מידע שימושי ההבדלים בין העדות בבתי כנסת

[מ. ק.]

למשה רבנו הייתה הברה כלשהי...

ומי אמר שהיא נחשבת כהברה 'נכונה'?
משה רבנו גם כתב ספר־תורה, ו'מסתמא' - הרי הי' זה בכתב אחד מבין הנהוגים בימינו; ואעפ"כ, כבר כתבו הפוסקים שהכל כשר, כי המושג 'נכון' אינו קיים בגדרי הכתב והשפה.

משה רבנו היה כבד פה וכבד לשון, כך שניתן להניח שאת ההברה לא היינו לומדים ממנו...

 

[112123]

משה רבנו היה כבד פה וכבד לשון, כך שניתן להניח שאת ההברה לא היינו לומדים ממנו...

שכחת???
בזמן מתן תורה כל חולה נתרפא...

 

[מרובע]

אני עדיין לא מוצא את החוברת בגרמנית. יתכן שיקח עוד כמה ימים

 

[מרובע]

יתכן שפה יש סרטון בנושא של בית הכנסת בפרנקפורט.
חסום לי https://www.youtube.com/watch?v=-riyLumwCiI

 

[גידל]

למה לחשוב שההברה התימנית היא הנכונה?

כי אם תתחיל ללמוד את כללי הדקדוק, תראה שזה מסתדר 'יופי' עם ההברה התימנית.

 

[וויינער יואל]

יש עוד משהו שנראה לי שלא הוזכר כאן
יש קפידא [אני חושב שרק אצל אשכנזים] שיהיה לפחות ספסל אחד בין הבימה לארון הקודש,

שמעתי על זה פעם שעשו את זה תקנה לאפוקי מהרפורמים, שהם חיקו את הגויים, משהו כזה.

 

[שארפער]

כי אם תתחיל ללמוד את כללי הדקדוק, תראה שזה מסתדר 'יופי' עם ההברה התימנית.

די למדתי, חולק על הקביעה הזו.
לפי צורת הניקוד הטבריינית, קשה לי להאמין שהם הגו בהברה התימנית.
ההברה התימנית, היא אחד על אחד כמו הניקוד הבבלי, וכנראה מוצאו הקדום מבבל*, בעוד שבא"י הגו את ההברה האשכנזית או הספרדית, או הממוצע ביניהם.
ראיתי את זה כתוב בעבר, ומומחה גדול בדקדוק, הסכים איתי על זה.
אבל זה לא נושא השרשור.....

*זה הגיוני אגב, היה קשר מכתבים רציף מאוד עם בבל, מתקופת האמוראים עד סוף תור הזהב בבל. (תחילת האסלאם.) היה גם רצף יהודי, שהרי מוחמד השמיד את כל היהודים שגרו באיזור ערב הסעודית, אך לפניו היה רצף יהודי שם.

 

[אלישבע רבקה]

אני עדיין לא מוצא את החוברת בגרמנית. יתכן שיקח עוד כמה ימים

תודה רבה
מעריכה מאד

 

[אלישבע רבקה]

יש עוד משהו שנראה לי שלא הוזכר כאן
יש קפידא [אני חושב שרק אצל אשכנזים] שיהיה לפחות ספסל אחד בין הבימה לארון הקודש,

שמעתי על זה פעם שעשו את זה תקנה לאפוקי מהרפורמים, שהם חיקו את הגויים, משהו כזה.

תודה רבה
עוזר לי מאד
עדיין לא שמעתי על דבר כזה

 

[מרובע]

כאן מעמוד 91 והלאה מבאר על צורת בית הכנסת בארץ אשכנז

https://moreshesashkenaz.org/mm/publications/Madrich.pdf

 

[אלישבע רבקה]

כאן מעמוד 91 והלאה מבאר על צורת בית הכנסת בארץ אשכנז

https://moreshesashkenaz.org/mm/publications/Madrich.pdf

אני לא יודעת למה אבל הוא כותב לי שהדף המבוקש לא נמצא

 

[מביטה]

מה יהיה כשהמשיח יבוא? מה יהיה כשהמשיח יבוא?
כל אחד ימישך אם ההברה שלו כנראה...
בנוגע לשאלה- בד"כ כל אחד יודע מה קורה אצלו, ומבחינתו זה הנורמלי, ולא יודע מהקורה אצל האחרים.קצת גזעני? ככה זה אצלי, בכל אופן.

 

[לייבובוש]

כי אם תתחיל ללמוד את כללי הדקדוק, תראה שזה מסתדר 'יופי' עם ההברה התימנית.

לא נכון
רבנו בחיי כותב שההברה של קמץ הוא כמא פתח אבל יותר כבדה,וזה לא כמא שאומרים האשכנזים או תימנים שזה 'או' וגם לא כמא הספרדים של היום שאומרים 'אה'
אני שמעתי יהודים שעלו מסוריה,וכשהם אומרים שם השם,הקמץ הוא משהו באמצע של אה ו או
והריף כותב שבק'ש צריך להבדיל בית הברות דומות,ושם מובא לדוגמא להזהר ב 'וחרה אף'
שאם אתה עושה קמץ כמא 'או' לא מובן בכלל ממה יש להזהר

 

[מרובע]

אני לא יודעת למה אבל הוא כותב לי שהדף המבוקש לא נמצא

מאוד מוזר. לי הוא פותח רגיל.
בכל מקרה אני מצרף את הקובץ מצורף

 

[גלינג]

החובה של כל יהודי להגיד ששלו הנכונה שאל"כ היהדות לא תשתמר

זה אולי נכון בקהילה/עדה קטנה ופחות מתפתחת..

 

[אלישבע רבקה]

מאוד מוזר. לי הוא פותח רגיל.
בכל מקרה אני מצרף את הקובץ מצורף

וואו תודה רבה!!

 

[112123]

זה אולי נכון בקהילה/עדה קטנה ופחות מתפתחת..

זה אומנם לא נושא האשכול..
אבל מה שכתבתי היה על מה שהגיבו
" וחלילה לאף יהודי כשר להחליט על עדה מסויימת שהיא הנכונה והאחרים פחות. והעושים כן, בוא... לא מחכמה הם עושים...... "
וכוונתי שבכל ויכוח בנושא תורני תיקח צד ותצודד בו ולכן גם בנושא כזה, (אומנם אין מקום לפסול את השני) אבל אם לא תחזק את הצד שלך ותנסה להוכיח את צדקתך, הדעה/המנהג/כל דבר אחר יתבטל.
וזה צורת הלימוד שמוזכרת בגמ' קידושין:
הרב ותלמידו שעוסקים בתורה ... נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה

 

[שארפער]

וכוונתי שבכל ויכוח בנושא תורני תיקח צד ותצודד בו ולכן גם בנושא כזה, (אומנם אין מקום לפסול את השני) אבל אם לא תחזק את הצד שלך ותנסה להוכיח את צדקתך, הדעה/המנהג/כל דבר אחר יתבטל.
וזה צורת הלימוד שמוזכרת בגמ' קידושין:
הרב ותלמידו שעוסקים בתורה ... נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה

כל זה נכון לויכוח הלכתי בלבד.
בענייני מסורת, כל המחליט על מסורת מסויימת שהיא העבירה נכון יותר מבחינה היסטורית, ובזה לקו המסורות האחרות, אין בזה שום טעם! הייתי מוסיף ואומר שיש בזה אף טעם לפגם, והוצאת לעז על הראשונים.
וצורת הלימוד שהזכרת, היה רק בענייני פסק, שזה כיוון יותר לאמיתה של תורה, וזה פחות. לא מסורת.
(אני חושב שזה מובן מאוד שאין טעם ואין ריח לחזק צד מסויים רק כי נולדת במדינה מסויימת.)

 

[112123]

כל זה נכון לויכוח הלכתי בלבד.
בענייני מסורת, כל המחליט על מסורת מסויימת שהיא העבירה נכון יותר מבחינה היסטורית, ובזה לקו המסורות האחרות, אין בזה שום טעם!

ציטוט מהשו"ע סימן נ"ג סע' י"ב
אין ממנין (ש"ץ) מי שקורא לאלפי"ן עייני"ן ולעייני"ן אלפי"ן:

א. אין בדבריו שום טעם?
ב. הנה לפניך נפק"מ הלכתית שבעיקר ע"ז התחיל הדיון

אבל בהחלט על דברים של פולקלור אין עניין להתווכח

(אני חושב שזה מובן מאוד שאין טעם ואין ריח לחזק צד מסויים רק כי נולדת במדינה מסויימת.)

אם לא תיקח את הצד של המדינה בה נולדת בהחלט לטענות שלך לא יהיה טעם וריח

 

[גידל]

אבל זה לא נושא השרשור.....

נכון אבל אגב, ידוע לך איזה הברה היה לרש"י ולבעלי התוס'? (כל הצאצאים שלהם הם אשכנזים)