דרוש מידע עושק במוסדות החינוך

  • פותח הנושא nori
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.
לפני כמה חודשים משרד הפנים החליט לחלק תלושי קניה למי שיש לו 70% הנחה בארנונה.
התלושים הועברו על ידי עמותות שנבחרו לשם כך.
מכיון שהכספים הללו באו כמענק שלא מן המנין, ולא כתמורה לשום עבודה וכדו' (אתם לא מפסידים כלום), ומכיון שלעמותות הנ"ל יש המון פעיליויות אחרות חשובות וטובות, הנכם מתבקשים להעביר את תמורת התלושים לעמותות הנ"ל במזומן.
תודה על שיתוף הפעולה. עזרתם מאוד לעמותות!

מישהו מקבל את זה בהבנה?
 
לפני כמה חודשים משרד הפנים החליט לחלק תלושי קניה למי שיש לו 70% הנחה בארנונה.
התלושים הועברו על ידי עמותות שנבחרו לשם כך.
מכיון שהכספים הללו באו כמענק שלא מן המנין, ולא כתמורה לשום עבודה וכדו' (אתם לא מפסידים כלום), ומכיון שלעמותות הנ"ל יש המון פעיליויות אחרות חשובות וטובות, הנכם מתבקשים להעביר את תמורת התלושים לעמותות הנ"ל במזומן.
תודה על שיתוף הפעולה. עזרתם מאוד לעמותות!

מישהו מקבל את זה בהבנה?

מה הקשר???

העמותות לא מכירות אותך ספציפית לא עובדות בשבילך וכו

המנהלים מחזיקים מוסד עובדים קשה מאוד כל השנה (רק מי שמצוי בפנים יודע עד כמה קשה הביוקרטיה בשביל להשיג כל דבר ) יש מכלול תקציבים שמגיעים לכל מיני נישות ואגפים

נכון הם לא עובדים בחינם ואף אחד לא מרחם עליהם

אבל הם מעסיקים את העובדים כל השנה עם כל המשתמע מכך לפעמים המשתמע הוא גם הפסדים ניכרים לפעמים כיס שמן
הנידון פה הוא האם הכסף מגיע ישירות או שיש לבעלים זכויות החלטה בהם ולנייד אותם וכו
וזה שאלה הלכתית כנראה סבוכה

אבל ממש לא דומה לדוגמא
 
אבל ממש לא דומה לדוגמא
יש לי רק שאלה אחת,
אם המנהל/ת הנכבד/ה היה יודע שמה שהוא עושה מדווח למשה"ח, גם אז הוא היה ממשיך בכך?
אם כן, שאפו שילך בדרך היושר שלו.
אבל אם לא- אז הוא מסתמך על הפריאריות של העובד שלו. נקודה.
ומה אגיד לך?
לא נראה לי שכדאי כ"כ בדורנו להסתמך על הפראיריות הזאת, השתמשו בה כבר כ"כ הרבה שהוא על סף סיום.
 
בלת"ק
העושק הוא גם שלוקחים מההורים שכ"ל בעיקר בגני הת"ת
מחיר מלא וגם מקבלים עליהם תקציבים מלאים ולא כמוסדות פטור
וגם כעת לוקחים עוןד כסף מהגגנות המסכנות דמי קייטנה
וכותבים בפתק אחרי זה פעילות מסובסדת מה מסובסד פה בדיוק
מהגיפ' של המנהל או מדירות הילדים שלו
אם לא כולם ירימו קול זעקה ושבר
כלום לא זיוז פה
אבל זה לא יקרה
ורק מעל גבי המרשתת אנשים מעיזים לצעוק
וע"ז נאמר הכלבים נובחים והשיירה עוברת
ובדרך אל הבנק הם צוחקים עליכם
 
Ruty Kepler
יש כאן כמה נקודות שונות שהתערבבו יחד.
- אין מקום להשוות לעובדות משרד. בקרב עובדי ההוראה כבר שנים מקובל שמי שעובד 11+ חודשים (כל התתי"ם בעצם) מקבל משכורת 13. שהיא בעצם כפל משכורת על חודש העבודה הנוסף.

יתכן שכל מערך ההוראה זקוק לרפורמה דחופה ושינויים מפליגים, זה לא סותר את העובדה הזאת.

- אם לא סוכם מראש על כך שכל תקבולים נוספים שיגיעו ממשרד החינוך שבים/הולכים/ זורמים לבעל המוסד, זה כסף תמיכה יעודי לעובדי הוראה ומה מקום יש להחליט בכח ניצול יחסי המרות שהוא יגיע לבעל המוסד?
אם משרד העבודה יחליט לתגמל שבי חל"ת, המעסיק נותן המשכורת יכול להחליט שהכסף צריך לבוא אליו?

- אם אכן כל הטיעונים נכונים שלא מגיע לעובדת כסף וכו' צודקים. שהמוסד יעמוד מאחורי עמדותיו ופשוט לא יעביר משכורת לעובדות - כי הן מקבלות משכורת ממשרד החינוך. הפעילות בחשבון העובדות של כסף שנכנס אליהן ללא שהוא נכנס בפועל. עלולה לפגוע בהן ללא הצדקה במגוון פעולות שונות, מהנחה בארנונה/ זכאות להנחה במעונות ועוד.

- מעבר לדיון האם זו גנבה/לא גנבה. האם זה ראוי /לא ראוי וכל הדיונים החשובים אודות למי שייך הכסף והאם יש סטנדרט חריג לעובדי הוראה.
בצורת הפעילות הזאת יש ביטוי מובהק למנהל לא תקין. צורת פעילות שחוזרת אל כולנו כבומרנג. סטנדרט התנהגות עוקף חוקים, עוקף נורמות ופועל במחשכים מתחת לראדר.
נכון, אולי עכשיו בקיץ כשזה כפל משכורת זה לא הכי מעורר אהדה. במיוחד לא בקרב מי שעובדות כרגיל ונאלצות לגרד ימי חופש בשביל הצאן ולשחות בים הוצאות ללא תוספת הכנסה.
אך כפעילות שחוזרת על עצמה במגוון צורות ואפשרויות אנחנו כציבור צריכים להתקומם כנגדה.
 
נערך לאחרונה ב:
בצורת הפעילות הזאת יש ביטוי מובהק למנהל לא תקין. צורת פעילות שחוזרת אל כולנו כבומרנג. סטנדרט התנהגות עוקף חוקים, עוקף נורמות ופועל במחשכים מתחת לראדר.
לצערנו הרב הוא לא המנהל היחיד שנוהג בחוסר הגינות בלשון המעטה, ציבור העובדות החרדיות פשוט שותקות מחשש פן יבולע להן, וממשיכות להיות מנוצלות בתחומים שונים. עצוב אבל זה המצב.
 
יש לי רק שאלה אחת,
אם המנהל/ת הנכבד/ה היה יודע שמה שהוא עושה מדווח למשה"ח, גם אז הוא היה ממשיך בכך?
אם כן, שאפו שילך בדרך היושר שלו.
אבל אם לא- אז הוא מסתמך על הפריאריות של העובד שלו. נקודה.
ומה אגיד לך?
לא נראה לי שכדאי כ"כ בדורנו להסתמך על הפראיריות הזאת, השתמשו בה כבר כ"כ הרבה שהוא על סף סיום.

גם לצד השני יש הרבה דברים שההורים ואנחנו בתור ציבור רוצים ומדווחים אחרת

אתן דוגמא פשוטה וקטנה
יש לך בת בסמינר, את רוצה מרצים מהשורה הראשונה ? את יודעת כמה משלמים להם ואיך? ואותם אסור לדווח
אז גם פה נלך ראש ישר נעסיק רק מי שמותר לדווח נשלם רק מה שמתקבלים עבור שעה ולא נעסיק מרצים

אין כאן המקום לפרט יותר

ושוב מדגישה
יש מנהלים שממנים כנראה גיפים וחו"ל(אישית לא מכירה אבל זה מה שרושמים בכל מקום)
ויש שרק צוברים חובות ואוספים תרומות

אז למה הם מנהלים? הכבוד ?רצון לנהל? ההרגשה הפעילה והטובה?? יש הרבה סיבות

זה לא אומר שכולם גנבים
 
שמעתי מעובד בכיר בחינוך העצמאי (לא יודעת מה בשאר הרשתות)
שהשנה חינוך עצמאי הולכים לעשות ביקורות חזקות מאד על הנושא.
וזה בזכות כמה אמיצים ששנה שעברה העיזו להתלונן איפה שצריך:)
 
אתן דוגמא פשוטה וקטנה
יש לך בת בסמינר, את רוצה מרצים מהשורה הראשונה ? את יודעת כמה משלמים להם ואיך? ואותם אסור לדווח
מה הכוונה אסור לדווח?
למיטב ידיעתי, לכל מרצה יש קבלות.
אין כאן המקום לפרט יותר
אם לא כאן, איפה?
זה לא אומר שכולם גנבים
אני ממש חושבת שלא.
אני די בטוחה שהם משחקים עם כספים ומזיזים למקומות שצריכים אותם יותר.
השאלה היא פשוטה, למה על חשבון העובדים?
ומי קבע שהסדר עדיפויות שלהם הוא נכון?
מי קבע שפעילות חברתית יותר חשובה ממשכורת לעובד?
אני, מבחינתי שומרת את כל "גניבות השכר" ומתכננת לדרוש אותם בבוא העת.
 
בצורת הפעילות הזאת יש ביטוי מובהק למנהל לא תקין.

אכן. וכתבתי זאת עשר פעמים.

עכשיו בקיץ כשזה כפל משכורת זה לא הכי מעורר אהדה. במיוחד לא בקרב מי שעובדות כרגיל ונאלצות לגרד ימי חופש בשביל הצאן ולשחות בים הוצאות ללא תוספת הכנסה.

בקיץ, כפל משכורות, ואחרי שתי שנות לימוד אכולות-קורונה, שבהן הילדים ישבו בבית יותר מבמוסדות. בעוד משכורות עובדי ההוראה תקתקו כסדר.
זה פשוט לא מעורר אהדה עכשיו, זה כל מה שניסיתי לומר, במענה לשאלה 'למה הציבור שותק'.
 
לא חשבונות רק טיפה'לה ראיה מערכתית.
יש פה עיוות מובנה של תשלום כפול, על חשבון הציבור, לעובדי ההוראה בחודש יולי.

אז במקרה בו נמנעה הכפילות מעובד פלוני, והוא מקבל רק את משכורתו הרגילה, זה עצוב, ולא הוגן מבחינת המעסיק - אבל עדיין לא מקומם מספיק כדי שנקום ונזעק.

אם נזעק, זה יהיה כדי לחייב בחוק כל מורה לעבוד ביולי בקייטנות, כחלק ממשרתו הנוחה. (ואל תשכחו שהשנה שנת קורונה ויותר התבטלו מלמדו).
ובדיוק בגלל כזה דבר הולכים לעבוד אצל אחינו החילונים שהכל מנוהל ע''פ חוק לצערנו, אני כבר 6 שנים בקייטנות ומשלמים תבין תקלין.
 
רגע אחד!
והפיטורין של העובדת כל שנה לא שערוריתי?!?
 
'למה הציבור שותק'.
השאלה היא למה ציבור עובדי ההוראה שותק.
אני חושבת שכל אחד צריך לעמוד על זכויותיו. לא?
באמת לא רואה סיבה שעובד ממגזר אחר יבוא לעזור לעובדי ההוראה.
הפתרון בעיני פשוט מאד, התפקדות המונית לארגון המורים למורות מכיתות ו ומעלה ולהסתדרות- לגננות ומורת ביסודי.
נראה אותם מעיזים להתחיל עם כזה גוף.
 
מה הכוונה אסור לדווח?
למיטב ידיעתי, לכל מרצה יש קבלות.

אם לא כאן, איפה?

אני ממש חושבת שלא.
אני די בטוחה שהם משחקים עם כספים ומזיזים למקומות שצריכים אותם יותר.
השאלה היא פשוטה, למה על חשבון העובדים?
ומי קבע שהסדר עדיפויות שלהם הוא נכון?
מי קבע שפעילות חברתית יותר חשובה ממשכורת לעובד?
אני, מבחינתי שומרת את כל "גניבות השכר" ומתכננת לדרוש אותם בבוא העת.

לא לכל מרצה יש קבלות כמעט כולם ....
ולא אין מקום לדווח מרצים ולא מקבלים עבורם מקבלים עבור ערך שעה של מורה רגילה
לא מתחיל בכלל בכלל להתקרב למה שהמרצים שאנחנו רוצים שיביאו מקבלים

לא אמרתי שסדר העדיפות נכון
רק שימו לב לדוגמא בחיידר אם יש בית ספר חינם למה שילך לרבה/גננת למה שלא יירד מההורים
כל אחד רוצה את הצד שלו

לכן יש דעת תורה והלכה, אין לי מושג מהי ולא נכנסת לפה בכלל
 
רגע אחד!
והפיטורין של העובדת כל שנה לא שערוריתי?!?
זה דבר שאמרו אותו במעמד חתימת החוזה בתחילת שנה אז אם העובד לא מעוניין הוא יכל לקום וללכת .... זה מה שהם יגידו לך ואז נאמר בקול : איפו האנושיות ,האמת שמוסדות חינוך שאינם מתוקצבים כמו העמותות זה הסגנון ואין מה הרבה לעשות..
 
הפתרון בעיני פשוט מאד, התפקדות המונית לארגון המורים למורות מכיתות ו ומעלה ולהסתדרות- לגננות ומורת ביסודי.
נראה אותם מעיזים להתחיל עם כזה גוף.
הם לא יצטרכו תעוזה. יש להם פתרון פשוט וזול יותר
ביום שלמחרת יש מודעות חצי עמוד ביומונים החרדים מלאות בחרמות ושמתות נגד עובד שיתפקד לארגונים הנ"ל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה