרץ בלשוננו קונמובי"ש (רענען): (רש"י)
ועל כרחנו לומר כדברי כת"ר שביום החמישי נבראו רק שרץ המים ושרץ העוף, ואילו ביום השישי נברא שרץ היבשה. ורש"י רק נתן דוגמא מה נקרא שרץ כדברי כת"ר.
אמנם נלע"ד בהבנת רש"י שכתב "וכל הדגים", שכוונתו שכיון שהדגים אינם גבוהים מן הארץ לכן כל הדגים נקראים "שרץ המים". ובאמת מה שהקדים לבאר את מושג "שרץ" הוא בשביל להסביר לנו למה הדגים נקראים (כולם) "שרץ המים" - "ישרצו המים".
(כי לגבי שרץ העוף לא הוצרך לבאר לנו כיון שכל העופות נבראו ביום חמישי, גם עופות גדולים).
יישר כח על ההערה החשובה!

כן. אחד המשתמשים פנה אליי באישי וגם הבאתי לו את הראייה שכתבת. זה הוכחה לדברים.