ניהול איזהו השיר? # אתגר שירה, הסבר ונספח כללי

[מ"ם]

הנה הגיע "אחרי החגים", ואתגרי השירים עולים לאוויר, במקביל לאתגר הדו-שבועי בו ימשיכו לפרסם יצירות בכל תחומי הכתיבה, לפי בקשת והזמנת המאתגר התורן.

אז מה בתפריט?

מתי?
מדי חודש יועלה אתגר "איזהו השיר?", ובו אתגר כתיבת שירה.

מה?
הדגש באתגרים אלו יהיה על צורות ויכולות, טכניקות ותבניות - ולא בחירת נושא לשירה בלבד (ניתן להגביל לנושא מסוים, בנוסף לצורה והיכולת הנדרשת).

מי?
אלא ש... שימו לב. אין מנצח אחד בכל אתגר. השיפוט מחלק נקודות למשתתפים: כל אחד ואחד מהשירים העולים לאתגר מקבל ניקוד, מ-1 ועד 10.

איך?
בסופו של שליש-שנה, מי שצבר את מירב הנקודות מקבל את ניהול האתגר לתקופה זהה - שליש.
למשל: ייתכן שמשורר פלוני העלה פעם אחת שיר מדהים וקיבל עליו 10 נקודות, אך משנהו העלה 4 שירים (1 לכל חודש) שקיבל על כל אחד מהם 3 נקודות, ובכך עקף אותו מימין.

למה?
צורה זו תעודד להשתתף בקביעות באתגרים, ותאפשר לכל מנהל אתגרים בתורו להעלות סדרה של נושאים החשובים לדעתו לכתיבת שירה.

ומי שופט?
כל אחד ממעלי האתגרים בעתו ובזמנו (כגון @משוררפלוני, מוביל האתגרים סיוון-אלול תשצ"ט) יבחר את צורת השיפוט המועדפת עליו. שיפוט לפי טעם אישי, לפי לייקים, לפי שילוב של שניהם, או גורם זר.
הצעתי לכמה משוררים כאן לקחת על עצמם את המשמרת הראשונה, אך הם התחמקו באלגנטיות השמורה למשוררים ענווים (וזו גם הסיבה לעיכוב יריית הפתיחה). במקום שאין אנשים - לקחתי על כתפיי הצרות את התור הראשון, לשם המחשה.
במשמרת המקוצרת שלי (כסלו-טבת תשפ"א), בעזר ה' ובחסדו יתברך, השיפוט והניקוד יינתנו על ידי משוררים אובייקטיביים, שאינם חברים בפורום כלל.

מי שיזכה בתקופה זו במירב הנקודות - יקבל את ניהול האתגר לחודשים שבט-אייר תשפ"א.
ומה יקרה במקרה של שוויון? כשנגיע לגשר נשרוף אותו.

בהצלחה!

 

[דיונון]

ברכות והצלחה לכולם.
וייש"כ ל @מ"ם על שהיה לאיש כשכולם השתפנו.

 

[דיונון]

כאן הנספח?

אוקיי,
הרהרתי מה מאפיין שיר בלי חרוזים.
א. תוכן חזק, רעיון, משל תפור היטב וכדו'.
ב. שפה גבוהה, יפה, מילים מקוריות.
יש עוד?

מתוך זה הגדרתי לי 'שיר' - תוכן, שפה, מבנה לשוני (למשל חרוזים, או קצב של שלוש שורות ).
התוכן הוא הרוח, בלעדיו זה סתם צלופן מרשרש.
השפה והמשלב מגדירים את הרמה. איך להתייחס לשיר - בבדיחות, ברצינות וכו'.
המבנה הוא הטריק החיצוני והיפה, האומנותי.

אשמח לחוו"ד נוספות בעניין. (יש לי חודש לכתוב את הנאמבר שלי)

 

[המלמד מבני ברק]

טיפים לכתיבת סיפורים כבר העלו כאן בעבר, עכשיו תנו טיפים לכתיבת שירים, כי אני שלחתי את ידי היום לראשונה בשירה והתוצאה לא כל כך סיפקה אותי, רוצה לדעת וללמוד עוד...

 

[נפש]

מה מאפיין שיר בלי חרוזים.

ריתמוס. משקלים.

 

[דניאל גופזר]

תנו טיפים לכתיבת שירים

לקרוא, לקרוא, ולקרוא.

 

[עט להשקיע]

ראשית, משום מה אין תגובות על השירים. אף אחד לא נותן בראש...
שנית, האם לפי כללי האתגר, ניתן להעלות יותר משיר אחד? (@מ"ם )

 

[מ"ם]

שנית, האם לפי כללי האתגר, ניתן להעלות יותר משיר אחד?

כן.
וניתן להעלות אותו ישירות לאשכול האתגר.
אך לקראת סוף החודש והשיפוט, יש לציין על איזה מהשירים מעוניינים לקבל את הניקוד.

בהצלחה.

 

[דיונון]

ראשית, משום מה אין תגובות על השירים. אף אחד לא נותן בראש...

אפשר להכות חופשי?

 

[דניאל גופזר]

להכות חופשי?

במהלך של מכה על ראשו, ואומר לו גדל...
אבל להכות.

 

[עט להשקיע]

אפשר להכות חופשי?

בבקשה

 

[דיונון]

המשיח / עט להשקיע

רגעים אחדים,
הדקות נספרות
והנה על הפתח.

דמותו מרשימה,
קומה תמירה,
גבוה ממאד.

נבואתו כהימן,
חכמתו כידידיה
ובעל החוטם נקרא.

בהינף ידו והנהר,
מקצות עולם כולם
וכמזדנב - חיל גוים.

נהרו כולם,
רחב לבבך
והחוטר לעץ כביר.

אריאל מזבול,
סעודות משחקים
ורוכב ערבות במחול.

עד עולמים ככתר,
השמחה והדעה עוטפים
ומכסים כמים לים.

א.

המשיח / עט להשקיע

הייתי חייב - למה לכתוב את שם הניק? זה כמו להקריא ביארצייט את האותיות של שם הנפטר (ברוך, ב' ר' ו' ט')
ב. מבנה השיר ברור ומחולק בצורה טובה מאד.
שבעה בתים, בית ראשון הוא מעין כותרת, שני ושלישי - תיאור חיצוני ורוחני בהתאמה, רביעי - הגאולה עצמה, חמישי ושישי - תיאור של התוצאות לבני האדם ובמרומים, שביעי - מעין סיכום.
אני רואה מעלה גדולה בכך שלא התבזבזו בתים על 'ריק', לכל נקודה מוקדש בית.
השיר ממוקד - שאפו.
ג. הקצב של השיר מתחיל טוב ואחיד, ואז זה הולך לאיבוד כאן -

בהינף ידו והנהר,
מקצות עולם כולם
וכמזדנב - חיל גוים.

חבל, הציק לי.
וכן בבית האחרון קצת צלע -

עד עולמים ככתר,
השמחה והדעה עוטפים
ומכסים כמים לים.

אולי אפשר להותיר רק את 'השמחה והדעה' או אולי 'השמחה והדעת', בלי לגלות את כל העתיד לבא? רק הצעה כמובן.
ד. שגיאת כתיב (חמורה) צצה בבית האחרון -

השמחה והדעה עוטפים

שמחה ודעה הן נקבות ומשכך ריבויין הוא 'עוטפות'.
ומיד אחר כך -

ומכסים כמים לים.

כמובן 'מכסות' כנ"ל.
המקור מתייחס למים שמכסים את הים, לא כן כאן.
אציין שהשורה 'ומכסות כמים לים' מצטלצלת לי באוזן טוב יותר, מסקרנת יותר, מרעננת את הרפרנס.
ה. זה כבר עניין של טעם אישי לחלוטין,
אבל בעיני יש יופי כשהקצב נשבר, בפרט אם אין את הקיבוע של החרוזים.
אסביר - אני לא מתכוון להפר לגמרי את הסדר, אלא ליצור סדר לא מרובע.
למשל להוסיף מילה בודדת בין השורה השלישית לרביעית, מעין נסיגה,
כמו שקרה כאן -

נהרו כולם,
רחב לבבך
והחוטר (,)
לעץ כביר.

הקפצתי שורה כדי להדגיש את העניין.
במחילה אעשה שימוש בבית נוסף כדוגמה -

רגעים אחדים,
הדקות נספרות
דממה
והנה על הפתח.

('דממה' זו המילה שקפצה לי ראשונה, אין כאן המלצה, בראש מתנגן לי צורך ב'בום בום', זה הכל )
ו. המשמעויות הטמונות יפות מאד, על אף שהן לא נסתרות או דו-משמעיות.

היה כיף!

 

[א-ירושלמית]

עולים לי עכשיו שני פיוטים לא מחורזים:
קל אדון בתפילת שחרית של שבת, וסדר העבודה לפי נוסח ספרד (אתה כוננת.)

המאפיין של קל אדון - הקצב: 6 בתים; בחמשת הבתים הראשונים - בכל בית 4 צלעות, בכל צלע 4 מילים בדיוק, להוציא את שתי הצלעות הראשונות (5 מילים בכל אחת.) בבית האחרון - שתי צלעות, בכל אחת מהן 6 מילים.

המאפיין של אתה כוננתה - זה החזרתיות: וכך היה אומר: אחת, אחת ואחת, אחת ושתיים, אחת ושלוש...

 

[מוישה]

עולים לי עכשיו שני פיוטים לא מחורזים:
קל אדון בתפילת שחרית של שבת, וסדר העבודה לפי נוסח ספרד (אתה כוננת.)

המאפיין של קל אדון - הקצב: 6 בתים; בחמשת הבתים הראשונים - בכל בית 4 צלעות, בכל צלע 4 מילים בדיוק, להוציא את שתי הצלעות הראשונות (5 מילים בכל אחת.) בבית האחרון - שתי צלעות, בכל אחת מהן 6 מילים.

המאפיין של אתה כוננתה - זה החזרתיות: וכך היה אומר: אחת, אחת ואחת, אחת ושתיים, אחת ושלוש...

אם אני זוכר נכון, הזוהר עושה מטעמים מהמבנה של קל אדון.

 

[דיונון]

אם אני זוכר נכון, הזוהר עושה מטעמים מהמבנה של קל אדון.

מעניין.
תוכל להמציא לנו מ"מ או קישור?

 

[דניאל גופזר]

לידיעת כמה מהכותבים.
שיר ארוך,
לפעמים רק מתיש, ויכול למוסס את החדות שלו.
(מה גם שלא תמיד יש סבלנות לקרוא).
וכבר אמרו חז"לינו "כל המוסיף - גורע"

אני רק מעיר.

 

[מוישה]

מעניין.
תוכל להמציא לנו מ"מ או קישור?

ראה זוהר תרומה קלב ע"א-ע"ב.

 

[עט להשקיע]

א.

הייתי חייב - למה לכתוב את שם הניק? זה כמו להקריא ביארצייט את האותיות של שם הנפטר (ברוך, ב' ר' ו' ט')
ב. מבנה השיר ברור ומחולק בצורה טובה מאד.
שבעה בתים, בית ראשון הוא מעין כותרת, שני ושלישי - תיאור חיצוני ורוחני בהתאמה, רביעי - הגאולה עצמה, חמישי ושישי - תיאור של התוצאות לבני האדם ובמרומים, שביעי - מעין סיכום.
אני רואה מעלה גדולה בכך שלא התבזבזו בתים על 'ריק', לכל נקודה מוקדש בית.
השיר ממוקד - שאפו.
ג. הקצב של השיר מתחיל טוב ואחיד, ואז זה הולך לאיבוד כאן -

חבל, הציק לי.
וכן בבית האחרון קצת צלע -

אולי אפשר להותיר רק את 'השמחה והדעה' או אולי 'השמחה והדעת', בלי לגלות את כל העתיד לבא? רק הצעה כמובן.
ד. שגיאת כתיב (חמורה) צצה בבית האחרון -

שמחה ודעה הן נקבות ומשכך ריבויין הוא 'עוטפות'.
ומיד אחר כך -

כמובן 'מכסות' כנ"ל.
המקור מתייחס למים שמכסים את הים, לא כן כאן.
אציין שהשורה 'ומכסות כמים לים' מצטלצלת לי באוזן טוב יותר, מסקרנת יותר, מרעננת את הרפרנס.
ה. זה כבר עניין של טעם אישי לחלוטין,
אבל בעיני יש יופי כשהקצב נשבר, בפרט אם אין את הקיבוע של החרוזים.
אסביר - אני לא מתכוון להפר לגמרי את הסדר, אלא ליצור סדר לא מרובע.
למשל להוסיף מילה בודדת בין השורה השלישית לרביעית, מעין נסיגה,
כמו שקרה כאן -

הקפצתי שורה כדי להדגיש את העניין.
במחילה אעשה שימוש בבית נוסף כדוגמה -

('דממה' זו המילה שקפצה לי ראשונה, אין כאן המלצה, בראש מתנגן לי צורך ב'בום בום', זה הכל )
ו. המשמעויות הטמונות יפות מאד, על אף שהן לא נסתרות או דו-משמעיות.

היה כיף!

א.
ב. תודה.
ג. האמת, שגם לי זה הרגיש קצת תקוע. אבל לא הייתה לי אפשרות וזמן לשבת על זה...
ד. הנני בוש ונכלם על חוסר תשומת הלב... כנראה שהיה נראה לי שזה המשך לתיאור הכתר.
ה. בהחלט טוויסט מעניין.
ו. שוב תודה.
החכמתני. וכאן המקום לעורר, שההערות בצורה כזו עוזרות ומסייעות ביותר לשכלול הכתיבה.
בברכה

 

[דיונון]

אתגר 2,
מאתגר במיוחד,
התעלית, בחנוכה.

 

[וי שלוק]

א.

הייתי חייב - למה לכתוב את שם הניק? זה כמו להקריא ביארצייט את האותיות של שם הנפטר (ברוך, ב' ר' ו' ט')
ב. מבנה השיר ברור ומחולק בצורה טובה מאד.
שבעה בתים, בית ראשון הוא מעין כותרת, שני ושלישי - תיאור חיצוני ורוחני בהתאמה, רביעי - הגאולה עצמה, חמישי ושישי - תיאור של התוצאות לבני האדם ובמרומים, שביעי - מעין סיכום.
אני רואה מעלה גדולה בכך שלא התבזבזו בתים על 'ריק', לכל נקודה מוקדש בית.
השיר ממוקד - שאפו.
ג. הקצב של השיר מתחיל טוב ואחיד, ואז זה הולך לאיבוד כאן -

חבל, הציק לי.
וכן בבית האחרון קצת צלע -

אולי אפשר להותיר רק את 'השמחה והדעה' או אולי 'השמחה והדעת', בלי לגלות את כל העתיד לבא? רק הצעה כמובן.
ד. שגיאת כתיב (חמורה) צצה בבית האחרון -

שמחה ודעה הן נקבות ומשכך ריבויין הוא 'עוטפות'.
ומיד אחר כך -

כמובן 'מכסות' כנ"ל.
המקור מתייחס למים שמכסים את הים, לא כן כאן.
אציין שהשורה 'ומכסות כמים לים' מצטלצלת לי באוזן טוב יותר, מסקרנת יותר, מרעננת את הרפרנס.
ה. זה כבר עניין של טעם אישי לחלוטין,
אבל בעיני יש יופי כשהקצב נשבר, בפרט אם אין את הקיבוע של החרוזים.
אסביר - אני לא מתכוון להפר לגמרי את הסדר, אלא ליצור סדר לא מרובע.
למשל להוסיף מילה בודדת בין השורה השלישית לרביעית, מעין נסיגה,
כמו שקרה כאן -

הקפצתי שורה כדי להדגיש את העניין.
במחילה אעשה שימוש בבית נוסף כדוגמה -

('דממה' זו המילה שקפצה לי ראשונה, אין כאן המלצה, בראש מתנגן לי צורך ב'בום בום', זה הכל )
ו. המשמעויות הטמונות יפות מאד, על אף שהן לא נסתרות או דו-משמעיות.

היה כיף!

'באת עלינו בדינים'...
היה מישהו שכתב פעם. לא לכתוב בסלנגים וזה גם לא מצחיק. לא.