"ידך" בלא יו"ד הוא לשון יחיד ונקוד בשוו"א אא"כ הוא בטעם מפסיק (ולכן גם אין מעכב לכאורה אם קרא להיפך כמו טעות בוא"ו ההיפוך וכדומה).
ולכאו' גם אם קרא "ידך" בלא יו"ד, בסגו"ל-גם מעכב
זה מפני שהוא בא אחר נסוג אחור והכלל הוא בבגד כפת אחר אהו"י רפויה חוץ מ"מפיק מפסיק דחיק ואתי מרחיק"
לא, כאן זה "דחיק". ב"קיצור כללי הדקדוק" שבתחילת תיקון קוראים "סימנים" מופיע העניין באריכות בסופו.
טעיתי בכך השבת ותיקנתי עצמי תוך כדי דיבור
בעיקרון כל בעל קורא יודע שרוב המילים נקראות בע"פ, העין מצלמת את המילה ורצה הלאה בעוד הפה עסוק באמירת המילה הקודמת(אחרת הקריאה תשמע כמו קריאת ילד במכינה) נדמה לי שאמרו בשם הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שכך צורת הקריאה או משהו דומה.
ואני סיימתי את העליה הזו
זה סתם טירחא דציבורא.
לא הבנתי...
ככל הזכור לי, כ"כ גם בשו"ת 'אגרות משה' וכן מטו משמי' דהגריש"א. ועכ"פ הדבר פשוט שכן הוא.
היכן היתה הטעות, שהוצרכת לחזור מתחלת העלי'?
כוונתך "ובאת אל הכהנים הלויים"?
כנראה שאכן כן, ובלשון קצרה דיבר.
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
הנושאים החמים
