שיר תַּעֲתוּעַ

[@Simcha]

פְּגַשְׁתִּיךָ מְצֻנָּף, מְשֻׁתָּק,

אֵי שָׁם עָטוּף בְּשַׂק

זָעִיר, מְטֻשְׁטָשׁ,

לִבִּי נִמְלָא, נִרְגָּשׁ


חָלַפְתָּ יַחַד עִם הָרוּחַ,

נָמֵס, בְּדָם מָרוּחַ

חִזָּיוֹן עֲלוּם

לִבִּי אָטוּם, כְּלוּם


הָיִיתָ?​

 

[קופי 100]

מה זה הדבר המצמרר הזה??

 

[7שבע7]

מיוחד, ומלא מסתורין.
אולי עדיף לשנות את המילה האחרונה ל"ההיית"?

 

[דיונון]

מיוחד!
מילים יפות ומסתדרות נכון.
החרוזים ה'לא מושלמים' מעידים על בגרות והבשלה של הכתיבה. שאפו!

הכוונה קצת לוטה בערפל, למי התכוון המשורר?

לִבִּי אָטוּם, כְּלוּם

כלום? לא הבנתי את מקומו כאן.
אולי ה'כלום' נסמך ל'היית' - 'כלום היית?'
אשמח להסבר קטן.

 

[וי שלוק]

שמתם לב שרבינו שמחה מלייק לכל התמהים, ולא עונה לאף אחד.
מה פשר השיר ה...מצמרר?!? הזה.

 

[@Simcha]

תודה על המחמאות, ההתעמקות וההתייחסות לטקסט שלי.

השיר מנסה לבטא את המורכבות הרגשית באיבוד עובר בניצני יצירתו.
שלא נדע לעולם.

 

[רוחי בלבוחי]

שלא נדע לעולם.

חוזרת לקרא שוב,
מצמרר.

 

[רוחי בלבוחי]

ההתעמקות וההתייחסות לטקסט שלי.

זה טקסט שתופס, לא נותן לעבור הלאה...

 

[כנפיים]

כלום? לא הבנתי את מקומו כאן.
אולי ה'כלום' נסמך ל'היית' - 'כלום היית?'

דווקא בי נגע הכלום הזה יותר מכל. גם בגלל סמיכותו להיית, כמו שכתבת, וגם בגלל המסתורין הזה. היה משהו? אולי בכלל לא היה. מדייק מאד את התחושה סביב במאורע העצוב הזה.
@Simcha
שיר מיוחד ומבטא מאד
תודה