זה מאד פשוט אנשים שיש להם כסף קונים דירות ביותר כסף, אנשים עם הכנסות ממוצעות קונים בערך דירות ממוצעות, אנשים שיש להם פחות כסף קונים דירות בפחות כסף.
כשמדברים על מחירי הדיור זה הכל בהתאמה, אם לאט לאט מחירי הפריפריות של המדינה יעלו כמו המרכז איפה יקנו מי שאין לו כסף, ואם הם לא יקנו זה אומר שהביקוש יקטן ואז זה אומר שמחירי הדירות ירדו.
בקיצור איך שלא מסובבים את זה, אם בונים דירות ולאט לאט אין מי שיכול לשלם את זה [בין אם זה במרכז ובין אם זה בפריפריה] אז ירידה בביקוש גורמת לירידה גם במחיר.
דוגמה טובה לזה את יכולה לראות במה שקרה וקורה בשנה האחרונה ברמת בית שמש ד'.

יש גם את כסיף ששם יהיה מאד זול
תמיד יש פריפריה יותר זולה
 
בקיצור איך שלא מסובבים את זה, אם בונים דירות ולאט לאט אין מי שיכול לשלם את זה [בין אם זה במרכז ובין אם זה בפריפריה] אז ירידה בביקוש גורמת לירידה גם במחיר.
"אם בונים דירות"
הבעיה שאין סיכוי בדרך הטבע שיבנו דירות בקצב הרצוי באזורי ביקוש. ובפרט באזורים החרדים.
כל משפחה חרדית הופכת אחרי 30 שנה ל-5 משפחות נוספות, שהיו רוצות לגור ליד ההורים. אין אפשרות טכנית להכפיל עיר חרדית ממוצעת פי חמש... שלא לדבר על משפחות נוספות שמגיעות מבחוץ.
נניח שהעיר תוכפל בגודלה פי 2, ולא יבואו להתגורר בעיר כלל תושבים נוספים מחוץ לעיר, אלא הדירות ייועדו אך ורק לילידי העיר, עדיין יהיה מקום רק לחמישית מאלה שהיו רוצים להתגורר במקום, מה שיוביל לכך שהמחירים יתאימו רק לשני העשירונים העליונים.
מה יעשו כל השאר?
יתמודדו. או שיגורו בעיר הזו בתת תנאים, או שיעברו לחלופות זולות יותר בערים האחרות,
אבל כל עוד לא יהיה בעיר מלאי מספק עבור 50% מאלה שרוצים לגור בעיר, המחיר לדירה בעיר יהיה גבוה ממה שמשפחה ממוצעת יכולה להרשות לעצמה.
דוגמה טובה לזה את יכולה לראות במה שקרה וקורה בשנה האחרונה ברמת בית שמש ד'.
לא רואה את זה קורה.
הפוך, רמה ד' היא הרמה היקרה בבית שמש גם כשתנאי המגורים בה כרגע הם הקשים ביותר!
 
יש גם את כסיף ששם יהיה מאד זול
תמיד יש פריפריה יותר זולה
זה לא תמיד מעבר לפריפריה
לצערי זה מוביל גם למגורים בתתי תנאים,
קרי "יח"ד".
מתחיל ביח"ד גדולות יחסית, ומדרדר עד יחידות בגודל קופסת גפרורים.
 
כמה נקודות על הדיון האחרון אודות ירידת מחירי הדירות:

1. אין לי נתון מדויק, אבל אני די בטוח שקרוב ל-80% מבעלי דירות בישראל, משכנו את הנכס שלהם לבנק תמורת הלוואה [או לרכישת הדירה הזו, או לרכישת נכס אחר, או לכל מטרה אחרת].
2. צניחה דרסטית של מחירי הדירות, תביא אנשים שיאחזו באותו זמן בשלב די מוקדם של תשלומי המשכנתא - המתפרסים לעיתים על פני 30 שנה - וערך הדירה שלהם יהיה פחות מיתרת ההלוואה, להגיד לבנק 'שלום ולא להתראות', לחדול מתשלומי ההלוואה ולתת לבנק לנסות 'להסתדר' עם מכירת הדירה בערך נמוך יותר מהחוב של הלקוח.

לאור זאת, אני די משוכנע שמדינת ישראל ע"י משרד האוצר ובנק ישראל, נוקטים במהלך מחושב מאוד לגבי שחרור קרקעות לבניה וכו', בכדי שמחירי הדירות יעלו כל הזמן במתינות או ישמרו על המקום שלהם, ולא ירדו. ויש למדינה מספיק דרכים לעשות זאת.

התרחיש שהוצג ע"י @מקצועי בלבד הינו תרחיש דמיוני. אם כיום במדינת ישראל צריך כ-150 משכורות בכדי לרכוש דירה, הרי שבמקביל לעליית מחירי הדירות כל מחירי השוק עולים, הן מוצרי המזון ושאר מוצרי הצריכה, ובהתאמה גם שכר המינימום והשכר הממוצע במשק. כך שאולי יצטרכו עוד 10-20 משכורות לרכישת דירה, אבל השכר הממוצע במשק לא יהיה 13,500 ש"ח כאשר דירות יעלו 10,000 ש"ח...

כל עוד המדינה לא תחליט שהיא בונה 200,000 דירות להשכרה, מרבית אזרחיה ימשיכו לרכוש לעצמם דירות, ולחתור לכך בכל הכוח.


אני מסכים עם העמדה שלא בטוח שרכישת דירה היא ההשקעה הנבונה ביותר. אני חולק על העמדה שזו השקעה מטופשת. ומוסיף, שרכישת דירה שווה גם את יישוב הדעת שבקביעות, והעצמאות בדיור כאשר איננו תלויים בחסדי המשכיר שיכול כל רגע להודיע על סיום השכרת הדירה.
 
אני מסכים עם העמדה שלא בטוח שרכישת דירה היא ההשקעה הנבונה ביותר. אני חולק על העמדה שזו השקעה מטופשת. ומוסיף, שרכישת דירה שווה גם את יישוב הדעת שבקביעות, והעצמאות בדיור כאשר איננו תלויים בחסדי המשכיר שיכול כל רגע להודיע על סיום השכרת הדירה.

האשכול לא דן אם דירה היא השקעה טובה או לא,
ולזה כמובן יש הרבה פנים,
ותלוי בעוד הרבה פרמטרים
ויתכן בהחלט שהשקעה בשוק ההון היא עדיפה ע"פ השקעה בדירה.

השאלה היתה מחירי הדירות לאן,
וכאן אפשר לאמר בוודאות של 99.9% שמחירי הדירות בישראל לכיוון מעלה.

ולכן מי שמחפש דירה בגלל סיבות אחרות, כמו אילו שמנית, יישוב הדעת וכדומה,
לא כדאי שיחיה באשליות של ניפוץ בועת הדיור.
 
זה המס הכי אהוב על השמאלנים,
גם דופק חזק את החרדים בדגש על משפחות גדולות, וגם הערבים פטורים לגמרי..
 
התרחיש שהוצג ע"י @מקצועי בלבד הינו תרחיש דמיוני. אם כיום במדינת ישראל צריך כ-150 משכורות בכדי לרכוש דירה, הרי שבמקביל לעליית מחירי הדירות כל מחירי השוק עולים, הן מוצרי המזון ושאר מוצרי הצריכה, ובהתאמה גם שכר המינימום והשכר הממוצע במשק. כך שאולי יצטרכו עוד 10-20 משכורות לרכישת דירה, אבל השכר הממוצע במשק לא יהיה 13,500 ש"ח כאשר דירות יעלו 10,000 ש"ח...
התרחיש הזה הוא באמת דמיוני.
והוא רק נועד להסביר שתמיד יש גבול למה שאנשים יסכימו/יוכלו לשלם על קניית דירה.

רק רוצה להדגיש שאין לי מידע אם יהיו ירידות במחירי הדירות? ואם כן באיזה שיעור? ומתי?
רק אומרת שיש מצב רציני שזה יקרה בשנים הקרובות.
פשוט יש הרבה מאד נתונים שתומכים בכך.
כמובן שיש גם נתונים שתומכים בהמשך עליות המחירים.
 
רק אומרת שיש מצב רציני שזה יקרה בשנים הקרובות.
פשוט יש הרבה מאד נתונים שתומכים בכך.
כמשקיעת מדדים הייתי מצפה ממך לגלות ענווה (וחכמה) ולא לנסות לחזות את השוק ("יש מצב רציני שזה יקרה בשנים הקרובות"). גם לא שוק הדיור.
אין דרך לחזות את השוק. אין ולא תהיה.
השאלה היתה מחירי הדירות לאן,
וכאן אפשר לאמר בוודאות של 99.9% שמחירי הדירות בישראל לכיוון מעלה.

ולכן מי שמחפש דירה בגלל סיבות אחרות, כמו אילו שמנית, יישוב הדעת וכדומה,
לא כדאי שיחיה באשליות של ניפוץ בועת הדיור.
לא חכם לקבל החלטות על סמך אשליות, וזה נכון לשני הצדדים.
לקבוע בוודאות של 99.9% שמחירי הדירות יעלו בטווח הנראה לעין - זו אשליה.
לקבוע ברמת וודאות כלשהי שמחירי הדירות ירדו בטווח הנראה לעין - זו אשליה.
 
נערך לאחרונה ב:
לא משנה איזה נתונים יוצגו ויובאו לכאן הדעה של כל אחד נשארת עקבית ו'מבוססת'..

אז, לא הייתי קורא לזה אשליה,
כנראה נכון יותר לקרוא לזה רצון.
 
כמשקיעת מדדים הייתי מצפה ממך לגלות ענווה (וחכמה) ולא לנסות לחזות את השוק ("יש מצב רציני שזה יקרה בשנים הקרובות"). גם לא שוק הדיור.
אין דרך לחזות את השוק. אין ולא תהיה.
כנראה פספסת כמה שורות.
רק רוצה להדגיש שאין לי מידע אם יהיו ירידות במחירי הדירות? ואם כן באיזה שיעור? ומתי?
רק אומרת שיש מצב רציני שזה יקרה בשנים הקרובות.
פשוט יש הרבה מאד נתונים שתומכים בכך.
כמובן שיש גם נתונים שתומכים בהמשך עליות המחירים.
ולחזות את העתיד זה משהו אחר לגמרי!!
זה לומר שאני יודעת שכך וכך יקרה בזמן כזה וכזה.
להגיד את מה שאמרתי לעניין מחירי הדירות, אפשר גם להגיד גם על שוק ההון, וזה ממש לא נקרא לחזות את העתיד.
 
בעיניי, לקבוע רמת סבירות ("מצב רציני") להתממשות תרחיש מסוים ("ירידות במחירי הדירות") בפרק זמן נתון ("בשנים הקרובות") נחשב לניסיון חיזוי.
אולי פחות יומרני מחיזוי ש"מחירי הדירות יעלו בוודאות של 99.9%", אבל בכל זאת חיזוי.
 
רק אומרת שיש מצב רציני שזה יקרה בשנים הקרובות.
פשוט יש הרבה מאד נתונים שתומכים בכך.
כמובן שיש גם נתונים שתומכים בהמשך עליות המחירים.
עכשיו בואו כולנו ונחשוב ביחד. יש נתונים שתומכים בירידת מחירי הדיור בשנים הקרובות. יש נתונים שתומכים בהמשך עלייתם.

לפני עשור, המצב היה דומה. היו נתונים שתמכו בשני הכיוונים, הן בירידת המחירים והן בעלייתם. כך גם לפני עשרים שנה. מה קרה בפועל? אז מה לכאורה יקרה בפועל בעשור הקרוב?...
 
לפני עשור, המצב היה דומה. היו נתונים שתמכו בשני הכיוונים, הן בירידת המחירים והן בעלייתם. כך גם לפני עשרים שנה. מה קרה בפועל? אז מה לכאורה יקרה בפועל בעשור הקרוב?...
א. זה אחד מהנתונים שתומכים בהמשך עליית המחירים.
ב. ב13 שנים האחרונות, אמנם הייתה עלייה רצינית מאד במחירי הדירות, אבל כפי שאפשר לראות בנתונים שהובאו פה באשכול, אז בעשור לפני כן, דווקא היו ירידות מחירים.
 
כך גם לפני עשרים שנה.
לפני 20 שנה המחירים ירדו.
1613655941529.png
 
א''א להסיק מהעבר ומשווקים חופשיים, כי השוק אינו חופשי כלל, בשונה ממניות וכו',
מחיר הקרקע מנופח ותפוס ע''י קרטל.

כמה כסף הייתם מהמרים
על מחסור בעובדי הוראה בסומלית שנוצר ע''י ממשלת סומליה ?

יש שיאמרו, אין אפשרות לייבא, הרשיונות ע''י פקידים שנהנים מהמחסור
לדוג' קרובי משפחתם מועסקים בהוראה, יאללה להשקיע בכל מה שקשור לתחום המדהים הזה,
ויש שיגידו , עד שאני לא ממש יודע לאן זה לוקח , לא נוגע.

מה דעתכם על המשל / השאלה ?
 
ב. ב13 שנים האחרונות, אמנם הייתה עלייה רצינית מאד במחירי הדירות, אבל כפי שאפשר לראות בנתונים שהובאו פה באשכול, אז בעשור לפני כן, דווקא היו ירידות מחירים.
ומה גרם באותו עשור לירידות המחירים?
זה יכול לעזור לנו להבין עד כמה התרחיש של ירידת מחירים הוא סביר.
 
ומה גרם באותו עשור לירידות המחירים?
זה יכול לעזור לנו להבין עד כמה התרחיש של ירידת מחירים הוא סביר.
יש פה כתבות מפורטות מאד בתחילת האשכול, מומלץ מאד לקרוא. [בכל אופן מדובר בעניין שווה לכם הרבה מאד כסף]
 
יש פה כתבות מפורטות מאד בתחילת האשכול, מומלץ מאד לקרוא. [בכל אופן מדובר בעניין שווה לכם הרבה מאד כסף]
קניתי דירה לפני שנה ואני שמחה שלא המתנתי על הגדר כפי שאת ממליצה ברמיזה פה ושם.
המחירים מאז בוודאות לא ירדו ואולי עלו מעט.
אם הייתי מחכה הייתי משלמת במשך שנה שכירות בשביל לקנות בסופה דירה באותו מחיר שיכולתי למצוא אז, או במחיר גבוה מעט יותר.
 
א''א להסיק מהעבר ומשווקים חופשיים, כי השוק אינו חופשי כלל, בשונה ממניות וכו',
מחיר הקרקע מנופח ותפוס ע''י קרטל.
לדעתי זה לא משפר את יכולת החיזוי, אלא להיפך.
במניות לפחות אתה יכול לשער שהשוק מתנהג בצורה אקראית (סוג של) ולהתנהל בהתאם.
כשהשוק לא חופשי ונשלט ע"י קרטל (המדינה), צריך להכניס למשוואה (בנוסף לכוחות השוק הרגילים) גם קפריזות של פוליטיקאים טיפשים ו/או פופוליסטים בשלטון לא ממש יציב, כך שהעסק רק מסתבך.
 
כדאי מאוד להבין מה גרם למשבר הנדל"ן בארה"ב
ואז להסיק מזה האם זה יכול לקרות גם בארץ.

בארה"ב יש אפשרות (כמו בהרבה מדינות בעולם) להוציא 100% משכנתא על הדירה,
כמו"כ יש את האפשרות של "גרייז" שמאפשר תשלום מופחת בשנתיים הראשונות,
אלא בשונה מכאן בארץ שכאן ה'גרייז' הוא רק תשלום ריביות ללא קרן כלל, בארה"ב הגרייז עובד בצורה כזו שבשנתיים הראשונות הריביות מופחתות (כלומר משלמים כבר חלק מהקרן בשנתיים הראשונות) ואח"כ הריביות עולות בצורה משמעותית ביותר.
כל זה עבד מצוין כל עוד היתה מדיניות נוקשה בהקשר ללקיחת משכנתא, וליכולת להחזיר.

בשנת 2003 בערך, החל קלינטון להנהיג מדיניות של "דיור לכל" והנחה את הבנקים לתת משכנתאות לכל אחד, בלי קשר לרמת ההכנסות, כשהבנקים הממשלתיים נותנים את הערבות לכך.

נוצר מצב הזוי, בו בבת אחת מאות אלפי איש יכלו לקנות דירה, בלי הון עצמי, ולשלם בשנתיים הראשונות פחות ממחיר השכירות!
מה יעשו אח"כ? היו שחשבו שימכרו את הדירה ויקנו דירה חדשה באותו הדרך...
בכל מקרה לא היה להם מה להפסיד כי הם לא היו צריכים להוריד הון עצמי כלל!
לשוק הזה נכנסו גם משקיעים,
ונוצר ביקוש אדיר בבת אחת, מול היצע מועט = עליית מחירים מטורפת.

אחרי שנתיים שלוש- נוצר מצב הפוך. כל הרוכשים משנתיים קודם, הפכו עתה למוכרים. הם לא יכלו לעמוד בריביות הגבוהות. וכעת הפוך, מחירי השכירות היו זולים מהמשכנתא, ולא היה להם שום דבר להפסיד ממכירת הדירות!
הבנקים שהבינו את הבעייתיות שבמדיניות, הקשיחו את מתן המשכנתאות בהתאם למבחן הכנסות
נוצר מעגל שבו הרוכשים לא יכולים לשלם את המשכנתא, אין להם למי למכור, וגם לבנקים לא היה למי למכור.
וכך נוצר פתאום היצע אדיר של דירות בלי ביקוש = ירידת מחירים מטורפת.

(חשוב לציין שמאז שוק הנדל"ן האמריקאי תיקן את עצמו, והיום הנדל"ן יקר יותר ממה שהיה לפני המשבר)

אגב נקודה מענינת בקשר למשבר הנדלני בארה"ב,
מי שיצא ניזוק מהמשבר לא היו רוכשי הדירות! הם כאמור לא הורידו בכלל הון עצמי...
הם לא הפסידו כלום מלבד ירידת דירוג האשראי שלהם (שהיה נמוך מלכתחילה)
מי שהפסידו היו דווקא הבנקים, וכל המשקיעים באג"חים ובמניות ובביטוחים וכדומה...

לפני שנתחיל להשוות למצב כאן בארץ,
חשוב להבהיר שהמשבר כמעט שלא נגע בשכונות החרדיות.
ומדוע?
כי בשכונות החרדיות לא היה היצע בתחילת התהליך. הציבור החרדי, בדומה לציבור החרדי כאן בארץ, מתרבה בקצב אדיר,
ומשכך טכנית, אין מספיק מלאי דירות לרכישה,
ולכן למרות שנוצרה הזדמנות לקנות דירה בלי הון עצמי, לא היו הרבה דירות למכירה באזור.
כך שכל המשבר פשוט לא התגלגל באזור.

עכשיו בא נשווה למדיניות בארץ.

כאן אין אפשרות לקניית דירה בלי הון עצמי. באופן רשמי יש אפשרות של 70-75%, וגם מי שמצליח להשיג 80%, עדיין משלם את ה5% הנותרים על כל הנלווה לדירה (תיווך, עו"ד, יעוץ משכנתא, מסים). מה שאומר שאנשים חושבים יותר לפני שהם קופצים לרכישת דירה, ובוודאי שלא ימהרו למכור אותה במחיר הפסד, גם אם המחירים ירדו באפן כללי, הם יחשבו פעמיים לפני המכירה, וינסו לחכות שהשוק יחזור לעצמו, והם לא יפסידו את ההשקעה שלהם.

כמו"כ בשנים האחרונות לא היה תרחיש של ביקוש אדיר פתאומי, מה שאומר שהסיכוי שכל הרוכשים יחליטו בבת אחת למכור הוא סיכוי קלוש.

המקום היחיד שבו כרגע יכול להיווצר מצב כזה, הוא בפרויקטים של מחיר למשתכן, ששם אנשים לא היו צריכים להוריד הרבה הון עצמי.
אבל גם שם יש 2 הבדלים מרכזיים לעומת מה שקרה בארה"ב.
1. הזוכים במחיר למשתכן קיבלו בד"כ ריביות מעולות, ועוד שילמו הרבה פחות על מחיר לדירה, מה שאומר שלרוב המשכנתא זולה מהשכירות! ולכן הסיכוי שרוכש יצטרך למכור את הדירה בגלל אי יכולת לעמוד בתנאי המשכנתא קלוש.
2. הפרויקטים נבנו בצורה מצומצמת כשחלק מהדירות נמכרות בשוק החופשי במחיר ריאלי, כשהרוכשים כן היו צריכים להוריד 25% הון עצמי.

גם אם נניח שלמרות 2 ההבדלים המשמעותיים הללו, עדיין יתרחש ניפוץ בועה,
זה יכול להתרחש בחריש לדוגמא,
אבל הסיכוי שהוא ישפיע על מודיעין עילית קלוש ממש,
בדיוק כמו שהמשבר בארה"ב לא השפיע כמעט על השכונות החרדיות.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה