מידע שימושי מה נברא ביום החמישי.

  • הוסף לסימניות
  • #1
בגלל שלא כולם הם הרשאה לפורום עריכה תורנית.
רציתי לשתף אתכם כאן ולדעת מה אתם מבינים, והאם הבנתם אחרת לפני כן.
השאלה היא: האם החולדות והנמלים נבראו ביום החמישי או השישי.
ביום החמישי כתוב "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם"
רש"י: "שרץ - כל דבר חי שאינו גבוה מן הארץ קרוי שרץ, בעוף כגון זבובים, בשקצים כגון נמלים וחיפושין ותולעים, ובבריות כגון חולד ועכבר וחומט וכיוצא בהם, וכל הדגים".

אני טוען שרש"י נגע אומנם בעניין הנמלים והחולדות אבל רש"י בסך הכל רצה להסביר לנו את הקבוצות השונות בעניין השרצים, השקצים. אבל אין כוונתו שהם נבראו ביום החמישי. מסיבה פשוטה, בפסוק עצמו כתוב שנבראו רק המעופפים ואלו מהמים.

מסכימים? מבינים אחרת? וסתם מעניין איך הבנתם עד כה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לשאלות תורניות יש לך את:


ובנוגע לשאלתך תפסק את הפסוק לשנים, ישרצו המים שרץ נפש חיה - שזה כל מה שרש"י מביא
וההמשך - ועוף יעופף על המים שזה גם בריאת המעופפים, וכל אלה נבראו ביום החמישי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לשאלות תורניות יש לך את:


ובנוגע לשאלתך תפסק את הפסוק לשנים, ישרצו המים שרץ נפש חיה - שזה כל מה שרש"י מביא
וההמשך - ועוף יעופף על המים שזה גם בריאת המעופפים, וכל אלה נבראו ביום החמישי.
מה יעזור ההפרדה. עדיין מהפסוק מובן מפורש שנבראו רק המעופפים ומהמים ביום חמישי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ובלי קשר...

שימו לב למשהו מעניין בפרשה

כל הילדים (הזכרים) של למך (משתי נשיו) הם באותו שורש

יבל - יובל - תובל

מעניין, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ובלי קשר...

שימו לב למשהו מעניין בפרשה

כל הילדים (הזכרים) של למך (משתי נשיו) הם באותו שורש

יבל - יובל - תובל

מעניין, לא?
ונח לא הקפיד על צוואת רבי יהודה החסיד....
שם אביו ושם חמיו זהים
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
במשנה בכלים פי"ז מי"ד כתוב שכל הכלים הנעשים מדברים שנבראו ביום החמישי אינם מקב"ט, ואילו הנעשים מן הנבראים ביום השישי מקב"ט, ומפשטות הראשונים שם מבואר שבאמת ביום החמישי לא נבראו רק עופות ודגים, וע"כ הם אינם מקב"ט, כיון שדבר הגדל בים אינו מקב"ט, וכן עופות נתמעטו כמבואר בחולין כ"ה, ומשא"כ אלו הנבראו ביום השישי שמהלכין על הארץ. ולכאו' מבואר שם כמו שכתבת.
ותעיין שם עוד בפיה"מ להרמב"ם, שלכאו' מוכח הפוך, ואכמ"ל.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #11
בגלל שלא כולם הם הרשאה לפורום עריכה תורנית.
רציתי לשתף אתכם כאן ולדעת מה אתם מבינים, והאם הבנתם אחרת לפני כן.
השאלה היא: האם החולדות והנמלים נבראו ביום החמישי או השישי.
ביום החמישי כתוב "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם"
רש"י: "שרץ - כל דבר חי שאינו גבוה מן הארץ קרוי שרץ, בעוף כגון זבובים, בשקצים כגון נמלים וחיפושין ותולעים, ובבריות כגון חולד ועכבר וחומט וכיוצא בהם, וכל הדגים".

אני טוען שרש"י נגע אומנם בעניין הנמלים והחולדות אבל רש"י בסך הכל רצה להסביר לנו את הקבוצות השונות בעניין השרצים, השקצים. אבל אין כוונתו שהם נבראו ביום החמישי. מסיבה פשוטה, בפסוק עצמו כתוב שנבראו רק המעופפים ואלו מהמים.

מסכימים? מבינים אחרת? וסתם מעניין איך הבנתם עד כה?
לענ"ד פשוט כפי שכתבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ובלי קשר...

שימו לב למשהו מעניין בפרשה

כל הילדים (הזכרים) של למך (משתי נשיו) הם באותו שורש

יבל - יובל - תובל

מעניין, לא?
לי היה קשה
שמה שרש"י אומר על סדר שני הנשים שהיה בימי המבול
ולכאורה בפסוק אחרי זה כתוב שצילה ילדה
איך זה מסתדר עם המדרש שרש"י מביא
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לי היה קשה
שמה שרש"י אומר על סדר שני הנשים שהיה בימי המבול
ולכאורה בפסוק אחרי זה כתוב שצילה ילדה
איך זה מסתדר עם המדרש שרש"י מביא
המפרשים כותבים: והשקה לה כוס של עקרים ולא הועילה כלום
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בגלל שלא כולם הם הרשאה לפורום עריכה תורנית.
רציתי לשתף אתכם כאן ולדעת מה אתם מבינים, והאם הבנתם אחרת לפני כן.
השאלה היא: האם החולדות והנמלים נבראו ביום החמישי או השישי.
ביום החמישי כתוב "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם"
רש"י: "שרץ - כל דבר חי שאינו גבוה מן הארץ קרוי שרץ, בעוף כגון זבובים, בשקצים כגון נמלים וחיפושין ותולעים, ובבריות כגון חולד ועכבר וחומט וכיוצא בהם, וכל הדגים".

אני טוען שרש"י נגע אומנם בעניין הנמלים והחולדות אבל רש"י בסך הכל רצה להסביר לנו את הקבוצות השונות בעניין השרצים, השקצים. אבל אין כוונתו שהם נבראו ביום החמישי. מסיבה פשוטה, בפסוק עצמו כתוב שנבראו רק המעופפים ואלו מהמים.

מסכימים? מבינים אחרת? וסתם מעניין איך הבנתם עד כה?

גם אני הבנתי ככה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לי היה קשה
שמה שרש"י אומר על סדר שני הנשים שהיה בימי המבול
ולכאורה בפסוק אחרי זה כתוב שצילה ילדה
איך זה מסתדר עם המדרש שרש"י מביא
באותו ענין יש להעיר שמדרש זה לכאורה לא מסתדר עם המדרש שהביא בפסוק כ"ד, שהיו נשיו פורשות ממנו משקיימו פו"ר, דלכאורה צלה למה תפרוש שהרי לא נועדה לפו"ר?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה