אתגר נספח מקצועי לאתגר החודשי #1: קומיקס

  • הוסף לסימניות
  • #21
@בת שבע אינגבר-הבלין ברוכה הבאה! איזה כיף שבאת, זה מכבד אותנו

@מ. י. פרצמן הקומיקס הוא לילדים? למבוגרים? למי שאנחנו בוחרים?
אני חושבת המון על האתגר הזה, הוא חתיכת אתגר אתגרי!

ולפעול לשינוי משמעותי שיביא מהפך אמיתי בעולם הספרות הקומיקאית
זו לא אמירה קצת, טיפה, טיפטיפונת יומרנית? גם היום יש כל מיני רמות של קומיקס. הקומיקס של מרשמלו לדוגמא איכותי בחשיבה שעומדת מאחוריו
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
ברור וברור. טוענת בהחלט וטוענים כולם, לא? מישהו פה חושב שסרטים הם עניין לכתחילה? (לא מתכוונת לפן החינוכי, בבקשה לא!)
רק שהמטרה של סרט היא אחרת- הוא לא באה כתחליף למילה הכתובה, ואין לו עניין לחסוך בטקסט. זה פשוט סוגה אחרת, שם העניין הוא בדברים אחרים.
ובכן - כן.
סרטים הם לכתחילה, והם פשוט כלי נוסף שבו אפשר להגיע אל הצד השני. גם קומיקס הוא כזה, גם ספרות כתובה. כל אחד בדרך שלו, ובעיניי כולם לכתחילה.
וגם בתסריט של סרט חשוב מאוד לחסוך בטקסט. מי שיוסיף שם תיאורי רגשות ארוכים ונמלצים יחשב כתסריטאי גרוע. החלק הזה אמור להישאר נחלת השחקן. בקומיקס השחקן מצויר, ויש לו מעלות אחרות.

כל הטענות שלי מתבססות על כך, שקומיקס הוא פשוט אומנות אחרת מכתיבת ספרים. לכן, בדיוק כמו כל אומנות, מצב השוק ההתחלתי הוא גרוע, ובדיוק כמו כל אומנות - הוא אינו בא על חשבון אומנויות קיימות.

הופעתי לגלות כי מחקרים דווקא מצביעים על מעלות רבות בקריאת הקומיקס. מהם: עידוד סרבני קריאה, חיזוק למתקשים בקריאה מעודדים חשיבה "מחוץ לקופסה" (מאחר וההבנה הנדרשת למוח לקלוט כתיבה פלוס יצירה פלוס חיצים או סימני קומיקס שונים ולחבר את הכל יחד לסיפור מפתחת את המוח בצורה שקריאה רגילה לא עושה) וכו'.
מעניין ומעודד.
מאמינה שבסופו של דבר הז'אנר יקלט אף הוא והורים ידעו שרומן גרפי הוא מחוץ לתחום הילדים בדיוק כמו ספרים למבוגרים - אם מישהו כותב כרגע קומיקס למבוגרים בהצלחה!!
אישית, אני כבר לא ילדה, וקוראת בשקיקה את הקומיקסים שלך, ועוד כמה איכותיים שיש בשוק. ככה שזה עובד גם הפוך...
מקווה שככל שהספרות תתפתח, המצב ישתפר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
@מ. י. פרצמן הקומיקס הוא לילדים? למבוגרים? למי שאנחנו בוחרים?
לכל קהל יעד.

@נ. גל, מסכימה מאוד עם הדעות שאת מעלה כאן. לא מקצועית בכלל בעולם הקומיקס, אבל זה 'נשמע נכון'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אולי זה מחסום נוסף שיש לכותבים פה.
לענ"ד המחסום העיקרי שיש לכותבים פה (בכל אופן וודאי ששלי)הוא השילוב של הציור בכתיבה.
עם כל הכבוד למילה הכתובה שבקומיקס, עדיין הציור הוא הממרכז את תשומת הלב. ומכיוון שכישוריי כצייר לא עברו את שלב הילדה עם משולש במקום חצאית, ומגרפות כתחליף לידיים, אין לי חשק לנסות אפילו להתאתגר בתחום.
(למרות ההבטחה שהשיפוט יהיה על המלל ולא על הציור)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
@נ. גל
את אומרת דברים נכונים מאד.
לא מבינה איך כל זה נכנס לכאן, כי אני בכלל לא התכוונתי לצדדים שאת מעלה. מרגיש לי שאנחנו מדברות על שני דברים שונים.
ברור שלקומיקס יש הרבה מעלות. ברור גם שלסרטים יש הרבה מעלות.
אישית- אני נכנסת המון לפורום של המאיירים, מתמוגגת מהאיורים ובעיקר מהניתוח של החשיבה שמאחוריהם.
אוהבת מאד מאד סרטים, אוהבת לצפות בהם ולנתח אותם עד דק ברמת התסריט, ההפקה, הביצוע ובעיקר שוב- החשיבה.
אוהבת גם מאד לקרוא, אבל קורה לי הרבה שמוותרת על החוויה הזו כי אין לי סבלנות לקרוא כל ספר, גם אם אני יודעת שאני מפסידה דברים שווים.

ואחרי כל זה...
אני דיברתי על התועלת שמעניקה המילה הכתובה להתפתחות של המוח. קריאה תורמת לאוצר המילים, להתנסחות נכונה, לכישורי השפה, כושר הסבר, שכנוע, אינטלגנציה ורמה אינטלקטואלית בכללי. (ויש עוד, רק שנגמרו לי המילים המפונפנות בהקשר הזה). ברור וגלוי לכל אחד עד כמה מזיקים המסכים לכל אלה, עיין ערך ילדי המסכים והסקרים הרבים אודותיהם, אודות הירידה הדרסטית ביכולת הריכוז בדור הזה, בחשיבה שנשארת בתוך הקופסא ובחוסר עניין באינטלקט, ויותר ויותר תרבות בידור. לזה הסרטים גורמים, לא הספרים.
ואם נדבר על הקומיקס- זה מעולה שיש ציורים שגורמים לך להזדהות עם הדמויות יותר בקלות, לראות עוד צדדים וכוכו כל מה שאמרו לעיל.
אבל- ושוב בלי להמעיט מערך הקומיקס בכלל!! כי אני חושבת שהוא כלי מקסים ונהדר ומועיל!!- היתרונות האלה הן גם המעלה של המילה הכתובה על פני הקומיקס. כי הקומיקס מאכיל אותך בכפית ברגשות, במחשבות, בראיה של עוד צדדים בסיפור- ואילו בעלילה טקסטואלית הקורא הוא זה ש"מתאמץ" לראות את כל אלה בעצמו. לא נותנים לו בית מפואר ואומרים לו- קח. מתארים לו את הארמון הזה, והוא רוכש את מילות התיאור ובעזרתן מפעיל את שרירי הדמיון ובונה לעצמו בעצמו בית מפואר- בדמיון! העלילה מתחרשת בדמיונו והופכת להיות חלק ממנו, הוא מעין שותף ליצירה כי אף אחד לא דחף לו לתוך העיניים "איך זה מרגיש" או "איך זה נראה". סופר טוב לא יכתוב מה בדיוק היה, הוא יכתוב מילים וקישוטי שפה שיתנו לך להבין מה בדיוק קרה, לפתח מיומנויות של הסקת מסקנות, הבנת דבר מתוך דבר, ויוסיף מעצמו פרשנויות ודמיונות על מה שקרה.
כל הטענות שלי מתבססות על כך, שקומיקס הוא פשוט אומנות אחרת מכתיבת ספרים.
הוא אשר אמרתי.
רק שספר טקסט טוב- את תוכלי לקרוא פעמיים ושלוש וחמש, ובכל פעם לגלות עומקים חדשים מבחינת עושר שפה, ומבחינת תוכן ואינטלקט (כן, מיציתי את המילה הזאת. פעם אחרונה בלנ"ד. התאים לי, מה אני אעשה).
ספר קומיקס טוב- גם אם תרצי לקרוא אותו שוב ושוב, לא יהיה לך תוכן נוסף לגלות בו. תוכלי להתענג על האיורים המדויקים, המשובבים, גם על אומנות התכנון והיצירה. אבל לטעמי אלו דברים מהותיים פחות לחיים עצמם ולרמה האישית כאדם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
מרגיש לי שאנחנו מדברות על שני דברים שונים.
כנראה זה באמת מה שקרה...
אני דיברתי על התועלת שמעניקה המילה הכתובה להתפתחות של המוח. קריאה תורמת לאוצר המילים, להתנסחות נכונה, לכישורי השפה, כושר הסבר, שכנוע, אינטלגנציה ורמה אינטלקטואלית בכללי. (ויש עוד, רק שנגמרו לי המילים המפונפנות בהקשר הזה). ברור וגלוי לכל אחד עד כמה מזיקים המסכים לכל אלה, עיין ערך ילדי המסכים והסקרים הרבים אודותיהם, אודות הירידה הדרסטית ביכולת הריכוז בדור הזה, בחשיבה שנשארת בתוך הקופסא ובחוסר עניין באינטלקט, ויותר ויותר תרבות בידור. לזה הסרטים גורמים, לא הספרים.
אני רואה על הדברים בצורה קצת שונה:
כיום ישנו דור מאוד יוצא דופן, שזקוק לסוג אחר של אינטליגנציה.
אם בדורות הקודמים, מי שלא הייתה לו היכולת לעבוד בעבודה אחת בצורה קבועה ומדוייקת - לא היה מסוגל לפרנס את עצמו, מגיע הדור שלנו בו אדם יכול להתפרנס גם מהתחביבים שלו ועבודות לא קבועות, ובכל זאת לחיות חיי רווחה יחסיים.
וזו רק דוגמא. המסכים והטכנולוגיה אמנם הביאו איתם את חוסר הריכוז, וכיום העניין של הילדים אינו בלמידה אלא במחוזות אחרים לגמרי, אבל בשימוש נכון (ועל זה אנחנו מדברים, על ביצוע מקצועי) - יש להם מעלות ברוכות.
לכן, אני לא בטוחה שהספרים (עם כל מעלותיהם הרבות), מספקים את הדור הזה. הם לא מפתחים אצל הילדים את כל היכולות להן הם זקוקים.
דוגמא? היכולת לקלוט כמה פרטים בבת אחת. היא לא קיימת בספר, בו קוראים מילה אחר מילה. דווקא קומיקס, בו יש לזגזג בין טקסט ואיור, ולשים לב למעבר בין האיור הקודם והנוכחי (רגע, מקודם הוא כעס. עכשיו הוא קופץ מרוב שהוא כועס. מה קרה?), ניתן לקבל יכולת זו. יכולת שחשובה בסינון מידע (קריטי בעידן הויקיפדיה), בנהיגה ואפילו בקשרים חברתיים.
אז נכון, אולי הילדים האלה יגדלו עם חסכים בתחומים מסויימים. בדיוק כמו שהדורות הקודמים גדלו עם חסכים בתחומים אחרים. זה לא הופך אותם לפחות טובים.
או במילים מקצועיות:
בזמנו כסופרת וציירת קומיקסים כאשר נחשפתי לראשונה לרעיון שקומיקס מוריד את רמת הקשב אצל ילדים ומונע את התפתחות הדימיון, ההבנה ושאר הדברים שקריאה רגילה נותנת, חשתי לחפש מחקרים בתחום (שאם אכן כך, נושא האתיקה של מקצועי יושב על הפרק...)
הופעתי לגלות כי מחקרים דווקא מצביעים על מעלות רבות בקריאת הקומיקס. מהם: עידוד סרבני קריאה, חיזוק למתקשים בקריאה מעודדים חשיבה "מחוץ לקופסה" (מאחר וההבנה הנדרשת למוח לקלוט כתיבה פלוס יצירה פלוס חיצים או סימני קומיקס שונים ולחבר את הכל יחד לסיפור מפתחת את המוח בצורה שקריאה רגילה לא עושה) וכו'.
דבר נוסף:
סופר טוב לא יכתוב מה בדיוק היה, הוא יכתוב מילים וקישוטי שפה שיתנו לך להבין מה בדיוק קרה, לפתח מיומנויות של הסקת מסקנות, הבנת דבר מתוך דבר, ויוסיף מעצמו פרשנויות ודמיונות על מה שקרה.
אמת. אך גם בקומיקס יש את החלקים שנמצאים בין פריים לפריים. סופר טוב ידע להשאיר שם מספיק מקום לדמיון, הסקת מסקנות, הבנת דבר מתוך דבר וכו'.
בדיוק כמו סרט טוב, שמשאיר את הצופה "לשבור את הראש" איך בדיוק קרה כל פרט, ומה התכוונו בכל מבט שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
קומיקס הוא פשוט סוגה ספרותית שונה, וכמו שבעבר לא היו ספרי ילדים לציבור החרדי וכיום הם רבים מספור, כך הגיע הזמן לתת כבוד לבמת הקומיקס.
למה שחלקם של המבוגרים ייגרע?
קומיקס יכול להוות זריקת ריענון או במה צינית, אין מצווה לכתוב אותו ברמה של ילדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
קומיקס הוא פשוט סוגה ספרותית שונה, וכמו שבעבר לא היו ספרי ילדים לציבור החרדי וכיום הם רבים מספור, כך הגיע הזמן לתת כבוד לבמת הקומיקס.
למה שחלקם של המבוגרים ייגרע?
קומיקס יכול להוות זריקת ריענון או במה צינית, אין מצווה לכתוב אותו ברמה של ילדים.

מה שאני לא מבין איך ךתאר רגשות.
הרי אחד ההבדלים בין כתיבת ילדים למבוגרים, זה היכולת לרדת לתיאור רגשות, שילד בעל אינטלגנציה רגשית בשלבי התפתחות לא יכול לקלוט.
את זה אין בקומיקס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
איך לתאר רגשות.
זו האומנות בכתיבת התסריט לקומיקס. לדעת להביע רגשות בצורה שלא תיראה מאולצת.
תסריטים לדוגמא, על ילד מפחד בבית חשוך:
1. עיניים גדולות פעורות על רקע שחור.
2. זווית ראייה מחריץ השמיכה.
3. שמיכה רועדת.
4. זווית ראייה מהתקרה, ילד קטנטן (בשל הפרספקטיבה) בים של חושך.
לא חייבים להביא את התמונה הקבועה של ילד עם פרצוף-סמיילי-עצוב.
דווקא בציורים מעורפלים יותר יש מקום לקליטת רגשות ברמה גבוהה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
זו האומנות בכתיבת התסריט לקומיקס. לדעת להביע רגשות בצורה שלא תיראה מאולצת.
תסריטים לדוגמא, על ילד מפחד בבית חשוך:
1. עיניים גדולות פעורות על רקע שחור.
2. זווית ראייה מחריץ השמיכה.
3. שמיכה רועדת.
4. זווית ראייה מהתקרה, ילד קטנטן (בשל הפרספקטיבה) בים של חושך.
לא חייבים להביא את התמונה הקבועה של ילד עם פרצוף-סמיילי-עצוב.
דווקא בציורים מעורפלים יותר יש מקום לקליטת רגשות ברמה גבוהה.

יפה.
ולכן זה אתגר למאיירים, לא לכותבים שאומנותם לתאר את אותם דברים במילים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
ולכן זה אתגר למאיירים, לא לכותבים שאומנותם לתאר את אותם דברים במילים.
כשאני משרבטת משהו על הדף מחמיאים לאח שלי בן השנתיים, כך שאני לא המאיירת הדגולה שתדע ליצור קומיקסי פאר.
כן חושבת שהסופר אמור לכתוב תסריט מוצלח עם מעוף ודמיון, ולתת לצייר רק להעביר את הדברים מוורד למאיה.
ולתאר סצנות כל סופר יכול או לפחות אמור לדעת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
יפה.
ולכן זה אתגר למאיירים, לא לכותבים שאומנותם לתאר את אותם דברים במילים.
אפשר לומר את אותו הדבר על תסריט או מחזה.
ובכל זאת הם חלק בלתי נפרד מסוגות הכתיבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נראה שכדאי לציין שני דברים לכאורה חשובים;
1.ספרי טקסט, ברובם, לא כולם, הקורא חווה את ההתרחשות כצופה מן הצד
לעומת זאת, קומיקס טוב, אמור להיות מתומלל בעיקר בגוף ראשון
2.קהל הקוראים[וכן, קהל מאזינים להרצאה/שיעור] מתחלק לשתי קבוצות עיקריות:
*בקבוצה הראשונה, המרצה/מורה/סופרת רק פותחים את הפה/העט והקבוצה הזו כבר ציירה בדמיונה תילי תילים של תפאורה וסצנה. עם כל מילה מצטיירת להם תמונה ברורה וחיה. שומעים/קוראים "גזעי הברושים לחשו את סודם" - והם ממש רואים בדמיונם, בבהירות רבה, גזעים שלוחשים סוד. "פה מפיק מרגליות"- והם רואים מרגליות משתפכות מהפה.
*בקבוצה השניה, שומעים/קוראים מילים ותו לא [כמעט], קולטים את העסק בצורה יבשה וטכנית
זה מתבטא בקליטת המידע, אופי הזכרון, בביצועים, במבחנים וכו'
[כמובן יש גם שכבות ביניים, כאן נתתי את החלוקה הגסה]
את המסקנות אשאיר עליכם
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
מה שאני לא מבין איך ךתאר רגשות.
הרי אחד ההבדלים בין כתיבת ילדים למבוגרים, זה היכולת לרדת לתיאור רגשות, שילד בעל אינטלגנציה רגשית בשלבי התפתחות לא יכול לקלוט.
את זה אין בקומיקס.
אחד הדברים שראיתי ואהבתי בקומיקסים (בעיקר במאנגות יפניות) היא קשת ההבעות בסיפור שאולי ילד מפספס אבל מבוגר קולט - מה שנקרא "סאבטקסט". מסכימה שיש פה שאלה מה היא עבודת המאייר ומה היא עבודת הסופר - אבל אם הייתי רק סופרת, והייתי רוצה לחבר קומיקס מלא רגש, לא בהכרח שהצייר (אולי מתחיל? אולי סתם אחד שמעדיף לקבל הוראות ולא להיות ראש גדול) שאקח ידע לעשות זאת אם אני, הסופרת, בעלת הסיפור לא אכתוב לו (כאן הבעה חצי נוגה, כאן מבט לצד, וכעת מבט מלמעלה להראות את כל היער)
חושבני, שזו הזדמנות נהדרת עבורכם הסופרים ללמוד את נושא הכתיבה התסריטית. איך להעביר מה שאתם מדמיינים בראש לאומנות חזותית. איך לכתוב הוראות ברורות כך שהציירים והשחקנים יצליחו ל"ראות" מה שאתם "רואים"
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אשמח אם מומחי קומיקס יענו עליה.
למה בעצם הקומיקס מיועד רק לילדים?
האם אין קומיקס שמלכתחילה מיועד למבוגרים?
בתכנים, בעומק וכו'
שאלה מעולה.
קומיקס לטעמי הוא אמנות נשגבת שבתחילת המאה ה20 בגלל שלל סיבות ירד ערכה בארהב למחוזות הילדותיים\ דמנטיביים
ולגמרי שלא בצדק.
עם השנים חזר מעמדו של הקומימס לכדי צורת מדיום חזותי גבוה ונחשב, בעיקר בשל השפעת עולם הקומיקס האירופאי והיפני.
הקומיקס החרדי עובר תהליך של מיקרו:
כמו שהעולם היה בקומיקס ילדותי והתקדם הלאה, גם אצלנו צריכים להתקדם.

קומיקס הוא דרך מופלאה ועצומה לספר סיפור ולצערי רוב מוחלט של הקומיקסים שיוצאים הם כמעט ללא הגדרת קומיקס יותר הגדרת "סיפור מאוייר בכבדות", כלומר במקום איור אחד לעמוד, 9 איורים לעמוד.
פוטנציאל עצום של המדיום הזה נשאר לא ממומש בגלל חוסר בחשיפה לחומרי איכות שכוללים בתוכם (שלא בצורה אלמנטרית) חומר בעייתי לשומרי תומ"צ.
הגיע הזמן לגאול את האור הזה למחוזות טובים ונעלים, והעול עליכם - הכותבים.
איך להתחיל?
רכשו או השיגו את הספר"להבין קומיקס " של סקוט מקלאוד. הוא מסביר באופן פילוסופי ומרהיב אלו עומקים יכולים להיות בקומיקס מבחינה סיפורית וחזותית.
כל אחד שישקול את ערכיו - הספר גויי אך כמעט נקי לחלוטין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
איך להתחיל?
רכשו או השיגו את הספר "להבין קומיקס " של סקוט מקלאוד. הוא מסביר באופן פילוסופי ומרהיב אלו עומקים יכולים להיות בקומיקס מבחינה סיפורית וחזותית.
כל אחד שישקול את ערכיו - הספר גויי אך כמעט נקי לחלוטין.
אלו שאינם מעוניינים לקרוא ספר זה מסיבות ערכיות, מה הצעד הראשון שלהם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אלו שאינם מעוניינים לקרוא ספר זה מסיבות ערכיות, מה הצעד הראשון שלהם?
אלה עקרונות עמוקים שצריך ללמוד אותם מאחרים, או לחדש אותם לבד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה