בקשה מבקשת את עזרת החכמים

  • הוסף לסימניות
  • #1
הילדות שלי הרבה בבית. איך אפשר לדעת אם יש להם בעיה חברתית או אם הכל בסדר?

אומנם עכשיו יש קורונה ואי אפשר לצאת אבל גם לפני כן הם בקושי היו נפגשות עם חברות.

אם יש פה אמהות לילדות בגילאי 13 ו 10. זה כבר לא גיל של גינות.
האם זה נורמלי שהם כל היום בבית ולא נפגשות בכלל עם חברות?
אין לי עם מי להתייעץ ואת מי לשאול.
בבקשה אם יש פה אמהות לגילאים כאלה או דומים בגיל מאוד יעזור לי.
איך אפשר לדעת אם יש בעיה.
תודה רבה.
 
  • תודה
Reactions: A F
  • הוסף לסימניות
  • #2
הילדות שלי הרבה בבית. איך אפשר לדעת אם יש להם בעיה חברתית או אם הכל בסדר?

אומנם עכשיו יש קורונה ואי אפשר לצאת אבל גם לפני כן הם בקושי היו נפגשות עם חברות.

אם יש פה אמהות לילדות בגילאי 13 ו 10. זה כבר לא גיל של גינות.
האם זה נורמלי שהם כל היום בבית ולא נפגשות בכלל עם חברות?
אין לי עם מי להתייעץ ואת מי לשאול.
בבקשה אם יש פה אמהות לגילאים כאלה או דומים בגיל מאוד יעזור לי.
איך אפשר לדעת אם יש בעיה.
תודה רבה.
למה לחפש בעיות....
לרוב כשיש בעיות יודעים עליהם כשיש את הבעיה... (זה נכון שאנו כהורים רוצים לטפל בבעיה לפני שהיא מגיעה)
במצב הנוכחי אני הייתי מציע שידברו עם חברות בטלפון וישחקו עם חברותיהן בחדר המדרגות (אם זה אפשרי) כמובן להקשיב לשיחות של קוי בית הספר, ולשחק משחקי חברה בבית....
בחו"ל יש הרבה שדוגלים בחינוך ביתי אפי' שזה משפיע על "חיי החברה"
לסיום אמר החכם: "במצב לא נורמלי, להתנהג לא נורמלי, זה נורמלי...." אנחנו במצב "לא נורמלי"
הרבה נחת ובריאות
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
הילדות שלי הרבה בבית. איך אפשר לדעת אם יש להם בעיה חברתית או אם הכל בסדר?

אומנם עכשיו יש קורונה ואי אפשר לצאת אבל גם לפני כן הם בקושי היו נפגשות עם חברות.

אם יש פה אמהות לילדות בגילאי 13 ו 10. זה כבר לא גיל של גינות.
האם זה נורמלי שהם כל היום בבית ולא נפגשות בכלל עם חברות?
אין לי עם מי להתייעץ ואת מי לשאול.
בבקשה אם יש פה אמהות לגילאים כאלה או דומים בגיל מאוד יעזור לי.
איך אפשר לדעת אם יש בעיה.
תודה רבה.


הכל בסדר.

קחי בחשבון שיש להן אחת את השניה.
כלומר, הן לא לבד.

שוחחתי עם מחנכת בכיתה ז' לפני כחודשיים בנוגע לבנות כיתתה.
זה היה לאחר אסיפת הורים שהתקיימה דרך הטלפון, שם שיתפו אותה האמהות בנעשה בבית ועם בנותיהן.
ולכן ידעה להגיד לי שזה המצב עם כמעט 100% מן הבנות בגיל הזה.

הרבה נחת.
 
  • תודה
Reactions: A F
  • הוסף לסימניות
  • #4
למה לחפש בעיות....
לרוב כשיש בעיות יודעים עליהם כשיש את הבעיה... (זה נכון שאנו כהורים רוצים לטפל בבעיה לפני שהיא מגיעה)
במצב הנוכחי אני הייתי מציע שידברו עם חברות בטלפון וישחקו עם חברותיהן בחדר המדרגות (אם זה אפשרי) כמובן להקשיב לשיחות של קוי בית הספר, ולשחק משחקי חברה בבית....
בחו"ל יש הרבה שדוגלים בחינוך ביתי אפי' שזה משפיע על "חיי החברה"
לסיום אמר החכם: "במצב לא נורמלי, להתנהג לא נורמלי, זה נורמלי...." אנחנו במצב "לא נורמלי"
הרבה נחת ובריאות
העניין שגם לפני הקורונה זה היה ככה. ועכשיו החמיר למצב שבכלל לא רואים אף אחת מהכיתה. מרגישה שזה ממש קשה להן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
א. אם היחסים בינן לבין עצמן- תקינים, כבר אפשר לסמן וי על משהו...
ב. יש ילדים שזה פשוט לא האופי שלהם, לדבר ולשחק הרבה עם חברים. טוב להם עם עצמם, והם אוהבים להיות צופים מן הצד (מה שהרבה פעמים מקנה המון חכמת חיים)
ג. כנראה כיף להן בבית- שאפו לאבא ואמא על האוירה הטובה.
לצערנו בגלל האמהות שעובדות הרבה שעות בדור שלנו, הקורונה משלימה המון חסכים! מתי היה לנו זמן לאפות עם הילדים, לשחק איתם? לקום בבוקר לא לתוך קלחת היסטרית של התארגנות ליציאה?
נראה לי שלבדוק עם המורה איך הן היו לפני הקורונה, אם בכיתה היתה להן תקשורת נורמלית עם החברות, אז כנראה שהכל בסדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
א. אם היחסים בינן לבין עצמן- תקינים, כבר אפשר לסמן וי על משהו...
ב. יש ילדים שזה פשוט לא האופי שלהם, לדבר ולשחק הרבה עם חברים. טוב להם עם עצמם, והם אוהבים להיות צופים מן הצד (מה שהרבה פעמים מקנה המון חכמת חיים)
ג. כנראה כיף להן בבית- שאפו לאבא ואמא על האוירה הטובה.
לצערנו בגלל האמהות שעובדות הרבה שעות בדור שלנו, הקורונה משלימה המון חסכים! מתי היה לנו זמן לאפות עם הילדים, לשחק איתם? לקום בבוקר לא לתוך קלחת היסטרית של התארגנות ליציאה?
נראה לי שלבדוק עם המורה איך הן היו לפני הקורונה, אם בכיתה היתה להן תקשורת נורמלית עם החברות, אז כנראה שהכל בסדר.
תודה לתגובה.
שאלתי את המורה אכן יש קצת קושי חברתי משנים קודמות כבר. לא משהו חדש. זה פשוט החמיר מאוד בגלל הקורונה.
אגב, בבית לא קל יש עוד ילדים וזה גורם למריבות כל היום כאשר כולם בבית כל הזמן
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
תודה לתגובה.
שאלתי את המורה אכן יש קצת קושי חברתי משנים קודמות כבר. לא משהו חדש. זה פשוט החמיר מאוד בגלל הקורונה.
אגב, בבית לא קל יש עוד ילדים וזה גורם למריבות כל היום כאשר כולם בבית כל הזמן
בנוסף, האם זה קשור לזה שאין בנות בגילאים שלהם בבניין? האם זה אמור להיות מקור לחברות? לגור ביחד באותו בניין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני לא אמא לילדות בגיל הזה, אבל קצת עוסקת בתחום,
כמה דברים:
1. כפי שכתבו לך כאן, מצד אחד, לא כדאי לחפש בעיות, מצד שני אם האינטואיציה אומרת לך שמשהו לא תקין, אל תתעלמי.
2. איך הקשר שלהן בינן לבין עצמן? איך הקשר שלהן איתך? יש תקשורת שהיא מעבר להוראות תפקודיות?
3. אם כן, הייתי ממליצה פשוט לפתוח את זה איתן. לקרוא להן לשיחה הכי פתוחה ונותנת תחושת בטחון ולנסות להבין מהן איך זה בשבילן.
מנסיוני, זה יכול להיות תקין לגמרי (ילדים ביתיים יותר שאוהבים להעסיק את עצמם, וזה עלול להיות חריג. חלק משמעותי בשאלה הוא איך הילד חווה את הסיטואציה. כמובן שיש ילדים שאינם מודעים למצבם, ולכן חשוב לבחון את זה בהקשר לקשרים אחרים שלהן, בתוך המשפחה למשל.
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אם ככה, הייתי מנסה לקרוא קצת חומר בנושא מיומנויות חברתיות (אולי להתייעץ עם מומחה לנושא)
ולנצל את הסגר כדי "לאמן" אותן בבית. (לא בצורה רשמית, אלא תוך כדי הזרימה של החיים בבית)
ודאי שחברות באותו בנין זה מקל על הקשר- כי אם הן משועממות- הן תבואנה להציע את עצמן כתעסוקה,
אבל לכאורה לא אמור למנוע את הקשר החברתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני לא אמא לילדות בגיל הזה, אבל קצת עוסקת בתחום,
כמה דברים:
1. כפי שכתבו לך כאן, מצד אחד, לא כדאי לחפש בעיות, מצד שני אם האינטואיציה אומרת לך שמשהו לא תקין, אל תתעלמי.
2. איך הקשר שלהן בינן לבין עצמן? איך הקשר שלהן איתך? יש תקשורת שהיא מעבר להוראות תפקודיות?
3. אם כן, הייתי ממליצה פשוט לפתוח את זה איתן. לקרוא להן לשיחה הכי פתוחה ונותנת תחושת בטחון ולנסות להבין מהן איך זה בשבילן.
מנסיוני, זה יכול להיות תקין לגמרי (ילדים ביתיים יותר שאוהבים להעסיק את עצמם, וזה עלול להיות חריג. חלק משמעותי בשאלה הוא איך הילד חווה את הסיטואציה. כמובן שיש ילדים שאינם מודעים למצבם, ולכן חשוב לבחון את זה בהקשר לקשרים אחרים שלהן, בתוך המשפחה למשל.
בהצלחה.
תודה לתגובה מפורטת.
אנחנו גרים באזור שיש הרבה מבוגרים וכמעט ואין ילדים בגילאים שלהם. זה מציק לי ואני לא יודעת מה לעשות.
כי הם המון בבית ורבות המון.
השאלה אם זה סיבה מספקת לעבור דירה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תודה לתגובה מפורטת.
אנחנו גרים באזור שיש הרבה מבוגרים וכמעט ואין ילדים בגילאים שלהם. זה מציק לי ואני לא יודעת מה לעשות.
כי הם המון בבית ורבות המון.
השאלה אם זה סיבה מספקת לעבור דירה?
וכאשר אני מנסה לדבר איתן על זה הם נפגעות. זה רגיש אצלהם העניין החברתי. הם מבינות שיש בעיה לדעתי. לא יודעת איך לדבר על זה מבלי שיפגעו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אנחנו גרים באזור שיש הרבה מבוגרים וכמעט ואין ילדים בגילאים שלהם. זה מציק לי ואני לא יודעת מה לעשות.
כי הם המון בבית ורבות המון.
השאלה אם זה סיבה מספקת לעבור דירה?
וכאשר אני מנסה לדבר איתן על זה הם נפגעות. זה רגיש אצלהם העניין החברתי. הם מבינות שיש בעיה לדעתי. לא יודעת איך לדבר על זה מבלי שיפגעו.
אני חושבת שזה קצת מורכב לענות על גבי הפורום. מה שנכון לדעתי זה להתייעץ עם מישהו שמכיר אתכם מקרוב. כמו כן אם יש יועצת חינוכית לבית הספר היא בדיוק הכתובת לפניות מהסוג הזה. אני בטוחה שהיא תדע לתת מענה מדוייק יותר שמתאים למכלול הספציפי שלכם.
המון הצלחה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אם יש פה אמהות לילדות בגילאי 13 ו 10. זה כבר לא גיל של גינות.
האם זה נורמלי שהם כל היום בבית ולא נפגשות בכלל עם חברות?
האם הן מדברות בטלפון עם חברות?
זהו גיל שיוצרים קשר חברתי

נראה שדרוש התערבות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לפי דברייך כאן נראה שיש כאן איזושהי בעיה. יכול להיות שהן מאוד רוצות להיות מקובלות בחברה - אבל לא יודעות איך לעשות את זה, והן 'אוכלות' את הלב על כך, ולכן כל פעם שאת מעלה את הנושא - הן נפגעות, כי בעצם את דורכת על יבלות כואבות
אולי תנסי להציע להן רעיונות למפגשים עם חברות - בבית שלכם [עד כמה שזה אפשרי]
לדוג': בוקר משותף עם חברה שבו הן מתפללות יחד, מכינות לעצמן ארוחת בוקר, ואח"כ אופות יחד/יוצרות יצירה מעניינת וכדו'.
אם תחכי שמישהי תקרא להן לפעילות משותפת, יש מצב שיחכו ויחכו... [וזה לאו דווקא לילדות דחויות בחברה, יש גם ילדות נחמדות ממש שמקובלות רק כשהן בכיתה, וכשהן בבית - לא כ"כ יוצרים איתן קשרים]

ואגב, אני אישית הייתי עוברת דירה למקום שיש לילדים חברה [עשיתי את זה, ואני מצטערת למה לא עשיתי את זה קודם]
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לפי דברייך כאן נראה שיש כאן איזושהי בעיה. יכול להיות שהן מאוד רוצות להיות מקובלות בחברה - אבל לא יודעות איך לעשות את זה, והן 'אוכלות' את הלב על כך, ולכן כל פעם שאת מעלה את הנושא - הן נפגעות, כי בעצם את דורכת על יבלות כואבות
אולי תנסי להציע להן רעיונות למפגשים עם חברות - בבית שלכם [עד כמה שזה אפשרי]
לדוג': בוקר משותף עם חברה שבו הן מתפללות יחד, מכינות לעצמן ארוחת בוקר, ואח"כ אופות יחד/יוצרות יצירה מעניינת וכדו'.
אם תחכי שמישהי תקרא להן לפעילות משותפת, יש מצב שיחכו ויחכו... [וזה לאו דווקא לילדות דחויות בחברה, יש גם ילדות נחמדות ממש שמקובלות רק כשהן בכיתה, וכשהן בבית - לא כ"כ יוצרים איתן קשרים]

ואגב, אני אישית הייתי עוברת דירה למקום שיש לילדים חברה [עשיתי את זה, ואני מצטערת למה לא עשיתי את זה קודם]
תודה לתגובה.
אכן אני מרגישה שהם נפגעות כי זה חשוב להן ולא מצליח.
אגב, אפשר לשאול לאן עברת דירה??
כי גם אני חושבת על זה ומתלבטת בין כמה מקומות ומאוד קשה לי להחליט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
עברנו באותו רחוב, אבל בניין שונה לחלוטין מכל הבחינות
מודה לה' על הרגע הזה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מנסיון ילדים משחקים עם החברים לבניין ולא טורחים לעבוד קשה....
לא תמיד מראה על בעיה חברתית אלא על זמינות של חברה קרובה.
בבניין אצלינו הילדים והילדות משחקים שעות בחדר מדרגות או בכניסה לבניין
כי לא תמיד אפשר להכניס חבר/ה הביתה והפיתרון הוא החדר מדרגות
ולא תמיד למתבגרת מתחשק להביא חברה לבית ה'מסודר'...
ואם אין אופציה לפרטיות עם חברה בבית אין סיכוי שיביאו חברות
לאף אחת אין חשק שאחת האחיות (או כולם...) תקשיב לשיחת חברה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מנסיון ילדים משחקים עם החברים לבניין ולא טורחים לעבוד קשה....
לא תמיד מראה על בעיה חברתית אלא על זמינות של חברה קרובה.
בבניין אצלינו הילדים והילדות משחקים שעות בחדר מדרגות או בכניסה לבניין
כי לא תמיד אפשר להכניס חבר/ה הביתה והפיתרון הוא החדר מדרגות
ולא תמיד למתבגרת מתחשק להביא חברה לבית ה'מסודר'...
ואם אין אופציה לפרטיות עם חברה בבית אין סיכוי שיביאו חברות
לאף אחת אין חשק שאחת האחיות (או כולם...) תקשיב לשיחת חברה.
תודה לתגובתך. ממש תגובה חכמה.
אני ממש רואה את זה קורה. בכל הבניין שלנו אין ילדים בכלל מהמגזר שלנו.
ממש קשה מאוד.
ואני גם רואה שהם לא יוזמות טלפונים לחברות.
לא חשבתי שזה ככה ממש. רק ילדים מהבניין?
איך לא ידעתי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לא חשבתי שזה ככה ממש. רק ילדים מהבניין?
איך לא ידעתי?

זה לא ממש ממש ככה כי יש בניינים שיש שם אוכלוסיה דומה ורבים בלי סוף...
אבל זה בסיס החברתי (ולא יודעת אם הייתי עוברת דירה רק בגלל חברה כי לפעמים הבעיה נשארת גם כשעוברים מקום)
אם יש להם אפילו חברה אחת קרובה הייתי משקיעה בקשר שלהן איתה
מדברת עם אמא שלה ומסבירה לה את הסיטואציה ומבקשת שתסכים שהילדה תבוא אליך
משכנעת את הבנות לצאת עם חברה, ממש משקיעה אנרגיה בעניין
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

חשבנו שחתונות בבית, בחניון או במקלט זה קטע של ימי הקורונה.
מין זיכרון מרגש שיסופר לנכדים – איך פעם חגגנו גם כשסגרו אותנו.


אבל המציאות, כמו תמיד, מפתיעה אותנו מחדש.
היא מזכירה לנו שוב – יש מי שמנהל את העולם.
גם אם סגרנו אולם, קבענו תאריך והזמנו צלם – לפעמים יש לבורא תכניות אחרות.


ושוב עם ישראל מוכיח:
שאי אפשר לעצור שמחה של זוג שמתחתן,
ואי אפשר לשבור את רוחו של עם הנצח.


ראינו ביומיים האחרונים חופות מרגשות בחניונים, ריקודים במקלטים,
שמחות שנולדו בין אזעקות וחששות – והאירו את הלב של כולנו.
זו לא רק שמחה – זו הצהרת קיום.
זו האמונה שלנו.
זו ההוכחה הכי חזקה שיש שעם ישראל חי – ובועט, ורוקד, ואוהב.


נקווה מכל הלב שלא נצטרך לראות חתונות כאלה יותר.
אבל עכשיו, בתוך הכאוס – הן ממלאות אותנו באור.
כאן באשכול נעלה את התיעודים הכי מרגשים –
שתיהנו, שתתחזקו, ושתזכרו – אנחנו פה, ותמיד נהיה. ❤️
גם כשסוגרים אולם – לפעמים נפתחת דלת של חניון.


שאפו ענק לצלמים ולצלמות שעובדים קשה, מזיעים, מתכופפים, מאלתרים –
גם אם התנאים רחוקים מלהיות אידיאליים: מקלטים, תאורה קשה, צפיפות ולעיתים רקע שפחות מחמיא.
הם שם עם העדשה, עם הלב, כדי להוציא את התמונה הכי מרגשת, הכי מקצועית, הכי נכונה לרגע.

הכל כדי שתישאר לכם מזכרת מושלמת מהרגע הכי חשוב – גם כשהמציאות לא עושה לנו חיים קלים.
 תגובה אחרונה 

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה