דרוש מידע בנק ישראל מטיל פצצה על שוק המשכנתאות: הבנקים יחויבו להציע מסלולים אחידים

  • הוסף לסימניות
  • #1
כתבה מגלובס:

שיאי המשכנתאות הביאו את בנק ישראל לחפש דרכים להקל על הלווים, ולכן גובשו 3 סלים אחידים • בסלים יוצגו הריבית הכוללת החזויה, סך התשלומים והתשלום החודשי הגבוה ביותר • הרפורמה הוצגה למנכ"לי הבנקים בשיחה דחופה עליה פורסם לראשונה בגלובס

הסוף לחוסר הידע ולבלבול של נוטלי המשכנתאות באשר למרכיבי ההלוואה שלהם? בנק ישראל הודיע היום (א') כי הוא מחייב את הבנקים להציג למבקשי המשכנתאות שלושה מסלולים אחידים בהרכבם, כך שמבקשי המשכנתאות יוכלו להשוות בין ההצעות של הבנקים השונים. שלושת הסלים האחידים שהרכבם נקבע על ידי בנק ישראל, יוצגו ללקוחות בפורמט אחיד אשר יהווה אישור עקרוני למשכנתה, כאשר כל בנק יוכל להציע בנוסף לסלים אלו לסל משכנתה נוסף בכל הרכב שימצא לנכון בעוד אורך תקופת ההלוואה ייבחר על ידי הלקוח על פי הסל המועדף על ידו.
שלושת הסלים אותם קבע בנק ישראל הם לפי ההרכבים הבאים:
א. 100% קבועה לא צמודה
ב. 1/3 קבועה לא צמודה, 1/3 צמודה משתנה ו-1/3 צמודה לריבית הפריים
ג. 1/2 קבועה לא צמודה ו-1/2 צמודה לריבית הפריים
הרפורמה הוצגה הבוקר למנכ"לי הבנקים בפגישה דחופה, שעות ספורות בלבד לפני שפורסמה. על הפגישה, בה השתתפו נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, והמפקח על הבנקים, יאיר אבידן, דווח לראשונה בגלובס. בבנק ישראל מכוונים שהיא תצא לפועל באמצע 2022 אחרי סיום התהליך מול הבנקים ובכפוף לקיום תהליך נוהל בנקאי תקין (נב"ת), הכולל בין היתר התייעצות עם הציבור.
הרפורמה מבקשת למעשה לייצר סטנדרט אחיד לאישור העקרוני וזה יהיה זהה בין הבנקים השונים ויספק מידע ברור ומקיף. נכון להיום, המשכנתאות בארץ מתפלגות בין מסלולים שונים, ובהם ריבית קבועה לא צמודה, ריבית קבועה צמודה, ריבית משתנה לא צמודה, ריבית משתנה צמודה ופריים, כאשר לחלק מהמסלולים ישנם מאפיינים שונים הנבדלים בעוגן שאליו צמודה המשכנתה ובתדירות שבה הריבית משתנה. המורכבות הגבוהה בשוק המשכנתאות מקשה על הלווים להשוות בין ההצעות של הבנקים השונים, והיא אף גוברת במקרים שבהם הצעות הבנקים כוללות מסלולים שונים הניתנים לתקופות שונות.

בבנק ישראל ציינו כי מהשוואה בינלאומית שערך הבנק עולה כי במרבית המדינות בעולם, המשכנתאות מתחלקות לשני מסלולים עיקריים בלבד: ריבית קבועה וריבית משתנה. עוד עולה מההשוואה כי בשונה מהעולם, שם לא נהוג בדרך כלל לשלב בין מסלולים, המשכנתאות בארץ מורכבות על פי רוב מתמהיל של מספר מסלולים, מה שמאפשר כמובן גמישות בהתאמת מוצר המשכנתה ללקוחות, אך במקביל מוסיף למידת מורכבותן.
כל הבנקים יתבססו על תחזיות זהות שיפרסם בנק ישראל

לצד שלושת הסלים, יוצגו באישור העקרוני גם נתונים נוספים - הריבית הכוללת החזויה, סך התשלומים החזוי וסכום ההחזר החודשי הגבוה ביותר הצפוי. "נתונים אלו יגבירו את רמת השקיפות בעסקת המשכנתה ויסייעו ללווה להבין טוב יותר את ההתחייבויות הגלומות בהצעות השונות שיקבל. חשוב להדגיש כי המידע יתבסס על מתודולוגיות חישוב אחידות ויונגש באופן זהה על ידי כל הבנקים וזאת כדי להעצים את כוחו של הלווה בשלב ביצוע סקר שוק והליך ההשוואה מול הבנקים השונים", הסבירו בבנק ישראל.
כיום, כאמור, הלוואת המשכנתה מורכבת ממספר מסלולים כאשר לכל מסלול ישנה ריבית שונה, מנגנון הצמדה שונה ותקופה אחרת לפירעון, כשכל בנק מציע ריביות שונות, גם כאשר המסלול דומה, ולכן הלקוחות לא יכולים להשוות בין ההצעות שהם מקבלים. לכן, הבנקים יחויבו מעתה להציג באישור העקרוני גם את הריבית הכוללת החזויה וסך התשלומים החזוי בכל תקופת המשכנתה בכל אחד מהסלים.
הנתונים שיוצגו במסגרת הפורמט האחיד יביאו בחשבון את העמלות ואת התשלומים החודשיים הצפויים לאורך כל תקופת המשכנתה על בסיס התחזיות משוק ההון לשינויים במדד המחירים לצרכן ובשיעורי הריבית במשק, המעודכנות למועד שבו ניתן האישור העקרוני. התחזיות יגזרו ממחירי אגרות החוב הממשלתיות וישקפו את הערכות הפעילים בשוק ההון לגבי ההתפתחות העתידית של הריביות והאינפלציה.
"חשוב להדגיש שכל הבנקים יתבססו על אותן התחזיות משוק ההון, שיפורסמו על ידי בנק ישראל, כדי שבסיס ההשוואה בין הצעות המחיר השונות של הבנקים השונים יהיה אחיד", הסבירו בבנק המרכזי.

הבנקים יתחייבו לייצר מחשבוני משכנתאות
קצב לקיחת המשכנתאות בשנת 2021 מגיע לכ-110 מיליארד שקל. זאת לעומת השיא הקודם של משכנתאות, שהגיע ל-78 מיליארד שקל, ונרשם אשתקד. בחודש ספטמבר אמנם נרשמה ירידה של כ-40% לעומת אוגוסט, כאשר נלקחו משכנתאות בהיקף של 7.1 מיליארד שקל, אולם מכיוון שמדובר היה "בחודש חגים", היקף המשכנתאות הזה היה גבוה מאוד. כך למשל בעונת החגים ב-2019 היקף המשכנתאות עמד על 4.4 מיליארד שקל, ואילו בעונת החגים של 2020 הוא הסתכם ב-6.2 מיליארד שקל.
אחד מתוצריו של הגידול בביקושים למשכנתאות הוא העומס שנוצר בבנקים, כשלעיתים לקוחות מחכים יותר מחודש לקבלת אישור לקבלת ההלוואה. עובדה זו מקשה על הלווים להשוות בין ההצעות של הבנקים השונים, בעיקר כיוון שכל הצעה קצובה בזמן, ולכן עד שמתקבל אישור מבנק אחד, יתכן שהצעות מבנקים אחרים כבר אינן תקפות. לכן, במסגרת הרפורמה, מציע בנק ישראל כי הזמן בין הגשת הבקשה עד למתן האישור העקרוני יוגבל לימים ספורים בלבד.
על מנת לעמוד בפרק הזמן החדש, יוכלו לקוחות כל הבנקים להגיש בקשה למשכנתה ולקבל את האישור העקרוני באופן מקוון. כדי להקל על הלקוחות, באתר הבנק ובדף האישי של הלקוח באתר הבנק המלווה יציגו הבנקים מחשבון סימולציות של הלוואות משכנתה, וכן מידע על כל הסוגים הקיימים של הלוואות המשכנתה, פרטי אותן הלוואות ועוד.

בנוסף, בבנק ישראל לא מסתפקים רק בהלוואות חדשות, ולכן הבנקים יחויבו גם בהצגת מידע לבחינת הכדאיות בביצוע מחזור משכנתה. בבנק ישראל ציינו כי בעת בחינת הכדאיות שבמחזור משכנתה לא די להשוות בין הריבית המשולמת על המשכנתה הקיימת לריבית המוצעת על ידי הבנק הממחזר. "יש להביא בחשבון שיקולים נוספים כדוגמת עמלת פירעון מוקדם והזמן שנותר עד לעדכון הקרוב של הריבית במסלולים מסוימים. לפיכך, יהיה על הבנק לספק ללווה המעוניין למחזר משכנתה את הריבית החזויה על יתרת התשלומים אשר לוקחת בחשבון את הסכום בפועל שיצטרך הלווה להחזיר (כולל עמלת הפירעון המוקדם ועמלות נוספות אם ישנן). כמו כן, יהיה על הבנק שבו מנוהלת המשכנתה הפעילה להציג ללווה את התאריך הקרוב שבו צפויה הריבית להשתנות", הסבירו בבנק המרכזי.
הצעדים אליהם פונה בנק ישראל מגיעים בהמשך לדוח של רשות התחרות מיולי האחרון, בו היא ממליצה על שורה של צעדים להקלת לקיחת המשכנתאות, במיוחד בשלב קבלת ההצעות מהבנקים השונים, ועריכת ההשוואות ביניהם. "הקושי בביצוע השוואת מחירים במצב הנוכחי מונע מלווים רבים לחפש, ולכן גם לקבל, הצעות מחיר מאושרות נוספות אשר יכלו להביא להם חיסכון משמעותי", נאמר בדברי ההסבר להמלצות החדשות.

זאת בעקבות עבודה שנערכה בתחילת השנה על ידי הכלכלנים ד"ר ענת אלכסנדרון ואביתר גוטמן ששמה "בעיות אינפורמציה בשוק המשכנתאות בישראל: פיזור מחירים וחיפוש". בעבודה נמצא, כי על אף שתהליך של תיחור (כלומר בדיקה משווה של הצעות שונות וניסיון להתמקח על התנאים מול הגורמים השונים) עשוי להביא לחסכון של עשרות אלפי שקלים בהחזרים המצטברים של המשכנתה, רק 44% מהלווים נוקטים בצעד הזה.

בעבודה נערכו סימולציות להלוואות זהות שלוקחים אנשים זהים בבנקים שונים, והתברר שפערי המחיר יכולים להגיע למאות שקלים בחודש ועשרות אלפי שקל בסך החזרי המשכנתה לאורך חיי הלוואה.
לכן סברו ברשות התחרות כי יש לבחון דרכים לפישוט מוצר המשכנתה באופן שיקל על בחינת מסלולי משכנתאות דומים של בנקים שונים, ובכך יאפשר ללווה לקבל החלטה מושכלת יותר. עוד המליצו ברשות התחרות "לאפשר ללקוח להגיש בקשה לקבלת אישור עקרוני באופן מקוון עבור תמהיל שייבחר על-ידי הלקוח מתוך האישור שיונפק יכלול באופן מפורש וברור גם החלופות השונות שמציע הבנק ללקוחותיו", המלצות שכעת מיישמים בבנק ישראל.
האם הצעדים החדשים יתדלקו את השוק?

הצעדים עליהם הכריז היום בנק ישראל לא נועדו לקרר את שוק המשכנתאות הרותח. למעשה, יתכן כי למרות שמדובר על צעד מבורך אשר מאפשר לציבור להשוות בין ההצעות בקלות תוך הגברת התחרות בין הבנקים, הרפורמה עשויה אף להשיג את הדבר ההפוך ולמשוך עוד לקוחות להיכנס לשוק המשכנתאות בשל הפישוט והזירוז בקבלת האישור העקרוני.
לצורך גיבוש הצעדים, הקים נגיד בנק ישראל צוות עבודה מיוחד חוצה חטיבות. במסגרת עבודתו התייעץ הצוות עם שורה של מומחים מהעולם בתחום המשכנתאות ובתחום הכלכלה ההתנהגותית, עם גורמים מרשות התחרות ועוד. בנוסף לכך, על מנת לטייב את הצעדים, הבנק הסתייע בקבוצות מיקוד, שהורכבו ממשתתפים בעלי רקע מגוון.

נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון: "החלטנו על קידום רפורמה צרכנית משמעותית, אשר תשפיע במישרין על כל נוטלי המשכנתאות במדינת ישראל. משכנתה היא ההתחייבות הפיננסית הגדולה ביותר בחייהם של מרבית משקי הבית, אך כיום נוטלי המשכנתאות מתקשים בהבנת ההצעות ובהשוואה ביניהן ללא ידע פיננסי עמוק. שורת הצעדים שאנו מקדמים נועדה להעניק כוח רב יותר ללקוחות ולהקל עליהם לקבל באופן מושכל את אחת ההחלטות הפיננסיות המשמעותיות עבורם ואף יסייעו להתנהלותו הכלכלית של משק הבית בהווה ובעתיד. צעדים אלו הם חלק משורה ארוכה של מהלכים שקידמנו בשנים האחרונות, שנועדו כולם לסייע למשקי הבית ולעסקים הקטנים"
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "רכישת דירה היא העסקה הכלכלית החשובה ביותר של משק בית. על מנת לפשט את הליך קבלת המשכנתה למימון הרכישה ולאפשר ללקוחות התקשרות מהירה עם הבנק, שיציע את הצעת הערך הטובה ביותר עבורם, נקטנו במספר צעדים משמעותיים אשר יגבירו את התחרות בין הבנקים ויסייעו ללקוחות בהליך קבלת ההחלטה ובביצועה. צעדים אלו יעודדו את הלקוחות לבצע סקר שוק לפני קבלת משכנתה, שכן יהיה קל יותר להשוות בין ההצעות השונות, והם יגבירו את השליטה מצד הלקוחות על תנאי המשכנתה, לרבות היכולת שלהם לעמוד בהתחייבויותיהם. אני מזמין את הציבור לעשות שימוש בכלים שהעמדנו לרשותו ולבצע השוואה בין ההצעות של הבנקים השונים, שתביא לשיפור בתנאי המשכנתה".

בהתאחדות יועצי המשכנתאות בירכו על הצעד: "השילוב של אחידות בשמות המסלולים, יכולת השוואה נוחה וקיצור זמני התגובה של הבנקים יביאו יחד לשקיפות ולתחרות אמיתית. החלק המשמעותי ביותר נוגע דווקא לחיוב של הבנקים להציג ללקוחות את העלות הכוללת של המשכנתה על בסיס תחזיות הריבית והאינפלציה העתידיות. חלק זה של הרפורמה הוא מהפכני ברמה התפיסתית ונועד שלא לאפשר לבנקים יכולת 'משחק' ומרחב תמרון בתוך הרפורמה, ולמעשה מעגן בצורה חזקה ביותר נורמות אתיות ומקצועיות".

 
  • הוסף לסימניות
  • #5
זה טוב למי שבכיוון ללקיחת משכנתא או לא?
כלומר - לטובת הלקוחות או הבנקים?
אני לא מבינה בתחום בגרוש...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
האם זה הסוף של יועצי משכנתאות שלא יצטרכו אותם יותר ?

שימו לב שהתאחדות יועצי המשכנתאות מברך על הצעד. וזה די ברור.
תהיה להם העבודה יותר קלה.
לכל בנק יהיו שלושה מסלולים מה שמקל על ההשוואה בין הבנקים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
זה טוב למי שבכיוון ללקיחת משכנתא או לא?
כלומר - לטובת הלקוחות או הבנקים?
אני לא מבינה בתחום בגרוש...
לטובת הלקוחות
זה יחייב את הבנקים להציג מסלולים שווים כך שללקוח הממוצע שלא כל כך מבין בסוגי המסלולים והריביות יכולת להשוות ולדעת מי מציע את ההצעה הזולה יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
שימו לב שהתאחדות יועצי המשכנתאות מברך על הצעד. וזה די ברור.
תהיה להם העבודה יותר קלה.
לכל בנק יהיו שלושה מסלולים מה שמקל על ההשוואה בין הבנקים.
אני חושבת שמי שרוצה לעשות לבד
גם עליו זה מקל מאדדדד......
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
האם זה הסוף של יועצי משכנתאות שלא יצטרכו אותם יותר ?
רוב מי שלוקח יועצים זה כדי לשחרר חסמים ולמנוע בעיות באישור העקרוני, וגם כדי להשיג רביות טובות גם לכאלה שקיבלו הצעה גבוהה דומה מכל הבנקים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כאשר כל בנק יוכל להציע בנוסף לסלים אלו לסל משכנתה נוסף בכל הרכב שימצא לנכון בעוד אורך תקופת ההלוואה ייבחר על ידי הלקוח על פי הסל המועדף על ידו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מתי זה אמור להיכנס לתוקף?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
האם זה הסוף של יועצי משכנתאות שלא יצטרכו אותם יותר ?
הגיע הזמן להסדיר את הנושא אחת ולתמיד
אין שום היגיון שיועץ משכנתאות שהשקיע בלימוד "מקצוע" של כ-40 שעות לימוד בסך הכל, וידרוש שכר טרחה של אחוז ולפעמים אף יותר, שווה ערך לעורך דין שלמד מקצוע שנים ועשה סטאז של שנה לפחות...

וכל זה בלי לגעת בניגוד העניינים החמור שרוב היועצים נמצאים, שלוקחים כסף מהלקוח, ומשרתים את האינטרס של הבנק בו זמנית!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
למה עוזר?
למה פחות טוב 2/3 קבועה לא צמודה ו1/3 פריים או להיפך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
עכשיו ראיתי שהתחילו להריץ קאמפיין ב-JDN מטעם "התאחדות יועצי משכנתאות" כנראה שיש להם סיבה לחשוש.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

📰 "הכסף שלא ישן": הצעת המודל הכלכלי שיזרים מיליארדים חזרה לציבור​

מאחורי הקלעים: בכירים במערכת הפיננסית בוחנים רעיון מהפכני להעביר את כספי העו"ש מ"חשבונות רדומים" לקרנות כספיות, ובכך להבטיח תשואה לכל אזרח – ללא פגיעה בנזילות. האתגר: כיצד להכריח את הבנקים להתחרות, ומי יישא בנטל המימון?

המערכת הפיננסית בישראל עשויה לעמוד בפני השינוי המבני הגדול ביותר זה עשורים. על שולחנם של קובעי המדיניות מונחת הצעה כלכלית נועזת שמטרתה לחסל את הנוהג בו הבנקים מרוויחים על מיליארדי שקלים של עו"ש שאינם נושאים ריבית. הצעת המודל דורשת שכל יתרת עו"ש תופנה אוטומטית לקרן כספית (MMF) בעלת סיכון אפסי, ובכך תבטיח תשואה תחרותית לכל חוסך.

המודל, שנבחן כפוטנציאל לחיזוק מעמד הביניים, מבטיח לשמור על שני עקרונות: נזילות מיידית (משיכה בכל רגע) ותשואה תחרותית (כמו בשוק ההון).




💰 המהפכה התחרותית: להכריח את הבנקים לשלם​

הרעיון המרכזי הוא להפוך את המודל מבנקאי למוניטרי. אם הבנקים לא ישלמו ריבית על הכסף, הוא יילקח מהם.

  • ברירת המחדל האוטומטית: במקום שהבנק ישלוט על הכסף, יוגדר חוק שיעביר את הכסף באופן אוטומטי ל-MMFs.
  • התחרות הנדרשת: הבנקים ייאלצו להתחרות בקרנות הכספיות. אם הבנק רוצה שהכסף יישאר אצלו, הוא יצטרך לשלם ללקוח ריבית שזהה או קרובה לתשואת הקרן, מתוך רווחיו.
התחזית: כפיית התחרות הזו תוביל לשחיקת רווחיות הבנקים מריבית, ותחייב אותם להתייעל או להציע שירותי אשראי והשקעה מתוחכמים יותר.

🛡️ אתגר היציבות: מי מבטיח את הנזילות?​

השאלה המרכזית במודל כה גורף היא: מה יקרה כאשר מיליוני לקוחות ימשכו כסף בבת אחת?

  • גיבוי ממשלתי לנזילות: המודל מציע שהממשלה תספק "הון חוזר" (הלוואה חד-פעמית בגובה ממוצע ההוצאה היומית של הציבור) שיבטיח נזילות מיידית של העו"ש. כסף זה יוחזר לממשלה מהקרנות למחרת. חשוב לציין: הממשלה תהיה רק גורם מנזיל – היא לא תערוב להפסדי הקרן.
  • הגנה מסיכון מדינה: כדי למנוע מצב בו הממשלה מנצלת את הכסף למימון חובותיה, הקרנות יחויבו בפיזור השקעות בינלאומי ובשימוש בסוכנויות דירוג חיצוניות כדי להגדיר מהו נכס "בטוח".

⚖️ הטיפול ב"צד השני": ריביות האשראי​

הביקורת המרכזית על המודל היא שהוא עלול להגדיל את פערי העושר, כיוון שהבנקים יצטרכו להעלות את ריביות ההלוואות (משכנתאות, אשראי) כדי לפצות על הפסד רווחיות.

הפתרון המוצע הוא מנגנון "דמי ביטחון" קבועים וקטנים שיגבו מרווחי הריבית החדשים של החוסכים. כספים אלו ינותבו לקרן ייעודית שתשמש לסבסוד ריביות אשראי לאוכלוסיות ממונפות. הרעיון הוא ליצור מנגנון מאוזן שבו החוסכים (מעמד הביניים) מרוויחים ריבית, אך משתתפים במימון הגנה על הלווים (גם הם מעמד הביניים), ובכך נשמר האיזון החברתי.

המודל, אם יאושר, צפוי להיכנס לתוקף בהדרגה, תוך דרישה לתיאום הדוק בין בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך, ומהווה את אחת מההצעות הכלכליות המאתגרות ביותר לשנים הקרובות.

טוב זה לא באמת כתבה אמיתית אבל מה דעתכם על הרעיון הזה
מקס מגבירה את הלחץ על הבנקים: מציעה ריבית של 3% בשנה לכסף שיופקד בחשבון דמוי עו"ש

חברת כרטיסי האשראי משיקה חשבון חוץ-בנקאי שיעניק ללקוחותיה ריבית אוטומטית על יתרה של עד 500 אלף שקל • שגית דותן, מנכ"לית מקס: "נציע ללקוחות להפסיק לתת לכסף להישחק בעו"ש ולקבל ריבית על כל הסכום, ללא תנאי מינימום" • חלק מהבנקים הודיעו לאחרונה על הענקת ריבית של 2%-3% בתנאים מסוימים

1000005482.jpg

בימים אלה, כאשר המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מקדם את רפורמת הבנקים הרזים, שעוד תצריך שינויי חקיקה מורכבים בכנסת, יש גופים שמקדימים להגביר את הלחץ על הפיקדונות בבנקים. חברת כרטיסי האשראי מקס, שבבעלות כלל ביטוח ובניהולה של שגית דותן, פיתחה חשבון דמוי-עו"ש בשם "צובר ושב", שבו כספים שיפקידו הלקוחות יזכו לריבית שנתית של 3%, והם לא יהיו "נעולים" לשם כך בניגוד לפיקדונות של הבנקים. שם כדי לקבל ריבית גבוהה, ביחס לריבית האפסית של חשבון העו"ש, יש צורך להתחייב לסגירת הכסף לתקופה קצובה בזמן.

מקס תאפשר ללקוחות שלה, החל מחודש נובמבר הקרוב, לפתוח את חשבון ה"צובר ושב", חשבון חוץ -בנקאי אשר יפוקח על-ידי בנק ישראל. בחשבון הזה יוכל הלקוח לנהל יתרה נושאת ריבית, כאשר במקס מכוונים את המוצר כתחרות ישירה ומוצר משלים לניהול חשבון העובר ושב בבנק.

חשוב לציין כי זה יהיה חשבון מוגבל שאינו דומה לחשבון העו"ש המסורתי, כלומר ניתן יהיה לצבור בו סכום כסף שיקבל ריבית, ובעיקר לשלם ממנו את חשבון כרטיס האשראי החודש, או אם רוצים לבצע רכישה גדולה אחרת. הכסף יצבור ריבית בכל רגע נתון ויהיה נזיל וזמין למשיכה.

הציבור מפסיד הרבה כסף

התחרות על הפיקדונות בבנקים הולכת ומתגברת. כיום המוצר הפופולרי ביותר הן קרנות הנאמנות הכספיות, שמנוהלות על-ידי בתי ההשקעות צברו נכסים מנוהלים בהיקף של 180 מיליארד שקל. אלה מכשירי השקעה סולידיים יחסית, שהם נזילים וניתנים למשיכה בהוראה מדי יום (הקרנות הכספיות נסחרות במהלך ימי המסחר בבורסה כמו קרנות נאמנות אחרות), אך הקרנות אינן יכולות להתחייב על ריבית שנתית כמו שעושה מקס. בפועל הן תלויות בריבית בנק ישראל, משום שהן מפקידות את עיקר הכספים בחשבונות בבנקים.

בשנה האחרונה העניקו הקרנות הכספיות תשואה של מעל ל-4% למי שהפקיד אצלהן את כספו. גם בניכוי דמי הניהול של אותן קרנות שהם נמוכים למדי, מדובר במוצר אטרקטיבי יותר החשבון החדש של מקס. כמו כן, בנק ישראל מנפיק גם מק"מ, מלווה קצר מועד, לתקופה של עד שנה. זו אגרת חוב בניכיון שמעניקה ריבית שקרובה יחסית לריבית בנק ישראל, גם היא כיום מעל ל-4% בשנה. אך בניגוד למקס הכסף במק"מ יכול להיות מופקד עד לשנה, וסדרות חדשות יציעו בעתיד ריבית שגם היא נגזרת מריבית בנק ישראל ולכן עלולה לפחות.

במקס מזכירים כי על-פי נתוני בנק ישראל, סך הכסף שהציבור מחזיק בחשבונות העובר ושב עומד על למעלה מ-225 מיליארד שקל שאינם נושאים ריבית, וסך הכסף שהציבור מחזיק בפיקדונות בבנקים עומד על כ-406 מיליארד שקל. שיעורי הריבית על הכספים ששוכבים בחשבונות העו"ש בבנקים, כלומר על יתרת זכות, נעים בין 0% ל-0.4% בשנה - סכום אפסי שנשחק ריאלית בשל האינפלציה.

במקס הוסיפו כי לאחרונה הבנקים החלו להציע ריבית על היתרה בעו"ש, אבל היא מוצעת עד לגובה סכום מסוים בלבד לרוב בין 10,000 ל-20,000 שקל. במקרה של מקס, יוכלו הלקוחות להזרים לחשבון צובר ושב עד חצי מיליון שקל.

האותיות הקטנות

היתרה בחשבון הצובר ושב של מקס תצבור ריבית שנתית קבועה בשיעור אטרקטיבי של 3%. הריבית אינה צמודה לפריים או למדד ואחידה לכל הלקוחות, ללא קשר לגובה הסכום שיופקד בחשבון. אך למקס "שמורה הזכות לשנות את הריבית, בין היתר, בהתאם לשינויים במשק". מה זה אומר? הרי בעוד כחודש הנגיד ירון עשוי להחליט להפחית את גובה הריבית במשק (4.5%). ככל הנראה שהפחתה אפשרית תוריד אותה ל-4.25%, כפי שסבורים כחלק גדול מהכלכלנים.

במקס אומרים כי הריבית שהם מציעים "לא צמודה לריבית בנק ישראל", לכן מדובר בריבית של 3% בשנה עד להודעה חדשה. אך ההערה נועדה לאפשר להם גמישות במידה ויהיה שינוי חריג בסביבה המאקרו-כלכלית.

תנאים נוספים שחשוב לדעת הם שהריבית תצטבר מדי יום והלקוחות יוכלו לעקוב אחריה ואחר היתרה שלהם באתר ובאפליקציה. בנוסף, החשבון יהיה נזיל וזמין למשיכה, כך שהלקוחות יכולים לבצע מספר לא מוגבל של הפקדות או משיכות באמצעות הכרטיס, והכול ללא עמלות או דמי ניהול. כמו כן, כאשר לקוחות יבקשו למשוך את הכסף, הם יוכלו לבחור בין זיכוי לחשבון הבנק - מהלך שעשוי לקחת עד שני ימי עסקים ממועד בקשת המשיכה, או לבצע זיכוי מהיר יותר לכרטיס האשראי עצמו.

עוד לא בנק קטן

האפשרות של מקס להעניק ריבית על חשבון חוץ-בנקאי נובעת מחקיקה שנכנסה לתוקף לפני כשנה, המסדירה את
עולם התשלומים החוץ-בנקאיים. האפשרות להעניק ריבית נכללה בחקיקה על אף ההתנגדות של בנק ישראל.

למעשה, חברת כרטיסי אשראי כבר נותנת הלוואות ומאפשרת מעין חשבון עו"ש, כך שפעולתה לכאורה מדמה פעילות קלאסית של בנק. עם זאת, יש הבדל משמעותי. נכון להיום, חברת האשראי לא תוכל להשתמש בכספים שיפקידו הלקוחות כדי לתת את ההלוואות. האפשרות להשתמש בחשבון העו"ש כדי לתת הלוואות, שהיא פעילות בנקאית קלאסית, מאפשרת להוזיל את הריבית שגובים הבנקים על הלוואות.

בדו"ח שפורסם לאחרונה של הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית הוצג מתווה לפיו גופים כמו חברות כרטיסי אשראי יוכלו לקבל רישיון בנק קטן. עם זאת, המהלך דורש תיקון חקיקה שטרם קודם.

גלובס, ודה מרקר
תחרות ליועצים אנושיים: רייזאפ נכנסת לתחום ייעוץ המשכנתאות

חברת הפינטק מכניסה רגל לתחום נטילת משכנתאות ומיחזורן, בזכות הבנקאות הפתוחה שמאפשרת לה גישה למידע. התהליך הדיגיטלי אמור לשפר את תמהיל ההלוואות ולהוזיל עלויות, אך האתגר הגדול שלה הוא להרחיב את מאגר הלקוחות

כלכליסט

חברת הפינטק רייזאפ, שמספקת שירותי תכנון פיננסי למשקי בית באמצעות בינה מלאכותית, נכנסת לשוק ייעוץ המשכנתאות, שמתנהל זה שנים על מי מנוחות בשליטה של יועצי המשכנתאות. בחודש האחרון החברה החלה בפיילוט, ובימים הקרובים תחל בקמפיין.

ייעוץ משכנתאות נחשב משימה מורכבת. ככל שההחזר החודשי יותר נוח לכאורה, כך העלות הכוללת של המשכנתא, לאורך עשרות שנים, יקרה יותר. מנגד, החזר חודשי גבוה מדי עלול להכניס משפחה לסחרור כלכלי. לכן אחת המשימות המרכזיות של היועץ היא למצוא את נקודת האיזון בין יחס החזר למזעור עלויות כוללות. המשימה הזו הפכה למאתגרת יותר בשנים האחרונות, עם עליית הריבית, האינפלציה והזינוק במחירי הדירות, שייקרו את החזרי המשכנתאות.

רייזאפ נכנסת לתחום הזה בהליך שהוא דיגיטלי לחלוטין: לקוחות החברה בעלי משכנתא קיימת יוכלו לקבל ללא עלות הערכה ראשונית אם וכמה יוכלו לחסוך דרך מיחזור. בשלב השני, ככל שלקוח מעוניין למחזר או ליטול משכנתא חדשה, הוא יקבל המלצה על תמהיל בהתאם לנתוניו האישיים. הגורם האנושי ייכנס רק עכשיו: יועץ מטעם החברה יפגוש את משק הבית ויבצע התאמה סופית לצרכיו.

בשלב השלישי, יועץ יבצע את המו"מ מול הבנק וילווה את המהלך עד לחתימה. עלות התהליך תהיה 6,000 שקל. לא מדובר במחיר שובר שוק, אך נמוך מהממוצע. לפי אתר מידרג, טווח העלות של יועץ משכנתאות הוא 5,000–10,000 שקל, כאשר הממוצע עומד על 7,850 שקל.

בישראל נלקחות מדי שנה כ־100 אלף משכנתאות חדשות, כאשר 61% מהן נעזרות ביועץ. בנוסף, מבוצעים כ־50 אלף מיחזורים פנימיים בבנקים, מחציתם גם כן בליווי יועץ. כלומר, היקף השוק המיועץ עומד על כ־85 אלף משכנתאות בשנה.

HkLhRI0Dlg_0_0_1231_1465_0_x-large.jpg

בענף פועלים לפי הערכות, כ־2,750 יועצים, אך אין נתונים רשמיים בשל היעדר הרגולציה. הצעת חוק לאסדרת התחום תקועה בוועדת השרים לחקיקה מנובמבר האחרון. המגבלה היחידה כיום חלה על הבנקים, שאסור להם לשלם עמלה ליועצים או לספק להם הטבות. לעומת זאת, בשוק החוץ־בנקאי אין הגבלה.

ברייזאפ מקווים שהעובדה שאין פיקוח או דרישות רישוי תקנה להם לא רק יתרון טכנולוגי, אלא גם יתרון של מוניטין. ייעוץ משכנתאות הוא מקצוע חדש יחסית, שהתפתח בעשור וחצי האחרונים. אמנם כ־60% מהיועצים חברים בהתאחדות יועצי המשכנתאות, שהוקמה ב־2016, אך אין לה סמכויות פיקוח וללקוחות אין דרך לוודא את איכות השירות.

מנגד, האתגר של רייזאפ הוא לא רק לחדור לשוק אלא גם להרחיב אותו. לפי בנק ישראל, ככל שהדירוג הסוציו־אקונומי נמוך יותר, כך גדלה הנטייה להיעזר ביועצים. ביישובים בדירוג 1, 79% מהלווים נעזרים ביועץ; לעומת 50% בלבד בדירוג 10. ביישובים חרדיים הנתון עומד על 80%, וביישובים ערביים על 76%, לעומת 58% ביישובים יהודיים שאינם חרדיים.

"השוק המיועץ מתמקד במשכנתאות חדשות, לא במיחזורים, כי לשחקנים הקיימים אין כלים דיגיטליים לתת מענה מהיר — ויש כאן פוטנציאל צמיחה עצום", אמר יובל סמט, מנכ"ל ומייסד רייזאפ. לדבריו, החברה שוקלת להתרחב גם מחוץ לישראל בתחום המשכנתאות, בעיקר בבריטניה.

כניסת רייזאפ לתחום ממחישה את הפוטנציאל הגלום ברפורמת הבנקאות הפתוחה, שנחקקה ב־2022 וטרם הושלמה, ונועדה להגביר את התחרות בתחום הפיננסי. עיקרון הבסיס פשוט: המידע הפיננסי שייך ללקוח ולא לגוף שמנהל אותו, וללקוח הזכות להעביר את המידע לכל גוף שיבחר. רייזאפ היא אחת מ־22 חברות שקיבלו רישיון במסגרת הרפורמה.

לצד היתרון הגדול שבכניסת חברות טכנולוגיות לענף, הדבר גם מייצר פער רגולטורי: חברות הפינטק נהנות מגישה למידע, בעוד יועצים פרטיים אינם יכולים לקבל רישיון מתאים, כך שהחוק אינו מאפשר להעביר להם את המידע. היוצאים מן הכלל הם רואי חשבון ויועצי מס, המוכרים כמקצועות מפוקחים. כך, כל עוד לא הוסדר מקצוע ייעוץ המשכנתאות בחקיקה, ליועצי המשכנתאות אין דרך להדביק את הקידמה ולשכלל את התחרות בענף.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה