דרוש מידע עושק במוסדות החינוך

  • פותח הנושא nori
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
האם חובה שההכנסה מהרישום ההוא יגיע לאותה אחת?
כן חובה כי אפילו אם חושב שלא מגיע לה כי מקבלת כבר משכורת
אין לו שום היתר לקחת כסף שלא שלו
גם אם ישתמש בזה לתועלת הילדים והמוסד
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
רציתי להגיב וננעל אז אני מגיבה פה
נכון שיש הרבה בעיות בכל נושאי עובדי ההוראה, לא בכל מקום!! יש מקומות שמתנהלים נפלא
יש לי היכרות וניסיון רב

מסייגת ההיכרות שלי לא בגנים

אבל במקרה הזה ספציפית להערכתי אין פה עוול
לא מדברת על מצב שהמנהלים לוקחים את ההפרש לכיסם

אני אישית הגשתי עכשיו אחראית על הטכני הכספי
קודם כל זה עבודה רבה!! ודורשת הרבה כאב ראש מהמערכת
כך שנחמד מאוד יהיה למנהל לא להגיש ולהשאיר את הכסף במשרד החינוך אבל חבל עליו אז יש דרכים נוספות שלדעתם יותר ראויות ממשכורות כפולות לגננות
ואני רואה מה מנהלים עושים
1.ממנים יותר פעילויות יותר ציוד ועוד כל מיני דברים נהדרים שאין אפשרות בתקציב הדל שקיים
2.הלוואי על כולם!! כן יש כאילו שהורידו בשכר הלימוד למה שהגננות יקבלו כפול אולי ההורים לא ישלמו על תקופה זו
3.במוסדות של הבנות הפעילויות כבר עברו מזמן את גבולות ההגיון והעלות שלהם מטורפת אז הנה יש דרך שפעילות לא תמוטט מוסד למה לא להשתמש בכסף הזה מדוע מורה צריכה לקבל שכר בשמיים למה לא לקחת בחורות צעירות שדורשות פחות וההפרש למימון פעילויות תגבורים ועוד

חוץ מזה בהרבה מוסדות קטנים המנהלים בחובות וכל הזמן אוספים תרומות, מי אמר שאסור להם לאסוף קצת פחות תרומות בגלל שנפלה לידיהם מציאה ממשרד החינוך ששמה בית הספר של החופש הגדול

וכן גם אני אמא להרבה ילדים ב"ה ורוצה לקבל הכל ובזול ורוצה שהצוות יהיה שמח ומאושר
רק בגלל שאני עבדת כשכירה!! במקומות האילו(אין לי שום רווח כספי נוסף) אני רואה מה הולך מבפנים ועד כמה רב המנהלים לא כמו האוירה שנושבת פה
(אולי מקומות ורשתות גדולים אבל לא כל מוסדות הילדים שלנו הם כאילו)

לפי ההגיון העומד מאחורי הדברים שכתבתם לגיטימי גם לשדוד בנק משום שיש שם הרבה כסף. (קומוניזם)

השאלה הבסיסית היא למי שייך הכסף?
אם הוא שייך לראובן אין לשמעון שום זכות! גם אם הוא עני מרוד לקחת את הכסף בלא רשות.
היעד אליו מועבר הכסף לא מטהר אותו מן הגזילה.

כן חובה להתיעץ קודם עם רב איך להתנהל.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #63
יש הרבה עוולות רקש ..
גננת בת"ת שהתקבלה לעבודה ע"מ לעבוד עד בין הזמנים-ט' באב לא אמורה ולא רוצה לדרוש שכר כפול על יולי.
למנהל יש אפשרות להרויח הכנסה לת"ת באם יצהיר שמפעיל עובדת נוספת.
האם חובה שההכנסה מהרישום ההוא יגיע לאותה אחת?
לא הבנתי. אישה שילדה, גם מקבלת כפול על חודשי הקיץ.
לכן המנהל רשאי לא לשלם לה?
אמורה או לא אמורה, דורשת או לא דורשת.
יש כאן כספים שהמנהל משמש בקשר אליהם כצינור בלבד.
וככה אמורה להיות ההתייחסות שלו - קשה לו, מוטל עליו עול, עול כלכלי, הכל נכון.
זה לא סותר את העובדה. שחסימת הכספים שמועברים דרכו בצינור, וניתובם לכיסו - הינה עוולה ועושק.

תפרידו בין העובדות לרגשות...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #64
נחמד מאד וכיף גדול שיש אופציות טובות להשתמש עם הכסף הזה.
ויש עוד רעיון-
אפשר גם לשדוד בנקים וכך להקל על ההורים מלשלם שכר לימוד שיהיה תקציבים ומימון לפעיליות.
מקסים

לא נכון אם תלכי לשאול רב מי אמר שאת צודקת הלכתית??
בטוח שזה שאלה לרב ומצידי שילכו לשאול 2 הצדדים

לא ראיתי אף מעסיק ששילם לעובדים שלו את מענק החזרת עובדים הרי העובד חזר ועובד אולי גם את זה מגיע לו

הגננת בגן חתמה חוזה ויודעת שצריכה לעבוד רגיל ללא תוספת, פתאום יש תוספת שהמנהלים עובדים עליה ומקבלים אותה
אני בתור אמא לילד בחיידר רוצה לקבל חודש ללא שכר לימוד או שיפוץ ומתקנים לגן
למה שנצטרך לשלם לחיידר כ"כ הרבה והגננת תקבל כפול??

שוב סתם נתתי דוגמא

ודרך אגב משרד החינוך מרשה בפירוש להעסיק את מי שרוצים ולשלם הרבה הרבה פחות לשעה ולקחת את הכסף לפעילות
המוסד לא חייב להעסיק את המורה בהרבה כסף מותר לו לקחת כל גננת או מורה אחרת לתקופה הזו

נראה אם המורה מוכנה לשבת בבית ללא תשלום ושיקחו צעירה

אם ניקח דוגמא מכיתה ז משרד החינוך גם מרשה להפעיל את התוכנית רק לשליש מהתלמידות ומתקצב אותם פי 3

לא בכל דבר כולם מתמצאים ולא כל דבר הוא עושק ושדידת בנקים
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
לפי ההגיון העומד מאחורי הדברים שכתבתם לגיטימי גם לשדוד בנק משום שיש שם הרבה כסף. (קומוניזם)

השאלה הבסיסית היא למי שייך הכסף?
אם הוא שייך לראובן אין לשמעון שום זכות! גם אם הוא עני מרוד לקחת את הכסף בלא רשות.
היעד אליו מועבר הכסף לא מטהר אותו מן הגזילה.

ובשביל שאלות בסיסיות כאילו לא אנחנו בפורם מחליטים יש דעת תורה
ותתפלאו יש הרבה ששואלים ספציפית על כאילו תקציבים
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
לא הבנתי. אישה שילדה, גם מקבלת כפול על חודשי הקיץ.
לכן המנהל רשאי לא לשלם לה?
אמורה או לא אמורה, דורשת או לא דורשת.
יש כאן כספים שהמנהל משמש בקשר אליהם כצינור בלבד.
וככה אמורה להיות ההתייחסות שלו - קשה לו, מוטל עליו עול, עול כלכלי, הכל נכון.
זה לא סותר את העובדה. שחסימת הכספים שמועברים דרכו בצינור, וניתובם לכיסו - אינה עוולה ועושק.

תפרידו בין העובדות לרגשות...
ובואו נוסיף משהו נוסף...
מילא אם המנהלים יבואו ויגידו - למה שהגננות יקבלו כפול, בואו נחזיר את הכספים להורים, אז זה לא בסדר (למרות שאני הורה בלבד ולא מורה...) אבל לפחות רואים פה את הרצון הטוב...

אבל כשהכסף עובר לצרכים שלהם, ורואים שגם מההורים לא פוחדים לקחת, ולא פוחדים לקצץ להם שעות וימים וכו...
עושה רושם שיש פה איזשהי מדיניות הקרובה לגזל... כמובן בלי לדבר על אפחד, ואני מדברת ממקום שמכיר את החוזים עם משרד החינוך ואת כל נושא ההתקשרויות עם מפעלי הקייטנות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
ובשביל שאלות בסיסיות כאילו לא אנחנו בפורם מחליטים יש דעת תורה
ותתפלאו יש הרבה ששואלים ספציפית על כאילו תקציבים
נכון מאוד.
בדיוק הוספתי הערה זו בתגובתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
  • הוסף לסימניות
  • #69
עצוב שזה קורה דווקא במוסדות שלנו, מכירה מקרוב כאלו שעבדו במשרד החינוך (ממ"ד) ולא יקרה מצב שמורה/גננת תעבוד עוד דקה מעבר למה שהיא חייבת בלי תשלום נוסף ומלא.
עובדיי הוראה עובדים כ"כ קשה וזה המינימום המתבקש עבורם.
וחבל שדווקא בציבור שצריך להוות דוגמא ומופת לכל העולם- יש סיפורים כאלו
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
לא ראיתי אף מעסיק ששילם לעובדים שלו את מענק החזרת עובדים הרי העובד חזר ועובד אולי גם את זה מגיע לו

מענין מאד שלא ראית. לא היה אף עובד שהצמיד אקדח לרקה של המעסיק ואמר לו או שאתה מעביר לי את המענק או שאני לא חוזר? נכון, לא היו מקרים כאלו כי עובדים לא נוטים לעשוק את המעסיקים שלהם.
זו פשוט דוג' מעולה שמראה למה לקחת תקציב מגננת זה עושק. יש פה יחסי מרות. העובד לא באמת יכול שלא לחתום על החוזה שהמנהל כותב לו. חתימה על חוזה בכח היא לא חתימה וזה לא חוזה. זה ניצול.
ודרך אגב משרד החינוך מרשה בפירוש להעסיק את מי שרוצים ולשלם הרבה הרבה פחות לשעה ולקחת את הכסף לפעילות
המוסד לא חייב להעסיק את המורה בהרבה כסף מותר לו לקחת כל גננת או מורה אחרת לתקופה הזו
על מה את מדברת? משרד החינוך מרשה להעסיק את מי שרוצים באיזה תואר שרוצים.. אבל את הכסף הוא מעביר בעצמו ישירות ליעד בדיוק בשביל כדי שיגיע ליעד שלו ולא ילקח לדברים אחרים.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #71
מענין מאד שלא ראית. לא היה אף עובד שהצמיד אקדח לרכה של המעסיק ואמר לו או שאתה מעביר לי את המענק או שאני לא חוזר?
זו פשוט דוג' מעולה שמראה למה לקחת תקציב מגננת זה עושק. יש פה יחסי מרות. העובד לא באמת יכול שלא לחתום על החוזה שהמנהל כותב לו. חתימה על חוזה בכח היא לא חתימה וזה לא חוזה. זה ניצול.

על מה את מדברת? משרד החינוך מרשה להעסיק את מי שרוצים באיזה תואר שרוצים.. אבל את הכסף הוא מעביר בעצמו ישירות ליעד בדיוק בשביל כדי שיגיע ליעד שלו ולא ילקח לדברים אחרים.

אני יודעת על מה אני מדברת

צריך תעודת הוראה לא צריך ותק
אפשר לקחת כל אחת שגמרה לפני שנה

וכן אני אישית הגשתי מורות צעירות כי במקום מסוים העדיפו להעסיק צעירות בפחות כסף ולקחת את ההפרש לבריכה ופעילויות

משרד החינוך אישר חתם ותקצב!!

מקום נוסף העדיפו את המורות הקבועות ולהשקיע בלימודים ולא פעילויות וגם זה תוקצב

בחירה של כל מקום לגופו
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
כעובד במשרד. אני רוצה לומר שכל מנהלי המוסדות בעיקר שברשתות חיים נהדר. ואין שום צורך בכספי ההורים!!!
והעושק רב... ואכמ''ל.
את/ה מתכוון לזה שלפני כמה שנים נסעתי למאחורי הדבש דרך העירייה 3 כרטיסים .כל כרטיס עלה 15 שח.
והשנה הטיול של הבנות למאחורי הדבש כל כרטיס 64 שח!!!
למה? כובע!
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
אני יודעת על מה אני מדברת

צריך תעודת הוראה לא צריך ותק
אפשר לקחת כל אחת שגמרה לפני שנה

וכן אני אישית הגשתי מורות צעירות כי במקום מסוים העדיפו להעסיק צעירות בפחות כסף ולקחת את ההפרש לבריכה ופעילויות

משרד החינוך אישר חתם ותקצב!!

מקום נוסף העדיפו את המורות הקבועות ולהשקיע בלימודים ולא פעילויות וגם זה תוקצב

בחירה של כל מקום לגופו
את צודקת לגמרי. אפשר להעסיק את מי שרוצים.
לא הבנתי איך זה קשור לנושא האשכול.
אנחנו מדברים על אחרי שבחרו עובד האם מותר לדרוש ממנו חלק מהכסף שמשרד החינוך העביר כדי לנתב אותו למטרות אחרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
אנחנו מדברים על אחרי שבחרו עובד האם מותר לדרוש ממנו חלק מהכסף שמשרד החינוך העביר כדי לנתב אותו למטרות אחרות.
זה וודאי לא חוקי.
וודאי שאם כזה דבר מגיע למשה"ח, מנהל המוסד כבר לא יהיה מנהל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
לא נכון אם תלכי לשאול רב מי אמר שאת צודקת הלכתית??
בטוח שזה שאלה לרב ומצידי שילכו לשאול 2 הצדדים
כבר הלכנו לרב פוסק הוראה שאמר שאין למעסיק רשות לקחת כסף שמשרד החינוך מייעד לעובדת.
לא ראיתי אף מעסיק ששילם לעובדים שלו את מענק החזרת עובדים הרי העובד חזר ועובד אולי גם את זה מגיע לו
באמת חוצפה שקוראת משום מה רק בציבור שלנו שיש וטו על הנושא ואם תדברי או תפיצי תמצאי את עצמך בחוץ.
במוסדות ממ"ד זה לא קורה. עצוב.
אני בתור אמא לילד בחיידר רוצה לקבל חודש ללא שכר לימוד או שיפוץ ומתקנים לגן
למה שנצטרך לשלם לחיידר כ"כ הרבה והגננת תקבל כפול??
זה שאת רוצה לשלם פחות או רוצה לקבל מתקנים-זה יפה.
למה שהעובדת תקבל כפול? כי כך נגזר לה משמיים. ה' עשה שמשרד החינוך יעניק לה בזכות התקציבים לקייטנות ושהמנהל שלה יהיה הצינור להעביר לה את זה.
זה למה.
ודרך אגב משרד החינוך מרשה בפירוש להעסיק את מי שרוצים ולשלם הרבה הרבה פחות לשעה ולקחת את הכסף לפעילות
המוסד לא חייב להעסיק את המורה בהרבה כסף מותר לו לקחת כל גננת או מורה אחרת לתקופה הזו
ממש לא.תביאי הוכחה.
על מה את מדברת? משרד החינוך מרשה להעסיק את מי שרוצים באיזה תואר שרוצים.. אבל את הכסף הוא מעביר בעצמו ישירות ליעד בדיוק בשביל כדי שיגיע ליעד שלו ולא ילקח לדברים אחרים.

נראה אם המורה מוכנה לשבת בבית ללא תשלום ושיקחו צעירה
עצוב מאד שמעמידים אותה במקום הזה ומצמידים אותה לקיר ואומרים לה או שתהיי ביית ולא תקבלי או שתעבדי ולא תקבלי
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
לא הבנתי. אישה שילדה, גם מקבלת כפול על חודשי הקיץ.
לכן המנהל רשאי לא לשלם לה?
אין קשר..
על החופש הוא משלם מפני שהתשלום הוא עבור כל השנה.
הביטוח הלאומי זה עסק שלה עם המדינה.
התשלום עבור הקייטנה אינו כזה אלא תשלום כמו שאר התקציבים המתקבלים ע"י משרד החינוך.
תפרידו בין העובדות לרגשות...
זו בדיוק גם דרישתי..
השאלה היא מאיזה צד מסתכלים על זה..

תזכרו שהמדינה איננה קובעת את חיינו ומותר הלכתית להעסיק עובד שלא על פי הכללים ובתנאי שהדבר סוכם מראש.
אממה גם מה שאפשר לסכם לא תמיד ראוי. אך לא זה המקרה.
אם בשנה שעברה היא עבדה את אותם הימים ללא תשלום נוסף מהיכן הדרישה לתשלום כפול רק כי המנהל יכול לקבל הכנסה נוספת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
אנחנו מדברים על אחרי שבחרו עובד האם מותר לדרוש ממנו חלק מהכסף שמשרד החינוך העביר כדי לנתב אותו למטרות אחרות.
במקרה הזה נראה שלא דרשו אלא היתנו.
בכל מקרה, עצם העלאת הרעיון: אנחנו נכתוב את השם שלך, תקבלי את הכסף ותתני לנו את כולו / חלקו / רובו - זה וודאי לא אתי. והרעיון הזה, איך לומר, לא ממש מקורי במחוזותינו, ועל קא בכינן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
אם בשנה שעברה היא עבדה את אותם הימים ללא תשלום נוסף מהיכן הדרישה לתשלום כפול רק כי המנהל יכול לקבל הכנסה נוספת?
תצמד לעובדות. המנהל לא קבל הכנסה נוספת. העובדת היא זו שקבלה את ההכנסה הנוספת. ישירות לבנק.
זה המנהל שמבקש שתביא לו את הכסף. במזומן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
למה א"א להתאגד כל העובדות יחד עם מכתב שממוען למנהל שבמידה וינהג כך גם השנה אתן תלשינו עליו לרשויות..
איך עובדת סיפרה לי: פנתה למנהל שלה בבקשה לעליית שכר או שיפור תנאים ...

אמר לה בואי תראי כמה קו"חים מונחים לי על השולחן...

תגידי תודה שאת כאן... והן עדיין לא...

לא בטוחה שזה ממש רלוונטי לשנים האחרונות שחל שינוי במגמת עובדי ההוראה, אבל זאת ההסתכלות של המנהלים.

כמובן מבלי להכניס את זה שהמנהלים סומכים על העובדים האיכותיים שלהם שלא ילשינו לרשויות - דבר שהוא אכן בעייתי ולא ממש פשוט...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה