דרוש מידע לימודי טיפול מקצועי פסיכולוגיה או עו"ס?

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום לכולן,
אשמח בחוות דעתכן המקצועית לגבי התלבטות גדולה שיש לי.
אני מעוניינת ללמד מקצוע טיפול אמיתי ורציני.
ההתלבטות שלי:
אוניברסיטה הפתוחה
אוניברסיטה הפתוחה דרך ינ"ר
עו"ס
אשמח לכל שיקול חכם שיהיה לכן.

בנוסף, לימודי תואר שני - האם הלימודים הם ללא הפרדה בכל המקומות לימוד?
אשמח לשוחח עם מתנסות בתחום טלפונית
המייל שלי הוא: cxs9595#
gmail.com
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כדי לטפל באופן מקצועי, שמקובל בכל מוסדות הרווחה, הבריאות, והחינוך, וגם לפתוח קליניקה פרטית בהמשך, את חייבת תואר שני: בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית או טיפול בהבעה ויצירה (אומנות, מוזיקה, פסיכודרמה)

לפני התואר השני צריך תואר ראשון:
לפסיכולוגיה- תואר ראשון בפסיכולוגיה, אפשר גם דרך או"פ (עד כמה שידוע לי)
לעו"ס קליני- תואר ראשון בעו"ס.
היו דיבורים על הסבה גם מתארים אחרים, אבל עד כמה שידוע לי, זה לא התקדם.
לטיפול באומנויות השונות- צריך תואר ראשון בפסיכולוגיה או: חינוך/ חינוך מיוחד+ השלמת קורסים בפסיכולוגיה.

תואר שני בפסיכולוגיה- אין לימודים במקום חרדי. מאד קשה להתקבל ללימודים.
בעבודה סוציאלית- ייתכן שיש במבחר, מציעה לך לברר מולם.
בטיפול בהבעה ויצירה- יש במבחר, חרדי ובהפרדה (תכנית זהה לאוניברסיטת חיפה)
יש גם במכללת דוד ילין בירושלים, קבוצת נשים אבל לאו דווקא חרדיות. לפעמים מצליחים לארגן שם קבוצה דתית- חרדית ברובה. אבל העלות יותר גבוהה מאשר במבחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מחדדת.
לעבוד בתחום אכן צריך תואר שני, בפסיכולוגיה או עוס או תרפיה.

פסיכולוגיה, (גילוי נאות, זה המסלול שאני בחרתי) זה למשוגעים לדבר, עם הרבה תמיכה. התואר ראשון לוקח בין 3 ל4 שנים. אחכ מבחן מתאם שדורש קורס הכנה של 3 חודשים בערך, מבחן הבודק בעיקר אנגלית וסטסטיקה. ואחכ תהליך מיון קבלה לתואר שני, ונכון לעת עתה אין תואר שני במסגרות נפרדות. תואר שני בפסיכולוגיה דורש שבוע לימודים מלא, בין 4 ל5 ימים עמוסים. ואז אחרי שנתיים אלו, צריך התמחות של 4 שנים, במקומות מסוימיים המוכרים להתמחות עבודה בשכר מינמום בערך, בהקף חצי משרה, אחרי שנת התמחות אפשר לשלב עבודה בתחום ביחד עם ההתמחות כך שאפשר להעלות את השכר. (לי אישית לא התאים לשלב יותר מדי, אחרי העומס בתואר השני, רציתי יותר זמן לבית יהילדים). ואחרי כל זה, מבחן התמחות, הדורש גם כן הכנה, והמתנה למועד שבו נערך המבחן.
אז למה כן? בעיניי מי שאוהבת את זה, התחום מרתק, ההכשרה באמת באמת יסודית ומכינה, אתה מגיע לשלב בו אתה מטפל פרטי או בעבודה בחוץ כשאתה הרבה הרבה יותר בשל מוכן ויודע (כולל לדעת מה אתה יודע ומה לא, ולא מעין כל יכול) . הדרך ארוכה, אבל אפשר מאד להנאות מהדרך. מראש היא נראית מפחידה, היא מצד אחד כזו ומצד שני כשנמצאים בתוכה היא פחות קשה ממה שחושבים מראש (נראה לי אמירה נכונה לגבי כל דבר בחיים, מראש הדברים נראים גרועים יוצר מאשר בפועל).
לסיכום, דרך קשה וארוכה, ההכשרה משמעותית שונה מהתחומים האחרים. וניתן לערוך אבחונים
עם זאת ברוב המקומות הציבורים עוסיות קליניות ופסיכולוגיות קליניות יכולות לעבוד באותן תפקידים!

עוס, צריך תואר שני כדי לטפל. ניתן לעשות הסבה מתואר אחר. אבל יש 2 תוכניות הסבה. אחת הסבה לתואר ראשון, ואז צריכים בנפרד תואר שני, זה יש במסגרת נפרדת. והשניה הסבה ישירות לתואר שני עורכת 3 שנים כולל תואר שני, אין כרגע במקום נפרד לנשים.
המעלה, לימודים מרתקים, פותח עוד אפיקים מעבר לטיפול. יש במקומות נפרדים לחרדים, אפשר לעבוד אחרי תואר ראשון. תואר שני אפשר לעשות במקביל לעבודה.
בעיניי, וזה סוביקטיבי כמובן, ההכשרה לטיפול היא שונה.

תרפיה, כמובן שיש תרפסתיות שעושות עבודה מדהימה! אבל בעיניי מי שמילא הולכת על התחום והולכת להשקיע , עוס עדיף על תרפיה מבחינת רמת ההכשרה ואפשריות תעסוקה.

הצלחות
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מחדדת.
לעבוד בתחום אכן צריך תואר שני, בפסיכולוגיה או עוס או תרפיה.

פסיכולוגיה, (גילוי נאות, זה המסלול שאני בחרתי) זה למשוגעים לדבר, עם הרבה תמיכה. התואר ראשון לוקח בין 3 ל4 שנים. אחכ מבחן מתאם שדורש קורס הכנה של 3 חודשים בערך, מבחן הבודק בעיקר אנגלית וסטסטיקה. ואחכ תהליך מיון קבלה לתואר שני, ונכון לעת עתה אין תואר שני במסגרות נפרדות. תואר שני בפסיכולוגיה דורש שבוע לימודים מלא, בין 4 ל5 ימים עמוסים. ואז אחרי שנתיים אלו, צריך התמחות של 4 שנים, במקומות מסוימיים המוכרים להתמחות עבודה בשכר מינמום בערך, בהקף חצי משרה, אחרי שנת התמחות אפשר לשלב עבודה בתחום ביחד עם ההתמחות כך שאפשר להעלות את השכר. (לי אישית לא התאים לשלב יותר מדי, אחרי העומס בתואר השני, רציתי יותר זמן לבית יהילדים). ואחרי כל זה, מבחן התמחות, הדורש גם כן הכנה, והמתנה למועד שבו נערך המבחן.
אז למה כן? בעיניי מי שאוהבת את זה, התחום מרתק, ההכשרה באמת באמת יסודית ומכינה, אתה מגיע לשלב בו אתה מטפל פרטי או בעבודה בחוץ כשאתה הרבה הרבה יותר בשל מוכן ויודע (כולל לדעת מה אתה יודע ומה לא, ולא מעין כל יכול) . הדרך ארוכה, אבל אפשר מאד להנאות מהדרך. מראש היא נראית מפחידה, היא מצד אחד כזו ומצד שני כשנמצאים בתוכה היא פחות קשה ממה שחושבים מראש (נראה לי אמירה נכונה לגבי כל דבר בחיים, מראש הדברים נראים גרועים יוצר מאשר בפועל).
לסיכום, דרך קשה וארוכה, ההכשרה משמעותית שונה מהתחומים האחרים. וניתן לערוך אבחונים
עם זאת ברוב המקומות הציבורים עוסיות קליניות ופסיכולוגיות קליניות יכולות לעבוד באותן תפקידים!

עוס, צריך תואר שני כדי לטפל. ניתן לעשות הסבה מתואר אחר. אבל יש 2 תוכניות הסבה. אחת הסבה לתואר ראשון, ואז צריכים בנפרד תואר שני, זה יש במסגרת נפרדת. והשניה הסבה ישירות לתואר שני עורכת 3 שנים כולל תואר שני, אין כרגע במקום נפרד לנשים.
המעלה, לימודים מרתקים, פותח עוד אפיקים מעבר לטיפול. יש במקומות נפרדים לחרדים, אפשר לעבוד אחרי תואר ראשון. תואר שני אפשר לעשות במקביל לעבודה.
בעיניי, וזה סוביקטיבי כמובן, ההכשרה לטיפול היא שונה.

תרפיה, כמובן שיש תרפסתיות שעושות עבודה מדהימה! אבל בעיניי מי שמילא הולכת על התחום והולכת להשקיע , עוס עדיף על תרפיה מבחינת רמת ההכשרה ואפשריות תעסוקה.

הצלחות
יש מקומות שבהם יש עדיפות של פסיכולוג קליני על עו"ס קליני?
כיון שיש היום הרבה יותר עו"ס קליניות חרדיות מאשר פסיכולוגיות (אולי כמו שכתבת בגלל שהלימודים פחות קשים מפסיכולוגיה קלינית)
אני שואלת כי אני מתלבטת בין עו"ס לפסיכולוגיה
ואם אכן (מבחינת אפשרויות תעסוקה) יש יתרון לפסיכולוגיה, עדיף לי לעשות את המסלול הזה על אף הקושי
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לא יודעת. לא בטוחה. תלוי במה מדובר.

מניחה שפסיכולוג נחשב יותר מעוס- בתחום הטיפולי, ויכול להיות משמעותי בשכר. ובתחום בטיפול הפרטני שם יש יותר ביקוש לכאורה לפסיכולוג כי באמת אין הרבה בציבור החרדי, ושגם חרדיים באמת, ןהשכר שונה. גם זה בהסתייגות כי בסוף הכל תלוי בסיעתא דישמיא בהצלחה שלך והתברגות במקומות טובים.
צריך לעשות הרבה הרבה חושבים מבחינת אידשקייט לפני שהולכים לפסיכולוגיה, קשה (אבל אפשרי לדעתי) לשמור על עצמך מבחינת צניעות נשים גברים פתיחות וכו.. במהלך הדרך. (לא מדברת על קצוות, כמו לנשור או להשאר חרדי, אלא על דקויות על דברים שהיום ברור שלא תעשי, ואחכ אולי תמצאי את עצמך במקום אחר. )
מה שכן יש גם משרות שמיועדות רק לעוס ולא לפסיכולוג.
מצד שני לעיתים משרות של עוס, המיועדות רק לעוס, מדובר בסוג אחר של משרה עם שכר נמוך יותר.
השוני הוא רק לא בקושי הלימודים, הלימודים שונים, וההסתכלות של עוס ושל פסיכולוג היא שונה. בהכללה, העוס יותר מערכתי, והפסיכולוג יותר הסתכלות תוך אישית מעמיקה.
אבחונים זה רק פסיכולוג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לא יודעת. לא בטוחה. תלוי במה מדובר.

מניחה שפסיכולוג נחשב יותר מעוס- בתחום הטיפולי, ויכול להיות משמעותי בשכר. ובתחום בטיפול הפרטני שם יש יותר ביקוש לכאורה לפסיכולוג כי באמת אין הרבה בציבור החרדי, ושגם חרדיים באמת, ןהשכר שונה. גם זה בהסתייגות כי בסוף הכל תלוי בסיעתא דישמיא בהצלחה שלך והתברגות במקומות טובים.
צריך לעשות הרבה הרבה חושבים מבחינת אידשקייט לפני שהולכים לפסיכולוגיה, קשה (אבל אפשרי לדעתי) לשמור על עצמך מבחינת צניעות נשים גברים פתיחות וכו.. במהלך הדרך. (לא מדברת על קצוות, כמו לנשור או להשאר חרדי, אלא על דקויות על דברים שהיום ברור שלא תעשי, ואחכ אולי תמצאי את עצמך במקום אחר. )
מה שכן יש גם משרות שמיועדות רק לעוס ולא לפסיכולוג.
מצד שני לעיתים משרות של עוס, המיועדות רק לעוס, מדובר בסוג אחר של משרה עם שכר נמוך יותר.
השוני הוא רק לא בקושי הלימודים, הלימודים שונים, וההסתכלות של עוס ושל פסיכולוג היא שונה. בהכללה, העוס יותר מערכתי, והפסיכולוג יותר הסתכלות תוך אישית מעמיקה.
אבחונים זה רק פסיכולוג.
אני מבינה שאת באמצע לימודים או כבר עוסקת בתחום
ואני ממש מתלבטת בין 2 התחומים
תוכלי ליצור איתי קשר במייל?
תודה רבה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
כדי לטפל באופן מקצועי, שמקובל בכל מוסדות הרווחה, הבריאות, והחינוך, וגם לפתוח קליניקה פרטית בהמשך, את חייבת תואר שני: בפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית או טיפול בהבעה ויצירה (אומנות, מוזיקה, פסיכודרמה)

לפני התואר השני צריך תואר ראשון:
לפסיכולוגיה- תואר ראשון בפסיכולוגיה, אפשר גם דרך או"פ (עד כמה שידוע לי)
לעו"ס קליני- תואר ראשון בעו"ס.
היו דיבורים על הסבה גם מתארים אחרים, אבל עד כמה שידוע לי, זה לא התקדם.
לטיפול באומנויות השונות- צריך תואר ראשון בפסיכולוגיה או: חינוך/ חינוך מיוחד+ השלמת קורסים בפסיכולוגיה.

תואר שני בפסיכולוגיה- אין לימודים במקום חרדי. מאד קשה להתקבל ללימודים.
בעבודה סוציאלית- ייתכן שיש במבחר, מציעה לך לברר מולם.
בטיפול בהבעה ויצירה- יש במבחר, חרדי ובהפרדה (תכנית זהה לאוניברסיטת חיפה)
יש גם במכללת דוד ילין בירושלים, קבוצת נשים אבל לאו דווקא חרדיות. לפעמים מצליחים לארגן שם קבוצה דתית- חרדית ברובה. אבל העלות יותר גבוהה מאשר במבחר.
יש מסלול של הסבה מתארים אחרים.
בעלי תואר ראשון יכולים ללמוד לתואר שני בעבודה סוציאלית אחרי שנה השלמה, ולתואר שני בפסיכולוגיה אחרי שנתיים השלמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מחדדת.
לעבוד בתחום אכן צריך תואר שני, בפסיכולוגיה או עוס או תרפיה.

פסיכולוגיה, (גילוי נאות, זה המסלול שאני בחרתי) זה למשוגעים לדבר, עם הרבה תמיכה. התואר ראשון לוקח בין 3 ל4 שנים. אחכ מבחן מתאם שדורש קורס הכנה של 3 חודשים בערך, מבחן הבודק בעיקר אנגלית וסטסטיקה. ואחכ תהליך מיון קבלה לתואר שני, ונכון לעת עתה אין תואר שני במסגרות נפרדות. תואר שני בפסיכולוגיה דורש שבוע לימודים מלא, בין 4 ל5 ימים עמוסים. ואז אחרי שנתיים אלו, צריך התמחות של 4 שנים, במקומות מסוימיים המוכרים להתמחות עבודה בשכר מינמום בערך, בהקף חצי משרה, אחרי שנת התמחות אפשר לשלב עבודה בתחום ביחד עם ההתמחות כך שאפשר להעלות את השכר. (לי אישית לא התאים לשלב יותר מדי, אחרי העומס בתואר השני, רציתי יותר זמן לבית יהילדים). ואחרי כל זה, מבחן התמחות, הדורש גם כן הכנה, והמתנה למועד שבו נערך המבחן.
אז למה כן? בעיניי מי שאוהבת את זה, התחום מרתק, ההכשרה באמת באמת יסודית ומכינה, אתה מגיע לשלב בו אתה מטפל פרטי או בעבודה בחוץ כשאתה הרבה הרבה יותר בשל מוכן ויודע (כולל לדעת מה אתה יודע ומה לא, ולא מעין כל יכול) . הדרך ארוכה, אבל אפשר מאד להנאות מהדרך. מראש היא נראית מפחידה, היא מצד אחד כזו ומצד שני כשנמצאים בתוכה היא פחות קשה ממה שחושבים מראש (נראה לי אמירה נכונה לגבי כל דבר בחיים, מראש הדברים נראים גרועים יוצר מאשר בפועל).
לסיכום, דרך קשה וארוכה, ההכשרה משמעותית שונה מהתחומים האחרים. וניתן לערוך אבחונים
עם זאת ברוב המקומות הציבורים עוסיות קליניות ופסיכולוגיות קליניות יכולות לעבוד באותן תפקידים!

עוס, צריך תואר שני כדי לטפל. ניתן לעשות הסבה מתואר אחר. אבל יש 2 תוכניות הסבה. אחת הסבה לתואר ראשון, ואז צריכים בנפרד תואר שני, זה יש במסגרת נפרדת. והשניה הסבה ישירות לתואר שני עורכת 3 שנים כולל תואר שני, אין כרגע במקום נפרד לנשים.
המעלה, לימודים מרתקים, פותח עוד אפיקים מעבר לטיפול. יש במקומות נפרדים לחרדים, אפשר לעבוד אחרי תואר ראשון. תואר שני אפשר לעשות במקביל לעבודה.
בעיניי, וזה סוביקטיבי כמובן, ההכשרה לטיפול היא שונה.

תרפיה, כמובן שיש תרפסתיות שעושות עבודה מדהימה! אבל בעיניי מי שמילא הולכת על התחום והולכת להשקיע , עוס עדיף על תרפיה מבחינת רמת ההכשרה ואפשריות תעסוקה.

הצלחות
יש מלגות קיום לתואר השני?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
התואר ראשון לוקח בין 3 ל4 שנים. אחכ מבחן מתאם שדורש קורס הכנה של 3 חודשים בערך, מבחן הבודק בעיקר אנגלית וסטסטיקה. ואחכ תהליך מיון קבלה לתואר שני, ונכון לעת עתה אין תואר שני במסגרות נפרדות. תואר שני בפסיכולוגיה דורש שבוע לימודים מלא, בין 4 ל5 ימים עמוסים. ואז אחרי שנתיים אלו, צריך התמחות של 4 שנים, במקומות מסוימיים המוכרים להתמחות עבודה בשכר מינמום בערך, בהקף חצי משרה, אחרי שנת התמחות אפשר לשלב עבודה בתחום ביחד עם ההתמחות כך שאפשר להעלות את השכר.
א. אם יש לי תואר ראשון בחינוך מיוחד, בעצם זה לא עוזר לי הרבה. נכון?
ב. שבוע לימודים מלא- מה עושים? לא יוצאים לעבודה, יוצאים ללימודים כל השבוע?


ואני ממש בורה בענין, אשמח לדעת-
מה זה תואר עו"ס? מה העבודה תכל'ס?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יש מסלול של הסבה מתארים אחרים.
בעלי תואר ראשון יכולים ללמוד לתואר שני בעבודה סוציאלית אחרי שנה השלמה, ולתואר שני בפסיכולוגיה אחרי שנתיים השלמה.
הסבה מתואר אחר לתואר שני בפסיכולוגיה? אף םעם לא שמעתי. איפה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני לומדת כעת תואר שני בעבודה סוציאלית, בדיוק מהסיבות שהובאו פה.
סיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, ואז הבנתי שהתואר השני בפסיכולוגיה הוא אינטנסיבי ברמה שבה אי אפשר לעבוד תוך כדי - מה שממש לא היה אפשרי מבחינתי, כמפרנסת יחידה, ובנוסף הוא נלמד בצורה מעורבת. יש נשים שלהן זה יתאים ולא יזיק, אבל לי אישית זה לא התאים.
עשיתי הסבה של שנתיים לעבודה סוציאלית, וכעת אני בלימודי התואר השני. מה שהבנתי הוא שפרט לאבחונים (שמכניסים הרבה כסף) שאותם יכולים לעשות רק פסיכולוגים עם תואר שני, בעבודה הקלינית הקלאסית אין הבדל משמעותי בין עו"ס עם תואר שני לפסיכולוג עם תואר שני.
אני חושבת שכל השאלה פה היא של התאמה של תנאי חיים (האם יש מי שיפרנס אותך בשנות הלימודים או שזו לא אופציה? האם יש לך קרובי משפחה שיוכלו לעזור לך בבית ועם הילדים בזמן הזה? מהי יכולת ההתניידות שלך?)
בכל אופן, כמו שהמליצו קודם, תואר שני של תרפיה לא מאפשר במקרים רבים השתלבות במערכות טיפוליות מסויימות, שדורשות רק תואר שני בפסיכולוגיה או בעו"ס. אם את רוצה להשתלב גם במקומות כאלו ולא רק לפתוח קליניקה פרטית, כדאי להשקיע בלימודים המתאימים.
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני לומדת כעת תואר שני בעבודה סוציאלית, בדיוק מהסיבות שהובאו פה.
סיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, ואז הבנתי שהתואר השני בפסיכולוגיה הוא אינטנסיבי ברמה שבה אי אפשר לעבוד תוך כדי - מה שממש לא היה אפשרי מבחינתי, כמפרנסת יחידה, ובנוסף הוא נלמד בצורה מעורבת. יש נשים שלהן זה יתאים ולא יזיק, אבל לי אישית זה לא התאים.
עשיתי הסבה של שנתיים לעבודה סוציאלית, וכעת אני בלימודי התואר השני. מה שהבנתי הוא שפרט לאבחונים (שמכניסים הרבה כסף) שאותם יכולים לעשות רק פסיכולוגים עם תואר שני, בעבודה הקלינית הקלאסית אין הבדל משמעותי בין עו"ס עם תואר שני לפסיכולוג עם תואר שני.
אני חושבת שכל השאלה פה היא של התאמה של תנאי חיים (האם יש מי שיפרנס אותך בשנות הלימודים או שזו לא אופציה? האם יש לך קרובי משפחה שיוכלו לעזור לך בבית ועם הילדים בזמן הזה? מהי יכולת ההתניידות שלך?)
בכל אופן, כמו שהמליצו קודם, תואר שני של תרפיה לא מאפשר במקרים רבים השתלבות במערכות טיפוליות מסויימות, שדורשות רק תואר שני בפסיכולוגיה או בעו"ס. אם את רוצה להשתלב גם במקומות כאלו ולא רק לפתוח קליניקה פרטית, כדאי להשקיע בלימודים המתאימים.
בהצלחה!
מסכימה מאד.
אבחונים , זה נשמע הרבה כסף, תכלס זה עבודה קשה, קיצור אין כסף חינם, בשום מקצוע.
עניין הבעיתיות בלימודים לא נפרדים, משמעותי גם אחכ בהתמחות, אמנם יש קצת מקומחת חרדים מוכרים להתמחות אבל מעט, ועדיין.
למרות שיש הרבה בנות גם בעוס שיעבדו בסוף מבחירה במקומות כאילו.

לכל אחד מהמקצועות האילו יתרונית וחסרונות. והשאלה היא מה מתאים לך, כרגע.
התוצאה הסופית יכולה להיות מאד דומה, בהבדלים דקים, שמטשטים עם שאר הפרמטרים שיוצרים הבדלים, כגון אופי ועוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
  • הוסף לסימניות
  • #17
מה בין פסיכולוג/ עו"ס/ פסיכותרפיסט?

גם עו"סים וגם פסיכולוגים (ואגב, אין דבר כזה 'עובד סוציאלי קליני'. קליני הוא תואר ששמור לרופאים ולפסיכולוגים בלבד. עו"ס יכול להיות בעל תואר שני טיפולי) מורשים לעסוק בטיפול נפשי.

ההבדל בין פסיכולוגים לעו"סים הוא פחות באיכות וסוג הטיפול אלא דווקא יותר בדברים שמסביב. פסיכולוגים קליניים יכולים לעשות אבחונים פסיכודידקטיים ופסיכודיאגנוסטיים. לעומתם, עובדים סוציאליים יכולים לערוך אבחונים סוציאליים ולקבל החלטות (למשל על אפוטורפוסות, הוצאת ילדים מהבית, וועדות ביטוח לאומי) שאינם בסמכותם של הפסיכולוגים.

הבדל נוסף הוא בהכשרה: עובדים סוציאלים מורשים לטפל כבר אחרי התואר הראשון שלהם זאת מכיוון שכבר במהלך התואר הראשון הם רוכשים הכשרה בשטח והנסיון המעשי שלהם רב יותר משל הפסיכולוגים, שבדרך כלל מתחילים לפגוש מטופלים רק במהלך לימודי התואר השני.

או בלשונו של השופט לנדמן שנדרש לסוגיה בשנת 2002:

"הדרך לישוב הסתירה, לכאורה, בין חוק העו"סים וחוק הפסיכולוגים היא הבנה שנקודת הכובד אינה בטכניקת הטיפול פסיכותרפיה אלא במטרת הטיפול – אם מטרת הטיפול היא טיפול, אבחון והערכה של עניינים ובעיות בתחום הנפשי, השכלי וההתנהגותי – הרי שימוש בטכניקות הטיפול הפסיכותרפי ליישום מטרות אלו נכלל בחוק הפסיכולוגים. אם מטרת הטיפול היא שיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה – הרי שימוש בטכניקות הטיפול הפסיכותרפי ליישום מטרות אלו נכלל בחוק העובדים הסוציאלים".
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה