דרוש מידע עושק במוסדות החינוך

  • פותח הנושא nori
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.
שאני אבין - היא מקבלת משכורת נוספת מהתלמוד תורה על הימים שהיא עובדת בחופש הגדול?
היא מקבלת משכורת רגילה מהחיידר. ובנוסף אם החיידר נרשם כקיטנה משרד החינוך נותן לה משכורת כמפעילת קיטנה. אותה היא נדרשת להחזיר.

גם גננות ומורות מקבלות בחודש הזה משכורת כפולה. אחת על החופש בו הן היו אמורות להיות השניה על כך שהן עובדות בקיטנה.
מדובר בתנאים הרגילים לענף (הלא רגיל...)
 
בלת"ק.
השאלה היא למה לגבות מההורים?... תשלום עם מקבלים אות מהקיטנה...
למי שיש כמה ילדים זה הקלה משמעותית..
 
התגובה שלי היתה על זה שמלינים ששכר המורים נמוך
זה ממש לא נכון

בכל השוק הזה צריך להבדיל בין אלו שעובדות תחת גופים "מסודרים" כמו החינוך העצמאי. וכד'.
לבין המערב הפרוע של שוק העמותות.
 
היא מקבלת משכורת רגילה מהחיידר.
כיון שה'משכורת הרגילה' אותה היא מקבלת מהחיידר מגיעה היישר ממשרד החינוך, שהתנאים שלו ברורים - הבעלות חייבת להשוות את תנאי השכר של עובדותיה לתנאי השכר של הגננות במגזר הכללי - הרי שכל יום אחרי ה-30/6 שהוא מחייב את הגננות לעבוד בו הוא גזל, ואפשר לתבוע אותו עליו.
ואם כן ברור שלא ניתן לבוא בטענה ש'הגננת בכל מקרה חייבת לעבוד ביום הזה', כי היא לא חייבת, גם אם המנהל החתים אותה על חוזה לא-חוקי שכביכול מחייב אותה.
 
צריך לעשות קישור לקובץ אקסל שכל אחת שמקום העבודה שלה בעייתי בתחום הנ"ל תכתוב את שם המוסד בקובץ וכך אי אפשר לדעת מי "הלשין" עליהם ואז להשיג כתובות מיילים של המוסדות האלה ושמישהו אחד עם כתובת מייל פקטיבית ישלח להם אזהרה במייל שאיגוד המוסדות עוקב ויודע ויש לו את האפשרות לדעת אם הכסף הגיע לעובדת או לא,אם היא נדרשה להחזיר או לא-משהו כזה... ושהם עוקבים אחריהם על זה
הגיוני או לא?
 
כיון שה'משכורת הרגילה' אותה היא מקבלת מהחיידר מגיעה היישר ממשרד החינוך, שהתנאים שלו ברורים - הבעלות חייבת להשוות את תנאי השכר של עובדותיה לתנאי השכר של הגננות במגזר הכללי - הרי שכל יום אחרי ה-30/6 שהוא מחייב את הגננות לעבוד בו הוא גזל, ואפשר לתבוע אותו עליו.
ואם כן ברור שלא ניתן לבוא בטענה ש'הגננת בכל מקרה חייבת לעבוד ביום הזה', כי היא לא חייבת, גם אם המנהל החתים אותה על חוזה לא-חוקי שכביכול מחייב אותה.

לא ברור בכלל.

אם המשכורת של הגננת לאורך כל השנה כוללת תוספות ו'תנאים טובים', כמתואר, ועוברת את השכר המינימלי המחוייב בחוק, זכותו של מנהל החיידר לדרוש ממנה תוספת עבודה כנגד זה. זאת גם על פי החוק היבש.
נניח, אם בס"ה היא מקבלת כל חודש 400 ש"ח יותר מהמגיע לה ע"פ הדירוג שלה, זה מצטבר ל-4800 ש"ח בשנה, שהמנהל יכול לדרוש ממנה לעבוד תמורתם. (בהתאם לחוזה ולמסוכם מראש).

בנוסף, המשכורת לא מגיעה היישר ממשרד החינוך. משה"ח מתקצב את העמותה בצורה די חלקית. (וכבר השתברו על כך מקלדות, והוכח שאין דרך לעמותה חרדית לשלם שכר גננות במלואו).
 
עדיין, היא עובדת בחודש הזה עבודה קלה מהרגיל, ומקבלת עליו משכורת כרגיל.
רק מה? הכפילות של תקצוב כפול עבור יולי, לא הגיעה אליה. שזה עצוב מאוד אבל לא משהו שהציבור יקום ויזעק עליו.
את לא צודקת !!!

משרד החינוך עיל קיטטנות בתנאים מסוימים.
שום מפעיל לא מחויב להפעיל את הקיטנה זה זכות בשבילו.
במקרה שמפעיל החליט להפעיל קיטנה הוא מחויב לקול קורא של משרד החינוך.
והוא יודע את זה.
חלק מעשרות סעיפי הקול קורא הוא שכר הגננות/מורות ומצוין שם באופן ברור שהשכר בקייטנה הוא בתוספת לשכר הרגיל.
וכדי שהמעסיק יקבל את התקצוב על כך הוא חייב להכניסאת מלוא הסכום לתלוש.

והוא עושק באופן ברור ומודא ללא שום היתר את שכר הגננות מורות וממש לא משנה מהם תנאי השככ שלה.
הוא עושק וזה הכי ברור בעולם.

העיריה היא לא גוף אכיפה ואין להם שיניים לאכוף את זה.

הדרך היחידה לטפל בעניין הזה זה שמורהאו גננת תתלונן בעיריה בשמה המלא על הגזילה הזאת.
והם יטפלו מול המפעיל.
כמובן הם לא מעבירים את שמה.

שום רב או פוסק לא התיר את הגזיל הזאת!!!
 
לא ברור בכלל.

אם המשכורת של הגננת לאורך כל השנה כוללת תוספות ו'תנאים טובים', כמתואר, ועוברת את השכר המינימלי המחוייב בחוק, זכותו של מנהל החיידר לדרוש ממנה תוספת עבודה כנגד זה. זאת גם על פי החוק היבש.
נניח, אם בס"ה היא מקבלת כל חודש 400 ש"ח יותר מהמגיע לה ע"פ הדירוג שלה, זה מצטבר ל-4800 ש"ח בשנה, שהמנהל יכול לדרוש ממנה לעבוד תמורתם. (בהתאם לחוזה ולמסוכם מראש).
אני סמוך ובטוח שה'תנאים טובים' המדוברים הם לשלם את השכר המינימלי שהגננות צריכות לקבל - 5300 ברוטו, ולא לקזז ממנו כל מיני קיזוזים המתוארים בעמודים הקודמים.
בנוסף, המשכורת לא מגיעה היישר ממשרד החינוך. משה"ח מתקצב את העמותה בצורה די חלקית. (וכבר השתברו על כך מקלדות, והוכח שאין דרך לעמותה חרדית לשלם שכר גננות במלואו).
גם אם הוא מתקצב את העמותה בצורה די חלקית - ובואו לא נשכח את הסכומים היפים שההורים משלמים לתלמודי התורה - זה לא מתיר לו להכריח אותה לעבוד יותר ימים ממקבילותיה בגני הבנות.
 
בנוסף, המשכורת לא מגיעה היישר ממשרד החינוך. משה"ח מתקצב את העמותה בצורה די חלקית. (וכבר השתברו על כך מקלדות, והוכח שאין דרך לעמותה חרדית לשלם שכר גננות במלואו).
חחח
הם קונים כל כמה חודשים דירה...
 
לא חשבונות רק טיפה'לה ראיה מערכתית.
יש פה עיוות מובנה של תשלום כפול, על חשבון הציבור, לעובדי ההוראה בחודש יולי.

אז במקרה בו נמנעה הכפילות מעובד פלוני, והוא מקבל רק את משכורתו הרגילה, זה עצוב, ולא הוגן מבחינת המעסיק - אבל עדיין לא מקומם מספיק כדי שנקום ונזעק.

אם נזעק, זה יהיה כדי לחייב בחוק כל מורה לעבוד ביולי בקייטנות, כחלק ממשרתו הנוחה. (ואל תשכחו שהשנה שנת קורונה ויותר התבטלו מלמדו).
שוב פעם את לא צודקת!!
לא חובה להפעיל קייטנות ומפעיל שמוכן להפעיל קיטנה חייב לפעול לפי הקול קורא
ממליצה לך לקרוא אותו
 
ממש לא מחייב,
המנהל יכול לקחת כל אשה אחרת עם תעודת גננת
מכיוון שהיא בכל מקרה נמצאת בשטח הוא מבקש ממנה את הטובה הזאת.
עד כמה שידוע לי, בקול קורא של בית הספר של החופש הגדול נכתב שהעדיפות הראשונה להעסקה בקייטנה היא של הגננת של כל השנה, ובמקרה שהיא רוצה לכאורה המנהל לא יכול להעביר לאחרת.
 
הכסף לא ממוען אליה,
הוא ממוען למפעילת קייטנה.
והיא לא יכולה כרגע להפעיל קייטנה מכיוון שהיא מחויבת לעבודה הקבועה שלה.

למה זה לא מובן?
כי התרגלנו להאשים את מנהלי המוסדות בעושק?

זה נכון שיש הרבה הרבה עוולות,
ואם הורים משלמים על קייטנה זה עושק מלא.
במקרה דנן זה לא!!!

תרימי טלפון למחוז החרדי ותשמעי את האמת
הכסף מיועד לגננת ורק לה
מפעיל הקיטנה מקבל תקצוב משלו
 
לא הבנתי...
בכל אופן, במקרה הספציפי הזה,
שגננת בכל מקרה צריכה לעבוד בחודש הזה,
וזה לא דורש ממנה כלום חוץ מהסכמה שישתמשו בשם שלה.
זה רק צרות עין ושנאת חינם.

אם זה היה דורש ממנה מאמץ ניכר,
היא היתה צודקת, ומכיוון שאין זה כך,
זה רק דעות קודמות שלנו, ותסכול ואולי קצת קנאה
כך שאין ענין להתווכח.


ולמה ברור שמגיע לה כפילות של משכורת?
בגלל שיש כזה מושג בעולם?
בגלל שלמנהל יש אפשרות לקבל תוספת תקציב?
כל עוד האשה הזאת לא צריכה לעבוד יותר, זה לא עושק שלא להוסיף לה במשכורת.
ברור,
רק למנהלי המוסדות מגיעה משכורת כפולה.
לידיעתך גם הם מקבלים משכורת על כל חודש
אני יודעת שחשבת שאצלם הכל רק לשם שמיים...
 
במה אני לא צודקת?

כתבתי שהעניין לא הוגן.
ההסבר שלי היה תשובה ל'למה הציבור שותק'. שזו הייתה שאלת פותחת האשכול.
את מדברת על משרד החינוך שמאשר תשלום כפול.
זה נושא אחד ולא על זה מדובר.

תפתחי בבקשה את הקול קורא על קיטנות קיץ תשפא ותביני כמהאת לא צודקת.

מנהלי העמותות יודעים שהם גונבים כסף שמגיע ביושר לגננות
 
מפעיל הקיטנה מקבל תקצוב משלו
לזה חכיתי.
טענו כאן שמאד קשה למנהלים להפעיל קיטנה ולא שווה להם וכו'. וההי נראה לי לא סביר לדרוש מהם לעשות את זה בחינם.
רק שכל עוד לא ידעתי אחרת לא יכולתי לכתוב שמן הסתם הם מקבלים על זה כסף.
אז נשמע שאת בענינים. האם המנהלים מקבלים כסף על תפעול הקיטנה? או שהם עושים את זה בהתנדבות? (לעשות טובה ללקוחות שלהם קרי ההורים לא נחשב, גם לא העובדה שהילדים יקבלו תוספת פעילות, זה הרי לא ממש קריטי)
 
הינה העושק הגדול-
החיידר הודיע שאין קיטנה!!!
למרות שמגיע לנו, למרות שכולם מקבלים, לנו אין!!!

מנהלי המוסדות עושים מה שבא להם, מה שהן רוצים, אין דין ואין דיין!
ואנחנו ההורים, פשוט שבויים בידיהם, לצערי
צריך להרים את הכפפה ולשים עליהם פיקוח ודחוף
(ואם לעוד משהו אין קיטנה אשמח שתרשמו)
זה לא עושק
אין חובה לשום מפעיל להפעיל קיטנה
ואתם לא היחידים
בכל עיר יש כמה כאלה שהחליטו לא להפעיל קיטנה
 
את מדברת על משרד החינוך שמאשר תשלום כפול.
זה נושא אחד ולא על זה מדובר.

תפתחי בבקשה את הקול קורא על קיטנות קיץ תשפא ותביני כמהאת לא צודקת.

מנהלי העמותות יודעים שהם גונבים כסף שמגיע ביושר לגננות



עובדות בשטח, ולא צריך לפתוח קול קורא בשבילן:
- משרד החינוך מצווה לתת תשלום כפול למורות וגננות ביולי (1. המשכורת הרגילה שעו"ה מקבלים בחופש, 2. תשלום עבור הקייטנה).

- לטענתנו ההורים, זה עצמו עיוות מסויים, כי למה שאדם רגיל, שעובד בחודש יולי כרגיל, יקבל משכורת כפולה.

- כיוון שכך החליט משרד החינוך וכך התקבע במדינה במשך השנים, אנחנו שותקים ומפרגנים.

- אך לשאלה 'למה הציבור לא יוצא למאבק על זכויות הגננת למשכורת כפולה', זו התשובה: כי הציבור מותש משנות קורונה ולא חושב שעליו לקום מכורסתו הנוחה למען המאבק הזה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה