קיים חיישן פוטו צל שעובד הפוך?

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש אפשרות להתקין חיישן פוטוצל שיעבוד הפוך שביום ידליק את המכשיר ובלילה יכבה?
או שאולי יש חיישן כזה מוכן בשביל לקנות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יש אפשרות להתקין חיישן פוטוצל שיעבוד הפוך שביום ידליק את המכשיר ובלילה יכבה?
או שאולי יש חיישן כזה מוכן בשביל לקנות?
אולי אם תחברי הפוך את החוטים שכבוי זה דלוק ודלוק זה כבוי?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אולי אם תחברי הפוך את החוטים שכבוי זה דלוק ודלוק זה כבוי?!
ממש לא!
זה עובד בצורה שכשיש שמש אז החשמל עוצר וכשאין שמש אז החשמל עובר הלאה, זה לא יעזור להפוך כיוונים חוץ מאולי יגרום לאיזה קצר..

תודה על הניסיון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תשאלו בחנויות המתמחות אם יש פוטוצל NC (Normally closed ).
או לחילופין אפשר לבנות מעגל עם מגען NC.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
חנויות שמתמחות באלקטרוניקה

חנויות שמתמחות בחשמל

יש עוד הרבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
:)
יש את זה גם לא כרכיב אלקטרוני?
פשוט מוכן לאנשים פשוטים להשתמש.
פתאום אני חושבת שזה ממש רעיון לשים את זה לתאורה מחוץ לבית, במקום להדליק בערב ואם שוכחים אז כל הכניסה חשוכה וכו..
ושבת וחג דולק רצוף..
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
כרכיב אלקטרוני זה כנראה מחזיר 0 או 1 ואז זה לא בעיה להפוך אותו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
:)
יש את זה גם לא כרכיב אלקטרוני?
פשוט מוכן לאנשים פשוטים להשתמש.
פתאום אני חושבת שזה ממש רעיון לשים את זה לתאורה מחוץ לבית, במקום להדליק בערב ואם שוכחים אז כל הכניסה חשוכה וכו..
ושבת וחג דולק רצוף..
יש תאורה מוכנה עם חיישן פוטוצל מובנה שאפשר לקנות לדוגמא השלטים שיש בכניסה לבניינים שכתוב את הכתובת זה עובד עם פוטוצל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אולי יום אחד נמצא זמן להכין משהו כזה..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בשעה טומ"צ חזרנו מאמריקה ולהלן הרשמים:
מצרפת למטה קובץ של התכניה שלנו לפני זה, מומלץ לקרוא קודם את זה ואח"כ את המסקנות...
(אני חפרתי וחיפשתי כל כך הרבה לפני זה ואשמח שזה יעזור לאנשים שמתכננים לטוס גם...)
מצרפת כמה תמונות/ ומפות שעזרו לנו. -גם בהודעה הבאה. אפשר עד 12 בהודעה.
בשיטת התאם תמונה לנאמר...- לא הצלחתי להכניס את התמונות במיקום המתאים..

  • בדרך הלוך היה לנו עצירה של 4 שעות בצרפת- שארל דה גול. הסתובבנו בשדה (הענקקק) וגילינו שיש שם ממש בסוף (ZONE 3 / GATE L33 ) מתחם שרואים מאד קרוב המראות ונחיתות. עם ספות מנוחה. ממש יפה. בzone 3 בדרך לGATE יש מתחם קטן עם כמה מתקני משחק לילדים. (כמו פאזלים וכד')
טסנו עם ילדים בחברת איירפראנס והביאו לתינוק דובי- שמיכי חמוד ואיכותי מתנה, וגם לילדים האחרים ערכת תעסוקה- ממש ברמה.

קניתי והזמנתי מיליוןןן תעסוקה ומשחקים לדרך והבאתי מלטונין, כי כולם אמרו לי וואי על הטיסה הארוכה.
ב"ה היה קלי קלות, הילדים היו עסוקים במסך שלפניהם (כמובן רק מה שאישרתי- איזה משחק או שתיים) וכמעט לא הייתי צריכה להשתמש בתעסוקה.
בחזור (טיסה ישירה) הבאתי מלטונין - חצי כדור לגדול ורבע לקטנים, אחרי 10 דקות נרדמו וישנו יפה בערך 4 שעות.
--------------------שבוע לפני זה ניסיתי בבית לתת להם באותו מינון כדי לראות שאין תופעות לוואי..)---------------

  • פילדלפיה- הגענו למטבעה (US MINT) ב16:14 ולא הסכימו להיכנס. הם אמרו שסוגרים ב16:30 ומ16:15 הכניסה נסגרת. בגוגל מפות ובאתר שלהם כתוב רק סגירה ב16:30 וזה היה ממש ממש מאכזב.
  • בליקווד יש חנות פיצה כשרה למהדרין (JH PIZZA) שיש שם פלייסמנטים- דפי צביעה וצבעים, היה חמוד. וסופר גדול (evergreen.)
  • חנויות בבורו פארק:
  • *בינגו- שזה כמו אושר עד, אבל כמובן באמריקה הכל יותר גדול ומעניין ויש יותר דברים..
  • *טארגט- Target – אמרו לי לפני זה שיש הרבה מה לקנות שם, תכל'ס לא התרגשתי בכללל.
  • * אמייזניג סייבינג- יש 2 סניפים.
  • יש חנות DOLLAR TREE בכתובת 6101 18th ave. מצאנו שם כל מיני שמונצעס ומזכרות. (היה קשה למצוא מתנות שיחלקו לחברים, למשל.)
  • על ה13TH AVE:
  • *TOYS 4YOU יש בקומה השניה מלאא דברים ב1.25 דולר. היה מלא דברים חמודים.
  • *חנות מתנות יותר לבית וכו'- לא משחקים THE CLOSEOUT CONNECTION- .
  • *חנות ממתקים - OH! NUTS. יש שם ממתקים מעניינים.
  • בטעות נקלענו ל- 16th ave ובערך בפינת 43 או 44 יש חנות של מתנות/ מכשירי כתיבה ומצאנו שם יחסית דברים יפים כמו מגנטים/ מחזיקי מפתחות.

  • אמריקן דרים
    - לא היה לנו שווה בכלל את הכסף (מבורו פארק עלה לנו 95 דולר לצד- למיני וואן- 6 מקומות- הכל כלול- כולל מס גשרים. יחסית לדרייברים אחרים היה זול, נסענו עם חברת נהגים "אייזיקס" נהגים גויים- מהגרים זרים.)
קניון ענק עם מלא חנויות יוקרתיות (לא היו ב"ה תמונות או מסכים נוראיים) יש פה ושם איזה מוצג מעניין/ מזרקות וכו.


האטרקציות:

הכל עולה בערך 25 דולר לבן אדם. ולא היה אפילו משהו אחד שהיה כל כך מלהיב שאמרנו ששווה לנו הכסף. – גם כי אם לא מבינים אנגלית ישר והפוך חבל לנסות, וגם כי רוב הדברים לא התאימו לגילאים שלנו (9 ומטה)

מה שכן היה כבר יותר זול- זה הלונה פארק אבל שם היה אפשרי להיכנס רק עם סמרטפון כי התשלומים באפליקציה/ אונליין בלבד. וב"ה זה לא רלוונטי לנו.

אם רוצים להגיע לחנות או אטרקציה ספציפית/ או סתם מחפשים מיקום – פזורים מכשירי מידע דיגיטליים שבקלות מראים את המסלול לכל מקום.

בכל אופן מה עשינו:

יש שם לשכור חיות נעות במחיר 10 דולר ל10 דקות (נתנו לנו 13 דקות) והילדים התחלקו בזה. (הסתפקו בסיבוב אחד סה"כ לכולם יחד)

קנינו גלידה בטויס אר אס (7 דולר לכדור עם 1 תוספת)

בטויסאר אס יש מגלשה , הקטנים פחדו הגדול נהנה. אבל יש שעות פתיחה: בין 1-2 בבוקר ובין 4-5 בצהריים (בימי שני-שישי)

היה מעניין לראות את חנות הממתקים האגדית- 3 קומות.

חנות "BILD A BEAR" שאפשר לבחור שם בד לדובי (החיצוני) והם ממלאים את הפנים- מעניין גם סתם לראות.

בחנות של הלגו יש מכשיר שהופך מטבע של סנט לאליפסה עם לוגו . (עולה 1 דולר)

ליד איזה אטרקציה "חשמלית" היה אפשר להציץ מלמטה וזה סקרן מאד את הילדים- צפו איזה רבע שעה, ליד זה יש ספסל שבינתיים ישבו ואכלנו משהו. (אפשר כמובן גם להיכנס בתשלום כפי שכתבתי למעלה..)

אפשר לראות שם גלישה על שלג במתחם כזה. (אפשר כנ"ל...)

אפשר לצפות על מתחם שמשחקים של מיני גולף. (אפשר כנ"ל...)



  • מוזיאון הילדים היהודי של חב"ד – מעניין מאד! חובה!!! היינו שם כמה שעות וזה היה בול מתאים לגילאים. יש שם הרבה מאד סרטונים/ שמע באנגלית , אבל על אף שהילדים לא מבינים מילה באנגלית היה להם מספיק מה לעשות שם.
  • בתשלום על כניסה למוזיאון מקבלים אפשרות להיכנס ל"סדנא"- או יצירה או סוג של הרצאה- הצגה על סת"ם. אנחנו היינו בשני- אני תרגמתי לילדים את מה שהוא סיפר ואח"כ עושים בית מזוזה- חוויה נחמדה.
  • יש תחנת רכבת –(KINGSTON AV) שממש צמודה למוזיאון.

  • המעבורת שנוסעת לסטייטן איילנד- FERRY :
  • *כמו שכתוב בהרבה אתרים- ניגש אלינו מישהו ושכנע ממש בגופו שבתשלום מועט הוא יעלה אותנו למקום הכי טוב. אבל שימו לב!- זה בחינם! גם המקום הכי טוב בחינם! לא ללכת איתו!.
  • * הכי מומלץ לעלות לקומה העליונה- יש גם מעלית- שם יש גם מרפסת ורואים מצוין. (בצד ימין כשעולים ממנהטן)
  • *רואים די מרחוק את פסל החירות אבל בשביל "לראות" ובשביל התמונות זה בהחלט סיפק אותנו.
  • *כשמגיעים- חייבים לרדת ולהיכנס שוב מכניסה אחרת- ההבדל בין הירידה לעליה הוא ממש דקות ספורות- אנחנו נעצרנו שם בתחנה- יש חנות עם מגנטים ומזכרות ועלינו על אחד אח"כ.

  • נסענו ברכבת- מבחינת הנסיעות- היה בסדר. היינו צריכים לשלם רק למבוגרים. (ילד בגיל 9 גם לא שילם) רק שהסתבכנו קצת עם המסלולים. צריך להכיר טוב את המפה. כמו"כ לפעמים עבדו רק המכשירים של הטעינה למי שיש כרטיס- לנו לא היה, השתמשנו בכרטיסי נייר, באחת הנסיעות המכונה לא עבדה למזומן, ובדיוק לא היה לנו אשראי- והם נתנו לנו להכנס בלי לשלם. מסקנה: לקחת גם אשראי לכל מקום... (כי אולי לא יהיה לכם את המזל שלנו...:)
מסקנה כללית- אולי לכל טיול:

אם אתם מדפיסים מפות מגוגל מפות תדפיסו מכל מקום שבמסלול – גם לכיוון הבית, כך שגם אם תשנו תכנית באמצע היום תדעו לאן לחזור. (אנחנו רצינו ללכת ממקום א' למקום ב' ומב' לבית. בסוף היינו רק בא' וממש התקשינו בחזור. זה לא בדיוק הפוך מהלוך!!!)
סיפור בהמשכים חולף ונותר
פרק 1

השמיים היו כהים מתמיד. הלילה היה קר. הוא התעטף במעילו העבה, נושם את האוויר הנקי. הים זהר מולו. בוהק ומפזר ניצוצות לכל עבר.

"שוב אתה כאן". נשמע קול מוכר מאחוריו. הוא לא נע.

"אני אמור לחשוב שקרה משהו? שוב?" הוא הניח יד על כתפו וסובב אותו אליו בנחישות.

הוא עפעף קלות בעיניו. "אתה לא אמור לחשוב כלום. תחזור לחיים הנעימים שלך ואל תעסיק את עצמך בצרות שלי. גם כך אין בכך תועלת".

הוא השפיל את מבטו, נושם עמוקות. "לא אעזוב אותך. גם אם נראה לך שזה מיותר אני יודע כמה אתה צריך מישהו שיהיה איתך בזה. אל תתכחש. חוץ מזה שקשה לי לראות אותך ככה. אתה יקר לי יותר ממה שאתה חושב".

"אני יקר לך? עם כל התלונות, הרטינות והמרי שלי, עם כל הצרות והחיים שלא האירו לי פנים. עם הכפיות טובה שלי שאני לא באמת יודע להעריך אותך על כל מה שאתה עושה בשבילי… לך יש חיים יפים. בית יציב, חברים ומשפחה תומכים. למה אתה צריך להתחבר עם אדם חסר מזל כמוני?" שאל בכנות, מזמן עבר את שלב הכאב על כך. הפסיק לשאול שאלות, גם לא בינו לבין אלוקים, לא שאל למה החיים תמיד היו כה קשים בזמן שלאחרים האירו פנים.

חברו הטוב נעץ בו מבט עז. "יש לך אפשרות איך להסתכל על החיים שלך. כך או כך אתה יודע שכרגע הם לא עומדים להשתנות. אני לא ממעיט מהסבל שלך, אבל אם אתה רוצה לנהוג בחכמה תנסה להודות על מה שיש. הקדוש ברוך הוא, הוא אבא שלך, ואין לו שום רצון לגרום לך לצער. כל דבר הוא הכי טוב בשבילך, בעתיד הוא יבנה אותך. תדע לך שאני מרגיש את הרגשות שלך כלפיי ואני יודע שאתה מעריך ומודה לי בדרכך שלך. על שאלתך האחרונה לא אענה. אתה מכיר אותי טוב מדי בשביל לדעת את התשובה גם ללא עזרה ממני".

"כי אתה טוב מדי". ממלמל חברו בעיניים כבויות. "לי לא היה זמן להיות טוב לאחרים בזמן שאפילו לעצמי איני טוב…"

חברו התעלם ממלמוליו הדיכאונים והביט ישר לתוך עיניו. "אחרי החושך הכי גדול מגיע האור הכי גדול. אם תלמד לחיות גם בחושך, תהפוך אותו לאור. לטוב".

גוש של מועקה התכדרר בגרונו. הים מולו סער. רעמים התגלגלו וגשם החל לרדת.

הוא הפנה את מבטו לחברו שהביט בו בחיוך רך. זרועו חלפה על כתפו בעידוד.

הוא זכר את המבט הזה. את עיניו האפורות של חברו.

לפני שכבו.

כך, אחרי זמן לא ארוך. ספר את הכאב הנוסף בחייו. שלא היה מוכן להשלים איתו. והוא המשיך לצרוב את ליבו. בעיקר משום שלא דעך.

מתי הבחין שמשהו לא בסדר? אולי שהבחין שהוא מדבר לעצמו? שחברו כלל אינו מקשיב לו, דבר נדיר שקרה עקב אופיו הקשוב.

"הכל בסדר דביר? אתה מרגיש טוב?" הוא הביט בו בדאגה.

דביר חייך אליו בחולשה. "קצת סחרחורות. לא משהו רציני".

הוא הנהן. "תרגיש טוב". איחל לו. הם המשיכו ללכת ברחוב השקט. עוברים את הכביש במעבר חצייה.

הם היו קרובים לשפת המדרכה כשפניו של דביר החווירו וברכיו פקו.

אופנוע מהיר חלף בדהרה על פני הכביש השקט. דוהר ישר אליהם.

"דביר! תחזיק בי, תחזיק מעמד". הוא ניסה לתמוך בו ללא הצלחה. דביר היה נראה נורא. פניו היו כמעט שקופות וגופו לא נשמע לו.

הראל לא הבחין כלל באופנוע השועט לעברם. הוא שמע אותו כמובן, אך מוחו שהיה עסוק בעזרה לחברו לא קישר שהוא מתקרב לכיוונם, חשב לתומו שהוא דוהר בנתיב הצמוד לו.

הכל קרה תוך שניות ספורות.

דביר התאושש מעט וניסה לקום, הראל הרים את עיניו המבועתות אל נהג האופנוע שבהה בו במבט דומה.

הוא שמע חבטה עזה. קול הטחה. ואז שקט. דממה.

הוא פקח את עיניו רגע לאחר מכן. מביט בזעזוע במראות הקשים.

האופנוע היה זרוק על הכביש. מרוסק לגמרי. נהג האופנוע נע על האספלט הרטוב, אוחז ברגלו המדממת ונושך שפתיים בכאב.

כל זה לא עניין אותו. הוא זינק לעבר חברו. דם נראה על מצחו, עיניו עצומות. הוא מיהר להניח שתי אצבעות על צווארו.

דופק קלוש.

הוא התבונן בחברו למספר שניות. פניו של חברו עטו גוון כחול. הוא לא נשם.

דמעות של לחץ עלו בעיניו. לו רק היה משתתף בקורסים של העזרה ראשונה היה יכול להועיל לחברו כעת.

יללות סירנה של אמבולנס נשמעו. הוא התרומם. בעקבות האמבולנס הגיעה ניידת משטרה שבאה לחקור את אירוע התאונה.

הוא השאיר לנהג האופנוע המבועת להתמודד עם חוקרי המשטרה והתייצב ליד הפרמדיקים שעטו על דביר.

"דפיברילטור". זרק החובש מעל גופו של דביר וקיבל מיד את הפריט לידיו. מחבר אותו אל הגוף הדומם.

"ממליץ על שוק חשמלי". נשמע קול מתכתי מתוך המכשיר.

החובש ספר את השניות בליבו והתרחק מגופו של הפצוע. הלה הזדעזע, ראשו נשמט לאחור מעוצמת השוק החשמלי.

החובש התקרב שוב אל הפצוע, מודד את הדופק. הנשימה עוד לא חזרה. הוא חיבר אליו מכשיר הנשמה. חזהו של דביר עלה וירד. הראל חש בהקלה רגעית.

הפרמדיקים החליפו מבטים ואז הנהנו. "נפנה אותו".

אחד הפרמדיקים הבחין בו פתאום. "אתה קשור אליו".

עיניו התערפלו. קולו נשנק. "אני חבר. חבר טוב".

"אתה רוצה להתפנות איתו?" שאל. הראל הנהן. נכנס לתוך האמבולנס. עיניו דומעות ללא הרף. שוב הוא בסיטואציה הזו. ולא, הוא לא מסוגל להכיל אובדן נוסף.

אחד הפרמדיקים הבחין בסערה האופפת אותו. ניגש אליו, "אתה בסדר?"

הראל בהה קדימה. מבטו לא יציב.

"זו לא פעם ראשונה שזה קורה לך, מקרה כזה. נכון?" שאל הפרמדיק בעדינות.

הראל הנהן. מראות רצים מול עיניו.

רכב הפוך. מרוסק. הוא צועק, מבחין בבהלה שהוא שומע רק את עצמו.

מה זה אומר? כולם נפגעו?

הוא לא שם לב שהוא שותת דם. מתרומם בזהירות, מחפש דופק.

לשווא.

זה היה הלילה הנורא בחייו.

אחר כך באו. הסבירו. ניסו לעודד.

השבעה חלפה עליו כשהוא מנותק לחלוטין מהסובבים אותו. דביר היה היחיד שהצליח להוציא אותו מהאפטיות שלו. הוא דיבר בקול נמוך, הסביר. הביא את הראש ישיבה שידבר איתו. היה לצידו. עודד. הוא תמך בו לאורך כל ההתאוששות.

הוא לא האמין שהוא ישכח. כן ידע שהוא יעבור את זה. בזכות דביר.

זה מה שהיה. דביר ישב לידו ימים ולילות ורק הקשיב לו. לתחושותיו, ללבטיו. ספג בדממה את הדמעות שלו.

עכשיו גם זה לא.

דביר…

רק שיקום מזה. הוא לא יכול לעשות לו את זה. לא יכול להשאיר אותו לבד.

כמו מתוך ענן של ערפל שמע את הפרמדיק מדבר איתו. "תספור עד עשר, הכל יהיה בסדר".

לספור עד עשר?

משהו קר הרטיב את זרועו, הוא חש דקירה קלה. משהו בתוכו נרגע. הוא פקח את עיניו.

הם הגיעו לבית החולים. כשהיו קרובים כבר הספיק להתקשר להוריו של חברו הטוב. לגמגם משהו. הם הבטיחו שיבואו מהר, שאלו אם הוא בסדר ומה שלום דביר.

הוא ענה שהכל בסדר איתו.

ודביר? הוא לא ידע. גם העדיף שלא לחשוב.


אשמח להערות והארות!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה