מידע שימושי גזרות תשפ"ב

מצב
הנושא נעול.
הטיעון הוא אל תביאו מחול כי זה לא יוריד מחירים...

ממה נפשך, ריבונו של עולם, אם זה לא יוריד מחירים, מה אכפת לחקלאים. למה הם נלחמים נגד?
שיתנו לייבא מחו"ל, המחיר יישאר אותו דבר והספקים יקנו מהם במחיר זהה לקודם.

אם כך.מדוע מחירי הדגים ביבוא עלו בצורה דרסטית?

'לפתוח יבוא' מתכוונים - בלי מכס.
כשיש מכסים, ובמיוחד מכסים כבדים, זה לא נקרא שוק פתוח.
המכס הוא בדיוק זה ש'שומר' על המגדל הישראלי, על חשבון כיסי הציבור.
 
יש למדינת ישראל אינטרס בטחוני לגדל את הגידולים שלה בארץ.
אנחנו מוקפים אויבים ולא יכולים להסתמך על השווקים העולמיים שיהיו זמינים אלינו בעתות מלחמה.
לכן מדינת ישראל מקפידה לדאוג שתוכל תמיד 'להאכיל' את עצמה גם בלי השווקים העולמים.
יתכן שספציפית לגבי אננס, נשרוד בלעדיו בזמן מלחמה.
אבל כהוראה גורפת לחקלאים- אין לנו את הפריבילגיה להישען אך ורק על יבוא.

1. בעיתות מלחמה, השדות בעוטף עזה וברמת הגולן עלולים להיות מופגזים, ממילא החקלאים לא יוכלו לצאת לשדות ולקטוף את העגבניות. ומה הועלנו.
2. אם תהיה מלחמה, יאכלו תמרים ופירות הדר ומה שכן יש פה.
3. אם הטיעון הבטחוני נכון, אז ראשי מערכת הבטחון אמורים להגדיר אותו בדייקנות, מה בדיוק ואיזה שדות אנחנו צריכים כדי להאכיל אוכלוסיה שלמה למשך איזו תקופה.
אננס ופירות טרופיים למשל, מן הסתם לא ייכללו במזון הבסיסי הנדרש. אולי-אולי בצל ותפוחי אדמה.
4. כבר כמעט 80 שנה לא הייתה מלחמה שסגרה את נמלי הים התיכון, כך שהטיעון הזה לא ברור. גם אם יש מלחמה בגבולות עם הערבים - מטענים יכולים להגיע בשקט דרך הים, אל נמלי חיפה ואשדוד.
 
מלבד מה שכתבו שיש אינטרס בביטחון תזונתי (וצריך לבדוק אם זה נכון בשנת 2021).
יש אינטרס ביטחוני, יש מאות ואלפי דונמים ביו''ש ובדרום שאם לא יזרעו אותם אז הערבים יתנחלו שם (משפחה תופסת קרקע וגם גרה שם וגם מגדלת שם)

ולגבי גידולים ריווחיים לא בכל אקלים ניתן לגדל כל דבר, ויש גם עניין של ''מחזור זרעים'' - אי אפשר לזרוע כל שנה אותו דבר.

את הטיעון ש'לא בכל אקלים ניתן לגדל כל דבר', אני אמרתי, נא לא להפוך אותו לצד השני.
זו בדיוק הסיבה שצריך לבדוק מה הגידול הכי רווחי לכל אזור ואקלים. ואותו לגדל. ולא דברים אחרים שצורכים חממות יקרות וטיפול יקר, בגלל אי התאמה לאקלים.

לגבי הערבים שיתנחלו - ביו"ש יש בכלל שדות משמעותיים? איפה?
בדרום - אדרבא, שיעזרו לחקלאים לגדל בשטחים האלו דברים רווחיים.

ושוב, כמו שכתב @אפרסמון2 :
אם צריך לסבסד חקלאי, כי הוא גר במטולה או בעפולה, וכי אם לא יעבוד בשדה, בדואים ישתלטו עליו -
תנו את הכסף ישירות לחקלאי.
תגדירו שכל מי שמעבד שדה בקירבה X לגבול - זוכה לקבל מהמדינה כך וכך שקלים על כל דונם.

למה להגביל יבוא ולייקר פירות וירקות על חשבון הציבור?
 
ש למדינת ישראל אינטרס בטחוני לגדל את הגידולים שלה בארץ.
אנחנו מוקפים אויבים ולא יכולים להסתמך על השווקים העולמיים שיהיו זמינים אלינו בעתות מלחמה.
לכן מדינת ישראל מקפידה לדאוג שתוכל תמיד 'להאכיל' את עצמה גם בלי השווקים העולמים.
יתכן שספציפית לגבי אננס, נשרוד בלעדיו בזמן מלחמה.
אבל כהוראה גורפת לחקלאים- אין לנו את הפריבילגיה להישען אך ורק על יבוא.
זו טענה ישנה (בדיוק כמו הטענה שחייבים גיוס כולל לכלל האזרחים)
זו לא טענה ישנה ואפילו לא טענה. אלא פשוט דמגוגיה , והסיבה היא פשוטה כי הרי אף פעם לא נוכל לייצר את הכל בארץ ואם ככה אז כדאי גם שנדאג למפעלי רכבים בארץ כי אולי תהיה מלחמה ולא יהיו רכבים וכו' וכו',
מלבד זאת גם בחקלאות תמיד משתמשים ביבוא מחו"ל לדברים עקיפים לחקלאות כגון כלים ודשן הדברה וכו' שגם אם יגדלו את כל התוצרת החקלאית בארץ, במקרה של חרם זה לא יעזור לנו כלום.
דרך אגב התעצבנתי לראות השבוע באחד השבוענים כתבה על המיסוי של ה.ח.פ. והביאו שם את כל מנהלי רשתות השיווק של הח"פ שיסבירו עד כמה הרפורמה הזאת תפגע בצרכנים... (ואני אומר די לזלזל באינטלגנציה של הקוראים.).
 
3. אם הטיעון הבטחוני נכון, אז ראשי מערכת הבטחון אמורים להגדיר אותו בדייקנות, מה בדיוק ואיזה שדות אנחנו צריכים כדי להאכיל אוכלוסיה שלמה למשך איזו תקופה.
והם באמת מגדירים אותו.
יש מחסנים שהמדינה מתחזקת כל העת עם מזון לשעת חרום.
כמות המזון שנמצאת שם חסויה, היא נקבעת לפי מה שנקרא 'תרחיש הייחוס המשקי לעורף', שזה מודל להערכה לכמויות הנצרכות לשעת חירום.
 
לא רק איום בטחוני. ראינו עכשיו את הקורונה ואם הוירוס היה עובר דרך ירקות? בכלל תוצרת חקלאית יכולה להעביר איתה צרות מצרות שונות.
למדינה מתוקנת יש אינטרס מובהק לשמור על בטחון תזונתי עצמאי.
מי שהלינו פה על החקלאים. העלויות פה בארץ לחקלאות גבוהות לעומת מדינות אחרות. הן בהבט הקרקעות, מים וכמובן כח אדם. אכן לעתים רבות לא כלכלי לעבד את הקרקעות ולכן במהלך השנים המדינה הבינה שהיא צריכה להפעיל תכניות לשימור החקלאות.
ברור שצריך לחשוב גם על המחיר לצרכנים. אבל אי אפשר להגיד שהחקלאים יתמודדו ואם זה לא כלכלי להם שימצאו עבודה אחרת או ייצאו תמרים. זה מעשה חסר אחריות. צריך למצא דרך לדאג גם לצרכנים וגם לחקלאים.

הטיעון לא היה 'שייצאו תמרים', אלא שיגדלו גידולים רווחיים, בהתאם לאקלים המקומי. תמרים היו דוגמה לכך. כשמגדלים תמרים בישראל, אפשר גם להרוויח, וגם לייצא ולהתחרות בשוק העולמי, כי התמרים הישראליים מוצלחים ושווים.
כמוהם יש גידולים נוספים שאינם דורשים 'הגנה' של מכסי יבוא - כי הם טובים כמות שהם.

גידול שדורש הגנה כלכלית ע"י מכסי יבוא, אינו גידול רווחי.

וכל אלו שטוענים על הבטחון התזונתי החיוני - ממילא כולכם הולכים להסתמך בשנה הקרובה על יבול חו"ל, בדיוק כמו שהיה בעשר השמיטות הקודמות. והכל בסדר ב"ה.
 
והם באמת מגדירים אותו.
יש מחסנים שהמדינה מתחזקת כל העת עם מזון לשעת חרום.
כמות המזון שנמצאת שם חסויה, היא נקבעת לפי מה שנקרא 'תרחיש הייחוס המשקי לעורף', שזה מודל להערכה לכמויות הנצרכות לשעת חירום.

אכן.
אבל בהגדרותיהם לא נכלל 'מכס או איסור על יבוא גידולים חקלאיים'.
ולכן נבקש ממטילי המכסים האלה - לא להיתלות בטיעון הבטחוני. כי טיעון בטחוני אנחנו מוכנים לשמוע ממערכת הבטחון, לא מהם.
 
ועוד משהו לכל מעודדי החקלאות הישראלית:

דמיינו שהיה מדובר על משהו אחר. לא פירות וירקות, אלא ביגוד למשל.
נניח שהיו פה בארץ כמה עשרות מפעלים מימי הטורקים, שהיו מייצרים ביגוד כבד, מסורבל ולא נוח, בהון תועפות.
מכנסיים פשוטות לתינוק היו עולות 100 ש"ח.
זוג גרביונים היה מתחיל מ-50 ש"ח. מה נעשה, עלויות ההעסקה בארץ יקרות.

והמדינה כדי לשמור על אלפי העובדים של המפעלים האלו, הייתה מטילה מכס כבד של 300% על כל יבוא טקסטיל.
תבינו, חשוב לשמור על פרנסת עובדי המפעלים, וגם על כך שיהיה ייצור בגדים כאן בארץ, כי אם לא - מה נלבש בשעת מלחמה.
היינו משלמים הון תועפות על הבגדים המקומיים ומקטרים על האיכות, או משלמים הון תועפות על הבגדים המיובאים - ומקטרים גם.
ועינינו רואות וכלות איך בכל העולם מחירי הטקסטיל הם רבע מכאן. אבל גם על קניה באינטרנט, היה חל המכס של 300%.

עוד נגיד שהמפעלים המדוברים שוכנים באזורי עימות, ולפיכך חשוב מאוד לתחזק אותם, כי עובדיהם גרים באותם יישובים, ואם המפעל יקרוס, האזור יתרוקן מיושביו.

עדיין הייתם בעד המשך המיסוי הכבד על בגדים?

או שהייתם אומרים: חלאס עם זה, רדו לנו מהווריד והארנק, תפתרו את בעיות המפעלים והיישובים בדרך אחרת שאינה מזיקה לכולנו?
 
הטיעון לא היה 'שייצאו תמרים', אלא שיגדלו גידולים רווחיים, בהתאם לאקלים המקומי. תמרים היו דוגמה לכך. כשמגדלים תמרים בישראל, אפשר גם להרוויח, וגם לייצא ולהתחרות בשוק העולמי, כי התמרים הישראליים מוצלחים ושווים.
הבנתי את הטיעון שלך.
הסברתי שהוא לא עונה לענין בטחון תזונתי מקומי.
את מציעה שיעשו מה שמתשלם להם. אבל למדינת ישראל חשוב שלא רק כל אחד ידאג לאינרסים של עצמו. אלא שגם האינטרסים של המדינה ימומשו.
זה בסדר שאת לא חושבת שזה אינטרס חשוב ברמה הלאומית. גם מנהיגי האומה עכשיו חושבים כמוך.
זה בהחלט דיון עם כמה הבטים. הוא ארוך וחשוב. אפשר למצא חומר באינטרנט את מי שזה מענין אותו.
כל מה שהוספתי זה שהענין הוא לא הצרכן מול החקלאי. כי בהבט הזה הצרכן קדם בהחלט ושהחקלאי יחפש עבודה אחרת. אלא המשמעות ברמה הלאומית היא הרבה יותר נרחבת. (וכן, יש גם שיקולים סביבתיים, מורשת, קיימות, תירות, אבל חבל על הזמן להעלות אותם כאן. כי הגישה לנושאים האלה מה שלא תורם לי היום את מי זה מענין והעיקר שאוכל לספק לילדים מלפפון לארוחת ערב, וזה בסדר, מבינה את זה בתוך עמי אני חיה, אבל מסביב יש עולם קצת יותר רחב מזה)
 
מודה לאלוקים שלא חלק מהנוכחות מנהלות את המדינה,
ומאלצות אותי לאכול תוצרי גז טבעי [את זה נאכיל את השונאים שלנו]
ומתקשות להגיע בדעתן למצבי מלחמה עד כדי סגירת שני נמלינו הקטנים והמסכנים.
[ע"ע הטרור הימי במערכה שבין המלחמות -מב"מ, אז לא רוצה לדמיין את המלחמה עצמה.]
תודה ה'.

ולא שאלו שמנהלים עכשיו את המדינה עוררים בי תחושת בטחון
אבל זה כבר נושא אחר לגמרי
וכמה כבר אפשר לסטות מהכותרת...

ואני בטח בעד הורדת מחירים של פירות וירקות,
[אוכלת עכשיו ענבים עם גרעינים ב15 ש"ח לקילו.
גנבים.]
אבל צריך לחשוב על דרכים נוספות.
או כמו שאמרו כאן:
או שהייתם אומרים: חלאס עם זה, רדו לנו מהווריד והארנק, תפתרו את בעיות --- בדרך אחרת שאינה מזיקה לכולנו?
 
נערך לאחרונה ב:
(וכן, יש גם שיקולים סביבתיים, מורשת, קיימות, תירות, אבל חבל על הזמן להעלות אותם כאן. כי הגישה לנושאים האלה מה שלא תורם לי היום את מי זה מענין והעיקר שאוכל לספק לילדים מלפפון לארוחת ערב, וזה בסדר, מבינה את זה בתוך עמי אני חיה, אבל מסביב יש עולם קצת יותר רחב מזה)

היי היי, נא לא להאשים אחרים בצרות מבט.
מבטנו רחב ואנחנו מבינים שיש שיקולים שונים, ועדיין חושבים שניתן למצוא להם פתרונות אחרים.
כמו כן אנחנו חושבים שהיכולת של אנשים לספק לילדיהם פירות וירקות במחיר זול, זה אינטרס ציבורי ראשון וחשוב במעלה.

(ובנפרד - מורשת? איזו מורשת יש בגידול אננס? ותיירות? התיירים נוהרים למטעי הגולן לראות איך צומח שם מנגו? וקיימות?)
 
היי היי, נא לא להאשים אחרים בצרות מבט.
מבטנו רחב ואנחנו מבינים שיש שיקולים שונים, ועדיין חושבים שניתן למצוא להם פתרונות אחרים.
כמו כן אנחנו חושבים שהיכולת של אנשים לספק לילדיהם פירות וירקות במחיר זול, זה אינטרס ציבורי ראשון וחשוב במעלה.

(ובנפרד - מורשת? איזו מורשת יש בגידול אננס? ותיירות? התיירים נוהרים למטעי הגולן לראות איך צומח שם מנגו? וקיימות?)
לגבי הפסקה הראשונה.אני מסכימה איתך. רק שזה לא חזות הכל.
בנפרד ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זבת חלב ודבש.
אין לי סבלנות להאריך.. זה באמת מדי ארוך. אם רוצים חומר מקצועי יש יותר טובים ממני בענין. ואם סתם של פשוטי העם כל אחד פשוט יכול לחשוב לעצמו מה יקרה ואיך תראה המדינה שלנו בלי חקלאות. בלי לולים, מטעים, כרמים, מושבים, קיבוצים. יכולים לדון האם ההשלכות האלה טובות או לא (או יותר נכון למה הן טובות ולמה לא) אי אפשר לא להבין שיהיו לזה השלכות. מרחיקות לכת. וזה חוץ מבטחון תזונתי מקומי שהוא נושא חשוב בפני עצמו בעיני רבים וטובים.

וסתם אגב, אני קוראת קצת אחורה ורואה שאת מזכירה אננס מצומק. שיהיה ברור שכשמדברים על יבוש חקלאים מדברים גם כאלה שמגדלים תפוזים (שהיום זול יותר ליבא כמו שאמרתי מטעמי, שווי קרקע, מים וכח אדם) זה לא יעצור במגדלי האננס שהולך להם קשה.
מכירה חקלאים במרכז הארץ שששמטו אדמותיהם. אפילו העצים שמצמיחים עצמונית בלי שום עבודה הם משאירים את הפרות על העץ. כי העלויות של הקטיפה וההובלה לא שוות את התועלת (אבוקדו ואשכוליות, והן מעולות. טעמתי)
השאלה בעיני היא האם שימור חקלאות מקומית הוא אינטרס לאומי או לא. לא נכנסת לענף זה או אחר.
 
בנפרד מהדיון החשוב אודות החקלאות המקומית.

צריך להבדיל בין מיסים שמגולגלים על השכבות החלשות.
לבין קישור המיסים לאוכלוסיה החרדית.
הגם שרובה משתייכת לשכבות החלשות. (מה שרק מחזק את טענת הממסים שיש צורך להעביר אותנו תהליכים שיחזקו אותנו...)

כמה שהדיון הפומבי יעסוק יותר בשכבות החלשות ופחות בטענות השתיה המתוקה החיונית לחיים החרדים.
הדיון יהיה יעיל יותר.
 
נערך לאחרונה ב:
ועכשיו לתחבורה. כתבתי את זה פעם עוד לפני שבנט סגר ממשלה עם ניצן הורביץ, אז אני נצמד לגירסה שלי, ולא אוכל להפוך אותה בשביל להיות ההפך מליברמן.
- הקיצוץ בתחבורה הציבורית הוא לא מידתי. אם עושים קיצוץ הוא צריך להיות "פלאט" (רוחבי בכל המשרדים). בטח שלא צריך לקצץ בדבר שפוגע בסוף בשכבות המוחלשות ביותר.
אבל, אבל.

הצורך שלנו, משתמשי התח"צ האומללים, כולל מעוטי היכולת, הוא לא חצי שקל פחות לניקוב. אנחנו רוצים תחבורה ציבורית אמינה, הוגנת, שיבואו אוטובוסים בזמן, ומספיק אוטובוסים, ועוד אוטובוס לגיבוי, נתצי"ם בכל כביש תלת מסלולי ומעלה, חשיבה מסודרת ויומיומית על טיוב המסלולים, והלאה והלאה.
וסתם, שיחשבו עלינו. שהמידע בזמן אמת יעבוד בצורה שוויצרית. שהסככות יהיו פחות אלגנטיות ויותר צל. הרבה צל. ולא חסרות עוד דוגמאות.

נסעתי שבוע שעבר באוטובוס כזה. מאות איש דחוסים בקופסת מתכת שהגיעה אחרי המתנה ארוכה בשעת צהריים חמסינית.
וכה אמרתי לעומד לצידי, בעצם לכל עשרות אלו שנאלצו במטר הרבוע שלי: נכון שכולם הייתם מעדיפים לשלם על הנסיעה (בין עירונית) 60 ש"ח טבין ותקילין, בלי רב קו ובלי סטודנט, העיקר שהוא היה מגיע בזמן, וכולנו היינו יושבים איש על משענתו?
ויהנהנו היושבים כאחד (תוך תקיעת מגבעותיהם זה בזה), ויאמרו: כן הדבר, כאשר דיברת. שקל לפה עשר שקל לשם, לא זה מה שחשוב לנו.


(עריכה) כלומר באופן עקרוני, לו משרד התחבורה ניתן בידי, אני בלי ספק חותך מהסבסוד של התח"צ, ומשקיע את הכסף בשיפור השירות. כפי שהבנתי, לא זה מה שעושים פה, וזה באמת חבל. ):
 
נערך לאחרונה ב:
ועכשיו לתחבורה. כתבתי את זה פעם עוד לפני שבנט סגר ממשלה עם ניצן הורביץ, אז אני נצמד לגירסה שלי, ולא אוכל להפוך אותה בשביל להיות ההפך מליברמן.
- הקיצוץ בתחבורה הציבורית הוא לא מידתי. אם עושים קיצוץ הוא צריך להיות "פלאט" (רוחבי בכל המשרדים). בטח שלא צריך לקצץ בדבר שפוגע בסוף בשכבות המוחלשות ביותר.
אבל, אבל.

הצורך שלנו, משתמשי התח"צ האומללים, כולל מעוטי היכולת, הוא לא חצי שקל פחות לניקוב. אנחנו רוצים תחבורה ציבורית אמינה, הוגנת, שיבואו אוטובוסים בזמן, ומספיק אוטובוסים, ועוד אוטובוס לגיבוי, נתצי"ם בכל כביש תלת מסלולי ומעלה, חשיבה מסודרת ויומיומית על טיוב המסלולים, והלאה והלאה.
וסתם, שיחשבו עלינו. שהמידע בזמן אמת יעבוד בצורה שוויצרית. שהסככות יהיו פחות אלגנטיות ויותר צל. הרבה צל. ולא חסרות עוד דוגמאות.

נסעתי שבוע שעבר באוטובוס כזה. מאות איש דחוסים בקופסת מתכת שהגיעה אחרי המתנה ארוכה בשעת צהריים חמסינית.
וכה אמרתי לעומד לצידי, בעצם לכל עשרות אלו שנאלצו במטר הרבוע שלי: נכון שכולם הייתם מעדיפים לשלם על הנסיעה (בין עירונית) 60 ש"ח טבין ותקילין, בלי רב קו ובלי סטודנט, העיקר שהוא היה מגיע בזמן, וכולנו היינו יושבים איש על משענתו?
ויהנהנו היושבים כאחד (תוך תקיעת מגבעותיהם זה בזה), ויאמרו: כן הדבר, כאשר דיברת. שקל לפה עשר שקל לשם, לא זה מה שחשוב לנו.
זה לא קשור לטענה. אף אחד לא דיבר על שיפור שירות בתח"צ.
מדברים נטו על המחירים.
 
בטוח? שמעתי משהו על שיפור התח"צ "בתמורה". אם כי אני נוטה לשער שזה פטפוטים בעלמא.
אני מוכן להוסיף טיפ לנהג וטיפ לרוסי שם באוצר (ברובלים) אם ישפרו את התח"צ כמו שאמרת. (בלי נדר)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה