דרוש מידע פתרון חוקי לתנאי של 'כושר ההשתכרות'

  • הוסף לסימניות
  • #41
הפתרון הכי טוב- צריך שעסקנים ידאגו לפתיחת מעונות ומשפחתונים פרטיים- ללא התערבות המדינה, מבדיקה שערכתי עם איש בתחום זה לא יעלה מעבר ל1500 ש"ח כך שהנזק לא גדול כ"כ
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
למה לא להיות עצמאי ולקבל מהכולל כמו פריליאנס?
הכולל לא יהיה חייב לתת תנאים סוציאלים
ואפשר להמשיך לקבל דתות..
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
שמעתי שבירושלים היו מברכים איש לרעהו:
"די גאנצע מדינה זאל חרוב ווען, נאר דעם צוואנציג זאל בליבן".
תרגום: "שכל המדינה תיחרב, אבל שיישאר ה'עשרים' (20 לחודש היום בו נכנסת קצבת הילדים לחשבון)."
באותם ימים הקצבה הייתה משמעותית לפני גזירת נתניהו.

המשמעות היא, שההטבות שהיא נותנת לבני התורה, זה זכות הקיום שלה, ומלבד זה אין בה תועלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
IMG_8708.JPG
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
הראיתי את ההצעות האחרונות למנהל כולל ולמנהל מעון,
ואמרו שזה כיוונים טובים מאוד.
צדיק, תראה אותם לרואי חשבון ומעסיקים
בא נראה מה הם יגידו...

הרעיון נחמד, השאלה היא אם מבחינת חוקי עבודה הוא אפשרי בכלל
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
צדיק, תראה אותם לרואי חשבון ומעסיקים
בא נראה מה הם יגידו...

הרעיון נחמד, השאלה היא אם מבחינת חוקי עבודה הוא אפשרי בכלל
מצד שני, יש לי ראיה שכן אפשר להסתדר עם משכורות בלי הפרשות וכו'.
אם יש כאן אברכים - לקרוא בניגון תלמודי:
מדין קל וחומר כיצד?
ומה מעסיקים כגון עמותות חרדיות שונות מטעם משרד החינוך (!), שלעובדות שלהם יוצא העיניים על כל זכות סוציאלית שרומסים מהם, ואף על פי כן מצליחים העמותות לעשוק את עובדיהם ובעיקר עובדותיהם סופר דופר,
כוללים כגון הרעיון המדובר, ששני הצדדים מבינים שצריך להעלים עין, אינו דין שיצליחו לקמבן את ההפרשות והזכויות וכו'?
וזהו קל וחומר שאין עליו תשובה.

מקסימום אפשר לארגן שמנהלי רשתות הגנים יעבירו למנהלי הכוללים קורס קיץ מזורז "איך אעשוק את זכויות עובדי מבלי להסתבך".
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #48
בשכר כזה אין מיסים, את ה7 אחוז כתבתי על פי מה שאמר לי מנהל מוסד.

יש פנסיה חובה לכל עובד, החל משישה חודשים להעסקתו. לא עוזר להחליף עמותות כל חצי שנה, כי עובד שמגיע לעמותה אחרת עם קופת פנסיה ממעסיק קודם, המעסיק החדש חייב להפריש לו מיד. (אפשר אחרי 3 חודשים, אבל רטרו מהרגע הראשון).

ההפרשות לפנסיה הן 18.5% ומעסיק שישתמט מהן, חשוף לביקורות ולתביעות.

עמותה שסך כל שכר העבודה ששילמה בשנת מס אינו עולה על 178,327 ₪ אינה חייבת בתשלום מס שכר כלל

אם צריך לתת 3000 לאברך לחודש (24 ש"ש כפול שכר מינימום), ברגע שיש בכולל חמישה אברכים הוא כבר עובר את תקרת המס-שכר.

ויש עוד ועוד פרטים, שאולי מנהלי הכוללים ומנהלי המעונות לא מודעים להם, אבל רו"חים ומנהלי כספים בעמותות מכירים היטב.

כמו לדוגמה הרעיון של 'נפטר את האברכים כל שנה וככה לא נתחייב בפיצויים', שהושמע גם פה באחד האשכולות, אבל הוא לא חוסך כלום. פיטורין והחזרה תוך 6 חודשים אינם פוטרים את המעסיק משום דבר. כל זכויות העובד נשמרות והרצף נשמר. הפרשה לפיצויים היא חובה בכל מקרה, כחלק מההפרשה לפנסיה. גם אם תפטר את העובד כל יום ותחזיר אותו כל יומיים.

או אלו שאומרים 'פנסיה לאברכים זה דווקא רעיון מצויין' - וודאי. אבל המשמעות היא, ש-18.5% מהמילגה הולכת לקופת הגמל, ומתוכם 12.5% האברך יפגוש בחזרה רק בעוד עשרות שנים כשיהיה זקן. (את ה-6% של הפיצויים אפשר למשוך במקרה של עזיבת מקום עבודה).

שכר סופרים לא נחשב לשעות עבודה מול התמ"ת לעניין מעונות. (לדאבון ליבן של הסופרות בינינו).

עוסק פטור הוא לכאורה האופציה הכי הגיונית, אם לוקחים בחשבון בירוקרטיה וסיבוכים אפשריים. הצהרות הון, חובות דיווחיים לרשויות וכאלה. לא בלתי אפשרי, אבל הרבה התעסקות וניירת. (כולל ביקורת מס הכנסה שיכולה ליפול עליכם. וביקורת ניהול ספרים). מי שפותח עוסק כזה צריך לדעת למה הוא נכנס.

על הדרך, מי שיש לו עוסק פטור, יכול להיות שיחסוך לעצמו ביטוח לאומי. כי ישלם לפי אחוזים מהרווחים של העוסק, ולא לפי הסכום הקבוע לאברכים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
ואגב, אם אברך יבוא יום אחד ויתבע זכויות ושאר ירקות, לכאורה אפשר יהיה לסגור את העסק. אין למנהל אחריות אישית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
שלעובדות שלהם יוצא העיניים על כל זכות סוציאלית שרומסים מהם,

אי אפשר לחמוק מתשלום פנסיה חובה, ולא מביטוח לאומי, ולא ממס שכר.

העושק מגננות, אם קיים, הוא בסעיפים אחרים התקפים בעיקר לגבי עובדי הוראה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
יש פנסיה חובה לכל עובד, החל משישה חודשים להעסקתו. לא עוזר להחליף עמותות כל חצי שנה, כי עובד שמגיע לעמותה אחרת עם קופת פנסיה ממעסיק קודם, המעסיק החדש חייב להפריש לו מיד. (אפשר אחרי 3 חודשים, אבל רטרו מהרגע הראשון).
כבר הציעו ששתי עמותות ינהלו את הכולל.
הראשונה מעסיקה את האברכים חצי שנה פחות יום. לא חייבת פנסיה.
יום אחד אין משכורת...
השניה מעסיקה את העובדים עוד חצי שנה פחות יום. אין להם קרן פנסיה פעילה אז לא חייבים לשלם פנסיה.
עוד יום אחד אין משכורת...
וחוזר חלילה :)
נשמע לי הזוי ממש, אבל אם דוחקים אותנו לפינה, אולי נעשה גם דברים הזויים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אפשר באמת להירשם לאיזו מכללה
אה אז הגזירה של ליברמן באה כדי לעזור למכללות להתעשר מהאברכים שיירשמו? :) תהיו הגיוניים
נראה לכם שכל הכוללים של מיר וסורוצקין ירשמו במכללה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
@דוד ריזל
יש פתרון רשמי וקל יותר פשוט להגיד שלומדים תורה לבחינות לרבנות / דיינות הכשרת רבנים
או אפילו לצורך הכשרת רמי"ם לישיבות
בכי האי גוונא גם לשיטת 'אותו האיש' האברך זכאי לסבסוד למעון
לצרכי פרנוסה
ובא לציון גואל
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
עוסק פטור הוא לכאורה האופציה הכי הגיונית, אם לוקחים בחשבון בירוקרטיה וסיבוכים אפשריים. הצהרות הון, חובות דיווחיים לרשויות וכאלה. לא בלתי אפשרי, אבל הרבה התעסקות וניירת. (כולל ביקורת מס הכנסה שיכולה ליפול עליכם. וביקורת ניהול ספרים). מי שפותח עוסק כזה צריך לדעת למה הוא נכנס.

על הדרך, מי שיש לו עוסק פטור, יכול להיות שיחסוך לעצמו ביטוח לאומי. כי ישלם לפי אחוזים מהרווחים של העוסק, ולא לפי הסכום הקבוע לאברכים.
אולי גם ירויחו מזה קצבת זיקנה (אדם שעובד 10 שנים בחייו מקבל קיצבה 10 שנים מוקדם יותר)
אבל יצטרכו להפריש לפנסיה,
ובל נשכח שצריך 24 שעות כך שצריך להצהיר על הכנסה מסוימת והביטוח לאומי בהתאם....
לגבי הביקורות אפשר פשוט שכל אחד יוציא קבלה על חבירו והלה יתן לו שיק על הסכום ויחזיר לו לאחמ"כ במזומן
אין שום אפשרות לעלות על זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
הגמ"ח המרכזי עשו פעם דבר כזה,
העסיקו אברכים עם תלוש, ("ללמד משנה") שילמו לאברך משכורת של 40 ש"ח,
האברך התחייב להוראת קבע של 100 ש"ח,
כך שכל הצדדים יצאו נשכרים

זה החזיק מעמד כמה חדשים,
עד ש'הם' עלו על זה, והעניין בוטל
כמדומני אפילו רטרואקטיבית

לא יודע מה הייתה העילה המשפטית.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #57
אגב, הרבה חילונ


הגמ"ח המרכזי עשו פעם דבר כזה,
העסיקו אברכים עם תלוש, ("ללמד משנה") שילמו לאברך משכורת של 40 ש"ח,
האברך התחייב להוראת קבע של 100 ש"ח,
כך שכל הצדדים יצאו נשכרים

זה החזיק מעמד כמה חדשים,
עד ש'הם' עלו על זה, והעניין בוטל
כמדומני אפילו רטרואקטיבית

לא יודע מה הייתה העילה המשפטית.
נשמע מוזר , כי התשלום לבטו''ל הכי נמוך לעו''פ עם מס' שעות הכי נמוך הוא יותר גבוה מהתשלום לבן ישיבה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
נשמע מוזר , כי התשלום לבטו''ל הכי נמוך לעו''פ עם מס' שעות הכי נמוך הוא יותר גבוה מהתשלום לבן ישיבה....
מדובר בשכירים, לא עצמאיים,
באמת לא רלוונטי לנושא המעונות
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
עוסק פטור הוא לכאורה האופציה הכי הגיונית, אם לוקחים בחשבון בירוקרטיה וסיבוכים אפשריים. הצהרות הון, חובות דיווחיים לרשויות וכאלה. לא בלתי אפשרי, אבל הרבה התעסקות וניירת. (כולל ביקורת מס הכנסה שיכולה ליפול עליכם. וביקורת ניהול ספרים). מי שפותח עוסק כזה צריך לדעת למה הוא נכנס.

על הדרך, מי שיש לו עוסק פטור, יכול להיות שיחסוך לעצמו ביטוח לאומי. כי ישלם לפי אחוזים מהרווחים של העוסק, ולא לפי הסכום הקבוע לאברכים.
אל תשכחו את מענקי העבודה שמי שמקבל את הדרגא הגבוהה ביותר (נ"ל בין כ-3500 ל-5000, לא מדויק, בערך) מחזיר לעצמו את כל ההוצאות שהוציא: פתיחת תיק, הצהרה שנתית למע"מ ולמס הכנסה, הצהרת הון(בתום שנה ראשונה ולאחר כל 5 שנים נוספות) ותשלום ליועץ מס וכל חניכה דאית ליה.
מנסיון, זה טוב (ולא נדבר על מענקי הקורונה וכו' שמי שה' נתן לו את השכל לפני התקופה הזו לרשום עצמו כעצמאי ולדווח על הכנסות, הרויח בממוצע יותר משנה רגילה)
להלן מה שכתבתי באשכול נוסף בענין:
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
קיבלתי ממישהו

בס"ד

בנושא הגזירה על המעונות, יש פתרון מבריק, נכתב על ידי עורכת הדין חגית בן אהרון:

אם כל זוג אברכי, יפתח תיק גירושין ברבנות (רק לפתוח תיק, נא לא להיבהל:)
וינהל הליכי גישור, ומריבות וטענות ודחיית דיונים בהסכמה ושלא בהסכמה,
יוכלו לנהל הליך בתור פרודים במשך שנים,
עד שהממשלה הרעה הזו תיפול.

מבחינה הלכתית - אין כל משמעות לפתיחת ההליך.
מבחינה משפטית - האמא הופכת לאם חד הורית, פרודה,
היא זכאית להטבות רבות יותר משקיבלה עד היום,
(כ-35% מהחילוניות הינן חד הוריות ומנצלות זאת היטב, מבחינה כלכלית,
הגיע הזמן שגם אנחנו נדע לנצל את הנישה הזו)
ברגע שהיא מוגדרת כחד הורית או כאשה פרודה בהגדרה,
אין כל קשר בין עיסוק הבעל/האב
לבין זכאותה למעון......
להיפך, היא תקבל עוד הטבות כלכליות נחמדות:)

אותם אלו בממשלה לא חלמו שאנו מסוגלים לעשות זאת...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה