דרוש מידע איפה בציבור שלנו יש בית ספר למחוננות?

יש כאן הרבה ניקיות שמספרות על הילדים המחוננים שלהם, ואני רק מתפלא להיכן נעלמו כל אותם ילדים כשהתבגרו והגיעו לישיבות גדולות...
אני זוכר ששאלה זו נשאלה לפני 20 ומשהו שנה בכנס ראשי ישיבות קטנות בהשתתפות של מספר ראשי ישיבות גדולות רובם כבר זצ''ל.
והתשובות היו מאד מרתקות, היה על זה סיקור באחד המוספים של יתד נאמן אחרי חג השבועות.
אני כמובן לא זוכר את כל התשובות [אני לא מחונן :) ] אבל הנושא העיקרי שתפס את ליבי היה -
שכדי לגדול ל'עילוי' אמיתי, יש צורך בעיקר בהתמדה, כשרון וכל שאר הנלווה כמעט אף פעם לא הקימו בהיסטוריה גדולי ישראל, אלא רק ההתמדה.
ובחור מוכשר מאד בדורנו בגיל צעיר אינו צריך להשקיע כלום, כי הרמה הלימודית קלה בשבילו, והוא מתרגל להשיג הכל בקלות.
כאשר הוא עולה לישיבה קטנה או גדולה שצריך לפתע להשקיע בשביל להיות למדן אמיתי, הוא לא מסוגל להשקיע.

סיפר שם אחד מראשי ישיבת פונוביז' לצעירים, שבמעקב אחרי עשרות שנות חינוך, והתבוננות בתוצאה הבחור שהכי הצליח [הוא אמר שם שמו] היה לא הכי מוכשר בישיבה, אלא הבחור הכי עמל [לאו דווקא מתמיד] והביא כמה דוגמאות מאד מאד מרתקות, שלמרות שאז עוד הייתי צעיר שינו את תפיסת עולמי לגבי מה היא הצלחה.

המסר הסופי מכל אסיפת הרבנים היה -
הדרך לגדול היא ביצירת שאיפות מותאמות אישית לילד על ידי ההורים, זו הדרך להצלחה.


ואגב, בשנים עברו ילדים צעירים נכנסו לישיבות גדולות, אפשר לראות את מרן הרב שך זצ''ל שנכנס בגיל 7 לישיבה, ולא חזר הביתה כמעט אף פעם, כיום זה בלתי אפשרי כי העולם עובד אחרת.
 
אני זוכר ששאלה זו נשאלה לפני 20 ומשהו שנה בכנס ראשי ישיבות קטנות בהשתתפות של מספר ראשי ישיבות גדולות רובם כבר זצ''ל.
והתשובות היו מאד מרתקות, היה על זה סיקור באחד המוספים של יתד נאמן אחרי חג השבועות.
אני כמובן לא זוכר את כל התשובות [אני לא מחונן :) ] אבל הנושא העיקרי שתפס את ליבי היה -
שכדי לגדול ל'עילוי' אמיתי, יש צורך בעיקר בהתמדה, כשרון וכל שאר הנלווה כמעט אף פעם לא הקימו בהיסטוריה גדולי ישראל, אלא רק ההתמדה.
ובחור מוכשר מאד בדורנו בגיל צעיר אינו צריך להשקיע כלום, כי הרמה הלימודית קלה בשבילו, והוא מתרגל להשיג הכל בקלות.
כאשר הוא עולה לישיבה קטנה או גדולה שצריך לפתע להשקיע בשביל להיות למדן אמיתי, הוא לא מסוגל להשקיע.

סיפר שם אחד מראשי ישיבת פונוביז' לצעירים, שבמעקב אחרי עשרות שנות חינוך, והתבוננות בתוצאה הבחור שהכי הצליח [הוא אמר שם שמו] היה לא הכי מוכשר בישיבה, אלא הבחור הכי עמל [לאו דווקא מתמיד] והביא כמה דוגמאות מאד מאד מרתקות, שלמרות שאז עוד הייתי צעיר שינו את תפיסת עולמי לגבי מה היא הצלחה.

המסר הסופי מכל אסיפת הרבנים היה -
הדרך לגדול היא ביצירת שאיפות מותאמות אישית לילד על ידי ההורים, זו הדרך להצלחה.


ואגב, בשנים עברו ילדים צעירים נכנסו לישיבות גדולות, אפשר לראות את מרן הרב שך זצ''ל שנכנס בגיל 7 לישיבה, ולא חזר הביתה כמעט אף פעם, כיום זה בלתי אפשרי כי העולם עובד אחרת.
מדבריך נראה שהשאלה שם לא היתה לגבי מחוננים, אלא סתם לגבי ילדים שהיו מוכשרים בכיתה, וכשמגיעים לישיבה גדולה הם כבר לא נחשבים.
זה יכול להפתר בצורה פשוטה מאד בהסבר שבכיתה הילד היה 'ראש לשועלים', אבל כשהוא מגיע למקום של אריות הוא הופך ל'זנב לאריות'.
ההסברים שהבאת נכונים לשאלה 'לאיפה נעלמו כל ה'גדויילים' שהיו אמורים לצאת מכל הבחורים המוכשרים' [וגם זה לא באמת קשה כשנחשוב על זה שצריך להגיע לגיל 80 בשביל להחשב 'גדול'].
מחונן אמיתי לא נעלם בישיבה גדולה, גם אם הוא חצי בטלן או בטלן שלם - אמורים לשמוע עליו.
מספרים על אחד מראשי הישיבות כיום שהיה בחור מוכשר בישיבה - וראש הישיבה התחנן אליו 'אתה בכל מקרה תהיה ראש ישיבה, אז לפחות תשב ותלמד ולא תתבטל'...
 
לא סתם לגבי ילדים שהיו מוכשרים בכיתה,
עיקר הדיון היה על בחורים שהיו מוכשרים מאד, על סף העילוי בגיל צעיר, זו היא ההגדרה של מחוננים כיום.

זה יכול להפתר בצורה פשוטה מאד בהסבר שבכיתה הילד היה 'ראש לשועלים', אבל כשהוא מגיע למקום של אריות הוא הופך ל'זנב לאריות'.
אם אכן רק כשרון רגיל, זה אכן יכל לתרץ, אבל מדובר על כשרונות מעל הממוצע, 'עילוי' אמיתי.
וגם זה לא באמת קשה כשנחשוב על זה שצריך להגיע לגיל 80 בשביל להחשב 'גדול'].
גם כיום יש ראשי ישיבות ורמי''ם שבגיל צעיר מאד ידעו שהם עומדים להיות כותל המזרח של עולם הישיבות והציבור התורני, ברמת התמדתם וכשרונותיהם.
לא כאן המקום לציין, אבל אוכל לכתוב לך לפחות 20 שמות שכאלה, שגם שלמדתי בישיבה בתור בחור [לפני עשרות שנים] ידענו שהם עומדים להיות גדולי ישראל, והם כיום מכהנים במשרות מכובדות המתאימות לרמתם.

אם להיות חבר מועצת או 'גדול' בהנהגה זה המדד, אז צריך לחכות לגיל 80... אבל ישנם צעירים עם תלמידים יותר מאשר חלק מהמבוגרים.

מחונן אמיתי לא נעלם בישיבה גדולה, גם אם הוא חצי בטלן או בטלן שלם - אמורים לשמוע עליו.
להיות ר''מ עם תלמידים אמיתיים השותים בצמא כל מילה, ודבריהם מפורסמים, לבטלנים אין מקום שם, וגם לא לאלו שהם לא 'עובדים' אמיתיים,
מי שלא עמל - לא מגיע לתוצאה. מוכח כבר דורות.

מספרים על אחד מראשי הישיבות כיום שהיה בחור מוכשר בישיבה - וראש הישיבה התחנן אליו 'אתה בכל מקרה תהיה ראש ישיבה, אז לפחות תשב ותלמד ולא תתבטל'...
תפקיד אינו מחייב מי עומד מאחריו, ושוב אציין - לא מדבר על 'מטאורים' של תפקידים, אלא מרביצי תורה עם תלמידים, תבדוק היטב בסביבתך.
 
להיות ר''מ עם תלמידים אמיתיים השותים בצמא כל מילה, ודבריהם מפורסמים, לבטלנים אין מקום שם, וגם לא לאלו שהם לא 'עובדים' אמיתיים,
מי שלא עמל - לא מגיע לתוצאה. מוכח כבר דורות.
איני חולק על כך.
השאלה שלי היתה רק לגבי העובדה שלא מוצאים אותם כמעט בישיבה גדולה, למרות הכמות הנכבדת של הניקיות שמספרות על ילדים מחוננים שיש להם.
 
אמא שיש לה ילדה מחוננת-
קודם כל, מליון פעמים תודה להקב"ה,
זה לא קל-
אבל בטח את מעדיפה ילדה מחוננת ולא ילדה עם בעיות וקשיים...
(ולא שלמחוננים אין!)
בקשר לשאלתך על מסגרת ייעודית למחוננים-
'כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות' (ברכות)
ולכן, תמיד!! אבל תמיד!!! יהיו פערים.
מסגרות לימודיות בד"כ מתאימות את עצמן ל20% הממוצעים, ואלה שמעל/מתחת-
נופלים קצת בין הכסאות...
ואם יהיה בית ספר למחוננים בציבור החרדי-
אולי הפערים יצטמצמו,
אבל עדיין יהיו פערים...
באופן כללי, כל הנושא של מחוננים וכו' הוא בעייתי,
כי אם מבדילים אותם-
נוצרת מן תחושה כזאת של 'כוחי ועוצם'...
ובידול מהחברה הנורמטיבית,
מה שאת בטח לא רוצה שיקרה לילד/ה שלך...

אז קודם כל אני יכולה לעודד אותך,
שכשהיא תגדל יהיו לה יותר אפשרויות לנתב את הכישורים המיוחדים שלה,
וחוץ מזה, אני רוצה לתת לך גם כמה רעיונות מעשיים.

*בבית הספר-אמנם יש שיעורים שהיא מבינה את החומר מהר ואח"כ משתעממת,
אבל יש בהחלט שיעורים שיכולים לסקרן גם אותה
כמו באורי תפילה וכו' (זה גם בגיל הזה? )
כדאי מאד לדרבן אותה להקשיב בשיעורים הללו, וליטול בהם חלק.
*בשיעורים אחרים, כמו תורה ונביא-נכון שהמורה לא מרשה להתקדם בחומר,
אבל מה עם ללמוד מפרש נוסף?
יש מפרשים שבד"כ לא לומדים, וזה ממש מענין, קיימים כל כך הרבה ספרים, שאני די מאמינה שתוכלי למצוא משהו רלוונטי...
*אם יש מורה יותר זורמת-אולי אפשר לתת לילדה למסור חלק מהשיעור?
זה יגרום לה להרגיש חלק ממנו, אז היא תקשיב גם בשאר הזמן,
ויהיה לה נחמד ומענין להכין את החומר לשיעור, כמובן בתאום עם המורה
(ובשביל שהיא לא תשתעמם בשיעור, כי היא הכינה את החומר והיא כבר מכירה אותו-אפשר לתת לה למסור 'אקסטרות' ולא מה שקשור לחומר הלימודי עצמו...)

ועוד כיד הדמיון הטובה...
(אם היא מחוננת-שבי איתה ותנסו לחשוב על עוד דברים. מאמינה שתופתעי...)

כמו שכבר ציינו באשכול כבר כמה פעמים,
חשוב מאד לטפח ולקדם את הפן האישיותי והפן הרגשי,
אם ע"י חוג של 'כישרי חיים' או משהו בסגנון, או אימון אישי (קואוצ'ינג)

גם בכיתה, שתנסה להסתכל סביבה-
איזה שיעורים מעניינים את החברות?
מה בהם שונה משיעורים אחרים?
אם יום אחד היא תהיה מורה-יהיו לה המון כלים...
אבל מבחינה אנושית וכו'-
זה יפתח בה מודעות, הקשבה לסביבה, שימת לב, רגישות, ועוד הרבה דברים טובים...
(טוב, את לא רוצה שהיא תצא מטורללת מזה, אז זה רלוונטי ל'מילוי חורים'-זמנים שממש קשה לה להקשיב ואין לה ברירה אחרת, לא מעבר)

חשוב מאד לחדד לה גם את הענין ש'...ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד' (חגיגה)
גם כשהיא מבינה ויודעת-
תמיד יהיה למורה (לכל מורה!!) משהו לחדש לה (מנסיון...)

מותר לה להיות מופנמת, רק צריך להזהר שלא תהפוך לבלתי מתקשרת בעליל...
לאתגר אותה, ויחד עם זה לתת לה להתמודד גם עם מטלות 'נורמליות'...


ולהתפלל
להתפלל
להתפלל
יש לנו עוד משהו לעשות חוץ מהשתדלות ותפילה???
 
programer את צודקת שיש צרות גדולות יותר,
אך ילדה שיושבת בכיתה ומשעמם לה,
ואם היא ילדה תוססת אז בד"כ היא גם תפריע בשיעור ולא תשב בשקט.
חברות שלה מקנאות בה,
ואפילו המורה מרגישה מאויימת ממנה...
(כן, מורה שיש לה תלמידה בכיתה עם יותר ידע ממנה (לפחות בחלק מהנושאים), או עם ידע שלא חלמה שלתלמידה יש אותו, והיא מתחילה שיעור עם שאלה שהיא בטחה שאף אחת לא תדע לענות..., לפעמים מרגישה מאויימת ...)
והתלמידה היא בסך הכל ילדה בת 12-14, ולא תמיד מצליחה לקלוט מה המורה רוצה ממנה ומה היא עשתה לא טוב....
בקיצור, זאת לא חוויה נחמדה,
תלמידות כאלה צריכות המון הבנה והכוונה.
אולי לא דווקא מסגרת נפרדת,
אך כן מורה גמישה, מבינה והורים תומכים .
 
programer את צודקת שיש צרות גדולות יותר,
אך ילדה שיושבת בכיתה ומשעמם לה,
ואם היא ילדה תוססת אז בד"כ היא גם תפריע בשיעור ולא תשב בשקט.
חברות שלה מקנאות בה,
ואפילו המורה מרגישה מאויימת ממנה...
(כן, מורה שיש לה תלמידה בכיתה עם יותר ידע ממנה (לפחות בחלק מהנושאים), או עם ידע שלא חלמה שלתלמידה יש אותו, והיא מתחילה שיעור עם שאלה שהיא בטחה שאף אחת לא תדע לענות..., לפעמים מרגישה מאויימת ...)
והתלמידה היא בסך הכל ילדה בת 12-14, ולא תמיד מצליחה לקלוט מה המורה רוצה ממנה ומה היא עשתה לא טוב....
בקיצור, זאת לא חוויה נחמדה,
תלמידות כאלה צריכות המון הבנה והכוונה.
אולי לא דווקא מסגרת נפרדת,
אך כן מורה גמישה, מבינה והורים תומכים .
ואוו, את נשמעת אחת עם נסיון בנושא...

לדעתי, תלמידות כאלה לא צריכות הכלה.
תלמידות כאלה צריכות המוןןןןןןןןן הבנה והכלה.
מה תאמרי על ילדה שנשלחה להקבצה ב', כי המורות לא הסתדרו עם השאלות שלה,
ובמבחנים- היא שיחדה את המורה של הקבצה א' שתסכים לה להבחן
והיתה נבחנת גם במבחן של ההקבצה שלה וגם במבחן של ההקבצה הגבוהה
ציונים מעל 95 בשני המבחנים כמובן
ושכחתי לציין, שהיא היתה עושה את שני המבחנים באותו פרק זמן שחברותיה נאבקו להספיק לסיים את המבחן היחיד שלהן...
והיא היתה בהקבצה ב'!!!!!!!
חצי מהחומר היא לא למדה בכלל, כי היא בהקבצה נמוכה...
נערה שנשלחה אינספור פעמים לספריה העיונית כעונש לשני שיעורים או יותר,
לכתוב מטלה על מעלת הזריזות/ החובה לדון כל אדם לכף זכות/ כיבוד הורים ומורים/ איזהו חכם הלומד מכל אדם
אל תמחקי שום אופציה, הכל אמיתי, וזה רק ההתחלה...
והגברת היתה נהנית עד הגג, יורדת לספריה, כותבת עבודה (מדהימה!!!) בעשרים דקות עם הרבההה מקורות,
ואת שאר הזמן מבלה בקריאת ספרים להנאתה...

נכון, בגיל צעיר זה מאדדדד קשה,
ועדיין, אפשר להפיק מזה הרבה תועלת,
ובע"ה כשתהיה גדולה יותר-יהיה לה יותר איך להביא את כשרונותיה לידי ביטוי,
והיא תבוא על סיפוקה

ובואי נאמר בסוגריים,
שזה לא בושה להגיד 'אני לא יודעת, אני אברר לך לשבוע הבא'
נכון, מורה שהכינה מערכי שיעור לפני מלא שנים וכבר כמה שנים טובות מוסרת אותם שנה אחרי שנה ואין לה כוח לשינוים-ממש תתעצבן,
אבל מורה זורמת, שאין לה בעיה שהשיעור לא ילך בדיוקקקק כמו שהיא תכננה, והיא מבינה שחלק מתהליך הלמידה זה העלאת שאלות-איתה הענין יעבור חלק יותר...

וכן, כשיש ילדה כזאת-חשוב בהחלט בתחילת שנה 'לתפוס שיחה' עם המורה, לספר לה על הילדה, שתהיה מוכנה ל'תיק' הזה... (כן, זה בהחלט 'תיק', מה לעשות) ואם מדובר בטיפוס מרובע במיוחד- לתת לה להעלות פתרונות אופציונאליים, אם זה יבוא ממנה-זה ילך הרבה יותר טוב...

ואם רואים שלא הכי הולך לה עם בית הספר-
מותר למשל לעשות לה מבצע סוג 'אם שבוע אנחנו לא שומעים עלייך שום תלונה על הפרעה בשיעורים/את שומרת על ילקוט מסודר (בהשראת אחת התגובות באשכול) -ניתן לך להשאר בוקר בבית' כמובן, עם אמא או מישהו בוגר אחר, שתיקח לה קצת 'ספייס', ותחזור עם כוחות רעננים להמשך האתגר...
 
ובואי נאמר בסוגריים,
שזה לא בושה להגיד 'אני לא יודעת, אני אברר לך לשבוע הבא'
נכון, מורה שהכינה מערכי שיעור לפני מלא שנים וכבר כמה שנים טובות מוסרת אותם שנה אחרי שנה ואין לה כוח לשינוים-ממש תתעצבן,
אבל מורה זורמת, שאין לה בעיה שהשיעור לא ילך בדיוקקקק כמו שהיא תכננה, והיא מבינה שחלק מתהליך הלמידה זה העלאת שאלות-איתה הענין יעבור חלק יותר...
מסכימה לחלוטין.
היתה לי תלמידה מחוננת (רשמית, בי"ס לא חרדי) שבעצם לא היתה צריכה בכלל את השיעורים שלי.
בחצי מהשיעורים שלי היא לא היתה כי זה יצא ביום שבו היא היתה הולכת לתכנית המחוננים, ולמרות זאת הוציאה מאיות.
וכן, קרה לפעמים שהיא העלתה נושא מעבר לתכנית הלימודים. לרוב זה כן היה משהו שהכרתי, אבל קרה גם שלא. ולרגע לא חשבתי שאני צריכה לכעוס על זה שהיא שאלה על מה שלא ידעתי או דייקה אותי (קרה בעיקר כש"פישטתי" את ההסבר, לטובת כלל הכיתה). להפך.
האתגר העיקרי שלי אתה היה עד כמה לתת לה מקום בשיעור, כשברור שאם אני מקדישה זמן לשאלה שלה- רק היא ואני מבינות בכלל על מה מדובר, והשאר לא בעניינים.
ואגב, גם תלמידות לא מחוננות לפעמים שואלות על דברים שאני לא יודעת לענות. אני לא יודעת הכל ולא מתיימרת להיות כזאת. מסכימה שזה "לא נשמע טוב" כשהמורה לא יודעת בכלל מעבר למה שהיא מלמדת, אבל כשהיא כן יודעת לענות בד"כ זה לגמרי מתקבל שלא תמיד וזה ממש לא מוריד מההערכה של הבנות. להפך.
במקרים כאלו אם זאת שאלה שאני חושבת ששווה להרחיב עליה- אני אומרת שאברר. במקרים אחרים אני פשוט אומרת שאני לא יודעת, ומזמינה את השואלת לחפש בעצמה את התשובה ולהחכים את כולנו בשיעור הבא.
 
ואוו, את נשמעת אחת עם נסיון בנושא...

לדעתי, תלמידות כאלה לא צריכות הכלה.
תלמידות כאלה צריכות המוןןןןןןןןן הבנה והכלה.
מה תאמרי על ילדה שנשלחה להקבצה ב', כי המורות לא הסתדרו עם השאלות שלה,
ובמבחנים- היא שיחדה את המורה של הקבצה א' שתסכים לה להבחן
והיתה נבחנת גם במבחן של ההקבצה שלה וגם במבחן של ההקבצה הגבוהה
ציונים מעל 95 בשני המבחנים כמובן
ושכחתי לציין, שהיא היתה עושה את שני המבחנים באותו פרק זמן שחברותיה נאבקו להספיק לסיים את המבחן היחיד שלהן...
והיא היתה בהקבצה ב'!!!!!!!
חצי מהחומר היא לא למדה בכלל, כי היא בהקבצה נמוכה...
נערה שנשלחה אינספור פעמים לספריה העיונית כעונש לשני שיעורים או יותר,
לכתוב מטלה על מעלת הזריזות/ החובה לדון כל אדם לכף זכות/ כיבוד הורים ומורים/ איזהו חכם הלומד מכל אדם
אל תמחקי שום אופציה, הכל אמיתי, וזה רק ההתחלה...
והגברת היתה נהנית עד הגג, יורדת לספריה, כותבת עבודה (מדהימה!!!) בעשרים דקות עם הרבההה מקורות,
ואת שאר הזמן מבלה בקריאת ספרים להנאתה...
אם את תחילה עם דוגמאות, יש לי לאינספור,
אבל הכי אהבתי את המורות שיורדות לרמה של התלמידה,
ולא הבינו שאישה בת 40/50 אמורה להיות קצת יותר בוגרת מילדה בת 14...
ודווקא אהבתי את ביה"ס, וחיי החברה, צחקתי מהמורות-
וזה היה הנס שלי, כי אף אחד לא הבין אותי...
בקיצור-
מכל הסיפורים יצא לי משהו אחד-
רצון עז להיות מורה ולתת לתלמידות את מה שאני לא קיבלתי...
 
רק כדאי לדעת פרופורציות בחיים.
הלוואי ולמצוות היה את אותו משקל של הלימודים.
אין חובה להסכים איתי, אבל לדעתי זה הרבה אחד על חשבון השני.

הכל נכון, רק צריך לדעת את המינון.
הפרופורציה נמצאת בחינוך בבית.
לקחת את הלימודים ללב, על חשבון עזרה בבית ובצורה של בילוי שעות עם חברות לצורך לימודים - זה דבר לא נורמלי.
וכיוון שהוא היה כ"כ נפוץ, ב"ה הקורונה קצת פתרה את הבעיה.
המציאות הכריחה את הבנות להיות יותר קשורות ונותנות לבית.
וגם יותר זמינות לבייביסיטר (ולדעתי זה קשור זל"ז)
 
ואני שואלת שאלה אחרת,
לא למה אין בית ספר למחוננים
אלא למה בית ספר הוא מוסד
שמורכב מקבוצות שהדבר היחיד שמקשר ביניהם הוא אזור תאריך הלידה?!?
לדעתי, בדור האבחונים שלנו
היינו כבר צריכים להגיע למסקנה שכל הלמידה חייבת להשתנות!
לא ייתכן שילד מחונן ילמד בשיעור חשבון יחד עם ילד שיש לו קשיים בהבנה!
אז נכון, יש הקבצות, אבל בואו נפתֵּחַ אותם.
שתהיה הקבצה להתעמלות, ללשון וכו'
ובכלל שיכניסו לימודים מעשיים בבתי הספר,
למה בחורה שמתחילה לעבוד באה עם ידע של חפיפת משולשים אבל על תלוש היא לא יודעת להסתכל??
למה זה נורמלי שבנות מתחתנות עם אפס ידע בבישול ואפייה ובכלל בניהול בית?
לא נראה לכם שהגיע הזמן לקצת (או הרבה) רפורמה בבתי הספר?
אני עדיין לא מבינה למה בית ספר אמור להיות עינוי לכל כך הרבה ילדים וילדות....
תקנו אותי אם אני טועה
צודקת!
 
בסיעתא דשמיא

אני חושבת שבלי להכנס לענין של בית ספר דוקא למחוננים.
צריך שיהיו 2 סוגים של בתי ספר שכל ילד ילך למה שמתאים לו
סוג ראשון- לאלו עם ראש אנליטי .
וסוג שני- אלו עם ראש יצירתי והומני.

שניהם מעולים!
אבל ברגע שתהי'ה התאמה בדרישות ופיתוח נכון של הילדים
בתחומים שהם חזקים
הרבה מהבעיות י'יפתרו
 
בסיעתא דשמיא

אני חושבת שבלי להכנס לענין של בית ספר דוקא למחוננים.
צריך שיהיו 2 סוגים של בתי ספר שכל ילד ילך למה שמתאים לו
סוג ראשון- לאלו עם ראש אנליטי .
וסוג שני- אלו עם ראש יצירתי והומני.

שניהם מעולים!
אבל ברגע שתהי'ה התאמה בדרישות ופיתוח נכון של הילדים
בתחומים שהם חזקים
הרבה מהבעיות י'יפתרו
פעם היו כאלו בתי ספר. ריאלי וטכנולוגי.
ואיכשהו כל מי שיכל דחף את הילד שלו לריאלי.
חלוקה כזאת עלולה ליצור חלוקה סטיגמטית...
 
פעם היו כאלו בתי ספר. ריאלי וטכנולוגי.
ואיכשהו כל מי שיכל דחף את הילד שלו לריאלי.
חלוקה כזאת עלולה ליצור חלוקה סטיגמטית...
לא חייבים בתי ספר נפרדים
אפשר באותו בית הספר לחלק את הילדים
היינו, שילמדו לחיות האחד עם השני אבל במקצועות יופרדו
 
בסיעתא דשמיא

אני חושבת שבלי להכנס לענין של בית ספר דוקא למחוננים.
צריך שיהיו 2 סוגים של בתי ספר שכל ילד ילך למה שמתאים לו
סוג ראשון- לאלו עם ראש אנליטי .
וסוג שני- אלו עם ראש יצירתי והומני.

שניהם מעולים!
אבל ברגע שתהי'ה התאמה בדרישות ופיתוח נכון של הילדים
בתחומים שהם חזקים
הרבה מהבעיות י'יפתרו
פעם מדעני האמינו שהמוח באמת מחולק בצורה כזאת, היום מבינים שבן אדם הוא משולב, לכל אחד יש דברים שהם יותר ראליים ודברים יותר הומניים. וכן יש מתמטיקאים לדוגמה שהם ממש יצירתיים ואומנים. וזאת הסיבה שחלוקה כזאת היא שגיאה אחת גדולה.
לא חייבים בתי ספר נפרדים
אפשר באותו בית הספר לחלק את הילדים
היינו, שילמדו לחיות האחד עם השני אבל במקצועות יופרדו
בבתי ספר מקצועיים (ולא מכירה חרדים כאלה..) אפשר לבחור או רק מקצועות כאלה או גם וגם...
 
לא חייבים בתי ספר נפרדים
אפשר באותו בית הספר לחלק את הילדים
היינו, שילמדו לחיות האחד עם השני אבל במקצועות יופרדו
ואז תהיה סטיגמה על שבמגמה הלא ריאלית...
 
בסיעתא דשמיא

ברור שבני האדם משולבים
ילמדו את כל המקצועות ב2 בתי הספר
אך הדגש על הפיתוח החשיבתי יותאם לילדים
 
מישהי הייתה רוצה לדבר על הנושא הזה באופן אישי?
בתור תלמידה בעלת יכולות אינטלקטואליות גבוהות מהממוצע, או כאמא לילדים כאלו? (בדגש על אישה)
לצורך כתיבת ספר בנושא.
שתפנה אלי באישי.
תודה.
 
מישהי הייתה רוצה לדבר על הנושא הזה באופן אישי?
בתור תלמידה בעלת יכולות אינטלקטואליות גבוהות מהממוצע, או כאמא לילדים כאלו? (בדגש על אישה)
לצורך כתיבת ספר בנושא.
שתפנה אלי באישי.
תודה.
רוצה אולי להשאיר כתובת מייל למי שלא עונה על הקריטריון של 'משתמש פרימיום'??
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום וברכה לכולם.
אשמח בבקשה לעזרתכם.
ברוך השם אנחנו הגענו לשלב שצריכים להכניס את הבת הבכורה שלנו לסמינר.

אנחנו ממש בבלבול ולא ממש יודעים מה לעשות.
מצד אחד אנחנו מאוד מרגישים שהבת שלנו יכולה להכנס לסמינרים הטובים בירושלים .
(היא התקבלה לישן )
היא ילדה מצוינת בצד הלימודי .
התעודה שלה הכל טוב מאוד בכל המקצועות.
האנגלית שלה ברמה גבוה יחסית לחברות שלה בחשבון כנל ממש מצוינת ברוך השם בכל ההקבצות היא א ברוך השם באמת מצוינת .

כמובן שיראת שמים ודעת תורה אצלינו בבית זה הבסיס להכל .

אז איפה ההתלבטות
אנחנו ספרדים
אנחנו אנשים עובדים.
ובעלי עשה צבא בגיל 20.
עשה ועושה מילואים כלוחם
הוא מפקד על מחלקה אוהב את החיילים שלו והם אוהבים אותו
ואנחנו בכללי בתפיסה שלנו לא קיצונים בכל הקשור לגיוס למי שלא לומד וכו. כמובן שאין שאלה ודעת תורה ומה שרבותנו פוסקים אנחנו עושים ונעשה ללא שאלות גם אם אנחנו לא מבינים בראש שלנו את דעת התורה
אומנם בעלי קובע עיתים לתורה בצורה הכי חזקה וברורה
כל יום משעה 5 בבוקר עד 8 .
ובערב משעה 18 וחצי עד כמעט 23:30
בשכונה שלנו ובכלל שהוא בבית ובעבודה לבוש שחור לבן חרדי כובע בשבת וכו
הוא עצמאי עם תואר
כנל אני בעלת תואר.

ובשיחה עם הרשמת שם שהיא מכירה אותנו באמת כחברה שלנו ושל המשפחה היא אמרה משהו שלא חשבנו עליו.
בגדול המסר הוא אתם הורסים את החיים של הילדה אם תכניסו אותה לסמינר הישן או בכלל לסגנון הסמינרים האלו.
אם כל הכבוד לכם הילדה שלכם לא גדלה בבית חרדי אברכי קלסי . והדבר הזה יבלוט .
בנוסף יגיעו שמועות למנהלת ולתלמידות מה שיעלה את הבת שלי לכוונת של המנהלת וזה בכלל עוד לפני שהבת שלי בטעות תגיד איזה משהו שקיבלה מהבית אבל זה לא הסגנון של הסמינר.
מה שיגרום ללא ספק ליותר מידי חיכוך מול המוסד והדבר הזה יעשה נזק לבת שלי.

היא המליצה לי בחום לחפש מקום אחר שהוא טוב אבל שאנחנו לא נבלוט שם בדברים כאלה ויוכלו להכיל את הבת שלכם.

בהתחלה התנגדתי ממש כי בהרגשה אנחנו מרגישים הכי שייכים לסמינר הישן .

אבל אחרי שנרגענו וחשבנו לעומק אולי זה נכון ולא כדאי להכניס את הילדה הטובה והמקסימה הזו למקום שיש מצב שלא יקבלו אותה כשווה בין שווים ?
א. אשמח מאוד לעצה / תובנה של מי שיכול. או בכלל מי שמבין אותי מניסיון
ב. שמענו על סמינר " יסודות" אשמח לדעת האם יש כאן הורים לתלמידות שם ?
ג. גם סמינר בית שרה בשכונת רמות בירושלים..אם אני מבינה נכון הוא שיך לסניף או משהו כזה.

ממש ממש ממש חשוב לי הסביבה וסגנון הבנות שיהיו טובות ומבתים של חינוך חזק ותורני

תודה רבה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה