מידע שימושי ההבדלים בין העדות בבתי כנסת

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
אצל ספרדים הרבנים יושבים בצידי ארון הקודש ופניהם אל הקהל, אצל האשכנזים פני כולם לארון.
ממש לא נכון.
חריג מאוד שבבית כנסת ליטאי הרב ישב ופניו לארון קודש.
נדמה לי שאצל חסידים זה כן מקובל - אבל אצל ליטאים ממש לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
לא יודעת באמת איך זה עובד,
אבל הבתי כנסת שברחוב שלנו יש בית הכנסת של חסידות מסוימת שיושבים בצורה ח',
לעומת זאת הבית הכנסת הליטאי והספרדי בשורות.

אם אני לא טועה בבית הכנסת הספרדים משתדלים שתיהיה מדרגה לארון הקדוש, עליה עומדים הכהנים בברכה.
אצל האשכנזים לרוב ארון הקודש בנוי צמוד לרצפה ומעלה.

לרוב בבתי כנסת ספרדים אין כלל עמוד לחזן, הוא מתפלל בבימה.
צורת ח' אצל אשכנזים זה חריג מאוד, אצל ספרדים זה נורמלי בהחלט.

בכל בית כנסת אשכנזי מסודר, שבנוי במבנה נורמלי, יש מדרגות לארון קודש.
פשוט יש יותר בתי כנסת אשכנזים שבנויים בצורה פירטית...

אין מושג עמוד לחזן אצל ספרדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
צורת ח' אצל אשכנזים זה חריג מאוד, אצל ספרדים זה נורמלי בהחלט.
ציינתי בית הכנסת של חסידות.
וזה קיים ביותר מאחד כזה.
בכל בית כנסת אשכנזי מסודר, שבנוי במבנה נורמלי, יש מדרגות לארון קודש.
פשוט יש יותר בתי כנסת אשכנזים שבנויים בצורה פירטית...
יש כ''כ הרבה בתי כנסת גדולים ומסודרים שאין בהם מדרגה לארון לקודש, לא נראה לי שכל אלו פיראטים.
אין מושג עמוד לחזן אצל ספרדים.
יש כמה בודדים שיש שם עמוד, אבל הוא לא בשימוש אף פעם.
למה הוא שם? לאלוקים פתרונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
מאיפה הבאת את זה ?
בכל בית כנסת שאין בו שולחנות, אז יש סטנדר שנשלף מהגב של הספסל שמלפניו. (כזה)
בשום מקום לא ראיתי שמחזיקים בידיים
צפה בקובץ המצורף 982037
זה נכון לגמרי.
אצל ספרדים - לפחות מהזן הוותיק יותר, המתפללים רגילים להחזיק את הסידור ביד.
אצל אשכנזים לא תמצא כ"כ את הפוזה הזו.
לך תראה מה סטנדרט הגודל של סידור אשכנזי ומה הסטנדרט של סידור ספרדי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #86
ציינתי בית הכנסת של חסידות.
וזה קיים ביותר מאחד כזה.

יש כ''כ הרבה בתי כנסת גדולים ומסודרים שאין בהם מדרגה לארון לקודש, לא נראה לי שכל אלו פיראטים.

יש כמה בודדים שיש שם עמוד, אבל הוא לא בשימוש אף פעם.
למה הוא שם? לאלוקים פתרונים.
תן שמות של בית כנסת ספרדי עם עמוד. ממש מוזר.

מדרגות- ברור שיש הכל, השאלה מה הרוב המוחלט.
אני מעביר בראשי את עשרת הבתי כנסת שעולים לי ראשונים בראש, 9 מתוכם עם מדרגות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
האמת,
לא מכירה את הבתי כנסת האלו.

אבל שנים רבות שהתפללנו בבית כנסת אשכנזי ולא היו שם מדרגות למרות שהתקרה הייתה מאד גבוהה.
וכן גם בבית הכנסת אלפי מנשה של קהילת עץ בבני ברק עד כמה שזכור לי אין שם מדרגות והתקרה יחסית בסדר.
יש עוד כמה מקומות שככה זכור לי,
בעוד שבתי כנסת הספרדים גם במקומות בהם התקרה נמוכה יש מדרגה עם שטיח.

לא ממש מתמצאת בהדמיות.
אבל אולי לשם התזכורת והזיהוי יש קצת משמעות?

יש בית כנסת אחד בבני ברק, ששיך לחסידות מסוימת,
יש בו שלט ענק של הנצחות, ובנוסף ראיתי בכמה מקומות בתי כנסת ליטאים בהם יש שלט ענק של הנצחות של תורמים בכלל ושל כל שבת בנפרד.
זה משהו שלא מצוי אצל ספרדים,
אולי בגלל שלרוב ההקדשות הם כלליות ולא קשורות לכל שבת בנפרד.

אם תתחילי עם תפילות, אל תתחילי עם ספרדים.
התפילה שם לרוב ארוכה...

מלבד השולחנות עם ספסלים משני הצדדים שקיים לרוב אצל חסידים.
כל השאר התערבב לחלוטין וקיים אצל כולם.
תן לי לנחש שהבית כנסת אלפי מנשה שהזכרת בנוי מפנלית, או איזה גיבוב של מבנים שחוברו יחדיו...
צריך לבחון בית כנסת שנבנה מהיסוד מתוך תכנון מסודר עבור בית כנסת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
מה בעצם המטרה בכל זה?
הבנתי שאת צריכה לעשות הדמיה? אבל מה העניין לתחקר את כל המקומות..?
אם מותר לשאול במחילה...
בטח מותר לשאול ;)
אין לי מושג איך הגעתם פה למסקנה שאני צריכה את זה להדמיה...אז אני אסביר....
אני עובדת עכשיו על פרויקט גמר ומה שבחרתי לעשות זה בית כנסת
וכדי לעשות כזה פרויקט אני צריכה לבחון ולחקור הרבה סוגי בתי כנסת כדי לדעת איך הכל עובד ומה ההבדלים בין בתי כנסת השונים ולהחליט איזה סגנון אני הולכת לעשות....החלטה קשה...
מאד עוזר לי כל מה שאתם כותבים פה ככה אני יכולה ללמוד ולהבין את הנושא
זה נכון שאני אצטרך לעשות גם הדמיה אבל זה השלב הסופי אחרי התכנון והעיצוב בעז''ה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
תן שמות של בית כנסת ספרדי עם עמוד. ממש מוזר.

מדרגות- ברור שיש הכל, השאלה מה הרוב המוחלט.
אני מעביר בראשי את עשרת הבתי כנסת שעולים לי ראשונים בראש, 9 מתוכם עם מדרגות.
ברכת שמים.
ביה''ס ספרדי שיש בו עמוד מצד ימין של ההיכל, לא ידעו לי שהשתמשו בו בעשור האחרון.

בית הכנסת אלפי מנשה,
בית הכנסת תורת חיים,

שניהם בעלי תקרה גבוהה ולארון קודש אין מדרגות.
אגב-
העניין אלפי מנשה, פעם הגעתי לשם לבדוק אפשרות לצלם, ונהנתי מאד לראות את הבניה שהם עשו לארון הקודש, ונאמר לי שהושקעו בו עשרות אלפי שקלים, (אולי אפילו יותר, לא זוכרת) ע''י נדיב שטרח וערך תוכנית מסודרת וכ' וכ'
ואין שם מדרגות.-לקרוא לזה פיראטי נראה לי מוגזם.
תן לי לנחש שהבית כנסת אלפי מנשה שהזכרת בנוי מפנלית, או איזה גיבוב של מבנים שחוברו יחדיו...
צריך לבחון בית כנסת שנבנה מהיסוד מתוך תכנון מסודר עבור בית כנסת.
ממש לא בניה מאבן, רגילה.
עד כמה שזכור לי מדובר במקום מסודר מאד.
אני לא גרה שם, ולא נמצאת שם ביום יום, מה שידוע לי זה מה שראיתי בזמנו במו עיניי.
סגנון הבניה אצל הספרדים יותר מקושת ועגול (גם החלונות והפתחים, ואולי גם כיפה גדולה מעל הגג). ואצל האשכנזים יותר מצוי מרובע.
אולי הכוונה לציון רבי מאיר בעל הנס?;)
שם יש את ההבדלים הנ''ל בין המניינים הספרדים לאשכנזים אחד לאחד.


לדעתי עוד משהו שניכר בו הבדל.

בתי הכנסת הספרדים לרוב יהיו חדישים ומשופצים יותר עם נברשות, וקרמיקות וכ' (לא שאין כזה אצל האשכנזים..)
לעומת זאת אצל האשכנזים ישנם יותר בתי כנסת עם בניה ישנה יותר, אבל אפשר למצוא שם סט של ש''ס שלם לכל ילד לכיתה שלמה.
אצל הספרדים יש כמה סטים של ש''ס, אבל ישנם הרבה יותר ספרי הלכה מכל הסוגים והחוגים.
בטח מותר לשאול ;)
אין לי מושג איך הגעתם פה למסקנה שאני צריכה את זה להדמיה...אז אני אסביר....
אני עובדת עכשיו על פרויקט גמר ומה שבחרתי לעשות זה בית כנסת
וכדי לעשות כזה פרויקט אני צריכה לבחון ולחקור הרבה סוגי בתי כנסת כדי לדעת איך הכל עובד ומה ההבדלים בין בתי כנסת השונים ולהחליט איזה סגנון אני הולכת לעשות....החלטה קשה...
מאד עוזר לי כל מה שאתם כותבים פה ככה אני יכולה ללמוד ולהבין את הנושא
זה נכון שאני אצטרך לעשות גם הדמיה אבל זה השלב הסופי אחרי התכנון והעיצוב בעז''ה...
הגענו לזה די פשוט..
החגורה היחידה שיש סביב הניק, זה של פורום אדריכלות ועיצוב פנים.
לכן לא תארתי לעצמי שאת עורכת מגבית ומחפשת רעיון לפרסום.

בהצלחה רבה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
ברכת שמים.
ביה''ס ספרדי שיש בו עמוד מצד ימין של ההיכל, לא ידעו לי שהשתמשו בו בעשור האחרון.

בית הכנסת אלפי מנשה,
בית הכנסת תורת חיים,

שניהם בעלי תקרה גבוהה ולארון קודש אין מדרגות.
אגב-
העניין אלפי מנשה, פעם הגעתי לשם לבדוק אפשרות לצלם, ונהנתי מאד לראות את הבניה שהם עשו לארון הקודש, ונאמר לי שהושקעו בו עשרות אלפי שקלים, (אולי אפילו יותר, לא זוכרת) ע''י נדיב שטרח וערך תוכנית מסודרת וכ' וכ'
ואין שם מדרגות.-לקרוא לזה פיראטי נראה לי מוגזם.

ממש לא בניה מאבן, רגילה.
עד כמה שזכור לי מדובר במקום מסודר מאד.
אני לא גרה שם, ולא נמצאת שם ביום יום, מה שידוע לי זה מה שראיתי בזמנו במו עיניי.

אולי הכוונה לציון רבי מאיר בעל הנס?;)
שם יש את ההבדלים הנ''ל בין המניינים הספרדים לאשכנזים אחד לאחד.


לדעתי עוד משהו שניכר בו הבדל.

בתי הכנסת הספרדים לרוב יהיו חדישים ומשופצים יותר עם נברשות, וקרמיקות וכ' (לא שאין כזה אצל האשכנזים..)
לעומת זאת אצל האשכנזים ישנם יותר בתי כנסת עם בניה ישנה יותר, אבל אפשר למצוא שם סט של ש''ס שלם לכל ילד לכיתה שלמה.
אצל הספרדים יש כמה סטים של ש''ס, אבל ישנם הרבה יותר ספרי הלכה מכל הסוגים והחוגים.

הגענו לזה די פשוט..
החגורה היחידה שיש סביב הניק, זה של פורום אדריכלות ועיצוב פנים.
לכן לא תארתי לעצמי שאת עורכת מגבית ומחפשת רעיון לפרסום.

בהצלחה רבה!!!
מעניין.
איפה זה בית כנסת ברכת שמים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
אגב- אם את מחפשת בית הכנסת עם עיצוב מקורי ויפה להשראות, יש לי כמה להציע לך,
חלקם היינו שם ממש וחלקם רק באנו לצלם.
רק תצייני מאיפה את?
אשמח לקבל רעיונות והשראות תודה
אני מאזור ירושלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
מעניין.
איפה זה בית כנסת ברכת שמים?
בבני ברק.
שייך להרב צדקה שליט''א.
במחשבה שניה-נראה לי באמת שהוא יותר מוכר כ-''בית הכנסת של הרב צדקה..''
אשמח לקבל רעיונות והשראות תודה
אני מאזור ירושלים
אהמ.. פחות מכירה.
יותר מתמצאת במרכז: פתח תקווה, בני ברק, חולון, רמת השרון, רמת גן וכ'

יכולה לשאול את אחי. הוא נמצא בירושלים ומכיר אותה די טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
בבני ברק.
שייך להרב צדקה שליט''א.

אהמ.. פחות מכירה.
יותר מתמצאת במרכז: פתח תקווה, בני ברק, חולון, רמת השרון, רמת גן וכ'

יכולה לשאול את אחי. הוא נמצא בירושלים ומכיר אותה די טוב.
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
בכל הישיבות הליטאיות החשובות שהוזכרו לעיל
העמוד באמצע..
בישיבת חברון העמוד מימין לארון הקודש, ומעט יותר קרוב לקהל. וודאי שבמרכז ההיכל בסה"כ - צריך שישמעו...

@אלישבע רבקה
תחליטי מה את עושה, לפי מה שאת יותר מתחברת (והאמת עדיף מה שאת יותר מכירה יש פחות סיכון לטעויות מפדחות).

בכל מקרה- לכי לבית הכנסת הגדול (פתוח רק בשבת), זו יצירה מאוד יפה. ואם את כבר ליד תקפצי גם להיכל שלמה.
לחורבה- לא יודעת אם היא מופת לתכנון אבל מאוד השקיעו שם בשיפוץ.

השראה והעשרה- לכי למוזיאון ישראל, יש שם 5 בתי כנסת משוחזרים מכל העולם, שהביאו אותם קומפלט. מאיטליה, הודו ועוד. מרתק ומחכים. ויפהפה!

יש כמובן גם את בית הכנסת של בעלז, ההיקף מדהים, וגם הוא פתוח רק בשבתות כידוע לי.

שיפוץ מיוחד ובית כנסת מאוד יפה - ישיבת "נצח ישראל" ברחביה\שערי חסד.

ברמת שלמה- בית הכנסת שיח אליעזר מתוכנן היטב ומתפקד מעולה.

הרבה הצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
תחליטי מה את עושה, לפי מה שאת יותר מתחברת
צודקת לגמרי
והאמת עדיף מה שאת יותר מכירה יש פחות סיכון לטעויות מפדחות
לא נראה לי שיהיו פדיחות כי הבוחנים חילונים ולא נראה לי שהם מכירים את הנושא לעומק...
אבל את צודקת כי מבחינת עצמי אני רוצה פרויקט מושלם עד הפרט האחרון
בכל מקרה- לכי לבית הכנסת הגדול
אני מכירה את בית כנסת הגדול מעולה, מתפללת שם הרבה....
זה בעצם מקור ההשראה הכי חזק שלי...אפשר לומר שהוא חלק מהגורמים לבחירת הנושא שלי....
גם מכירה טוב... וגם כבר הייתי שם במהלך החקירה שלי, חפרתי להם קצת בשאלות....
שיפוץ מיוחד ובית כנסת מאוד יפה - ישיבת "נצח ישראל" ברחביה\שערי חסד
לא מכירה אני אברר

תודה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
אצל הספרדים נקי ומסודר
ליטאי הרבה בלגן וספרים שלא החזירו
חסידים רבים מתפללים לכיוון הרבע ולא לארון קודש
בחלק מהחסדיות יש גם חדר של הרבע עם דלת לבית המדרש
לחסידים תמיד גם תהיה פינת קפה עם כמה נעייסנים
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
אצל הספרדים נקי ומסודר
ליטאי הרבה בלגן וספרים שלא החזירו
לא קשור לעדות.
קשור לכמה זמן נמצאים בבית הכנסת/האם יש שם כולל של 8-10 שעות ביום
(על גבול הלה"ר..)
חסידים רבים
מעטים.
לחסידים תמיד גם תהיה פינת קפה עם כמה נעייסנים
כנ"ל
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
מאוד חשוב לקחת איש מקצוע שמכיר כל פרט,
מעשה שהיה:
בית כנסת ליטאי גדול הזמין ריהוט ספסלים וסטנדרים
לכמה מאות מתפללים,
הריהוט הגיע הכל היה מושלם והריח...
ואז הגבאים התחילו לבדוק, לשבת, להרגיש,
וישבים על הספסל ומנסים לקרב את הסטנדר,
להכניס את הברכיים ואופס הברכיים נתקעות במוט חיזוק,
מה התברר שאת המוט חיזוק שבדרך כלל שמים בשליש העליון של רגלי הסטדנר שמו באמצע,
ומי שתכנן זאת כנראה מעולם לא ישב עם סטנדר...
בקיצור הייתה עוגמת נפש גדולה...
מצורף תמונת הסבר
20211015_101829.jpg
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

יש לי בת בכיתה ח' ששנה הבאה עולה בעז"ה לסמינר.
זאת הילדה הראשונה שלי ולכן אני מרגישה שאני מגששת באפילה.
*אנחנו גרים בפ"ת
*אנחנו ספרדים (אין לנו בעיה עם תיכונים אשכנזים אבל הבנתי שיש נטייה לעיקום פרצוף)
*אנחנו מחפשים מוסד לימודים סגור. לא חונק, אלא סגור. שהבנות שם צנועות גם מחוץ לשעות של הלימודים, האווירה רוחנית, השפה נקייה ואין דיבורים שלא מתאימים לבת בת יעקב (אני יודעת שאין 100% באף מקום, ואני יודעת שיש בכל מקום גם בנות פחות טובות ושצריך לדעת עם מי להתחבר, אבל אני עושה את ההשתדלות שלי מבחינת חיפוש המקום)
*אם יש בגרות מלאה - נשמח , אבל אם התיכון פתוח\מודרני פחות מתאים
*איזה מקצועות יש בכל סמינר והם יש לו המשך של י"ג ו-י"ד?

אשמח אם תוכלו להאיר את עיניי לגבי הסמינרים:
1. גברא
2. תהילה
3. אלקיים

אם יש לכן עוד שמות של תיכונים שאתן חושבות שיכול להתאים אז אשמח לשמוע!
כל בדל של מידע ממש ממש יעזור לי לגבש עמדה, להבין את הלך הרוח באותו סמינר.

תודה רבה!
  • עצוב
Reactions: רק שמחה :)1 //
125 תגובות
שלום לכולם,
לקראת הימים הנוראים הבעל"ט, בהם הגבאים שבינינו מתמודדים עם מטלה [אחת מני רבות מאד] שגורמת לכאב ראש עצום, רבים מאיתנו עדיין מתמודדים עם סידור המקומות בקבצי אקסל מסורבלים או אפילו בטבלאות בוורד. כולנו מכירים את המלחמה עם מיזוג תאים, הזזת שורות שהורסת את כל המבנה, והקושי לקשר בין רשימת המתפללים למפה עצמה.
מתוך ההיכרות עם האתגרים הללו, פיתחתי בשנה האחרונה כלי ייעודי במטרה להקל על החיים של כולנו. אני שמח להציג בפניכם את "מפה-פלוס" – תוכנה אינטרנטית חדשה שנבנתה מהיסוד במיוחד למשימה הזו.

מה התוכנה פותרת?​

במקום להילחם עם הכלים המשרדיים, "מפה-פלוס" נותנת פתרון ממוקד:
  • במקום להיאבק עם תאים ממוזגים באקסל, אפשר פשוט לשרטט את מבנה בית הכנסת או הישיבה באופן ויזואלי. להוסיף גושים, טורים ושורות, למזג מושבים ולקבוע את הגודל והצבע של כל דבר בקלות.
  • במקום לנהל רשימות שמות בקובץ נפרד, יש "מינהל קהילתי" מובנה. ניתן לנהל את כל אנשי הקשר, לעקוב אחר סטטוס תשלום, כמה מקומות כל אחד צריך (גברים/נשים) ולשייך אותם לקבוצות.
  • במקום "העתק-הדבק" מייגע, תהליך השיבוץ מתבצע בגרירה פשוטה (Drag & Drop) של שם מהרשימה ישירות למושב הרצוי במפה. המערכת עוקבת אוטומטית מי שובץ ואיפה.
  • במקום להסתבך עם הדפסה שיוצאת עקום, ניתן לייצא את המפה ואת טבלאות הסיכום לקבצי PDF, PNG ו-Excel שנראים מקצועי ומוכנים לתלייה או לחלוקה.
  • במקום לדאוג שהקובץ יימחק, הכל נשמר אוטומטית בענן ומגובה, עם אפשרות לשמור גרסאות ולשחזר שינויים.
התוכנה כוללת עוד כלים שימושיים כמו מספור אוטומטי (כולל גימטריה), הוספת אובייקטים (בימה, עמודים), ניהול גרסאות ועוד.



הזמנה להצטרף לתכנית ההרצה (בחינם)

אני משיק כעת את התוכנה לשימוש הציבור הרחב, ומזמין אתכם להצטרף לתקופת ההרצה.
ההצטרפות והשימוש בתוכנה הם ללא עלות לתקופת ההרצה.
מה המטרה?
לקבל מכם, הגבאים ואנשי המקצוע, משוב אמיתי מהשטח. לגלות מה עובד מצוין, מה דורש שיפור, ואילו כלים נוספים יכולים להקל עליכם את העבודה. בתמורה, תקבלו גישה מלאה לכל יכולות הפרימיום של התוכנה.
אני מזמין אתכם בחום להיכנס, לפתוח חשבון ולהתנסות. המערכת יציבה ומוכנה לעבודה, גם עבור הימים הנוראים הקרובים.
קישור לתוכנה:
https://mapa-plus.vercel.app/
אשמח מאוד לענות על כל שאלה כאן באשכול.
בברכה ובהצלחה
וכתיבה וחתימה טובה
קרדיט: הגאון רבי @דוד ה. פורום לתורה
אין הרבה דברים שמאחדים אותנו כעם יותר מהציפייה, אפשר להרוג אותנו, לצלוב, לשרוף, לענות, להשמיד בתאי גזים, אבל גם במקומות האפלים ביותר בהיסטוריה, גם כשמתגלים התהומות אליהם בני אנוש יכולים לרדת, מעולם לא התייאשנו. התקווה לגאולה החזיקה אותנו כעם, סיפרה לנו על עתיד שמצפה לנו אחרי שיידמו המלחמות. על זאב עם כבש, על רקיע שייפתח, אור שידחה את החושך, רוחו של עם שתרחף על פני תהום. גאולה תהיה לנו.

הם קשורים בקשר הדוק, הכאב והתקווה, הצרות והגאולה. ככל שהיה לנו קשה יותר, נאחזנו בתקווה, עקשנים וקשי עורף. ממעמקי הכבשנים שרנו "אני מאמין", על המוקד זעקנו ה' אחד, היה הווה ויהיה. בפוגרומים הקשים ביותר, בעלילות הדם, בפרעות, בגזירות, וברציחות, במאות ארצות, בשש יבשות, בכל שבעים לשון פיללנו לדבר אחד, ווען משיח וועט קומען.

הוא עוד לא בא, איומתי בכל שנה אומרת היא השנה הזאת, סופרת, מנמקת, חולמת, בטוחה שיותר גרוע לא יכול להיות. תיפח רוחם של מבקשי קיצים, אך מה יעשה עם שלם שכרסו נפוחה ממיני מלוחים, מתקוות נכזבות, מהבטחות מופרות, לא רעב ללחם, כי אם לשמוע, ואיה הוא הקול.

מי ייתן ויבוא הוא כעת, בעתה או אחישנה, יבוא ונשכח את הכול, לא נתרפק עוד על העבר. בחמשת לשונות גאולה נצא ואז מושיעים יעלו. אך גם אם רחוק הוא הקץ, סופו ידוע לנו. שנת ששת אלפים, השנה אחריה אין עוד, עיברו איתי אל קיצה של השנה האחרונה, בואו ונפגוש גאולה.

זה התחיל כמה שנים קודם, התחיל זו מילה גדולה, מאז החורבן זה לא הפסיק, אבל העלה הילוך, לגמרי. כבר שבעים שנה קודם התייחסו אחרת לנולדים, דור הגאולה הם נקראו, אלו שיזכו לראות פני משיח, בלי ספק. אתם חושבים שהם היו מושלמים? התנהגו אחרת? לא באל"ף רבתי. למלך זקן וכסיל יש תאריך תפוגה, אבל עד אז הוא פעיל כרגיל. העולם התנהל כמו היום, טובים ורעים, יושבי בית המדרש ויושבי קרנות, צבא ומדינה, בג"ץ ובד"ץ, אפילו גאב"ד וראב"ד, הכול. מצד שני בכל חווה שניה התחילו לגדל פרות אדומות וחמורים לבנים, אז שינוי כלשהו הפציע.

עד שנה לפני הסוף התנהלו העסקים כרגיל, בשנה האחרונה החלה הספירה לאחור, ועולם חדש ניצת. לא, לא התאחדנו, זה סך הכול ביאת משיח, לא דרמטי עד כדי כך, במקום זה רבנו קצת יותר. כולם התאחדו סביב הדרך העולה בית א-ל, המריבה היתה רק איזו דרך היא העולה. ליטאים מול חסידים, חרדים מול דלי"ם, ראשית צמיחת גאולתנו מול גלות בין יהודים, אשכנזים וספרדים, פשוטו של מקרא והשקפה טהורה, הרבי שליט"א ורבנו הקדוש, עולי ההר ומחרימי הכותל, עיון ובקיאות, תנ"ך וקבלה. כל מאבק הובלט, חודד והודגש, איש לא תכנן לוותר עד ביאת גוא"צ בתקווה שגוא"צ יבחר את הצד הנכון כמובן.

לא כולם היו שותפים למערכה, מתברר שאומות העולם, החילונים שלנו וחלק צר משומרי המצוות, לא מחבבים במיוחד את רעיון התאריכים לגאולה, או את הגאולה בכלל. הנושא עניין את העולם בעיקר כקוריוז, שאלה היפותטית מה יקרה לאמונה היהודית בסוף השנה, לא משהו מעבר. אבל ביהודים בכל העולם בערה האש, אלפים עלו לארץ או לפחות ניסו לרכוש כאן נדל"ן, העיניים כולם כוונו לראש השנה האחרון, של שנת ה'תתקצ"ט.

למה ראש השנה? בגלל הגמרא בראש השנה, שיטת רבי אליעזר שבתשרי עתידים להיגאל, ומה מתאים יותר מראש השנה?

השאלה מה מתאים יותר נפשטה מיד כשנגמר ראש השנה ועם ישראל הדרוך עודכן בכל מקומות מושבותיו שלא, זה לא קרה. סוכות מתאים הרבה יותר, חג החירות, הוא היום הראוי. כבר רב האי גאון כתב שמלחמת גוג ומגוג תהיה בסוכות, זו הלכה פסוקה בטור, אין אפשרות אחרת.

הפעם עם ישראל לא הסתפק בצפייה וציפייה מרחוק. מאות אלפי אנשים שריינו כרטיסים לארץ ישראל. מחירי הטיסות העפילו לגבהים שלא נראו מאז הטיסות לאומן בראש השנה, אבל כלל ישראל לא תכנן להפסיד את הגאולה בכל מחיר. כל דירת אירוח במרחק הליכה מהעיר העתיקה, גם הליכה של שעתיים ויותר נתפסה לכל השבוע. תהלוכות של אלפי אנשים השרים משיר ציון, הגיעו אל חומות העיר מידי יום וליל, הכול היה מוכן, אבל משיח לא בא. חג ראשון וחול המועד, שמחות בית השואבה לאורך כל הלילה, חביטת ערבה ושמיני עצרת, עשו עם ישראל סעודה קטנה, זעקו אתה הראית לדעת, ודבר לא אירע, עולם כמנהגו נוהג, ומנהג מבטל הלכה.

סוכות הוא קדימון, זו הייתה תקווה לא משהו אמיתי, את תאריך הגאולה כולם יודעים, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. זמן חורף עבר בהתעלות רבתי, להיות היהודים עתידים ליום הזה, יום בו יצאו מאפלה לאור גדול, ליל שימורים הקרב המשומר לגאולה מששת ימי בראשית.

מהו היום המדויק? ראש חודש ניסן שנטל עשר עטרות? עשירי בניסן יום הביקור, בו יטהרו ישראל מכל מום? יום י"ד בו יקריבו העם לראשונה זה אלפיים ומאתיים שנה קרבן פסח? או ליל הסדר עצמו, כמו המשמעות המקובלת? עם ישראל לא ידע. הוא בהחלט שיער, כל אחד שיער תאריך אחר, אבל לדעת איש לא ידע.

לא היה שייך להיכנס בניסן אל ירושלים המקודשת או לירושלים בכלל. כניסת רכבים פרטיים לעיר נאסרה, הקו הוורוד פוקסיה של הרכבת הקלה שהושלם סוף סוף באותה שנה, הוביל מיליוני אנשים היישר מתחנת הרכבת עטרות אל הרכבל שנגמר במתחם מעליות הכותל. עשרות אלפי אנשים פרסו שקי שינה ברבעים השונים בעיר העתיקה, קניון וחניון ממילא הפכו לאתר קמפינג ענק, קרליבך הפעיל הכנסת אורחים, צי משאיות החסד של משפחת רובין חילקו פטל בכל פינה, וכולם חיכו.

עבר תאריך ועוד אחד. ערב חג הפסח, אלפי כבשים ורבבות בני אדם מנויים ומשוכים, עומדים צפופים, עיניהם לשמים וליבם למרום, מצפים לישועה. מאות כהנים עטויים בגדי לבן דרוכים בפתח גשר העץ. כל אחד מהם עבר סדרת שיעורים למעשה כולל מצגות והדרכה מעשית מידי שבוע על ידי ארגון תורת הקורבנות. היו מכונים שפרסמו "אתה תהיה כהן" בשבעה מפגשים בני שעתיים, אבל לציבור יש חוש ריח, והקורסים המקוצרים גוועו מחוסר ביקוש.

אתא לילה וגם בוקר, מצות, מרורים ותמרורים, שוב נשמע הלל הגדול על גגות העיר, אך לחבורה לא זכינו. כלל ישראל עמד סמוך ונראה לאסקופת העזרה ועדיין בדרך רחוקה היו.

הסיפור עוד לא נגמר, הים לא נבקע, חצות ליל של שביעי של פסח, עת שערי רצון נפתחים, וכל השביעין חביבין, ניצבו רבבות, מביטים אל השמים, "עזי וזמרת י-ה ותהי לי לישועה" האם תרד מן השמים אש כבהר הכרמל? יבקע הר הזיתים? ואיה קול השופר שהולך וחזק? "זה א-לי ואנוהו".

כגודל החלום כך השבר, לכל פסח יש מוצאי פסח וקולות אחרים החלו להישמע. הסברים שהגאולה אינה תלויה בזמן, ששנת ששת אלפים אינה בהכרח האחרונה, חד חרוב, יש עוד אלף שנים לפנינו. מכתבים נחרצים על דין שעוד לא נחרץ, על ההבדל בין תקווה לעובדה, התפרסמו בחוצות. ההתפכחות החלה.

החלק הזה עוד היה החלק הסביר, הדעות האחרות שהחלו להתפרסם היו גרועות בהרבה. מתברר שגאולה אינה חייבת להיות פיזית, משיח הוא רעיון. היו שהניחו שהוא כבר הגיע, מה שמבטל את הצורך לשוב דווקא עכשיו. אנשי ראשית צמיחת הסיקו שכך היא גאולתנו קמעא קמעא, בתוך ששת אלפים החל קיבוץ ישראל ומי יודע מתי יפציע הגואל אם בכלל.

לקראת שבועות הודבקו בריכוזי היהדות החרדית כרוזים הקוראים להכין את שתי הלחם ולעלות לירושלים עם סלי ביכורים שמא נזכה. מה שגרם למדינה להטיל הגבלות קשות על הכניסה לעיר העתיקה, חשש ממהומות דתיות, פיגועים, תג מחיר, דוחק, אסון מירון, הדבקה המונית, כל סיבה אפשרית הצטרפה. כרטיסים להנץ החמה בכותל חולקו במשורה והכנסת פירות ביכורים ולחם נאסרה לחלוטין.

לא אלמן ישראל, נותרו עדיין מאמינים רבים, גם בעצרת התייצבו אלפים רבים בתחתית ההר. ניני גונבי עלי וקוצעי קציעות הבריחו במסירות נפש פירות ביכורים, מוסלקים בתיקי תפילין ועגלות תינוק. בחורי ישיבות עם ניסיון בהתחמקות ממשטרות צבאיות התגנבו סביב הפרדיסאות שהוצבו למנוע את העלייה לרגל. ערים כל הלילה לקדם פני הגואל, מתקנים את השינה במדבר, מחכים לטללי תחיה, לראות את ההר עשן כולו, אך לא. חושך ענן וערפל, לא עלו אל ההר ובקצהו לא נגעו.

תשעה באב היה אפוף תוגה שלא נראתה שנים רבות, כל דור שלא נבנה בימיו מעלה עליו כאילו החריבו, בדור זה התחושה היתה ממשית. התקווה בת האלפיים שהתנפצה על סלעי המציאות, הסבל שלא נגמר, ועל כולנה הייאוש, לא עצב בוער, עצב אדיש, מיואש, אסירי התקווה שנכזבה.

ליבת המאמינים המשיכה, מנחם שמו ינון שמו, בתשעה באב נולד ובתשעה באב יתגלה וינחם אב, חלוצי נעלים ומגודלי פרע, נזופים וחפויי ראש, עמדו וציפו, אימתי קאתי מר. היום, אם בקולו תשמעו, וקול שופר לא נשמע.

ערב ראש חודש אלול, העיתונות החרדית כבר שבה לעסוק בדברים החשובים באמת כמו איזו ישיבה הפתיעה דרמטית ברישום השנה, ביומונים היה מכתב באוזן שמאל על האיסור לנעוץ עגיל כפול באוזן ימין וקריאה קדושה לאמירת יום כיפור קטן לנוכח גזירות השלטון המזדמנות. עולם כמנהגו נוהג, אבל מתח סמוי פעפע מתחת. נותר חודש או נצח, ספק מייסר.

חצות ליל ערב ראש השנה, מעמד הסליחות המרכזי מושך מידי שנה עשרות אלפים, המספר שילש את עצמו. המונים התגודדו ברחבת הכותל, הכניסה לרחבה העליונה התאפשרה בקושי, מאות האלפים זעקו בגרון ניחר "בן אדם מה לך נרדם קום קרא" והם קראו אוהו קראו. השינוי הבולט היה בסיום הסליחות, ההמונים שעזבו בדרך כלל את המקום באופן מיידי, נותרו. קראו פרקי תהילים, שרו שירי אמונה, ובעיקר לא עזבו, חיכו.

אשמורת שלישית, באופן בלתי צפוי, על אף התפכחות הציבור, ההבנה שהעתיד עדיין, הכיסופים גברו על הכל. ספונטנית, בלי הסעות מאורגנות וסדרנים, רבבות לבבות זרמו אל הכותל לסליחות אחרונות בגלות, מסרבים להתייאש. הפעם בנוסח אשכנז, אשכנזים וספרדים, נוסח פולין ונוסח ליטא, חרדים, דתיים וחילונים, כולם כאחד, "הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך".

התרת נדרים ברוב עם, האווירה משתלהבת, התרת קללות ונידוי מן השמים, התירו לכלל ישראל כל חרם שמתא וארור, בירכו לבניין עוד בזו השנה, וחיכו. פשוט חיכו. מרגע לרגע התקבצו ההמונים, מכל קצוות הארץ הם באו, במאות, אלפים, רבבות, שישים ריבוא עמדו הם בשערי ירושלים, בלי תכנון לחג, בלי מקומות לינה, מי צריך לאכול ביום בו ישוב האור ויזרח.

שעות הבוקר, התנועה לא פסקה, כהנים הדורים בארבעה בגדים מחכים לפיסת יד שתשיב להם את מפתחות ההיכל שהופקדו למשמרת, לוויים משוררים ושוערים, אנשי מעמד ואנשי משמרות, כולם רצו להשתייך, להיות חלק מהגאולה שתבוא עוד היום. כל העדות התפללו דרך כל השערים, ועל כולנה שערי דמעות שמעולם לא ננעלו, בכל עת החורבן קיבלו הם את דמעותיהם של ישראל, וצערם עלה היישר אל כסא הכבוד המכוון נגד ירושלים.

חלף חצות וחלף גם פלג, אנשים סירבו לשבור את הצום המכפר על שליש עוונות, עד שישמעו באוזניהם, לך אכול בשמחה לחמך. תפילת מנחה נראתה כנעילה, אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, האם גם אנחנו נזכה לאש היורדת ממעל? אט אט התקוות גוועו התחלפו במשהו אחר.

השעות עברו, השמש יבוא ויפנה כי פנה יום, זהרורי שקיעה ברקיע, ההמונים מתחננים לעוד רגע של חסד, שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון, אולי יש תקווה, בחיצים נעה השמש, קרניים אחרונות על שיקוץ משומם, שפחה יורשת גבירתה על הר האלוקים.

השיחות, השירה, השחוק, הכל נעלם, רבבות עטויים בבגדי לבן, כהנים מבוישים במגבעותיהם, לוויים תולים את כינורותיהם טרם יבוא היום ויעריב, איך נשיר את שיר ה'. הרבבות החלו לאכול מעט שלא ייכנס אל החג והוא מעונה. דממה נפלה על כל.

לא דממה דקה ואף לא ענות חלושה. דממה עבה כמטבע הייתה היא, איש לא מש ממקומו. ויהי השמש לבוא וחשכה גדולה נפלה, ציפור לא צייצה, תינוק לא פעה, העם שציפה זה יותר מאלפיים, העם ששרד את הכול, חישב להישבר.

מתוך האופל, בקע קול רועד, ישיש בחלוק לבן פתח:

אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ

עוֹרְכָהּ וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ

אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ


דממה ענתה לו, אדישות, איש לא אזר כוח להשיב:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



הישיש לא נכנע, קולו מתאמץ, מנסר בצרידות:

בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִקְרָאֶה

וְשִׁיר וְהִלּוּלִים כִּי לְךָ נָאֶה

עַד מָה תַּעֲלִים עֵינְךָ וְתִרְאֶה

זָרִים אוֹכְלִים נַחֲלוֹתֶיהָ


ריבואות יחידים שפופים על הקרקע, דמעות בעיניהם:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



לבו של הישיש נשבר, גרונו חנוק:

רְעֵה אֶת צֹאנְךָ אֲרָיוֹת זֵרוּ

וּשְׁפוֹךְ חֲרוֹנְךָ בְּאֹמְרִים עָרוּ

וְכַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּ

לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלְלוֹתֶיהָ


גל בכי שוטף, המציאות מכה בכל עוז, האובדן מחלחל אל עומק הנשמה:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


וקולו נישא, מחנן, מבקש:

מָתַי תַּעֲלֶה בִּתְּךָ מִבּוֹר

וּמִבֵּית כֶּלֶא עֻלָּהּ תִּשְׁבֹּר

וְתַפְלִיא פֶלֶא בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר

לְהָתֵם וְכַלֵּה מְכַלּוֹתֶיהָ


עיניים נתלות ברקיע המאדים, הלב לא מבין למה, עד מתי, כמה אפשר לסבול:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



קולו של הישיש מתייצב, נחרץ, מתעקש:

חֵילָהּ קָבְעוּ הַגּוֹי כֻּלּוֹ

וְטוּבָה שָׂבְעוּ וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ

וְלִבָּהּ קָרְעוּ וּבְכָל זֹאת לֹא

מִמְּךָ נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ


עם קשה עורף ושבור לב מהנהן, לא נשברנו מעולם, לא נטשנו ולנצח לא ננטוש:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


קולו מתנשא, עטוף בלבן נראה כמלאך, כאליהו בהר הכרמל, כחסד הניתן על פני חתן:

זְמִירָהּ שׇׁבַת וְחֶשְׁקָהּ תַּגְבִּיר

לַחְפֹּץ קִרְבַת דּוֹדָהּ וְתַעֲבִיר

מִלֵּב דַּאֲבַת נַפְשָׁהּ וְתָעִיר

לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ


והכלה עומדת חפויה, רדידה קרוע, בגדיה בוגדיה, ועל כל זאת זועקת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



מכל עבר הצטרפו הקולות, נראה היה שאין זה קולם של הנוכחים אלא קולם של שבטי ישורון כולם, אהלה ואהליבמה, הגולים והמצפים, הרוגי מלכות ומוסרי הנפש, העוקד הנעקד והמזבח, נשמות אפופות בנהרות של דם, חבושי עדי עדיים שהושפלו לעפר, כוכבי השמים שנגררו בעפר הארץ, הנטבחים, הנספים, נפשות נאלמות, תינוקות שלא טעמו טעם חטא, זקנים וזקנות מרחובות קריה, מכל קצווי ארץ נשמע קולם, הדהד בחלל העולם,

נְחֶיהָ בְנַחַת לִנְוֵה רִבְצָהּ

רַב נִזְנַחַת מִדּוֹד חֶפְצָהּ

וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ

לֹא הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ


ואז, בשיאה של אפלה, כששביב האור האחרון נוטש את העולם, בזמן שאינו יום ולא לילה נבקעו רקיעים, הנה ימים באים ובת קול קוראת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



ועם קול השופר, באור שבעת הימים, עומדים ומשוררים, בנים בכורים, כל פעול וכל חי, שרפים וחיות, קוראים כאחד, והארץ עצמה הצטרפה לקריאה, אריאל אריאל, משוש כל הארץ, החרבה, השפלה, הבזויה, הנתונה למנוד ראש, בהיבקע ההסתר, בהגלות אור יקרות, קראה היא עם כל:

חִזְקוּ וְגִילוּ כִּי שֹׁד גָּמַר

לְצוּר הוֹחִילוּ בְּרִיתוֹ שָׁמַר

לָכֶם וְתַעֲלוּ לְצִיּוֹן וְאָמַר

סֹלּוּ סֹלּוּ מְסִלּוֹתֶיהָ


וממרום יענונו בקול

תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה