קורונה הדבקה אחרי חיסון

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
בד"כ ההתנגדות צועדת שלובת זרוע עם קובלנות ומענות על סתימת פיות.
יש להם אתרים על גבי אתרים והם מפיצים משנתם בכל מקום ועדיין גוועלד אסור להתנגד להם ובעיקר אסור מהם לבקש ראיות לביסוס או למחוק ידיעות שהתבררו כי בשקר יסודן כי זו סתימת פיות!
עולם הפוך ראיתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אתם מביאים בלי סוף דוגמאות של נדבקים לאחר חיסון
אבל אתם לא שמים לב שאפחד לא התחייב שלא תיהיה הדבקה, ויותר מזה -שלא תהיה העברה לאחר של הנגיף.
ההתחייבות של 95 אחוז הצלחה היא רק בנוגע למחלה קשה או סיפטומית של הקורונה!
למחלה קשה, היה מספר אחוזים קטן, גם ללא החיסון.
הבעיה המרכזית היא ההדבקה ההמונית, שגוררת סיכון לאוכלוסיה מסויימת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
למחלה קשה, היה מספר אחוזים קטן, גם ללא החיסון.
הבעיה המרכזית היא ההדבקה ההמונית, שגוררת סיכון לאוכלוסיה מסויימת.
החיסון אמור למנוע את המחלה הקשה אצל המתחסן.
ובנוסף כפי הנראה גם ימנע הדבקה, כמו שאצל הקופים הוא מנע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
נראה לי הייתי מתביישת לספר שנדבקתי אחרי חיסון.
סוג של טיפשות של הגוף
החיסון הוא כמו קורס לזיהוי והימנעות מקורונה.
יש בקורס שני מפגשים.
הגופים החכמים מבינים אחרי המפגש הראשון
הפחות חכמים מבינים -אחרי 2 מפגשים- בסיום הקורס
וה5% הממש ממש --------, לא הצליחו להבין גם אז.
סוג של גופים מכחישי קורונה -לא כזה חכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
החיסון אמור למנוע את המחלה הקשה אצל המתחסן.
ובנוסף כפי הנראה גם ימנע הדבקה, כמו שאצל הקופים הוא מנע.
לא אופטימית לגבי זה
רוב הבדיקות שמבוצעות על הקופים בשלב הראשון
נבדקים על בני האדם לראות שזה עובד בפועל
אם הם לא מוכנים להתחייב לזה -זה אומר שזה לא עבד כ"כ
והעדיפו להתמקד בחיסון למחלה קשה
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
על זה בדיוק כתבתי, שמטרת החיסון היא לעצור את ההדבקה, שזו הבעיה העיקרית שהשביתה את החיים במדינה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
לא רואה כאן משהו חדש שלא צפו מראש. במחקר של פייזר רואים בצורה ברורה שבימים הראשונים אין הבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים.
זה בגלל שתי סיבות: בימים הראשונים החיסון עדיין לא משפיע, הנוגדנים עדיין לא התפתחו מספיק.
ובימים הראשונים, מתגלים חולים שכבר נדבקו לפני החיסון. אדם מפתח קורונה בממוצע כ 5 עד 7 ימים אחרי החשיפה בה נדבק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
הווווו כ"כ חיכיתי לכותרת הזאת!!
היה ברור שמיד אחרי החיסון יגיעו השמועות שהוא לא עוזר ועבדו עלינו וכו'
הרי לכל ממשלה יש אופוזיציה...

חכו תראו כמה צפיות ותגובות יזכה לראות האשכול הזה אם לא ינעל/ימחק.....
עוד חצי שנה תיכנסו שוב לאשכול הזה ותספרו כמה תגובות באמת נכונות
ולא סתם עוד ניק שרוצה לייק......
מה שהכי משכנע בטענות זה שהטוענים הם כאלו שעד לפני שבועיים לא ידעו שיש כזה דבר RNA ועכשיו הם יודעים שזה מסוכן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
נראה לי הייתי מתביישת לספר שנדבקתי אחרי חיסון.
סוג של טיפשות של הגוף
החיסון הוא כמו קורס לזיהוי והימנעות מקורונה.
יש בקורס שני מפגשים.
הגופים החכמים מבינים אחרי המפגש הראשון
הפחות חכמים מבינים -אחרי 2 מפגשים- בסיום הקורס
וה5% הממש ממש --------, לא הצליחו להבין גם אז.
סוג של גופים מכחישי קורונה -לא כזה חכם.
סוג של בגדי המלך החדשים
מי שנדבק שלפחות לא יספר...
סתאםםם
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
גל״צ: 224 אנשים אומתו לנגיף ב- 8 ימים לאחר קבלת החיסון, רובם עד היום החמישי לאחר החיסון. 10% ביום החיסון. מעל 50% עד היום השלישי לאחר החיסון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
יואב אבן:
פרסום ראשון: מיליון חיסונים של מודרנה צפויים להגיע לישראל בשבוע הבא - במקום במרץ‎‏

יואב אבן:
החיסונים של חברת מודרנה, אמורים היו להגיע לישראל רק במהלך חודש מרץ, כך שלמעשה מדינת ישראל הייתה אמורה להתחיל לחסן באמצעותם רק במהלך חודש אפריל. עכשיו מתברר שמשלוח של מיליון חיסונים של החברה כבר מוכן לשיגור לישראל, והוא צפוי להגיע לכאן כבר בשבוע הבא



קרן מרציאנו:
זה ממש דרמטי. פותר את בעיית החיסונים במחצית השניה של ינואר ומאפשר לפתוח את מבצע החיסונים לאוכלוסיות נוספות




 
  • הוסף לסימניות
  • #74
וודאי שהחיסון מכיל רנ"א של הנגיף.
אפשר לראות על זה כאן בהסברים של משרד הבריאות (תחת הכותרת טכנולוגיית החיסונים)
אמנם לא מדובר ברנ"א שנלקח ישירות מהנגיף, אלא ברנ"א שמיוצר במעבדה, אבל בדיקת pcr (הטכנולוגיה שבה בודקים את נוכחות הנגיף) לא מבחינה בין רנ"א טבעי לסינטתי.
מה שכן- הבדיקה תצא חיובית בגלל החיסון רק אם המקטע שבודקים בבדיקה הוא בדיוק מקטע שנותנים בחיסון, מניחה שזה לא כך.
ממש לא נכון.
החיסון לא מכיל שום RNA של הנגיף.
הוא מכיל מולקולת RNA שמורה לתאים לייצר חלבון מסוים שגורמת לתגובה חיסונית בגוף, שדוחה גם את נגיף הקורונה.
הנה מהמקור שציטטת:

חיסונים על בסיס חומצת גרעין (mRNA) הם שיטה להקנות הגנה נגד מחלות זיהומיות. חיסונים מוכרים גורמים לתגובה חיסונית על ידי הכנסת מחולל מומת או מוחלש לגוף. [אבל] חיסונים על בסיס חומצת גרעין מלמדים את תאי הגוף לייצר חלבון – או חלק מחלבון – הגורם לתגובה חיסונית בגוף. במהלך תגובה זו, מיוצרים נוגדנים, המגנים עלינו אם נחשפים לנגיף. כעבור זמן קצר (שעות לימים) המולקולה נעלמת בגוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
שמעתי שמועה
שאחרי החיסון הראשון יכולים להידבק יותר מהר מאשר לפני. (לא מאומת)
החיסון משפיע ב 95% רק לאחר שבוע מאז החיסון השני
ברור, כי אנשים נזהרים פחות מאשר לפני שחוסנו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
ממש לא נכון.
החיסון לא מכיל שום RNA של הנגיף.
הוא מכיל מולקולת RNA שמורה לתאים לייצר חלבון מסוים שגורמת לתגובה חיסונית בגוף, שדוחה גם את נגיף הקורונה.
שיעור ביולוגיה קצר:
רנ"א שליח זו מולקולה שמתווכת בין הדנ"א, שמכיל את המידע הקובע את תכונות התא לבין החלבונים- שמבצעים בפועל את הםעולות בתאים.
דנ"א ורנ"א אלו מולקולות שבנויות מרצף של נוקלואטידים (חומצות גרעין). יש ארבעה סוגי נוקלאוטידים שמרכיבים את הדנ"א, וארבעה סוגי נוקלאוטידים (קצת אחרים) שמרכיבים את הרנ"א.
חלבון זוהי מולקולה שמורכבת משרשרת של חומצות אמיניות. יש 20 סוגי חומצות אמיניות שונות, ומספרן והרכבן קובעים את תכונות החלבון. (כמו ש22 אותיות בשפה העברית יכולות להרכיב אלפי מילים, ככה 20 חומצות אמיניות יכולות להרכיב המון חלבונים שונים זה מזה)

הגנים מתבטאים בתאים בצורה הבאה:
הגן, שהוא קטע בדנ"א עובר תעתוק, שזה תהליך שבו נבנית מולקולת רנ"א שליח על פי הנוקלאוטידים שברצף הדנ"א של הגן.
לאחר מכן הרנ"א שליח מגיע אל הריבוזום של התא, ובריבוזום נבנה חלבון, שרצף החומצות האמיניות שלו נקבע על פי רצף הנוקלאוטידים של הרנ"א שליח (שנקבע כמובן על פי הגן).
יש וירוסים, כמו וירוס הקורונה, שאין להם בכלל דנ"א, אלא רק רנ"א, ואז או שיש להם גם אנזים שמייצר דנ"א על פי הרנ"א שלהם וכך התאים שאליהם הוירוס נכנס מסוגלים ליצור את החלבונים שלהם, או שהתא המאכסן פשוט "מדלג" על שלב התעתוק שלהם, וישר מתחיל התרגום הרנ"א שלהם לחלבונים. ויורס הקורונה שייך לקבוצה הזאת.

בכל החיסונים (הפעילים) שעשו עד היום, החדירו לגוף את גורם המחלה מוחלש או מומת, או רק חלבונים שלו, כדי שהגוף יזהה אותם וייצר נגדם זיכרון חיסוני.
במקרה של החיסון החדש לקורונה, לא מחדירים את הנגיף או חלבונים שלו, אלא רנ"א שליח שעל פיו התאים בגוף ייצרו את אחד החלבונים שלו, ויציגו אותם למערכת החיסון.
זה אמנם לא רנ"א שנלקח מהווירוס אלא מיוצר במעבדה (וזאת אגב הסיבה העיקרית שעברו לשיטת החיסון הזאת- הרבה יותר פשוט וזול לייצר רנ"א במעבדה מאשר נגיפים), אבל רצף הנוקלאוטידים שלו חייב להיות זהה לרצף הנוקלאוטידים בגן של הווירוס שעל פיו מייצרים את החלבון שתאי הגוף אמורים להציג למערכת החיסון, אחרת החלבון שיווצר יהיה שונה מהחלבון של הווירוס ולא יווצר זיכרון חיסוני כנגד הוירוס.
הבדיקה לאבחון קורונה מזהה רצפים של רנ"א. במידה והיא "מתוכנתת" לזהות את הרצף של הרנ"א שמכניסים לחיסון- מי שקיבל את החיסון יכול לצאת חיבוי בבדיקה בגללו.
במידה והיא "מתוכנתת" לזיהוי כל הרנ"א של הוירוס, או חלק אחר ברנ"א- היא לא תזהה את החיסון כתוצאה חיובית.

(אם לא הייתי ברורה מספיק אפשר לשאול שאלות. אני רגילה ללמד את הנושא הזה תלמידות שיש להן כבר רקע על הדנ"א ועל החלבונים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
תודה על ההסבר המפורט והמעניין.
מה באשר לטענה הזו?
כעבור זמן קצר (שעות לימים) המולקולה נעלמת בגוף.
לכאורה בניגוד לוירוסים שמתרבים מאוד ונמצאים יותר זמן בגוף, עד שאפשר 'לתפוס' אותם בבדיקת מטוש.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #80
תודה על ההסבר המפורט והמעניין.
מה באשר לטענה הזו?

לכאורה בניגוד לוירוסים שמתרבים מאוד ונמצאים יותר זמן בגוף, עד שאפשר 'לתפוס' אותם בבדיקת מטוש.
את צודקת. גם אם הבדיקה מאתרת בדיוק את הרנא שיש בחיסון הוא לא יחזיק מעמד הרבה זמן, ובוודאי שלא יצליח לעבור מהזרוע אל האף או הגרון
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
למעלה