דרוש מידע החודש התשיעי, היום התשיעי, השעה התשיעית. אל תפספסו !

  • הוסף לסימניות
  • #21
זה לא פעם בחמישים שנה, זה פעם בתשע שנים.
כל שנה זה זמן מסוגל, אבל בשנה התשיעית זה יותר מכל שנה אחרת.
עיקר הסגולה היא בשנה ה9 שלאחר היובל.
בססגולות יש ענינים שאנחנו לא מבינים אותם, וא"א להעתיק או לעשות בערך.

אומרים בשם הגראי"ל זצ"ל שקופצ העיר יכולים לעשות הכל, חוץ מלהכניס את היד לכיס של אנשים
ולכן כל הגימיקים המשונים הללו הם בסדר.

ואמר אחד הרבנים שכל 58 הרבנים שמתפללים עליך בשעה התשיעית, לעולם! לא יגידו לאיש שנמצא בצער ומצוקה ובא אליהם לבקש עיצה וברכה "תשמע, רב איד, מחר בין 1:43 ל 1:59 זה השעה התשיעית וכדאי לך להתפלל אז"...
כי זה לא סגולה של תפילה , זה סגולה של צדקה... ודו"ק
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
עיקר הסגולה היא בשנה ה9 שלאחר היובל.
בססגולות יש ענינים שאנחנו לא מבינים אותם, וא"א להעתיק או לעשות בערך.

אומרים בשם הגראי"ל זצ"ל שקופצ העיר יכולים לעשות הכל, חוץ מלהכניס את היד לכיס של אנשים
ולכן כל הגימיקים המשונים הללו הם בסדר.

ואמר אחד הרבנים שכל 58 הרבנים שמתפללים עליך בשעה התשיעית, לעולם! לא יגידו לאיש שנמצא בצער ומצוקה ובא אליהם לבקש עיצה וברכה "תשמע, רב איד, מחר בין 1:43 ל 1:59 זה השעה התשיעית וכדאי לך להתפלל אז"...
כי זה לא סגולה של תפילה , זה סגולה של צדקה... ודו"ק
אין לי מושג כיצד קופת העיר מתנהלים ומאיפה המקורות שלהם.
כתבתי מה שזכור לי בוודאות שראיתי כתוב. אין לי מושג לגבי הנ''ל אולי לא הבנתי נכון מה שקראתי.
אני אבדוק בלנ''ד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
השעה התשיעית.jpeg
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
כתב הרמ"א או"ח סי' רפ''ח ס"י:
'וכן מותר לברך החולה המסוכן בו ביום'.
וכתב המגן אברהם שם ס"ק יד:
'אבל שאינו מסוכן ביומו אסור לברכו... ותימא, למה נהגו האידנא שאומר החזן 'מי שבירך לחולה' ואמר 'המקום ישלח לו רפואה שלימה' וכו' דהרי אסור לומר כך בשבת? ואפשר שסומכין על הרמב"ן שסובר שמותר לומר 'המקום ירחם עליו בתוך שאר חולי עמו ישראל' אבל לומר יותר מזה לכולי עלמא אסור. יש להנהיג לומר בתוך המי שבירך 'שבת היא מלזעוק' וכו' '.

כך שמדובר בסוגיא לא פשוטה בכלל, ולמעשה כל בקשה פרטית על דבר שעשוי להזכיר קושי או צער - אסורה.
אפשר לבקש בקשות רוחניות
או לומר לדוגמא ברכת שים שלום שבתפילה (כמובן בלי שם ומלכות) שיש בו הכל.
או לתזמן את ברכת רחם נא שמבקשים על פרנסה לשעה זו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
ההיתר של קופת העיר הוא מכך שמותר להתרים לצדקה אף בשבת.
ולכן אם לצורך כך נדרש זמן מסוגל לבקשה, אף אם הוא יוצא בשבת לכאורה יהיה מותר לבקש בו, שהרי אין הם צריכים לאותה ישועה, אלא לממון המתקבל בו ולכן שרי.
ואם תקשה דיאסר הדבר משום 'מעשה שבת' וי"ל שאין הרבנים המבקשים נשכרים מכך.

וא"ת, ואין לומר...
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה