דרוש מידע עושק במוסדות החינוך

  • פותח הנושא nori
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
אין קשר..
על החופש הוא משלם מפני שהתשלום הוא עבור כל השנה.
הביטוח הלאומי זה עסק שלה עם המדינה.
התשלום עבור הקייטנה אינו כזה אלא תשלום כמו שאר התקציבים המתקבלים ע"י משרד החינוך.

כמו שאר התקציבים - מאיזו בחינה? של מספר חשבון הבנק ממנו הגיע הכסף?
זה תקציב מיוחד לקייטנות ולעובדים, ואם לא קיים כזה, הדיון אכן לא רלוונטי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
וכן אני אישית הגשתי מורות צעירות כי במקום מסוים העדיפו להעסיק צעירות בפחות כסף ולקחת את ההפרש לבריכה ופעילויות

משרד החינוך אישר חתם ותקצב!!
את מדברת על הקיטנות התיכון - זה שונה לגמרי מהקיטנות לגנים ויסודי שם הכסף מגיע ישירות לעובד ההוראה (בד"כ דרך העיריות שמפעילות את בי"ס של החופש הגדול)
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
עדיין, היא עובדת בחודש הזה עבודה קלה מהרגיל, ומקבלת עליו משכורת כרגיל.
רק מה? הכפילות של תקצוב כפול עבור יולי, לא הגיעה אליה. שזה עצוב מאוד אבל לא משהו שהציבור יקום ויזעק עליו.
קלה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
למה א"א להתאגד כל העובדות יחד עם מכתב שממוען למנהל שבמידה וינהג כך גם השנה אתן תלשינו עליו לרשויות..
ובשנה הבאה המנהל יחליט שהוא מוותר על הקייטנה והבירוקרטיה ההזויה שהיא דורשת ממנו - ולא מהגננת, ולא לפתוח כלל.
הם מעדיפות כך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
זה אולי דומה לכך שהמעסיק ידרוש לקבל מהעובד את "מס הכנסה שלילי"שהוא מקבל מהמדינה.
אוי לא, עכשיו המנהל קרא את ההודעה ומהחודש הבא הוא יתחיל לקחת גם את זה.
======
מישהו התלונן למה זה קורה רק אצל החרדים. זה מרגיז התלונה הזו!
נותנים להם עצם לכלב וגם את זה מעכבים כל פעם בתואנה אחרת, ואחר כך עומדים ונהנים לראות איך הם מתנפלים ברעבון על התקציבון הזה. (מזכיר לי סיפורים על סדיסטיים במקומות אחרים להבדיל שהיו נהנים לזרוק חתיכה קטנה בין יהודים רעבים כדי לראות אותם רבים).
=====
ולסיום כדי שלא יגידו שאני בעד המוסדות אוסיף סיפור משלי:

קיבלנו תקציב שילוב מהעירייה עבור הילד שלנו.
התקציב מיועד לעבור דרך הת"ת שיממן מורות שילוב שיעזרו לילד.
המנהל מינה מורת שילוב שעשתה טלפונים לחפש אנשי מקצוע בשבילו, הילד קיבל בערך שעה של מורה בשבוע,
הת"ת קיבל 1800 ש"ח לחודש
העביר לבן שלנו מתוכם 4 שעות שילוב לחודש.
והשאר?????
לטענת המנהל המורה ההיא השקיעה הרבה זמן עבודה על הטלפונים (שלא הניבו תוצאות).

לך תתבע את החיידר שהילדים שלך לומדים בו...

אנחנו מעריכים את מה שהם עושים ולכן אנחנו משאירים להם שיהנו עם הכסף הגנוב שהם גנבו מהבן שלנו. (לא יודע אם מותר לנו לשתוק בשם הבן שלנו, אבל אני מעריך שגם הוא לו היה בוגר היה מסכים לוותר להם).
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
תזכרו שהמדינה איננה קובעת את חיינו ומותר הלכתית להעסיק עובד שלא על פי הכללים ובתנאי שהדבר סוכם מראש.
אממה גם מה שאפשר לסכם לא תמיד ראוי. אך לא זה המקרה.
אם בשנה שעברה היא עבדה את אותם הימים ללא תשלום נוסף מהיכן הדרישה לתשלום כפול רק כי המנהל יכול לקבל הכנסה נוספת?

המדינה לא קובעת את חיינו, וכמובן כל דבר לגופו ולשאלתו, אך לרוב, בתי הדין מתייחסים לחוקי השכר כחוקים מחייבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
תזכרו שהמדינה איננה קובעת את חיינו ומותר הלכתית להעסיק עובד שלא על פי הכללים ובתנאי שהדבר סוכם מראש.
אממה גם מה שאפשר לסכם לא תמיד ראוי. אך לא זה המקרה.
אם בשנה שעברה היא עבדה את אותם הימים ללא תשלום נוסף מהיכן הדרישה לתשלום כפול רק כי המנהל יכול לקבל הכנסה נוספת?
לא סוכם אודות זה כלום מראש כי גננת מסכמת מראש שכר עם המעסיקים שלה אודות שכר שמקבלת מהם
אך לא מסכמים מראש שכר שמקבלת ממעסיק אחר.
נכון?
אז באיזה רשות הכסף שהיא לא סיכמה איתכם עליו כי הוא לא קשור אליכם,אז אתם באים ולוקחים לה את זה בטענות שונות ומשונות שזה לתועלת המוסד וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
כבר הלכנו לרב פוסק הוראה שאמר שאין למעסיק רשות לקחת כסף שמשרד החינוך מייעד לעובדת.

באמת חוצפה שקוראת משום מה רק בציבור שלנו שיש וטו על הנושא ואם תדברי או תפיצי תמצאי את עצמך בחוץ.
במוסדות ממ"ד זה לא קורה. עצוב.

זה שאת רוצה לשלם פחות או רוצה לקבל מתקנים-זה יפה.
למה שהעובדת תקבל כפול? כי כך נגזר לה משמיים. ה' עשה שמשרד החינוך יעניק לה בזכות התקציבים לקייטנות ושהמנהל שלה יהיה הצינור להעביר לה את זה.
זה למה.

ממש לא.תביאי הוכחה.



עצוב מאד שמעמידים אותה במקום הזה ומצמידים אותה לקיר ואומרים לה או שתהיי ביית ולא תקבלי או שתעבדי ולא תקבלי

למה עצוב
אני מזכירה רוצה 100 לשעה על כל תוספת שעות שיבקשו ממני
המעסיק שלי אומר אני מעדיף לקחת מזכירה אחרת שתעשה את השעות הנוספות ב 25 שח ובשאר אקנה לעסק מכונת צילום
הוא עושק אותי???

העובדת תקבל את מה שהיתה מקבלת כל שנה חופש רגיל!!! ותשב בבית
המעביד אומר רוצה לעבוד בקיטנות תוכלי ב 25 שח לשעה(סתם דוגמא)
אם את לא ורצה אקח משהיא אחרת ב 25 ואת ההפרש אקח לשיפוץ הגן
מה עושק בזה
אף אחד לא מחייב את המעסיק להעסיק את הגננת הקבועה


שוב אני לא מדברת על גננות שבמילא עובדות זה באמת שאלה לרב

אבל הכי חשוב פה הוא הנושא האם המעסיק צינור בלבד!!!!!!!!

כי אם המעסיק צינור אז ל 2 הצדדים, גם כשכיתה מקבלת פחות תקציבים כי היא קטנה, גם כשגן נפסל כי המבנה לא היה תקין גם כשהיו ביקורות שקיזזו אחורה בגלל בעיות טכניות כאילו ואחרות לא בגלל עושק

גם אז המנהל הוא צינור ולא יצטרך להעביר למורה את המשכורות הקבועה שלה כי הוא לא תוקצב
לא, אז יגידו למנהל לך תאסוף תרומות תמשכן את הדירה לא משנה מה התחייבת עבדתי תשלם , את אף עובד לא מענין ובצדק רב שהמעסיק לא קיבל, שום תירוץ אני רק צינור לא יתקבל לאחר שהעובד עבד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
הסבר למה הציבור לא ממש מוכן להתקומם על העניין:

אם מדברים על עיוותי שכר, עובדי הוראה מקבלים שכר על 12 חודשים מלאים ועובדים רק 9.
אין עינינו צרה בהם חלילה, אך שיבינו שמבחינתנו אין שום הגיון בתקצוב כפול של קייטנה, כך שעובדי ההוראה השחוקים יקבלו גם את משכורתם הרגילה מקופת המדינה/החיידר, וגם את התשלום על הקייטנה.
הרי כל הטיעון לחופש הנחוץ ביולי אוגוסט הוא שהם 'שחוקים ולא יכולים לעבוד', אז אם הם כן יכולים לעבוד, שיעבדו במשכורת אחת, כמו כולנו.

לבוא ולנסות להתסיס אותנו על כך, בזמן שהם עובדים עבודה קלה יותר מהרגיל (כי בקיטנה אין לימודים סדירים) ומקבלים משכורת מלאה (עבור חודש יולי) גם אחרי ניכוי ההחזר, זה... קצת... פחות מתקבל על ליבם ואוזנם של עובדי שאר המשרות במשק.

כי בואו, כולם עובדים ביולי, כרגיל, ומקבלים משכורת אחת.
וגם באוגוסט יעבדו. כרגיל. ויקבלו משכורת אחת.

אז נכון שהמנהל לא צריך לעשות כך וכולי וכולי. אבל קשה לצפות שהציבור יזדעזע פה במיוחד.
כשעובדי ההוראה יקבלו כמו שאר העבודות המשרדיות יהיה אפשר להשוות
כל עוד זה משכורות רעב ובמיוחד במוסדות שעליהם מדברים פה שהניצול הוא יומיומי אל תנסו להשוות
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
לא בטוחה שזה ממש רלוונטי לשנים האחרונות שחל שינוי במגמת עובדי ההוראה, אבל זאת ההסתכלות של המנהלים.
ב"ה וכן הלאה
מחכה לרגע שהמנהלים יחפשו בנרות...
מה שבטוח, האיכות הגבוהה לא הולכת היום לשם וברור מאד למה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
המדינה לא קובעת את חיינו, וכמובן כל דבר לגופו ולשאלתו, אך לרוב, בתי הדין מתייחסים לחוקי השכר כחוקים מחייבים.
לא רק זה אלא גם:
לא סוכם אודות זה כלום מראש כי גננת מסכמת מראש שכר עם המעסיקים שלה אודות שכר שמקבלת מהם
אך לא מסכמים מראש שכר שמקבלת ממעסיק אחר.
נכון?
אז באיזה רשות הכסף שהיא לא סיכמה איתכם עליו כי הוא לא קשור אליכם,אז אתם באים ולוקחים לה את זה בטענות שונות ומשונות שזה לתועלת המוסד וכו'
למה לסכם מראש עם מעסיק אודות שכר שלא בא ממנו? איך הוא בדיוק מכניס את האף שלו באמצע. זה לא קשור אליו הכסף הזה חוצמזה שהוא הצינור של משרד החינוך להעביר את הכסף לעובדת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
העובדת תקבל את מה שהיתה מקבלת כל שנה חופש רגיל!!! ותשב בבית
המעביד אומר רוצה לעבוד בקיטנות תוכלי ב 25 שח לשעה(סתם דוגמא)
אם את לא ורצה אקח משהיא אחרת ב 25 ואת ההפרש אקח לשיפוץ הגן
מה עושק בזה
אף אחד לא מחייב את המעסיק להעסיק את הגננת הקבועה


שוב אני לא מדברת על גננות שבמילא עובדות זה באמת שאלה לרב

אבל הכי חשוב פה הוא הנושא האם המעסיק צינור בלבד!!!!!!!!

כי אם המעסיק צינור אז ל 2 הצדדים, גם כשכיתה מקבלת פחות תקציבים כי היא קטנה, גם כשגן נפסל כי המבנה לא היה תקין גם כשהיו ביקורות שקיזזו אחורה בגלל בעיות טכניות כאילו ואחרות לא בגלל עושק

גם אז המנהל הוא צינור ולא יצטרך להעביר למורה את המשכורות הקבועה שלה כי הוא לא תוקצב
לא, אז יגידו למנהל לך תאסוף תרומות תמשכן את הדירה לא משנה מה התחייבת עבדתי תשלם , את אף עובד לא מענין ובצדק רב שהמעסיק לא קיבל, שום תירוץ אני רק צינור לא יתקבל לאחר שהעובד עבד!
ברור שהוא צינור בלבד. אם בתלוש כתוב שהכסף בא ממנו אז לא. אבל בתלוש שלי רשום שזה ממשרד החינוך-מקבלת את הכסף מגוף אחר לגמרי הוא לא העמותה של החיידר שבו אני עובדת. אז מה הקשר של המנהל פה?
למה לסכם מראש עם מעסיק אודות שכר שלא בא ממנו? איך הוא בדיוק מכניס את האף שלו באמצע. זה לא קשור אליו הכסף הזה חוצמזה שהוא הצינור של משרד החינוך להעביר את הכסף לעובדת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
כשעובדי ההוראה יקבלו כמו שאר העבודות המשרדיות יהיה אפשר להשוות
כל עוד זה משכורות רעב ובמיוחד במוסדות שעליהם מדברים פה שהניצול הוא יומיומי אל תנסו להשוות
גובה השכר אינו הנושא כאן.
השאלה אם המעשה ישר או לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
ברור שהוא צינור בלבד. אם בתלוש כתוב שהכסף בא ממנו אז לא. אבל בתלוש שלי רשום שזה ממשרד החינוך-מקבלת את הכסף מגוף אחר לגמרי הוא לא העמותה של החיידר שבו אני עובדת. אז מה הקשר של המנהל פה?

לא בכל מקום זה רשת ומשרד החינוך

יש הרבה מקומות שזה אותו גוף ובידי הגוף נתון השיקולים וכו

יתכן ובמקרה שלך זה עוול, סייגתי שאני לא מכירה את כל סוגי מוסדות

רק העלתי עוד צדדים שאני מכירה מבפנים למה בהם 100% זה לא עושק
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
תצמד לעובדות. המנהל לא קבל הכנסה נוספת. העובדת היא זו שקבלה את ההכנסה הנוספת. ישירות לבנק.
זה המנהל שמבקש שתביא לו את הכסף. במזומן.
כספי הקייטנה לא מגיעים לחשבון העובדת..
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
המדינה לא קובעת את חיינו, וכמובן כל דבר לגופו ולשאלתו, אך לרוב, בתי הדין מתייחסים לחוקי השכר כחוקים מחייבים.
בתנאי שלא סוכם דבר ברור.
כולםם כולל כולם מסכימים שבהסכם מראש ביכולתי לקבוע איזה שכר שאחפוץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
די מצחיק..
ממתי אנחנו בודקים מה היו מחשבותיו של מחוללי המדינה...
(כאילו יש בעיה להשתמש בתקציבים שהתקבלו להבראת עסק בכדי לטוס לחול..)
הבדיקה היא למי זה מגיע..
 

כן.

יש לי הרבה בנות ברוך השם. עברתי מספיק קייטנות של משרד החינוך, ברוך השם.
יש תוכניות מבחוץ, יש יצירות, יש מריחת זמן המונית. לא עובדים בקייטנות יותר קשה מבלימודים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה