מידע שימושי בשם האיזון - יש לכם סיפור על מלמד טוב במיוחד? שתפו!

[ברוך ר]

היה פה בפרוג אשכול במיוחד במינו שכל כולו מבוסס היה על עיין טובה והכרת הטוב
נראה לי שאפשר לשחזר אותו קצת
מה אומרים ?
תגובה שאהבתי

קצת מדכדך האשכולות הנפתחים חדשים לבקרים עם סיפורים לא נעימים על מלמדים...

קדימה ! נשמח לקרוא שיש מלמדים טובים בישראל ולא רק על כאלה שלא מתאימים להיות מלמדים
קישור לאשכול הישן

עזרה - בשם האיזון - יש לכם סיפור על מלמד טוב במיוחד? שתפו!

קצת מדכדך האשכולות הנפתחים חדשים לבקרים עם סיפורים לא נעימים על מלמדים...

www.prog.co.il

 

[בשעות הפנאי]

לאף אחד אין סיפור טוב על מלמד?

עצוב.

לא?

 

[שוקי פרוגר]

אני אשמח לשתף סיפור על מנהל חיידר מיוחד במינו, שיצא לו שם של קפדן / מושך אוזניים וכדו'... אז לשם האיזון אספר:

בשעת הפסקה ילד חביב וקצת שובב שיחק עם כדור בכיתה (איסור דאורייתא), ובמהלך המשחק הכדור התעופף לעבר החלון הסגור, וניפץ את השמשה...
היה ברור לכולנו שהמנהל יכנס בתוך דקות קטנות.
הילד רעד מפחד. רעד ממש.
אני זוכר אותו ממרחק השנים יושב על כיסא, משקשק.
ואז נכנס המנהל.
הבנתי פעם ראשונה מה זה 'אפשר לחתוך מתח בסכין', היה אפשר, אף אחד לא העז.
המנהל הסתכל על החלון האומלל ועל הילד המסכן, ואמר:
"ילד שנוסע כל בוקר יותר משעה מהבית לחיידר, לא מגיע כדי לשבור חלונות! הוא מגיע כדי ללמוד! כנראה נשבר לו בטעות."
ויצא מן הכיתה.
היינו בהלם.
המשפט הזה נחקק לי בזיכרון. לא בטוח שהילד עצמו זוכר זאת כמוני. אבל שמעתי אותו בהזדמנות מסויימת מרצה למחנכים ומספר שהוא לא יודע איך, אבל למרות שהיו לו את כל בעיות הקשב האפשריות, הוא הצליח בלימודים....

 

[אבא ל6]

לאחר תפילת שחרית בבית הכנסת בשבת בבוקר לפני כשנה ישבתי עם בני שלמד בכיתה ו' וחזרנו יחדיו על הגמרא,
כמו בכל השבועות האחרונים התענגתי, כשבני שטף את כל החומר הנלמד במתיקות אין קץ,
ושוב חשבתי לעצמי איזה זכות יש לי שיש לבני כזה מלמד שמנחיל לו את הגמרא בכזו בהירות ובחשק מיוחד,
בני הוא ילד סטנדרטי, אך הרגשתי שהוא חווה משהו השנה שלא היה לו בשנים קודמות,
אך לא שמתי לב שרב ביהכ"נ לקל ספר מהארון ספרים והתיישב ספסל מאחורינו,
וכשסיימנו ללמוד קפץ הרב ממקומו ואמר לי אשרי האב שמגדל כזה בן, והוסיף שלא היה מסוגל ללמוד את מה שהיה צריך אלא רק האזין בקשב רב למילים המתוקות שיצאו מבני,
כמובן שהעונג והנחת שהיו לי הם ללא גבול,
במוצ"ש הרגשתי הרגשה של "גנב" הרי המחמאות האמיתיות מגיעות למלמד,
החלטתי להתקשר להודות לו וסיפרתי לו בהתרגשות את כל הסיפור כשפי אינו פוסק מלהלל ולשבח,
ואז כשסיימתי שואל אותי המלמד נוווווו
לא הבנתי ושאלתי מה נווו
והוא מסביר למה התקשרת?
אמרתי לומר תודה,
היה שתיקה, ואש הוסיף ואמר המון פעמים אני מקבל טלפונים של מחמאות אבל תמיד בסופם יש איזה אבל.... לפעמים זה לא בעיות אלא סתם בקשה, אבל טלפון שכולו רק תודה לשם תודה אינני זוכר שקבלתי,
ואז סיפר שאם הורים היו יודעים כמה מחשבה והשקעה יש כדי שבנם לא רק ידע את הגמרא אלא גם ישמח ללמוד היו מעריכים יותר, אבל אין לו טענות כיון שהוא יודע שככה זה העולם טרודים רק בבעיות, ולא מספיק שמים לב על הדברים הקטנים שהם באמת הדברים הגדולים המשפיעים על נפש הילד.

 

[מטודלה]

עולה לי סיפור על מחמאה,
דווקא לא של מלמד
אלא של חבר-
אמא אחת התקשרה לטלפון הציבורי בישיבת בנה
בחור ענה לה והיא ביקשה שיקראו ליוסף קפילוביץ (בדוי)
הבחור שהרים אומר לה "יוסף קפילוביץ?!, בחור חשוב!!!"
אין לתאר כמה האם התרגשה, מדובר בבחור צעיר
כבן 15 שאין לו שום טובת הנאה מהמחמאה

 

[זושא כץ]

רוב ככל המלמדים לא באים לחיידר בשביל לפרוק את זעמם על ילדים חסרי אונים
ולהיפך רוב המלמדים הנחת הכי גדול שיש להם זה לשמח ילד עם מילה טובה ולראות בהצלחת התלמידים.
לפעמים קורא שמלמד קצת שרוי במצבי לחץ מבית או מחוץ וכמו כל בן אדם זה יכול להשפיע על עבודתו
האשכולות שנפתחים כאן על סיפורי מלמדים זה רק בגלל שהם מתנהגים כמי שמצופה ממלמדי תשב"ר ברוך ובנועם עם תלמידיהם וכשקורה חלילה שמלמד נוהג שלא כשורה אז מיד נזעקים
וכמו המשל על בן אדם שנשך כלב

 

[חוחית]

וכשקורה חלילה שמלמד נוהג שלא כשורה אז מיד נזעקים
וכמו המשל על בן אדם שנשך כלב

וטוב שכך.
הדרישות של הציבור הם אלו שמונעות את המצב הזה.
ולכן, כשיש בעיות- טוב שמטפלים בהם.
וטוב מאד שהורים ערניים.

 

[חוחית]

וסיפור מכלי שלישי, אז אני מקווה שאני מדיקת.
רב'ה שהיה לו בכיתה, ילד שאין לו אבא.
לא, לא יתום.
ולאורך כל השנה, הוא החזיק ראש, וכל פעם שלמדו על דמות גברית, הוא הוסיף סבא או דוד וכדומה.
היה לכתה מבצע שינון שבסופו היתה מסיבה גדולה עם ההורים.
ובסוף כמה אבות התחילו לרקוד עם הילדים שלהם...
הוא הלך וכיבה את המוזיקה.
רגישות מדהימה לילד, ראוי להערכה!

 

[ר.ב.ב.ש]

סיפור מדהים ששמעתי ממקור ראשון לפני מספר ימים

יש חיידר בירושלים, יש שם רבה מבוגר שהרבה הורים כבר חשבו שהוא צריך לצאת לפנסיה, אבל המנהל לא הסכים לשמוע על כך, הוא דמות, הוא ראה דורות קודמים, הוא נצר לעולם מופלא, וכזה יהלום לא זורקים.

סיפר לי אחד ההורים שמצבו הכלכלי החמיר מאד עקב בעיה מסויימת בבית, וכמובן שהרגישו את זה על הילדים,
הבן שלו בכיתה ז הלך אפילו עם נעלים עם חורים בסוף החורף הקפוא שהיה כאן, לא היה כסף לנעלים חדשות, והאבא לא יודע לבקש עזרה.
יום אחד הוא מגיע לשטיבל בבית ישראל, והוא פוגש את הרבה של הילד שלו, אותו זקן שכבר חצה את גיל 70, והוא אומר לרבה: שלום וברכה שמי זה וזה, ובני יקירי לומד אצלכם,
הרבה החמיא והחמיא, ואז אמר לו - איזה כייף שאני פוגש אותך,
ראה אותי לפני כמה דקות יהודי עשיר, ואמר לי שהוא רוצה להחזיק ילד שיש לו עתיד גדול, יש לך ילד עם עתיד גדול, הוא עוד יהיה גדול בישראל, קח את המעטפה.

ובצורה חכמה העביר שני דברים
א. מחמאה אמיתית שנותנת כח בזמן קושי. ב. עזרה כלכלית [כי לא באמת היה עשיר] למשפחה במצוקה בצורה מכובדת וראויה.
האבא נכנס למנהל ואמר לו - תשאיר את הרבה הזה, הוא באמת מעולמות אחרים.

 

[Ella]

הרבה של הבן שלי שנה שעברה
אחרי אסיפת הורים
התקשר אלי במיוחד כדי לאמר שחשב שאני יהיה
אבל מאחר ולא באתי חשוב לו שאשמע בעצמי כמה הבן שלי מיוחד

 

[ליטאי פשוט]

עולה לי סיפור על מחמאה,
דווקא לא של מלמד
אלא של חבר-
אמא אחת התקשרה לטלפון הציבורי בישיבת בנה
בחור ענה לה והיא ביקשה שיקראו ליוסף קפילוביץ (בדוי)
הבחור שהרים אומר לה "יוסף קפילוביץ?!, בחור חשוב!!!"
אין לתאר כמה האם התרגשה, מדובר בבחור צעיר
כבן 15 שאין לו שום טובת הנאה מהמחמאה

לי זה פעם קרה (ואני הייתי ה"בחור החשוב"...)
אמא שלי לא שוכחת את זה עד היום!!