דרוש מידע עושק במוסדות החינוך

  • פותח הנושא nori
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
אין קשר..
על החופש הוא משלם מפני שהתשלום הוא עבור כל השנה.
הביטוח הלאומי זה עסק שלה עם המדינה.
התשלום עבור הקייטנה אינו כזה אלא תשלום כמו שאר התקציבים המתקבלים ע"י משרד החינוך.

כמו שאר התקציבים - מאיזו בחינה? של מספר חשבון הבנק ממנו הגיע הכסף?
זה תקציב מיוחד לקייטנות ולעובדים, ואם לא קיים כזה, הדיון אכן לא רלוונטי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
וכן אני אישית הגשתי מורות צעירות כי במקום מסוים העדיפו להעסיק צעירות בפחות כסף ולקחת את ההפרש לבריכה ופעילויות

משרד החינוך אישר חתם ותקצב!!
את מדברת על הקיטנות התיכון - זה שונה לגמרי מהקיטנות לגנים ויסודי שם הכסף מגיע ישירות לעובד ההוראה (בד"כ דרך העיריות שמפעילות את בי"ס של החופש הגדול)
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
עדיין, היא עובדת בחודש הזה עבודה קלה מהרגיל, ומקבלת עליו משכורת כרגיל.
רק מה? הכפילות של תקצוב כפול עבור יולי, לא הגיעה אליה. שזה עצוב מאוד אבל לא משהו שהציבור יקום ויזעק עליו.
קלה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
למה א"א להתאגד כל העובדות יחד עם מכתב שממוען למנהל שבמידה וינהג כך גם השנה אתן תלשינו עליו לרשויות..
ובשנה הבאה המנהל יחליט שהוא מוותר על הקייטנה והבירוקרטיה ההזויה שהיא דורשת ממנו - ולא מהגננת, ולא לפתוח כלל.
הם מעדיפות כך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
זה אולי דומה לכך שהמעסיק ידרוש לקבל מהעובד את "מס הכנסה שלילי"שהוא מקבל מהמדינה.
אוי לא, עכשיו המנהל קרא את ההודעה ומהחודש הבא הוא יתחיל לקחת גם את זה.
======
מישהו התלונן למה זה קורה רק אצל החרדים. זה מרגיז התלונה הזו!
נותנים להם עצם לכלב וגם את זה מעכבים כל פעם בתואנה אחרת, ואחר כך עומדים ונהנים לראות איך הם מתנפלים ברעבון על התקציבון הזה. (מזכיר לי סיפורים על סדיסטיים במקומות אחרים להבדיל שהיו נהנים לזרוק חתיכה קטנה בין יהודים רעבים כדי לראות אותם רבים).
=====
ולסיום כדי שלא יגידו שאני בעד המוסדות אוסיף סיפור משלי:

קיבלנו תקציב שילוב מהעירייה עבור הילד שלנו.
התקציב מיועד לעבור דרך הת"ת שיממן מורות שילוב שיעזרו לילד.
המנהל מינה מורת שילוב שעשתה טלפונים לחפש אנשי מקצוע בשבילו, הילד קיבל בערך שעה של מורה בשבוע,
הת"ת קיבל 1800 ש"ח לחודש
העביר לבן שלנו מתוכם 4 שעות שילוב לחודש.
והשאר?????
לטענת המנהל המורה ההיא השקיעה הרבה זמן עבודה על הטלפונים (שלא הניבו תוצאות).

לך תתבע את החיידר שהילדים שלך לומדים בו...

אנחנו מעריכים את מה שהם עושים ולכן אנחנו משאירים להם שיהנו עם הכסף הגנוב שהם גנבו מהבן שלנו. (לא יודע אם מותר לנו לשתוק בשם הבן שלנו, אבל אני מעריך שגם הוא לו היה בוגר היה מסכים לוותר להם).
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
תזכרו שהמדינה איננה קובעת את חיינו ומותר הלכתית להעסיק עובד שלא על פי הכללים ובתנאי שהדבר סוכם מראש.
אממה גם מה שאפשר לסכם לא תמיד ראוי. אך לא זה המקרה.
אם בשנה שעברה היא עבדה את אותם הימים ללא תשלום נוסף מהיכן הדרישה לתשלום כפול רק כי המנהל יכול לקבל הכנסה נוספת?

המדינה לא קובעת את חיינו, וכמובן כל דבר לגופו ולשאלתו, אך לרוב, בתי הדין מתייחסים לחוקי השכר כחוקים מחייבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
תזכרו שהמדינה איננה קובעת את חיינו ומותר הלכתית להעסיק עובד שלא על פי הכללים ובתנאי שהדבר סוכם מראש.
אממה גם מה שאפשר לסכם לא תמיד ראוי. אך לא זה המקרה.
אם בשנה שעברה היא עבדה את אותם הימים ללא תשלום נוסף מהיכן הדרישה לתשלום כפול רק כי המנהל יכול לקבל הכנסה נוספת?
לא סוכם אודות זה כלום מראש כי גננת מסכמת מראש שכר עם המעסיקים שלה אודות שכר שמקבלת מהם
אך לא מסכמים מראש שכר שמקבלת ממעסיק אחר.
נכון?
אז באיזה רשות הכסף שהיא לא סיכמה איתכם עליו כי הוא לא קשור אליכם,אז אתם באים ולוקחים לה את זה בטענות שונות ומשונות שזה לתועלת המוסד וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
כבר הלכנו לרב פוסק הוראה שאמר שאין למעסיק רשות לקחת כסף שמשרד החינוך מייעד לעובדת.

באמת חוצפה שקוראת משום מה רק בציבור שלנו שיש וטו על הנושא ואם תדברי או תפיצי תמצאי את עצמך בחוץ.
במוסדות ממ"ד זה לא קורה. עצוב.

זה שאת רוצה לשלם פחות או רוצה לקבל מתקנים-זה יפה.
למה שהעובדת תקבל כפול? כי כך נגזר לה משמיים. ה' עשה שמשרד החינוך יעניק לה בזכות התקציבים לקייטנות ושהמנהל שלה יהיה הצינור להעביר לה את זה.
זה למה.

ממש לא.תביאי הוכחה.



עצוב מאד שמעמידים אותה במקום הזה ומצמידים אותה לקיר ואומרים לה או שתהיי ביית ולא תקבלי או שתעבדי ולא תקבלי

למה עצוב
אני מזכירה רוצה 100 לשעה על כל תוספת שעות שיבקשו ממני
המעסיק שלי אומר אני מעדיף לקחת מזכירה אחרת שתעשה את השעות הנוספות ב 25 שח ובשאר אקנה לעסק מכונת צילום
הוא עושק אותי???

העובדת תקבל את מה שהיתה מקבלת כל שנה חופש רגיל!!! ותשב בבית
המעביד אומר רוצה לעבוד בקיטנות תוכלי ב 25 שח לשעה(סתם דוגמא)
אם את לא ורצה אקח משהיא אחרת ב 25 ואת ההפרש אקח לשיפוץ הגן
מה עושק בזה
אף אחד לא מחייב את המעסיק להעסיק את הגננת הקבועה


שוב אני לא מדברת על גננות שבמילא עובדות זה באמת שאלה לרב

אבל הכי חשוב פה הוא הנושא האם המעסיק צינור בלבד!!!!!!!!

כי אם המעסיק צינור אז ל 2 הצדדים, גם כשכיתה מקבלת פחות תקציבים כי היא קטנה, גם כשגן נפסל כי המבנה לא היה תקין גם כשהיו ביקורות שקיזזו אחורה בגלל בעיות טכניות כאילו ואחרות לא בגלל עושק

גם אז המנהל הוא צינור ולא יצטרך להעביר למורה את המשכורות הקבועה שלה כי הוא לא תוקצב
לא, אז יגידו למנהל לך תאסוף תרומות תמשכן את הדירה לא משנה מה התחייבת עבדתי תשלם , את אף עובד לא מענין ובצדק רב שהמעסיק לא קיבל, שום תירוץ אני רק צינור לא יתקבל לאחר שהעובד עבד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
הסבר למה הציבור לא ממש מוכן להתקומם על העניין:

אם מדברים על עיוותי שכר, עובדי הוראה מקבלים שכר על 12 חודשים מלאים ועובדים רק 9.
אין עינינו צרה בהם חלילה, אך שיבינו שמבחינתנו אין שום הגיון בתקצוב כפול של קייטנה, כך שעובדי ההוראה השחוקים יקבלו גם את משכורתם הרגילה מקופת המדינה/החיידר, וגם את התשלום על הקייטנה.
הרי כל הטיעון לחופש הנחוץ ביולי אוגוסט הוא שהם 'שחוקים ולא יכולים לעבוד', אז אם הם כן יכולים לעבוד, שיעבדו במשכורת אחת, כמו כולנו.

לבוא ולנסות להתסיס אותנו על כך, בזמן שהם עובדים עבודה קלה יותר מהרגיל (כי בקיטנה אין לימודים סדירים) ומקבלים משכורת מלאה (עבור חודש יולי) גם אחרי ניכוי ההחזר, זה... קצת... פחות מתקבל על ליבם ואוזנם של עובדי שאר המשרות במשק.

כי בואו, כולם עובדים ביולי, כרגיל, ומקבלים משכורת אחת.
וגם באוגוסט יעבדו. כרגיל. ויקבלו משכורת אחת.

אז נכון שהמנהל לא צריך לעשות כך וכולי וכולי. אבל קשה לצפות שהציבור יזדעזע פה במיוחד.
כשעובדי ההוראה יקבלו כמו שאר העבודות המשרדיות יהיה אפשר להשוות
כל עוד זה משכורות רעב ובמיוחד במוסדות שעליהם מדברים פה שהניצול הוא יומיומי אל תנסו להשוות
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
לא בטוחה שזה ממש רלוונטי לשנים האחרונות שחל שינוי במגמת עובדי ההוראה, אבל זאת ההסתכלות של המנהלים.
ב"ה וכן הלאה
מחכה לרגע שהמנהלים יחפשו בנרות...
מה שבטוח, האיכות הגבוהה לא הולכת היום לשם וברור מאד למה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
המדינה לא קובעת את חיינו, וכמובן כל דבר לגופו ולשאלתו, אך לרוב, בתי הדין מתייחסים לחוקי השכר כחוקים מחייבים.
לא רק זה אלא גם:
לא סוכם אודות זה כלום מראש כי גננת מסכמת מראש שכר עם המעסיקים שלה אודות שכר שמקבלת מהם
אך לא מסכמים מראש שכר שמקבלת ממעסיק אחר.
נכון?
אז באיזה רשות הכסף שהיא לא סיכמה איתכם עליו כי הוא לא קשור אליכם,אז אתם באים ולוקחים לה את זה בטענות שונות ומשונות שזה לתועלת המוסד וכו'
למה לסכם מראש עם מעסיק אודות שכר שלא בא ממנו? איך הוא בדיוק מכניס את האף שלו באמצע. זה לא קשור אליו הכסף הזה חוצמזה שהוא הצינור של משרד החינוך להעביר את הכסף לעובדת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
העובדת תקבל את מה שהיתה מקבלת כל שנה חופש רגיל!!! ותשב בבית
המעביד אומר רוצה לעבוד בקיטנות תוכלי ב 25 שח לשעה(סתם דוגמא)
אם את לא ורצה אקח משהיא אחרת ב 25 ואת ההפרש אקח לשיפוץ הגן
מה עושק בזה
אף אחד לא מחייב את המעסיק להעסיק את הגננת הקבועה


שוב אני לא מדברת על גננות שבמילא עובדות זה באמת שאלה לרב

אבל הכי חשוב פה הוא הנושא האם המעסיק צינור בלבד!!!!!!!!

כי אם המעסיק צינור אז ל 2 הצדדים, גם כשכיתה מקבלת פחות תקציבים כי היא קטנה, גם כשגן נפסל כי המבנה לא היה תקין גם כשהיו ביקורות שקיזזו אחורה בגלל בעיות טכניות כאילו ואחרות לא בגלל עושק

גם אז המנהל הוא צינור ולא יצטרך להעביר למורה את המשכורות הקבועה שלה כי הוא לא תוקצב
לא, אז יגידו למנהל לך תאסוף תרומות תמשכן את הדירה לא משנה מה התחייבת עבדתי תשלם , את אף עובד לא מענין ובצדק רב שהמעסיק לא קיבל, שום תירוץ אני רק צינור לא יתקבל לאחר שהעובד עבד!
ברור שהוא צינור בלבד. אם בתלוש כתוב שהכסף בא ממנו אז לא. אבל בתלוש שלי רשום שזה ממשרד החינוך-מקבלת את הכסף מגוף אחר לגמרי הוא לא העמותה של החיידר שבו אני עובדת. אז מה הקשר של המנהל פה?
למה לסכם מראש עם מעסיק אודות שכר שלא בא ממנו? איך הוא בדיוק מכניס את האף שלו באמצע. זה לא קשור אליו הכסף הזה חוצמזה שהוא הצינור של משרד החינוך להעביר את הכסף לעובדת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
כשעובדי ההוראה יקבלו כמו שאר העבודות המשרדיות יהיה אפשר להשוות
כל עוד זה משכורות רעב ובמיוחד במוסדות שעליהם מדברים פה שהניצול הוא יומיומי אל תנסו להשוות
גובה השכר אינו הנושא כאן.
השאלה אם המעשה ישר או לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
ברור שהוא צינור בלבד. אם בתלוש כתוב שהכסף בא ממנו אז לא. אבל בתלוש שלי רשום שזה ממשרד החינוך-מקבלת את הכסף מגוף אחר לגמרי הוא לא העמותה של החיידר שבו אני עובדת. אז מה הקשר של המנהל פה?

לא בכל מקום זה רשת ומשרד החינוך

יש הרבה מקומות שזה אותו גוף ובידי הגוף נתון השיקולים וכו

יתכן ובמקרה שלך זה עוול, סייגתי שאני לא מכירה את כל סוגי מוסדות

רק העלתי עוד צדדים שאני מכירה מבפנים למה בהם 100% זה לא עושק
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
תצמד לעובדות. המנהל לא קבל הכנסה נוספת. העובדת היא זו שקבלה את ההכנסה הנוספת. ישירות לבנק.
זה המנהל שמבקש שתביא לו את הכסף. במזומן.
כספי הקייטנה לא מגיעים לחשבון העובדת..
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
המדינה לא קובעת את חיינו, וכמובן כל דבר לגופו ולשאלתו, אך לרוב, בתי הדין מתייחסים לחוקי השכר כחוקים מחייבים.
בתנאי שלא סוכם דבר ברור.
כולםם כולל כולם מסכימים שבהסכם מראש ביכולתי לקבוע איזה שכר שאחפוץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
די מצחיק..
ממתי אנחנו בודקים מה היו מחשבותיו של מחוללי המדינה...
(כאילו יש בעיה להשתמש בתקציבים שהתקבלו להבראת עסק בכדי לטוס לחול..)
הבדיקה היא למי זה מגיע..
 

כן.

יש לי הרבה בנות ברוך השם. עברתי מספיק קייטנות של משרד החינוך, ברוך השם.
יש תוכניות מבחוץ, יש יצירות, יש מריחת זמן המונית. לא עובדים בקייטנות יותר קשה מבלימודים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה