הנושאים החמים
אבטיח מעוך
משתמש צעיר
- הוסף לסימניות
- #1
כבר תקופה ארוכה שבחורי ישיבות נעצרים ב"עוון" לימוד התורה הקדושה.
מה שנפתח בקול ענות גבורה, נראה כעת כקול ענות חלושה.
דלת הכלא סבה על צירה זה נכנס וזה יוצא, והענינים יגעים.
אני אישית לא מוטרד מגזירת הגיוס, ואינני מוטרד מבחורי ישיבות שיתגייסו בעל כרחם.
את כבוד התורה אנו מבקשים!
היתכן שבחורי ישיבותינו שנעצרים אינם הופכים לגיבורי העם?
היתכן שבחורים אלו שמתחברים לשרשרת נצח של מוסרי הנפש בכל דור כרבי יהודה בן בבא אינם מקבלים את כבודם הראוי (חוץ מכמה תמונות עם גדולי ישראל)?
היתכן שצעירי העם, דור העתיד אינו מוצף בים גאווה על תפקידם המרומם?
איך אמותיהם של הבחורים אינם מוכרות כגיבורות לאומיות שמוסרות את חירות בנם למען קיומו של עם הנצח?
איך אנחנו, בני התורה, שמספרים כל ל"ג בעומר מחדש על רשב"י במערה, על יהודים בספרד ורוסיה הקומוניסטית, על החשמונאים ומסירותם - נאלמים דום במבחן?
גם עלינו יספרו בעוד 100 שנה. בואו נדאג להוות דוגמא לדורות של הנפה עצומה של תורת ה'.
חייב להיות ברור לכל בחור בכלל ולכל עצור בפרט, לא רק הישיבה איתו, לא רק הקהילה איתו, עם ישראל כולו - איתו!!!
אני רק נזכר ברוח העיזוז שעטפה רבים משכבות הציבור שירדו לשטח לעודד ולחזק את חיילי הצבא טרם כניסתם ללחימה בשטח עזה.
אנחנו, העם, צריכים להרים את המורל!
יש לנו הזדמנות!
להפוך את המאבק לנס להתנוסס, להפוך מנכנעים ללוחמים, להפוך ממובלים למעצר להולכים בגאון, לעודד בארגונים ומבצעים כל בן ישיבה שנכנס ל"בית הגיבורים" כלא 10.
שכל בן ישיבה ידע שהוא נכנס לכלא הוא נכנס עם יעד ומטרה, הוא נבחר העם, מאחוריו עם גאה וציבור של מליון וחצי איש ומורשת בת 3300 שנה!
לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוח!
ומכאן אני פונה אליכם בבקשה,
שתפו והעלו רעיונות ותכניות כיצד אנחנו יכולים להביא את הבשורה לכל שכבות העם ולאמהות (והאבות) של הגיבורים שלנו.
תוכניות לימוד נושאות פרסים?
ערבי הוקרה קהילתיים?
סיומים על מסכתות שנלמדו בכלא ברוב עם?
ואנא -
זה לא המקום לתלנות וקיטורים על מה לא עשו, ולא המקום למוסר ודעות על מה היה צריך להעשות.
קחו את השאלה בהנחה שרודן פולני אכזרי גזר גזירת גיוס על בחורי הישיבות ואין דרך להלחם בו פוליטית. מה אנחנו יכולים לעשות.
מה שנפתח בקול ענות גבורה, נראה כעת כקול ענות חלושה.
דלת הכלא סבה על צירה זה נכנס וזה יוצא, והענינים יגעים.
אני אישית לא מוטרד מגזירת הגיוס, ואינני מוטרד מבחורי ישיבות שיתגייסו בעל כרחם.
את כבוד התורה אנו מבקשים!
היתכן שבחורי ישיבותינו שנעצרים אינם הופכים לגיבורי העם?
היתכן שבחורים אלו שמתחברים לשרשרת נצח של מוסרי הנפש בכל דור כרבי יהודה בן בבא אינם מקבלים את כבודם הראוי (חוץ מכמה תמונות עם גדולי ישראל)?
היתכן שצעירי העם, דור העתיד אינו מוצף בים גאווה על תפקידם המרומם?
איך אמותיהם של הבחורים אינם מוכרות כגיבורות לאומיות שמוסרות את חירות בנם למען קיומו של עם הנצח?
איך אנחנו, בני התורה, שמספרים כל ל"ג בעומר מחדש על רשב"י במערה, על יהודים בספרד ורוסיה הקומוניסטית, על החשמונאים ומסירותם - נאלמים דום במבחן?
גם עלינו יספרו בעוד 100 שנה. בואו נדאג להוות דוגמא לדורות של הנפה עצומה של תורת ה'.
חייב להיות ברור לכל בחור בכלל ולכל עצור בפרט, לא רק הישיבה איתו, לא רק הקהילה איתו, עם ישראל כולו - איתו!!!
אני רק נזכר ברוח העיזוז שעטפה רבים משכבות הציבור שירדו לשטח לעודד ולחזק את חיילי הצבא טרם כניסתם ללחימה בשטח עזה.
אנחנו, העם, צריכים להרים את המורל!
יש לנו הזדמנות!
להפוך את המאבק לנס להתנוסס, להפוך מנכנעים ללוחמים, להפוך ממובלים למעצר להולכים בגאון, לעודד בארגונים ומבצעים כל בן ישיבה שנכנס ל"בית הגיבורים" כלא 10.
שכל בן ישיבה ידע שהוא נכנס לכלא הוא נכנס עם יעד ומטרה, הוא נבחר העם, מאחוריו עם גאה וציבור של מליון וחצי איש ומורשת בת 3300 שנה!
לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוח!
ומכאן אני פונה אליכם בבקשה,
שתפו והעלו רעיונות ותכניות כיצד אנחנו יכולים להביא את הבשורה לכל שכבות העם ולאמהות (והאבות) של הגיבורים שלנו.
תוכניות לימוד נושאות פרסים?
ערבי הוקרה קהילתיים?
סיומים על מסכתות שנלמדו בכלא ברוב עם?
ואנא -
זה לא המקום לתלנות וקיטורים על מה לא עשו, ולא המקום למוסר ודעות על מה היה צריך להעשות.
קחו את השאלה בהנחה שרודן פולני אכזרי גזר גזירת גיוס על בחורי הישיבות ואין דרך להלחם בו פוליטית. מה אנחנו יכולים לעשות.
