דרוש מידע החודש התשיעי, היום התשיעי, השעה התשיעית. אל תפספסו !

  • הוסף לסימניות
  • #1
השנה, תשפ"ב, מועד זה חל ביום שבת, ט' כסלו (13.11.2021).

מקור הסגולה הוא בספר 'ברית מנוחה', ספר קדמון המוזכר על ידי רבי חיים ויטאל תלמידו של רבי יצחק לוריא (האר"י הקדוש) על סגולה נדירה המתקיימת בכל שנה בשעה התשיעית, ביום התשיעי בחודש התשיעי, הלוא הוא ט' בכסלו (ניסן הוא החודש הראשון).
וכך כתב הרב: "ספר ברית מנוחה נעשה ע"י צדיק קדמון, שנגלה משמים אליו אליהו הנביא וגילה לו סודות ורזין, וביניהם גם את הסוד הבא...
חודש הט' - חודש טוב מן הטובים וחדש רצון. ויום הט' לחודש - מן המובחר שבכל החודש. ושעה תשיעית של יום - שעה טובה ומובחרת משעות היום. ... בה כל הגלגלים בעולמות העליונים נרעשים ומתקיים 'אוצרך הטוב עלינו תפתח' והיא מוכנה מאוד להצלחה, צינור לכל השפע".
(בספר 'ברית מנוחה' מצוין כי מקורה של הסגולה הוא מזמן התנאים, ונאמר ברוח הקודש. כך שהסגולה יש לה מקור,)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בכל שנה בשעה התשיעית, ביום התשיעי בחודש התשיעי, הלוא הוא ט' בכסלו (ניסן הוא החודש הראשון).
סליחה שאני הורס את החגיגה אבל במקור המצוטט כתוב מפורש שזה לא בכול שנה אלא רק פעם ב-50 שנה, אז שוב סליחה אבל אין מה לעשות:(:(
(למעונינים הנה הלשון המדויקת: "קבלה יהיה בידך שהשנה התשיעית ליובל – שנה מובחרת. חודש הט' - חודש טוב מן הטובים וחדש רצון. ויום הט' לחודש - מן המובחר שבכל החודש. ושעה תשיעית של יום - שעה טובה ומובחרת משעות היום", ומוסיף: "פעם אחת בחמישים שנה, מגיעה השנה התשיעית ליובל, ובה מגיע החודש התשיעי, ובו יש יום תשיעי ובו יש שעה תשיעית - שבה כל הגלגלים בעולמות העליונים נרעשים ומתקיים 'אוצרך הטוב עלינו תפתח'".)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
סליחה שאני הורס את החגיגה אבל במקור המצוטט כתוב מפורש שזה לא בכול שנה אלא רק פעם ב-50 שנה, אז שוב סליחה אבל אין מה לעשות:(:(
(למעונינים הנה הלשון המדויקת: "קבלה יהיה בידך שהשנה התשיעית ליובל – שנה מובחרת. חודש הט' - חודש טוב מן הטובים וחדש רצון. ויום הט' לחודש - מן המובחר שבכל החודש. ושעה תשיעית של יום - שעה טובה ומובחרת משעות היום", ומוסיף: "פעם אחת בחמישים שנה, מגיעה השנה התשיעית ליובל, ובה מגיע החודש התשיעי, ובו יש יום תשיעי ובו יש שעה תשיעית - שבה כל הגלגלים בעולמות העליונים נרעשים ומתקיים 'אוצרך הטוב עלינו תפתח'".)
זה לא ברמה הכי גבוהה שיש רק בחמישים שנה אבל כל שנה זה גם שעת רצון גדולה מאוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כל 9 מוסיף לענין, ו-4 פעמים 9 היא הסגולה במלואה. אבל גם 3 פעמים 9, היא 3/4 של הסגולה.
אבל אי קשיא הא קשיא, מהיכן צמח ה-9 דקות, שזה לא מופיע כלל, ולהיפך מדובר על שעה שלימה (כמובן שזה יותר דרמטי שזה רק 9 דקות וכו') במוצאי יו"כ ומוצאי שבת וזמן קרי"ש ושאר מצוות דאור' אף אחד לא מקפיד על זמנים אלו, ופתאום כאן על סגולה גרידא נהיים מחמירים על כל השיטות וכל החומרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
סליחה שאני הורס את החגיגה אבל במקור המצוטט כתוב מפורש שזה לא בכול שנה אלא רק פעם ב-50 שנה, אז שוב סליחה אבל אין מה לעשות:(:(
(למעונינים הנה הלשון המדויקת: "קבלה יהיה בידך שהשנה התשיעית ליובל – שנה מובחרת. חודש הט' - חודש טוב מן הטובים וחדש רצון. ויום הט' לחודש - מן המובחר שבכל החודש. ושעה תשיעית של יום - שעה טובה ומובחרת משעות היום", ומוסיף: "פעם אחת בחמישים שנה, מגיעה השנה התשיעית ליובל, ובה מגיע החודש התשיעי, ובו יש יום תשיעי ובו יש שעה תשיעית - שבה כל הגלגלים בעולמות העליונים נרעשים ומתקיים 'אוצרך הטוב עלינו תפתח'".)
אבל היום שלא יודעים בדיוק מתי היובל, תעשה כל שנה
בעז"ה לפחות פעמייים תיפול על התאריך המדויק... עד 120...

1636653904379.png
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #9
@חתחתול
בנוסף זה שעה שלימה
וקופת העיר בשביל הגימיק מפרסמים שזה רק 9 דק'
לא מדוייק.

"...לגבי השעה התשיעית (13:44 – 13:53) מסביר חינקיס כי אמנם בנקודה זו, הנושא קצת מורכב, אך בקצרה ניתן לומר כך: ישנן 7 שיטות (!) שונות בקרב הפוסקים, כיצד יש למנות את שעות היממה ובאיזו צורה: האם מדובר 'בשעות זמניות' כפי שהיה מקובל בעבר? אולי הכוונה לשעות 'מודרניות' כנהוג במחוזותינו כיום? האם מחשבים שעה ביחס לכל שעות היממה, או אולי רק שעות היום בלבד? האם נחשב מן הזריחה או מנץ החמה? האם מסתיים היום בשקיעה או בצאת הכוכבים?

על פי חישובים מדוייקים, ניתן לכנס את 7 השיטות השונות לטבלה הבאה:
1636654132580.png


כפי שניתן להבחין בטבלה, הזמן המאוחר ביותר לתחילת השעה התשיעית (מודגש בצהוב), ניצב בשיטה ג', והשעון מורה על 1:44. הזמן המוקדם ביותר לסיום השעה התשיעית (מודגש אף הוא בצהוב), ניצב בשיטה ד' כאשר המחוגים מורים על השעה 1:53. זהו למעשה הטווח המינימלי, בו חלה "השעה התשיעית" לכל הדעות ולכל השיטות!

"ואכן מדובר בדבר פלא, בין 1:44 ל-1:53 מדובר בפרק זמן של 9 דקות בדיוק"..."
מקור
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
סליחה שאני הורס את החגיגה אבל במקור המצוטט כתוב מפורש שזה לא בכול שנה אלא רק פעם ב-50 שנה, אז שוב סליחה אבל אין מה לעשות:(:(
(למעונינים הנה הלשון המדויקת: "קבלה יהיה בידך שהשנה התשיעית ליובל – שנה מובחרת. חודש הט' - חודש טוב מן הטובים וחדש רצון. ויום הט' לחודש - מן המובחר שבכל החודש. ושעה תשיעית של יום - שעה טובה ומובחרת משעות היום", ומוסיף: "פעם אחת בחמישים שנה, מגיעה השנה התשיעית ליובל, ובה מגיע החודש התשיעי, ובו יש יום תשיעי ובו יש שעה תשיעית - שבה כל הגלגלים בעולמות העליונים נרעשים ומתקיים 'אוצרך הטוב עלינו תפתח'".)
זה לא פעם בחמישים שנה, זה פעם בתשע שנים.
כל שנה זה זמן מסוגל, אבל בשנה התשיעית זה יותר מכל שנה אחרת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #12
יותר חשוב מאיזה עניין ערטילאי שהועלה לאחרונה מתהום הנשייה, היא הלכה מפורשת ברמב"ם (שבת פ"ל הי"ב):
אסור להתענות ולזעוק ולהתחנן ולבקש רחמים בשבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לא מדוייק.

"...לגבי השעה התשיעית (13:44 – 13:53) מסביר חינקיס כי אמנם בנקודה זו, הנושא קצת מורכב, אך בקצרה ניתן לומר כך: ישנן 7 שיטות (!) שונות בקרב הפוסקים, כיצד יש למנות את שעות היממה ובאיזו צורה: האם מדובר 'בשעות זמניות' כפי שהיה מקובל בעבר? אולי הכוונה לשעות 'מודרניות' כנהוג במחוזותינו כיום? האם מחשבים שעה ביחס לכל שעות היממה, או אולי רק שעות היום בלבד? האם נחשב מן הזריחה או מנץ החמה? האם מסתיים היום בשקיעה או בצאת הכוכבים?

על פי חישובים מדוייקים, ניתן לכנס את 7 השיטות השונות לטבלה הבאה:
צפה בקובץ המצורף 1004111

כפי שניתן להבחין בטבלה, הזמן המאוחר ביותר לתחילת השעה התשיעית (מודגש בצהוב), ניצב בשיטה ג', והשעון מורה על 1:44. הזמן המוקדם ביותר לסיום השעה התשיעית (מודגש אף הוא בצהוב), ניצב בשיטה ד' כאשר המחוגים מורים על השעה 1:53. זהו למעשה הטווח המינימלי, בו חלה "השעה התשיעית" לכל הדעות ולכל השיטות!

"ואכן מדובר בדבר פלא, בין 1:44 ל-1:53 מדובר בפרק זמן של 9 דקות בדיוק"..."
מקור
כדי לצאת לכל הדעות אפשר מהשעה 13:00 עד 14:39 לסיים ספר תהילים שלם...

אפשר לבקש דברים הקשורים ברוחניות.

וגם לומר ''ריבונו של עולם אתה יודע מה אני צריך, בבקשה מלא כל משאלות ליבי לטובה ולברכה ולחיים טובים וארוכים''.
יש מתירים להרהר בלב קודם לכן במה שרוצה לבקש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
  • הוסף לסימניות
  • #17
יותר חשוב מאיזה עניין ערטילאי שהועלה לאחרונה מתהום הנשייה, היא הלכה מפורשת ברמב"ם (שבת פ"ל הי"ב):
אסור להתענות ולזעוק ולהתחנן ולבקש רחמים בשבת.
יש אצליכם מי שבירך לחולים בשבת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
יש אצליכם מי שבירך לחולים בשבת?
כתב הרמ"א או"ח סי' רפ''ח ס"י:
'וכן מותר לברך החולה המסוכן בו ביום'.
וכתב המגן אברהם שם ס"ק יד:
'אבל שאינו מסוכן ביומו אסור לברכו... ותימא, למה נהגו האידנא שאומר החזן 'מי שבירך לחולה' ואמר 'המקום ישלח לו רפואה שלימה' וכו' דהרי אסור לומר כך בשבת? ואפשר שסומכין על הרמב"ן שסובר שמותר לומר 'המקום ירחם עליו בתוך שאר חולי עמו ישראל' אבל לומר יותר מזה לכולי עלמא אסור. יש להנהיג לומר בתוך המי שבירך 'שבת היא מלזעוק' וכו' '.

כך שמדובר בסוגיא לא פשוטה בכלל, ולמעשה כל בקשה פרטית על דבר שעשוי להזכיר קושי או צער - אסורה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #19
לא מדוייק.

"...לגבי השעה התשיעית (13:44 – 13:53) מסביר חינקיס כי אמנם בנקודה זו, הנושא קצת מורכב, אך בקצרה ניתן לומר כך: ישנן 7 שיטות (!) שונות בקרב הפוסקים, כיצד יש למנות את שעות היממה ובאיזו צורה: האם מדובר 'בשעות זמניות' כפי שהיה מקובל בעבר? אולי הכוונה לשעות 'מודרניות' כנהוג במחוזותינו כיום? האם מחשבים שעה ביחס לכל שעות היממה, או אולי רק שעות היום בלבד? האם נחשב מן הזריחה או מנץ החמה? האם מסתיים היום בשקיעה או בצאת הכוכבים?

על פי חישובים מדוייקים, ניתן לכנס את 7 השיטות השונות לטבלה הבאה:
צפה בקובץ המצורף 1004111

כפי שניתן להבחין בטבלה, הזמן המאוחר ביותר לתחילת השעה התשיעית (מודגש בצהוב), ניצב בשיטה ג', והשעון מורה על 1:44. הזמן המוקדם ביותר לסיום השעה התשיעית (מודגש אף הוא בצהוב), ניצב בשיטה ד' כאשר המחוגים מורים על השעה 1:53. זהו למעשה הטווח המינימלי, בו חלה "השעה התשיעית" לכל הדעות ולכל השיטות!

"ואכן מדובר בדבר פלא, בין 1:44 ל-1:53 מדובר בפרק זמן של 9 דקות בדיוק"..."
מקור
וזה כל שנה אותו דבר?!
אף פעם לא 10 או 8?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בקשה פרטית על דבר שעשוי להזכיר קושי או צער - אסורה
אז אפשר לבקש ללא הזכרת צער:
ה' יש לי הרבה בריאות ב"ה אפשר עוד קצת בבקשה?
ה' יש לי הרבה עושר ב"ה אפשר עוד קצת בבקשה?
ה' יש לי הרבה אושר ב"ה אפשר עוד קצת בבקשה?
:)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה