"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

טיפ קטן:
ישנם הרבה שינויים בפרשת השבוע במילים "כסף"
חלקם עם קמ"ץ וחלקם בסגו"ל
הכלל:
כל מילה שהיא בסוף משפט (קרי: אתנחתא או סוף פסוק), תנוקד בקמ"ץ
באמצע משפט (זקף קטן וכו'), תנוקד בסגו"ל
בהצלחה!!!
 
טיפ קטן:
ישנם הרבה שינויים בפרשת השבוע במילים "כסף"
חלקם עם קמ"ץ וחלקם בסגו"ל
הכלל:
כל מילה שהיא בסוף משפט (קרי: אתנחתא או סוף פסוק), תנוקד בקמ"ץ
באמצע משפט (זקף קטן וכו'), תנוקד בסגו"ל
בהצלחה!!!
אם אין אתנחתא בפסוק אז הקמץ יעבור לז"ק (זקף קטן, מה שמכונה בחומשים "קמץ בז"ק")
ובמקרה נדיר שאין גם ז"ק אז זה עובר לטיפחא.
 
אם אין אתנחתא בפסוק אז הקמץ יעבור לז"ק (זקף קטן, מה שמכונה בחומשים "קמץ בז"ק")
ובמקרה נדיר שאין גם ז"ק אז זה עובר לטיפחא.
תוכל להרחיב קצת יותר בכלל הזה?
כלומר, מתי אתנחתא הופכת לקמ"ץ? כל מילה? הרי לא!
אקיצע'ר... על איזה קטגוריה של מילים אנחנו עוסקים שהכלל הזה תקף לגביהם?
מקוה שהייתי מובן
 
תוכל להרחיב קצת יותר בכלל הזה?
כלומר, מתי אתנחתא הופכת לקמ"ץ? כל מילה? הרי לא!
אקיצע'ר... על איזה קטגוריה של מילים אנחנו עוסקים שהכלל הזה תקף לגביהם?
מקוה שהייתי מובן
אני מחפש לך מקום מסודר.
בינתיים שני הערות על קריאת בהעלותך ושישי של פסח:
"ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו" אין שם אתנחתא ולא ז"ק, ולכן הפסח בטיפחא קמוץ. (כל שאר הפסחים אם באס"ף (ראשי תיבות אתנחתא סוף פסוק) בקמץ ואם לא אז סגול).
ועשה פסח - פ' רפויה למרות הכלל של אתי מרחיק (שנסוג אחור יוצר אחריו דגש) וזאת בגלל ההסתייגות בכלל שאם יש ה' שרשית במילה הנסוגה לא יהיה דגש אחריה.
 



 
סימן ל"וישם":
בסוף פרשתינו (פקודי) היה 4 פעמים "וישם" בטעמים שונים ואלו הם:​
וַיָּ֤שֶׂם אֶת־הַמְּנֹרָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד נֹ֖כַח הַשֻּׁלְחָ֑ן עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן נֶֽגְבָּה׃וַיַּ֥עַל הַנֵּרֹ֖ת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖האֶת־מֹשֶֽׁה׃(ס)
וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מִזְבַּ֥ח הַזָּהָ֖ב בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵ֖י הַפָּרֹֽכֶת׃ וַיַּקְטֵ֥ר עָלָ֖יו קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (פ)
וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה שָׂ֕ם פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֣ן אֹֽהֶל־מוֹעֵ֑ד וַיַּ֣עַל עָלָ֗יו אֶת־הָעֹלָה֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)​
וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּתֵּ֥ן שָׁ֛מָּה מַ֖יִם לְרָחְצָֽה׃וְרָחֲצ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם׃

במנורה צריך להגביה ולהעלות כמש"כ: דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת
יש טעם גבוה יותר, וכן בכיור שצריך להגביה את הרגל יש טעם גבוה, אבל במזבח הזהב שצריך להניח את הקטרת יש טעם יורד (תביר), וכן במסך הפתח שמיועד להיכנס בהליכה רגילה יש טעם נמוך יותר.​
 
נערך לאחרונה ב:
סימן ל"וישם":
בסוף פרשתינו (פקודי) היה 4 פעמים "וישם" בטעמים שונים ואלו הם:​
וַיָּ֤שֶׂם אֶת־הַמְּנֹרָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד נֹ֖כַח הַשֻּׁלְחָ֑ן עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן נֶֽגְבָּה׃וַיַּ֥עַל הַנֵּרֹ֖ת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖האֶת־מֹשֶֽׁה׃(ס)
וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מִזְבַּ֥ח הַזָּהָ֖ב בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵ֖י הַפָּרֹֽכֶת׃ וַיַּקְטֵ֥ר עָלָ֖יו קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (פ)
וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה שָׂ֕ם פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֣ן אֹֽהֶל־מוֹעֵ֑ד וַיַּ֣עַל עָלָ֗יו אֶת־הָעֹלָה֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)​
וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּתֵּ֥ן שָׁ֛מָּה מַ֖יִם לְרָחְצָֽה׃וְרָחֲצ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם׃

במנורה צריך להגביה ולהעלות כמש"כ: דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת
יש טעם גבוה יותר, וכן בכיור שצריך להגביה את הרגל יש טעם גבוה, אבל במזבח הזהב שצריך להניח את הקטרת יש טעם יורד (תביר), וכן במסך הפתח שמיועד להיכנס בהליכה רגילה יש טעם נמוך יותר.​
פירוש יפה
ממי הוא?
 
ככל הידוע לי - לא. אשמח למידע עדכני יותר.
 
קיבלתי במייל:


בשבועות האחרונים יצאה לאור המהדורה החדשה של תוכנת בדיקת ספרי תורה ממוחשבת
של חברת 'תור', מהד' 5
בגירסה זו יש בדיקת פרשיות פתוחות וסתומות
באחד הס"ת הראשונים שבדקתי בה מצאתי מקום שכלל לא כתבו הפסק פרשה, שזה פסול
שאין שום סיכוי שאי פעם היה מתגלה.
כעת התגלה שיש תיקון סופרים אחד שגוי, שכמה סופרים כותבים מתוכו, שבו פרשה
פתוחה אחת נכתבה סתומה, ומן הסתם ישנם עשרות ס"ת פסולים מחמתו.
על כן כדאי לכולם לבדוק את עמ' 241, בפרט בכתב ב"י ובכתב אר"י, כמ"ש בצילום

להלן מה שכתב לי מנכ"ל תור תוכנה, ידידי הרב ישראל ארנון שליט"א:
כדאי שתשב על הכיסא, ותחזיק גם את שערותיך שלא יסמרו - יש לי סיפור מדהים
עבורך.
אתה מסתמא מודע לחידוש הנשגב של המהדורה החדשה של דיוקי סופרים, וכוונתי
לבדיקת הפרשיות הפתוחות והסתומות.
והנה - אחד הלקוחות בדק את אחד הספרים וקיבל את התוצאה המצ"ב, דהיינו שיש
פרשה סתומה במקום שהיה אמור להיות פרשה פתוחה, והמשמעות שלו היא (יעוי' שו"ע
יור"ד סי' ערה) שהספר פסול. עד כאן - קציר נאה ביידישקייט של הזכות להיות
גורם למציאת פסול בספרי תורה.

מערכה ב' של הסיפור: הסופר שאליו הובאה התקלה בס"ת שהוא עצמו כתב - התמרמר
מאד על העניין, כי מאד קשה לתקן דבר כזה, מאחר שיש מייד את שם הוי"ה ב"ה,
ולכן בעצם צריך לגנוז את כל היריעה. והלך לבדוק בעצמו מה בדיוק קרה שם.
ואז - לא יאומן - התברר שהבעיה לא בו אלא בתיקון שממנו הוא העתיק! במילים
אחרות: מסתובב בין הסופרים ספר "תיקון סופרים" שממנו הסופרים מעתיקים, והוא
ספר שאינו מוגה, ומייצר ספרי תורה פסולים חדשים לבקרים!

מערכה ג: מציאת פסול בספר כל כך חשוב עשתה רעש גדול בעולם הסת"ם, ומצ"ב מכתבו
של אחד הרבנים החשובים בעניין זה, הרב מועלם, שקרא לתקן מיד את כל הס"ת
שנכתבו באמצעות תיקון זה, וליידע את כל מי שכתב כך וכו' וכו'.

לאחר מכן התווכחתי עם הרב ארנון האם ניתן לחייב את הסופר לגנוז את היריעה
ולכתוב אחרת, או שהוא רשאי לסמוך על המנהג לקלף את השם שבשורה שלאחר הפסול,
ולכתוב את השורה מחדש, למרות שהש"ך והקסת הסופר לא מבסוטים בכלל מהקילוף
עמ' 241.jpg
.


הרב מועלם על תיקון סופרים שנמצא שגוי בזכות דיוקי סופרים מהדורה 5.jpg
 
מה זה אומר?
אמורים לבדוק עכשיו את כל הספרי תורה?
יש פרטים יותר מדוייקים?
איזה תיקון זה?
 
קיבלתי במייל:


בשבועות האחרונים יצאה לאור המהדורה החדשה של תוכנת בדיקת ספרי תורה ממוחשבת
של חברת 'תור', מהד' 5
בגירסה זו יש בדיקת פרשיות פתוחות וסתומות
באחד הס"ת הראשונים שבדקתי בה מצאתי מקום שכלל לא כתבו הפסק פרשה, שזה פסול
שאין שום סיכוי שאי פעם היה מתגלה.
כעת התגלה שיש תיקון סופרים אחד שגוי, שכמה סופרים כותבים מתוכו, שבו פרשה
פתוחה אחת נכתבה סתומה, ומן הסתם ישנם עשרות ס"ת פסולים מחמתו.
על כן כדאי לכולם לבדוק את עמ' 241, בפרט בכתב ב"י ובכתב אר"י, כמ"ש בצילום

להלן מה שכתב לי מנכ"ל תור תוכנה, ידידי הרב ישראל ארנון שליט"א:
כדאי שתשב על הכיסא, ותחזיק גם את שערותיך שלא יסמרו - יש לי סיפור מדהים
עבורך.
אתה מסתמא מודע לחידוש הנשגב של המהדורה החדשה של דיוקי סופרים, וכוונתי
לבדיקת הפרשיות הפתוחות והסתומות.
והנה - אחד הלקוחות בדק את אחד הספרים וקיבל את התוצאה המצ"ב, דהיינו שיש
פרשה סתומה במקום שהיה אמור להיות פרשה פתוחה, והמשמעות שלו היא (יעוי' שו"ע
יור"ד סי' ערה) שהספר פסול. עד כאן - קציר נאה ביידישקייט של הזכות להיות
גורם למציאת פסול בספרי תורה.

מערכה ב' של הסיפור: הסופר שאליו הובאה התקלה בס"ת שהוא עצמו כתב - התמרמר
מאד על העניין, כי מאד קשה לתקן דבר כזה, מאחר שיש מייד את שם הוי"ה ב"ה,
ולכן בעצם צריך לגנוז את כל היריעה. והלך לבדוק בעצמו מה בדיוק קרה שם.
ואז - לא יאומן - התברר שהבעיה לא בו אלא בתיקון שממנו הוא העתיק! במילים
אחרות: מסתובב בין הסופרים ספר "תיקון סופרים" שממנו הסופרים מעתיקים, והוא
ספר שאינו מוגה, ומייצר ספרי תורה פסולים חדשים לבקרים!

מערכה ג: מציאת פסול בספר כל כך חשוב עשתה רעש גדול בעולם הסת"ם, ומצ"ב מכתבו
של אחד הרבנים החשובים בעניין זה, הרב מועלם, שקרא לתקן מיד את כל הס"ת
שנכתבו באמצעות תיקון זה, וליידע את כל מי שכתב כך וכו' וכו'.

לאחר מכן התווכחתי עם הרב ארנון האם ניתן לחייב את הסופר לגנוז את היריעה
ולכתוב אחרת, או שהוא רשאי לסמוך על המנהג לקלף את השם שבשורה שלאחר הפסול,
ולכתוב את השורה מחדש, למרות שהש"ך והקסת הסופר לא מבסוטים בכלל מהקילוףצפה בקובץ המצורף 856407.


צפה בקובץ המצורף 856408
במכתב האחרון בעצמו יש טעות...

המילה הפותחת את הפרשה הבאה היא "ויאמר" ולא "וידבר".
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה