דרוש מידע טיפול באכילה בררנית - יש לכם מושג מה יכול לעזור?

[אחד הלויים]

תודה מראש

 

[ספריות]

יש לי נסיון עם הבת שלי - אולי תפרטו יותר - גיל, מהות הבעיה, רמת הבררנות, התקופה שזה נמשך וכו'

 

[חדששש]

לרב ילדים עם אכילה בררנית הם ילדים תחושתיים,
מנסיון אישי, (אחרי אין ספור התיעצויות, טיפולים ודיאטות סנסריות למינהם... )
להשתדל לזרום עם המצב, למצוא את הדברים שהם אוהבים ואת זה להכין.
וכמה שפחות לעשות מזה עסק...

 

[סייבר]

בגדול יש את המרפאות אכילה שבהם יש מגוון אנשי מקצוע ולפי שורש הבעיה מתאימים טיפול (רגשי/תחושתי וכו').

 

[חמחם]

לרב ילדים עם אכילה בררנית הם ילדים תחושתיים,

וואי, זה משפט כ"כ נכון...
הבן שלי מאוד תחושתי, ובררן זוועה.
לא מוכן אפילו לטעום.
בקושי אוכל מאכלים נורמליים...
מה הכונה לזרום? כשיגדל יעבור לו?
או שיאכל רק מה שנראה לו לא מסוכן לטעם שלו....?
תודה!

 

[חמחם]

בגדול יש את המרפאות אכילה שבהם יש מגוון אנשי מקצוע ולפי שורש הבעיה מתאימים טיפול (רגשי/תחושתי וכו').

יש לך פרטים? תודה

 

[שיליבי]

כותבת בתור אכלנית בררנית בעצמי:
תחושתי זה אומר שלא הטעם מפריע אלא המרקם,.
אני בתור ילדה הייתי לפעמים מכינה לעצמי אוכל ולא אוהבת , כי בעצמי לא הבנתי מה אני צריכה, עד שקלטתי שאני אוהבת אוכל במרקם קשה.
היום אני כמובן מכינה לעצמי את האוכל , הרבה דברים אני קצת שורפת בכוונה כדי שיהיו קשים.
תנסו לתת לו לחם בטוסט, אבל חום וקשה ממש, פירות וירקות , טריים , איכותיים, וקשים.
זה מה שעזר לי, אבל יכול להיות שהוא דווקא נרתע ממרקמים אחרים , פשוט לנסות למצוא מכנה משותף בין כל הדברים שהוא אוכל ובין כל הדברים שהוא לא אוכל.
חוץ מזה יכול להיות שאוכל חריף או מתובל מאד גם לא טעים לו.
ועוד משהו, אל תכעסו עליו ,זה בעיה שממש מציקה ביום יום, זוכרת את עצמי בחורה במחנות קיץ איך קנאתי בחברות שלי שאכלו כל מה שהיה שם, ואני ניגשתי לבר וחיפשתי אולי במקרה יש משהו שלא יגעיל אותי..
ובסוף אוכלת רק מנה-חמה שהבאתי מהבית...
אל תצפו שאם תציבו אותו מול המציאות של האוכל שהכנתם אז הוא יאכל, אם הוא באמת בררן, אז הוא לא יאכל, הוא ירעב.

קצת עידוד- זה בהחלט משתפר מאד עם הגיל, היום אני מסוגלת לטעום ולנסות הרבה יותר מאכלים ממה שניסית פעם,
אבל עדיין אוכל זה עניין שמאתגר אותי...

 

[חדששש]

חוסר ויסות תחושתי משפיעה גם על חוסר ויסות רגשי.
הם חווים כל דבר בעוצמות לא פורפרצניריות.
ולכן שהם רעבים, הם מרגישם תחושת ר-ע-ע-ב
שאנחנו נכנסים ללחץ יחד איתו זה זה איבוד שליטה, עצבים ותחושות תסכול... שלא מביא לשום מקום.
אם אנחנו כאנשים בוגרים יודעים לפעול מתוך המצב הקיים ולא להכנס למעגל הלחץ של הילד
זה יעזור לו להרגע ובהמשך הוא יצליח גם להגיע למודעות וחשיבה הגיונית, מה מתאים לי, מה אני אוהב או לא אוהב...

 

[אחד הלויים]

לרב ילדים עם אכילה בררנית הם ילדים תחושתיים,
מנסיון אישי, (אחרי אין ספור התיעצויות, טיפולים ודיאטות סנסריות למינהם... )
להשתדל לזרום עם המצב, למצוא את הדברים שהם אוהבים ואת זה להכין.
וכמה שפחות לעשות מזה עסק...

את זה עשינו שנים, ואנחנו מעונינים כרגע לטפל בזה לא מתוך לחץ אלא בצורה רגועה אבל מקדמת

 

[אחד הלויים]

כותבת בתור אכלנית בררנית בעצמי:
תחושתי זה אומר שלא הטעם מפריע אלא המרקם,.
אני בתור ילדה הייתי לפעמים מכינה לעצמי אוכל ולא אוהבת , כי בעצמי לא הבנתי מה אני צריכה, עד שקלטתי שאני אוהבת אוכל במרקם קשה.
היום אני כמובן מכינה לעצמי את האוכל , הרבה דברים אני קצת שורפת בכוונה כדי שיהיו קשים.
תנסו לתת לו לחם בטוסט, אבל חום וקשה ממש, פירות וירקות , טריים , איכותיים, וקשים.
זה מה שעזר לי, אבל יכול להיות שהוא דווקא נרתע ממרקמים אחרים , פשוט לנסות למצוא מכנה משותף בין כל הדברים שהוא אוכל ובין כל הדברים שהוא לא אוכל.
חוץ מזה יכול להיות שאוכל חריף או מתובל מאד גם לא טעים לו.
ועוד משהו, אל תכעסו עליו ,זה בעיה שממש מציקה ביום יום, זוכרת את עצמי בחורה במחנות קיץ איך קנאתי בחברות שלי שאכלו כל מה שהיה שם, ואני ניגשתי לבר וחיפשתי אולי במקרה יש משהו שלא יגעיל אותי..
ובסוף אוכלת רק מנה-חמה שהבאתי מהבית...
אל תצפו שאם תציבו אותו מול המציאות של האוכל שהכנתם אז הוא יאכל, אם הוא באמת בררן, אז הוא לא יאכל, הוא ירעב.

קצת עידוד- זה בהחלט משתפר מאד עם הגיל, היום אני מסוגלת לטעום ולנסות הרבה יותר מאכלים ממה שניסית פעם,
אבל עדיין אוכל זה עניין שמאתגר אותי...

תודה על השיתוף

 

[אחד הלויים]

חוסר ויסות תחושתי משפיעה גם על חוסר ויסות רגשי.
הם חווים כל דבר בעוצמות לא פורפרצניריות.
ולכן שהם רעבים, הם מרגישם תחושת ר-ע-ע-ב
שאנחנו נכנסים ללחץ יחד איתו זה זה איבוד שליטה, עצבים ותחושות תסכול... שלא מביא לשום מקום.
אם אנחנו כאנשים בוגרים יודעים לפעול מתוך המצב הקיים ולא להכנס למעגל הלחץ של הילד
זה יעזור לו להרגע ובהמשך הוא יצליח גם להגיע למודעות וחשיבה הגיונית, מה מתאים לי, מה אני אוהב או לא אוהב...

נראה לי שאין לו קושי בויסות תחושתי

 

[סייבר]

בכללי תפנו לרופא ילדים שייתן לכם הפניה למרפאת אכילה
מן הסתם לא בקלות ייתנו לכם התחייבות וכדו' אבל שווה כן לנסות להתאמץ בשביל זה ולהשיג הפניה/טופס 17
תסבירו לרופא את המצב

הבנתי מרופא ילדים שילדים שנמצאים בתת תזונה בקלות נותנים להם אבל גם אם ב''ה הילד בסדר מבחינת משקל אפשר לנסות לדבר עם התפתחות הילד ואולי הם יוכלו לעזור עם זה