מידע שימושי עובדים בהוראה ! דעתכם

  • הוסף לסימניות
  • #1
מה אומרים מורה או גננת מבחינת עבודה? (אציין שאוהבת את מקצוע ההוראה) איזו עבודה דורשת יותר מאמץ? גם בשעת העבודה וגם מעבר לעבודה (בבית)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
ברור שהוראה!
לגננות- אין לאן להתקדם...
למורה- כל שנת וותק- מוסיפה במשכורת.
כל גמול השתלמות.

ולגבי מאמץ- אין עבודה קלה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מה אומרים מורה או גננת מבחינת עבודה מה כדאי? איזו עבודה דורשת יותר מאמץ? גם בשעת העבודה וגם מעבר לעבודה (בבית)
כאחד שמגיע מבית שכולם אנשי חינוך,
אני לא חושב שאפשר להגדיר את זה כ'מה כדאי', אלא מה אוהבים,
העבודה בחינוך חייבת להגיע מתוך הנפש, ולא רק מתוך שיקול כדאי או לא כדאי,
כי אחרת זה שוחק.

כמה מעלות וחסרונות מאד בולטים [לפי השיח במפגשי משפחה]

מורה -
מצד אחד -
יצירת משמעת בכיתה לא קלה בדור שלנו,
הכנה מעמיקה ולא שיטחית, דורשת שעות עבודה.
להורים יש דרישות שלא תמיד עומדים בהתאם ליכולות ולמצב הילדים,
הנהלה ופיקוח שלפעמים מנסים להשיג את היעד הבלתי מושג.

מצד שני -
יש אפשרות להשפיע בחינוך
כשהחומר לימודים מוכן וטוב, תמיד יהיו מי שיקשיבו וירתק אותם
לא מתעסקים עם תינוקים [אלא אם כן, יש ילדים ברמה נמוכה מידי]
לא נמצאים כל השעות באותה כיתה, אלא גיוון כל שהוא
בהפסקות יש זמן לקפה ותה

גננת -
מצד אחד
התעסקות עם גיל מאד קטן, השיח לא מידי מענין,
הכנת קישוטי קיר, יצירות, משחקים, דפי עבודה, חומרי יצירה דורשים זמן והכנה
כמות הילדים שנרשמו לגן משפיעה על מעמד הגננת, ודבר זה יוצר תחרות במקומות שיש גנים לאותה שכבת גיל באזור אחד
הפיקוח מפתיע ועומד על דרישות גבוהות

מצד שני -
הילדים פחות חצופים, פחות מעליבים,
המשמעת יותר קלה
להורים אין דרישות אינטלקטואליות שלא עומדות בקנה אחד עם היכולות של הילדות
זמן לקפה בזמן גינה, ולא כל הזמן ללמד
הקול לא נגמר מידי פעם

אבל בסופו של דבר, מי שאוהבת ילדים קטנים ולהתעסק איתם, לא תצליח להסתדר בכיתה מול 35 ילדות עם מרץ ואומץ
ומי שאוהבת ללמד ולדבר ברמה, לא תדע מה לעשות עם ילדות שרק רוצות עוד כמה דקות בפינת בובות.

לא עובד בתחום, וגם אשתי לא
אבל אחיות, גיסות אחייניות בנות דודות לעשרות ולמאות :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
למורה- כל שנת וותק- מוסיפה במשכורת.
כל גמול השתלמות.
לגננת בעירייה כל שנה מעלה את המשכורת ב3 אחוז לערך
לגבי הגמולים - גנים שעברו לאופק חדש או תוכנית אחרת, כל גמול מעלה את המשכורת.

אגב, בעיריות גננות יכולות להגיע גם ל13-15 אל''ש במשכורת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני לא חושב שאפשר להגדיר את זה כ'מה כדאי', אלא מה אוהבים,
אני עובדת בתחום ויכולה לאמר, שכשאדם לא מתוגמל כיאות- זה יוצר שחיקה.
ברוב המקרים- לגננות מאד לא משתלם!
אא"כ- בן מועסקות במשה"ח.
וזה לא כ"כ נפוץ במחוזותינו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
גננות שעובדות במקום ממוסד (רשת גדולה, עמותה שפועלת ע"פ כללי משה"ח, עמותה שנתפסה בעבר על עיוותי שכר וכו') מקודמות כמו עובדות הוראה, ואם יש אופק חדש, אז בכלל.....
גננת עובדת כמעט תמיד משרה מלאה. מנגד, יש הרבה מקומות שחורגים ופועלים לפי כללים משלהם.
הוראה היא ריצה לטווח ארוך. בשננים ראשונות פיקוקים ומילויי מקום קצרים, מעבר בין בתי"ס מסוגים שונים עם דרישות שונות ואפילו סותרות, הכנה מרובה, ועם כל זה השכר נמוך.
רק אחרי שנים! כשמצליחים להתברג, לקבל שעות תקן, או להרשם במצבת + וותק מצטבר + אופק/עוז מתחיל להיות משתלם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הוראה לרוב היא אחרי השעה אחת (אא"כ כיתות נמוכות בלבד), גננת יכול הלקחת צהרון (משכורת שוה מאד) או לסיים בצורה רגועה וקבועה ב 1:30
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני עובדת בתחום ויכולה לאמר, שכשאדם לא מתוגמל כיאות- זה יוצר שחיקה.
מתוך ניסיון ארוך - זה בכל תחום.
המשכורת היא חלק ניכר מתוך ההערכה עצמית, וכשהמנהלים לא מעריכים בהתאם ליכולות ולהשקעה, השחיקה מהירה ולא נעימה.

וזה לא כ"כ נפוץ במחוזותינו...
תלוי מאד בערים וסגנונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אני מורה באופק חדש ויכולה לומר כמה דברים:
1. היום עובדות הוראה באופק חדש מסיימות מאוחר וזה אומר עד 15:30. גננות יכולות לסיים ב-13:30.
מבחינתי היה עדיף לי פחות משכורת (במיוחד שפר שעה זה ממש מעט לשעה) ולחזור מוקדם יותר.
2. מבחינת אופי המקצוע הוא שונה לחלוטין כמו שתשאלי מה עדיף לעבוד בתיכנות או בייעוץ מס., מורה עובדת הרבה בשעות הערב להכין שיעורים- כל שנה יש תלב"ס שונה , לדבר עם הורים , לכתוב דוח"ות וכו וגננת מכינה פעם בכמה שנים מערכים קבועים והכל בסדר.
3. לכאן ולכאן מעלות וחסרונות- רשמי לעצמך בטבלה מה היתרונות והחסרונות מבחינתך בכל מקום וכך יהיה לך קל יותר לבחור.
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
וגננת מכינה פעם בכמה שנים מערכים קבועים והכל בסדר
שכחת את הלקנות לגזור ולהדביק יצירות X36 תלמידות
וכן גננת צריכה להיות גם יועצת הורים בחינם וכן מאבחנת ועוד שלל תפקידים.
רק אחרי שנים! כשמצליחים להתברג, לקבל שעות תקן, או להרשם במצבת + וותק מצטבר + אופק/עוז מתחיל להיות משתלם.
יש גם אפשרות להתקדם לחטיבת ביניים או תיכון שאז אחוזי משרה יותר גבוהים על מספר שעות זהה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ומבחינת שכר בצבירת ותק יש הבדל משמעותי בין גננת למורה במשרד החינוך
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
שכחת את הלקנות לגזור ולהדביק יצירות X36 תלמידות
וכן גננת צריכה להיות גם יועצת הורים בחינם וכן מאבחנת ועוד שלל תפקידים.
קניות והדבקות- סייעות עושות. לא?
ומורה היא גם מנחת הורים ומאבחנת.

אני באמת חושבת שא"א להשוות את שני המקצועות.
אלו תחומים דומים אך שונים.
מאוד תלוי גם מה אופי הגננת/המורה ומידת ההשקעה שלה במקצוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נקודה נוספת
רמת הדפים שנשלחת היום להורים בגני הילדים [לא מכיר בבתי הספר]
היא ברמה כה גבוהה, שגיסי למד מעט עריכה בפוטושופ ואילוס רק בשביל שאשתו תעמוד בתחרות של הגננות בסביבה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אם מדברים על עניין של היצע וביקוש - עדיף גננות. יש סמינרים רבים שסגרו את מסלולי הגננות. לדעתי זה עשוי לגרום למחסור בעובדות, ויכולת מציאת עבודה בקלות.
נקודה נוספת, מורה יכולה לקבל מילוי מקום של שעתיים ביום. גננת - זה תמיד ליום שלם...
מצד שני, אם אין לה סבלנות ולב - שלא תתקרב לגננות. היא רק תחזור הביתה עצבנית, ורחמנות על הילדות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לדעתי מורות
קודם כל במורות את יכולה להיתקדם(את צריכה להיות סייעת ורק אחר כמה שנים אז את מיתקדם לשים אומנם במורות זה גם כך אבל יותר קל לקבל מישרה קבוע )
יותר סיפוק אומנם עבודה יותר קשה
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
קניות והדבקות- סייעות עושות. לא?
יש יצירות שיש בהם הרבה השקעה שהגננות עובדות על זה בבית (הסיעות לא צריכות לעבוד בבית...)
ומורה היא גם מנחת הורים ומאבחנת.
בגן זה הורים שעדיין בתחילת הדרך
וילדים שעדיין לא אובחנו (גם בעלי המקצוע לא מאבחנים הרבה בגיל הזה) וזה הזמן שהבעיות מתחילות לבצבץ

ומה שבאתי להגיד בסה"כ שלא יחשבו שהן הכינו שנה אחת מערכים ועכשיו יושבות רגל על רגל גם הן קורעות את עצמן
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
הילדים פחות חצופים, פחות מעליבים,
המשמעת יותר קלה
להורים אין דרישות אינטלקטואליות שלא עומדות בקנה אחד עם היכולות של הילדות
זמן לקפה בזמן גינה, ולא כל הזמן ללמד
הקול לא נגמר מידי פעם
כל זה נכון רק בבני ברק.
היום הילדים הם ממש לא אלו של פעם.
כבר מגילך קטן מאד, יש חוצפה, ויש אלימות, המשמעת לא פשוטה (כיום יש יותר ילדים שנוטלים ריטלין מכאלו שלא;))
ויש דרישות בלי סוף, מכל הצדדים.
וחשדות עוד יותר יותר מה-כ-ל.

עולם החינוך הוא לא פשוט בכלל.
מי שלא אוהב את זה שלא יעז להיכנס לשם.
ומי שאוהב שיבדוק טוב לאן הוא נכנס.

מה שכן, הזכות בעבודה הזו היא עצומה לאין שיעור!! זכות שמתגלגלת לדורי דורות.
מה שלא ניתן להשיג בעבודה אחרות קלות יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מה שכולם מסכימים שמי שלא אוהב שלא יבוא
לא לגננות ולא והוראה
זה אסון שכל אשה צעירה שטרם מצאה עבודה הולכת לחניית בייניים בהוראה או בגננות בלי חשק ובלי אידיאל חינוכי אמיתי
ב"ה היום זה התמעט כי פחתו המסלולים לגננות ונשבר המיתוס הבסיסי שכולם קודם כל מורות ואחרי זה מקצועות נוספים
אדם שלא אוהב תכנות ראיית חשבון וכד' לא יקרה כלום למחשב או לדף, אבל ילד שהגננת או המורה באו מתוך הכרח ומרצון "לעשות שעות" זה אסון!!!!
כמובן אחרי שבאים מתוך שליחות ורצון כנה לחנך ולהעניק וכל השאלה איך ובאיזה דרך כל השיקולים הכלכליים והכדאיות הפרטית נכנסים לסל השיקולים
בהצלחה בבחירה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
הכנת קישוטי קיר, יצירות, משחקים, דפי עבודה, חומרי יצירה דורשים זמן והכנה
יש בשביל זה חנויות ואתרים ייעודיים.
כמות הילדים שנרשמו לגן משפיעה על מעמד הגננת, ודבר זה יוצר תחרות במקומות שיש גנים לאותה שכבת גיל באזור אחד
ברשתות הגנים ובחיידרים - שזה רוב הגנים החרדיים - אין להורים כל השפעה על הגננת שתלמד את ילדם.
הפיקוח מפתיע ועומד על דרישות גבוהות
ככל שהמשכורת גבוהה יותר כך הפיקוח גבוה יותר. בגני חיידר כמעט שאין פיקוח.
אבל בסופו של דבר, מי שאוהבת ילדים קטנים ולהתעסק איתם, לא תצליח להסתדר בכיתה מול 35 ילדות עם מרץ ואומץ
ומי שאוהבת ללמד ולדבר ברמה, לא תדע מה לעשות עם ילדות שרק רוצות עוד כמה דקות בפינת בובות.
יש כאלו שיכולות להסתדר בשופי עם שתיהן, ואצלן השאלה אכן קשה.
גננות שעובדות במקום ממוסד (רשת גדולה, עמותה שפועלת ע"פ כללי משה"ח, עמותה שנתפסה בעבר על עיוותי שכר וכו') מקודמות כמו עובדות הוראה,
הלוואי. גננות ב'רשת הגנים' אינן מקודמות בשום צורה שהיא.
2. מבחינת אופי המקצוע הוא שונה לחלוטין כמו שתשאלי מה עדיף לעבוד בתיכנות או בייעוץ מס., מורה עובדת הרבה בשעות הערב להכין שיעורים- כל שנה יש תלב"ס שונה , לדבר עם הורים , לכתוב דוח"ות
גם גננת צריכה לדבר עם הורים ולמלא דו"חות, וגם מורות יכולות להסתדר במשך עשרות שנים עם אותם מערכים.
שכחת את הלקנות לגזור ולהדביק יצירות X36 תלמידות
לקנות אפשר באתרים ייעודיים, ובשביל לגזור ולהדביק יש סייעת.
נקודה נוספת
רמת הדפים שנשלחת היום להורים בגני הילדים [לא מכיר בבתי הספר]
היא ברמה כה גבוהה, שגיסי למד מעט עריכה בפוטושופ ואילוס רק בשביל שאשתו תעמוד בתחרות של הגננות בסביבה :)
תלוי איפה... ובחיידרים יש מזכירה שזו התפקיד שלה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

13 ביוני 2025

מבצע עם כלביא

משרד העבודה מפרסם: שאלות ותשובות בנושא זכויות עובדים

בעקבות מצב החירום שהוכרז בעורף היום (13.6.25), ולאחר הערכת מצב עם שר העבודה יואב בן צור, מנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן עם הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו״ד רבקה ורבנר, אנו מפרסמים תשובות לשאלות עובדים:


1. איך אני יודע אם אני עובד חיוני או לא?

על העובד לברר מול מעסיקו אם הוא נמנה על רשימת העובדים שבצו הקריאה.

מקום עבודה שאושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני מחזיק באישור רלוונטי ממשרד העבודה ובאחריות המפעל לעדכן את כלל העובדים על כך שהמפעל מוגדר ככזה וכי יש לו אישור בתוקף.

ניתן לבדוק האם מפעל אושר כמפעל למתן שירותים קיומיים או כמפעל חיוני במנוע החיפוש באתר אגף כח אדם לשעת חירום, בהזנת מספר החברה, או מספר המפעל או שם המפעל בקישור הזה במנוע החיפוש . יש לשים לב שמנוע החיפוש אינו כולל מפעלים של מערכת הביטחון ומפעלים שהינם עוסקים מורשים.

כמו כן, ניתן לבדוק עם המעסיק האם המפעל בעל אישור כאמור והאם העובד נמצא ברשימת העובדים החיוניים המצויים בידי משרד העבודה.


2. אני עובד חיוני- האם אני מחויב להגיע למקום העבודה?

מי שהוצא לה/ו צו קריאה לשירות עבודה חייב/ת להתייצב לעבודה בין אם פיזית או עבודה מרחוק לפי בחירת המעסיק.

אי הגעה לעבודה במפעל חיוני מהווה לכאורה עבירה פלילית


3. מי לא חייב להתייצב לשירות העבודה חיוני?

חובת התייצבות לשירות העבודה לא תחול על :

שוטר; חייל – כולל המשרת שירות מילואים לפי צו על פי סעיף 8 לחוק שירות המילואים;

אישה בהיריון או שטרם חלפה שנה מיום הלידה;

אם טרם מלאו לך 16 שנים או הגעת לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.


4. אני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 ואני מוגדרת כעובדת חיוני- האם אני מחויבת להגיע לעבודה?

בקריאה לשירות עבודה של אישה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם.


5. אני מוגדר כעובד חיוני- האם אני רשאי לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק נוכח נסיבות מסוימות יש ליידע את המעסיק על כך ולסכם מולו מסגרת העבודה.


6. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם אני רשאי לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק בשל השגחה על ילדים עד גיל 14 שבהחזקתו הבלעדית או בשל אי הגעה לעבודה לפי הוראות פיקוד העורף, יש ליידע את המעסיק על כך. המעסיק אינו יכול לחייב עבודה מהבית שכן ממילא החוק מקנה הגנה מפיטורים לעובד שזכאי להיעדר, כולל אי ביצוע עבודה.


7. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם יכולים לפטר אותי על כך שלא הגעתי לעבודה?

ככל שלא ניתן לקיים פעילות במבנה או במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות אין חובת התייצבות לעבודה וקיימת הגנה מפני פיטורים.

"פיטורים" – לרבות אי-חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:

(1)חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;

(2)חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;


8. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם אני יכול לממש את ימי החופשה שלי?

רשאי המעסיק לסכם עם העובד לממש ימי חופשה על חשבון ימי חופשה שנתית ככל שעומדים לרשותו.


9. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור- האם אני זכאי לתשלום שכר?

ככל שהעובדים נעדרו מהעבודה, שלא בשל אחת הסיבות המנויות בחוקי העבודה –כולל חופשה שנתית או מחלה יחול האמור להלן:

עד כה לא נקבעה הזכות לשכר בשל היעדרות באזורים שהוכרז לגביהם מצב מיוחד זאת בשל ציות להוראות פיקוד העורף או בשל טיפול בילד שהמוסד הלימודי שלו נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. במערכות קודמות קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדרך כלל, לקראת סוף המערכה או בדיעבד בדרך כלל בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

בעבר, בעקבות הסכמים קיבוצים בין ארגוני המעסיקים והעובדים שהורחבו בצו בידי שר העבודה על כלל העובדים ותקנות מס רכוש עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם (עד גיל 14) בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו תשלום שכרם כאילו עבדו.

אנו מצויים בעת לחימה ולאחריה תאוסדר הזכאות לשכר. כאמור נושא הפיצוי והשכר המגיע לעובדים בעת היעדרם מהעבודה מוסדר בדרך כלל בדיעבד.


10. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי נסגר לפי הוראות פיקוד העורף- האם אני רשאית להיעדר מהעבודה והאם אני מוגנת מפיטורים?

הינך רשאי/ת להיעדר מהעבודה וחל איסור על פיטוריך בשל כך ובתנאי:

הילד נמצא בהחזקתך הבלעדית או שהינך ההורה העצמאי של הילד;

בן הזוג עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.

אין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו סידור נאות להשגחה על הילד.


11. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי סגור ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי נסגר לפי הוראות פיקוד העורף- האם אני יכולה לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיוזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק בשל השגחה על ילדים עד גיל 14 שבהחזקתו הבלעדית או בשל אי הגעה לעבודה לפי הוראות פיקוד העורף, יש ליידע את המעסיק על כך. המעסיק אינו יכול לחייב עבודה מהבית שכן ממילא החוק מקנה הגנה מפיטורים לעובד שזכאי להיעדר, כולל אי ביצוע עבודה.


12. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי פעיל לפי הוראות פיקוד העורף- האם אני רשאית להיעדר מהעבודה?

הינך חייב/ת להתייצב לעבודה בהתאם להסכם העבודה שחל על מקום העבודה, למעט אם הינך זכאי/ת להיעדר מהעבודה בשל אחת הסיבות המנויות בחוקי העבודה, כולל היעדרות בשל מחלת עובד, מחלת בן משפחה או בשל קיום חובת אבלות ובכפוף לתנאים שנקבעו לעניין סיבת ההיעדרות.


13. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי פתוח ואני הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי סגור על פי הוראות פיקוד העורף- האם אני רשאית לעבוד מהבית?

המעסיק רשאי, לפי לשיקול דעתו ובתום לב לאשר, בין אם מיזמתו או על פי בקשת העובד, ביצוע עבודה מרחוק.

במצב שאין באפשרות העובד לבצע את העבודה מרחוק נוכח נסיבות מסוימות יש ליידע את המעסיק על כך ולסכם מולו מסגרת העבודה.


14. על פי הנחיות פיקוד העורף-מקום העבודה פתוח אבל אני מפחד ללכת לעבודה. האם אני זכאי לשכר?

מעסיק אינו מחויב לשלם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה ככל שההיעדרות לא מוסדרת בחוק או בהסכם. על כן, מעסיק יכול לדרוש מעובד להגיע למקום העבודה, למעט אם הוראות פיקוד העורף הנחו אחרת במפורש. עם זאת, עובד ומעסיק יכולים להסכים על היעדרות בתשלום או על מימוש ימי חופשה, לדוגמה.


15. האם חייבים להגיע למקום העבודה גם אם אין בו מרחב מוגן?

יש לנהוג בכל מקום לפי הנחיות פיקוד העורף ואסור לפטר עובד בגלל ציות להוראות. לכן התשובה תלויה בהנחיות פיקוד העורף באותו זמן ובאותו מקום.

יובהר כי אם אין הגבלות על המשך פעילות במקום העבודה לפי הנחיות פיקוד העורף או העובד אינו נעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 עקב סגירת מוסד חינוכי לפי הוראות פיקוד העורף, ההיעדרות על אחריות העובד. אין באמור כדי לגרוע מזכות העובד בשל היעדרות רגילה לפי חוקי העבודה, כגון חופשה, מחלה ועוד.


16. על פי הנחיות פיקוד העורף- מקום העבודה שלי יכול לפעול, אך המעסיק בחר שלא לפתוח את העסק מסיבותיו- כיצד המעסיק צריך לפעול?

על המעסיק לסכם מול עובדיו את הסדר ההיעדרות, בין היתר:

הוצאת העובדים לחופשה שנתית עד 7 ימי חופשה ללא הודעה מוקדמת. באשר לחופשה העולה על שבעה ימים, על המעסיק להודיע לעובד על כך שבועיים מראש. לא ניתן להכניס את העובד ליתרת חופשה שלילית ללא הסכמת העובד המפורשת.

הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום בכפוף לקבלת הסכמת העובד המפורשת.

מעבר לעבודה חלקית או גמישה לרבות צמצום היקף משרה ובלבד שהתקבלה הסכמת העובד. שינוי חד צדדי ללא הסכמת העובד עלול להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העסקה – יש לשים לב כי קיימות קבוצות מוגנות מכוח חוק עבודת נשים –

ככל שבכל זאת המעסיק שוקל לסיים העסקת העובד, יש לקיים הליך פיטורים כדין ובשל נימוקים מוצדקים.

עובד שלא הסכים לחל"ת או ליתרת חופשה שלילית, אומנם אין הוראת חוק המחייבת תשלום שכר במצב זה, אך ייתכן והעובד יהיה זכאי לשכר עבור ימי עבודה שבהן העמיד את עצמו לרשות העבודה אך המעסיק סגר את העסק- לעניין זה על העובד להגיש תביעה בבית הדין לעבודה.


17. אני הורה לילד בן 15 ומוסד החינוכי סגור על פי הנחיות פיקוד העורף- האם אני זכאית להיעדר מעבודה ולקבל פיצוי תשלום?

בעבר ניתן פיצוי להורים לילדים עד גיל 14 שנאלצו להיעדר מהעבודה. הורים לילדים בני 15 ומעלה לא זוכו בשכר על ימי היעדרותם. העובד יכול לממש כרגיל את זכאותו להיעדרות בשל מחלת ילד, בהתאם לחוק דמי מחלה. אין באמור כדי לגרוע מזכאות העובד להיעדר מהעבודה בשל מחלת ילד לפי חוק דמי מחלה.


18. אפוטרופוס שלא יכול לעבוד כי החוסה שוהה בבית בשל מסגרת יומית סגורה. האם המעסיק אמור לשלם לו משכורת על הימים האלה ?

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום מעניק הגנה מפיטורים לגבי הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 בשל סגירת המוסד החינוכי לפי הוראות פיקוד העורף.

האמור אינו חל על אפוטרופוס שאינו ההורה של הילד. בהסכמים קיבוציים שהסדירו את חובת תשלום שכר בשל היעדרות מהעבודה עקב מצבי חירום קודמים, לא קבעו חובת תשלום שכר לאפוטרופוס שאינו ההורה של הילד.


19. האם עובד שעתי שעובד ארבעה חודשים בלבד שנאמר לו לא להגיע לעבודה עקב הוראות פיקוד העורף ולא פוטר- זכאי לקבל משכורת?

על מנת שעובד יהיה זכאי לשכר נדרש מקור חוקי או הסכמי. כך לדוגמה תשלום שכר בעד היעדרויות שאנחנו מכירים כגון חופשה או מחלה.

עד כה לא נקבעה הזכות לשכר בשל היעדרות במסגרת המערכה זאת בשל ציות להוראות פיקוד העורף או בשל טיפול בילד שהמוסד הלימודי שלו נסגר לפי הוראות פיקוד העורף. במערכות קודמות קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדרך כלל, לקראת סוף המערכה או בדיעבד בדרך כלל בתום התקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף.

בעבר, בעקבות הסכמים קיבוצים בין ארגוני המעסיקים והעובדים שהורחבו בצו בידי שר העבודה על כלל העובדים ותקנות מס רכוש עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם (עד גיל 14) בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו תשלום שכרם כאילו עבדו.

חשוב להדגיש כי בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, חל איסור על מעסיק לפטר עובד שנשאר להשגיח על ילד עד גיל 14 או על ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21, מפאת סגירת מסגרת חינוכית, בשל הוראה שניתנה עקב מצב מיוחד בעורף, וזאת בכפוף לאחד מאלה:

ההורה הוא הורה עצמאי או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית

שיש לו בן זוג אשר נבצר ממנו להשגיח על הילד.

במקרה שמקום העבודה של העובד או בן זוגו סיפקו סידור נאות להשגחה על הילד, העובד לא יוכל להעדר מהעבודה ולא תקום לו ההגנה מפני פיטורים. ככל שעובד פוטר בניגוד לחוק, המעסיק חשוף לענישה פלילית והעובד אף רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בשל פיטורים שלא כדין ועל המעסיק יהיה הנטל להוכיח כי הפיטורים היו כדין.

העובד לא נקרא לעבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.


20. האם ניתן להעדר מהעבודה כשהעובד מטפל יחיד בהורה סיעודי?

חוק הגנה על עובדים מעניק הגנה מפיטורים בשל ציות להוראות פיקוד העורף המגבילות פעילות במקום העבודה או לצורך השגחה על ילדים עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 בשל סגירת המוסד החינוכי לפי הוראות פיקוד העורף.

העובד רשאי לבדוק זכאותו להיעדר מכוח חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה).


21. מקום העבודה שלי פועל כרגיל -אך בשל מוגבלות אני לא יכול להגיע לעבודה. האם מותר לפטר אותי?

אם העובד לא יכול להגיע לעבודה בשל הוראות פיקוד העורף, חל איסור לפטר אותו. במקרה שהוראות פיקוד העורף מאפשרות לו להגיע לעבודה, אך הוא לא יכול בשל מוגבלותו, פיטורין יכולים להיחשב לאפליה פסולה.
אני יודעת שהנושא נפיץ.
אך מכיון שהוא עלה באחת האשכולות. ולא רציתי לחרוג מהנושא באשכול ההוא. והעניין כ"כ בער בי שהייתי חייבת לפתוח אשכול בשבילו.
חשוב לי להביע את דעתי ואולי אם לפח' משהו אחד יבין ויעריך, וישנה את ההסתכלות שלו. זה היה שווה-
אין יותר מחויבות לעבודה ממה שיש למורות..
היום אני לא מורה. אני עובדת משרד. הייתי מורה בעבר. וכאשר מורה נאלצת להעדר ולהשאיר כיתה שלמה לממלאת מקום זה הרבה יותר מורכב לה מאשר לעובדת משרד שפשוט לא באה והכי גרוע צריכה להתעסק עם בוס קשוח.
מורה מחויבת ל30 תלמידים שתלויים בה, 30 נשמות טהורות.
אתן דוגמא- בשום מקום עבודה לא יכריחו עובדת לעזוב תינוק בן 4-5 חודשים ליום שלם.
ואולם- מחנכת כיתה שחזרה זה עתה מחל"ד, וכיתת החינוך שלה יוצאת לטיול. אין מצב, פשוט, אין מצב שהמחנכת לא תצטרף לטיול, למרות שמבחינה חוקית היא לא חייבת לעשות את זה. אבל כמעט אין בנמצא שמחנכת כיתה לא תצא לטיול ותשלח מ"מ.היא לא תעשה את זה לכיתה שלה. וכן היא נאלצה לעזוב את התינוק ליום שלם (כיתה ז- טיול ארוך)
דוגמא נוספת-
מורה לא מרגישה טוב, לא משהו רציני, והיא באה לביה"ס חלשה. צלצול. כעת היא מול כיתה. היא חייבת לתת את המקסימום!!! אף אחד לא יכיל שהיום המורה לא במיטבה. היא חייבת להיות פיקס, ללא טעויות כל זמן שהיא מול התלמידות.
היום אני- כעובדת משרד חשוב, ויוקרתי. אבל כשאני לא במיטבי המחשב סופג אותי בשתיקה וגם הבוסית- נאלצת להבין.
המורות מחויבות לעבודה יותר מכל עובדת אחרת בעולם. בהחלט! הן נמצאות לא רק מול בוס, גם מול תלמידות, ההורים- מדובר בקהל מורכב הדורש מהמורה התנהלות מלאכית כמעט, אסור לטעות.
אני לא מורידה מערך ורמת העבודה של עובדות אחרות. אבל כן ההוראה היא עבודה שוחקת. והמורות עושות את זה עם כל האהבה והלב. והחופש הכרחי להן.
יש כיום דבר כזה עבודה יהודית בבניה ושיפוצים?
כלומר מהמהנדס, קבלן, מנהל עבודה, עד לפועלי הבניה עצמם?
שיפוצים קטנים ב"ה יש הרבה מאנ"ש אבל על שיפוצים גדולים או על הרחבה או בניה רצינית לא ששמעתי,
אם יש לכם מידע, אני אשמח לקבל שמות וכן מידע כללי על שירות, ומחירים (מסתבר שעבודה יהודית יקרה יותר)

ואם אין דבר כזה (או שיש רק משהו קטן, כמה חברות בודדות וקטנות),
אז אולי הגיע הזמן להרים את הכפפה ולהתחיל לקדם איזה אופציה לבניה יהודית,

הציבור החרדי בונה ומשפץ ומרחיב מואוד הרבה, וכידוע ששיפוץ זה סיפור של מאות אלפי שקלים, אז למה כל הכסף הזה צריך להגיע לחבורה של ערבים שונאי ישראל שבאה מהשטחים והדבר היחיד שהם יודעים על יהודים זה שצריך לפגוע בהם רח"ל???
למה שהכסף ילך לאיזה ערבי בן דוד של מחבל, ולא יגיע לידים של יהודי???
(לי למשל מאוד אכפת אם מתקין המזגנים הוא ערבי כשאני יודע שאותו כסף יכול ללכת ליהודי!)
וחוץ מזה נראה לי שזה גם יותר נוח לעבוד עם יהודי ולא עם ערבי, אצל יהודי אתה לא צריך לחשוש על כל התכשיטים וכלי כסף שיש לך בבית,
לא צריך לחשוש (בדר"כ) שהוא יעלם עם הכסף לפני הזמן (אני מכיר משפחה ששיפצה ובטעות שילמה לערבי את הכסף לפני סיום העבודה ויום לאח"כ הם פשוט לא הגיעו והשאירו את העבודה באמצע!!!) אין מחסור מהם בזמני מלחמה, וגם באופן כללי נוח יותר שמסתובב יהודי בין הרגליים ולא איזה ערבי!

אשמח לשמוע את דעתכם בנושא
תודה רבה!!
התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
תקציר - לאחר 9 שנים שבהם צברתי חובות, הגעתי לנקודת בחירה בין ירידה משמעותית ברמת חיים, לבין הגדלת הכנסות משמעותית, (או שתיהם) בחרתי ללכת בדרך השניה.
נכון לעכשיו ב"ה עצרתי את החובות והתחלתי לייצר הכנסות, שהמטרה הסופית שלי להגיע לסכום שיאפשר לי חופש כלכלי אם ירצה ה'.
בשנה פלוס האחרונות עברתי הרבה ניסיונות, חלקם נכשלתי, חלקם הצלחתי, וכל התהליך הוא חוויתי, משעשע ועמוס תובנות.
אני מתכוון פעם בשבוע, להביא סיפור אחד, ומה למדתי ממנו, ואני ישמח לשמוע את דעתכם.

השבוע:
סיפור על מכה של (כסף) ערב סוכות:
בסוף בינה"ז אב פגשתי את אחי הצעיר בגאולה, אמרתי לו: " אני צריך הכנסה משמעותית, בחגים אנשים מוציאים הרבה כסף, הכסף הזה הולך לכיס של אנשים אחרים, השנה אני מתכוון שחלק מזה ילך לכיס שלי"
החלטנו שנעשה רשימה מפורטת של כל מה שאנשים צורכים בתקופת החגים, החל מערב ר"ה, ועד מוצאי שמחת תורה.
לאחר חצי שעה יצא רשימה כמעט מושלמת (מושלם לגמרי אני שונא... כי זה אף פעם לא יקרה, יום אחר נרחיב על זה בע"ה),
נתתי לעצמי שעה לקבל החלטה, כיון שאני יודע שאחד הדברים שהכי מעכבים בן אדם מלפעול, זה חוסר החלטה, קיבלתי ע"ע שעד סוף השעה אני מחליט על אחד מהאפשרויות, ומתמקד בו.

קיבלתי החלטה לבנות סוכות לאנשים, אני אישית לא יודע לבנות כלום, ולכן סגרתי עם עובדים שיבנו תמורת 50 ש"ח לשעה, ממוצע של סוכה גדולה לקחתי 1500 ש"ח לקח 10 שעות שתי עובדים, ככה יצא שהרווח הגולמי (רווח על המוצר בלי לחשב הוצאות נוספות שיש לעסק -- במקרה שלי פירסום, במקרים אחרים שכירות מקום\ מזכירות, וכדומה), לסוכה 500 ש"ח.

השלש שבועות הראשונים היו כמו חלום שמתגשם, עשיתי סוכה אחרי סוכה, נשאר לי רק להתאמן איך סופרים מזומנים מהר :)

ואז בין יוה"כ לסוכות, עשיתי סוכה אחת יותר מידי....

ביקשו ממני לתת הצעת מחיר לסוכה מורכבת, היה צריך להכשיר את השטח, להכשיר את המקום לדפנות, ועוד סיבוכים שונים, הציעו לי סכום כפול ממה שהייתי מורגל, ואמרתי כן...
מכאן ואילך נכנסתי לתסבוכת, שגרמה לי להיכנס לחג באופן אישי לא מאורגן, ל3 ימים של חוסר אונים שאני לא מאחל לאף אחד, ולקינוח לאיבוד כל מה שהרווחתי בשלש שבועות !
דבר ראשון, הבחורים שעבדו איתי אמרו לי שקרוב לחג הם לא יכולים... פירסמתי בקבוצות עבודה שונות, הגיעו אליי בחורים שלא ידעו את העבודה.. לקחו כסף ולא נתנו תועלת... בעל הבית עם עיני נץ בלי עין הרע היה חשוב לו עבודה מושלמת כמו שהתחייבתי...
היה ברור לי שהוא מכניס חג בלי סוכה בגללי... ה' ירחם
הייתי חסר אונים.. הרגשתי שאני משתגע.. כבר לא עניין אותי הכסף.. רק רציתי שיהיה לו סוכה איכשהו..
בימים הכי עמוסים לא הייתי בבית.. ויש לזה משמעות... הייתי עסוק בלהסיע מכל רחבי הארץ עובדים שינסו לעשות את העבודה.
...
יום לפני סוכות הבעל הבית קורא לי כולו כועס ובצדק רב, והוא אומר לי יש לך שתי ברירות, או שאתה חותם לי שאני מכניס חג עם סוכה בנויה, או שאני מביא בונה סוכות אחר... (ולא משלם לך שקל, אפילו שחלק מהשטח הוכשר)
לא הייתי צריך לחשוב אפילו...
אמרתי לו, כמובן שאני רוצה שתביא מישהו אחר, לא מעניין אותי הכסף, ואדרבה אם אתה מקפיד עליי אני יפצה אותך על עוגמת הנפש, אבל מאיפה תמצא עכשיו פחות מ24 שעות קודם החג?
ה' עשה לי חסד, והוא מצא כמה חבר'ס מעולים, שהרימו לו סוכה מעולה,
במקרה הזה לא הרווחתי אבל כן שילמתי לעובדים (זה תמיד יהיה ההבדל בין שכיר שמקבל בטוח אבל קצת מהעוגה, לבין עצמאי שלוקח את הסיכון בתקווה שהעוגה תיהיה גדולה).

תובנות שלי:
לקחת מקצוע שאתה מבין בו, באופן אישי.
כי אז אתה לא טועה בהערכת הקושי.
כי אז עובדים לא יכולים לסובב אותך.
כי אז אתה לא חסר אונים בשום שלב, כי תמיד במקרה של הברזה, אתה יכול לעשות בעצמך.

אשמח לשמוע כל תגובה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה