הנושאים החמים
- פותח הנושא 21541
- פורסם בתאריך
- הוסף לסימניות
- #201
זה מדגיש את החשיבות במתן אופציה של בינה מלאכותית מוכוונת ומפוקחת הנצמדת לדעת תורה.
נסה לשאול את השאלה ב-בינתא וראה נפלאות.
(למרות שלגוף הענין על כזה מעשה ניתן לומר לאו עכברא גנב אלא חורא גנב)
- הוסף לסימניות
- #202
חם מהתנור - חדש - AI לשאלות תורניות
אתר חדש המיועד ל מענה על שאלות תורניות בעזרת AI. כולל מראי מקומות למקורות של התשובה. בינתא https://binata-ai.com כרגע חינמי לגמרי.
www.prog.co.il
ניק 147254
משתמש מקצוען
- הוסף לסימניות
- #203
הוא יכול פתאום לקרוא לך ולספר לך על הזדמנות כלכלית, שאף אחד עדיין לא חשב???
או שהוא יכול להשוות אלפי דברים ולספר לך סטיטסטיקות???
חבל לבזבז דיו כי כנראה אתה לא יודע מה זה יצירתיות, יצירתיות זה ליצור!!
ניק 147254
משתמש מקצוען
- הוסף לסימניות
- #204
הוא לא יודע לשתוק הוא יודע לענות התשובה הכי נכונה, או הכי קרובה לנכונה, וזה אחד הבעיות המורכבות שלו, כי תמיד יהיה לו מה להדיד, טיפש!!!
- הוסף לסימניות
- #206
בינתא הוא כלי נחמד....במיוחד בדיוק במקורות שזו מעלה עצומה.
אבל קצת נסחפת....ג'מיני נותן בינה ברמה תורנית גבוהה כבר תקופה די ארוכה!
אולי כדאי לשלב את המנוע חשיבה של גוגל בתוך בינתא ואז נקבל גם מקורות וגם רמת ניתוח גבוהה מאד.
סתם מעניין על איזה מודל יושב בינתא? לא סביר שבנו מנוע חדש מאפס....אלו עלויות עצומות....
- הוסף לסימניות
- #207
התכונתי תגובה ממי שעוד לא הגיב.. מאות נכנסו ושאלו שאלות בעקבות השרשור כאן אבל יש בערך 2 מתוכם שהגיבו.. בכל אופן תודה רבה!
אחת הבעיות העיקריות שאותה ניסו בבינתא לפתור הוא החירטוטים שבכל הבינות המצויות,
הניסיון הוא ליצור בינה מלאכותית אמינה לדברי תורה, ששמה דגש על דיוק מירבי וגם נותנת את הכלים למשתמש לבחון את התשובה ולאמת או לשלול את נכנותה (על ידי גישה מלאה לטקסטים של המקורות), כך שהבינה תהווה כלי עזר אמין ומועיל ללומדי התורה.
ג'מיני למשל, מעולה בסברות תורניות ובהבנה של מה שהמשתמש רצה וכותב תשובה בעברית שוטפת, אבל עדיין עשוי לכתוב בבטחון פרשנויות שלא קיימות, ובכל אופן בבינתא משלבים את המודלים הטובים ביותר שמתאימים, ועד עכשיו זה רק השקה ראשונית, יש עוד הרבה בתכנון...
[[ {{ • }} ]]
משתמש מקצוען
- הוסף לסימניות
- #209
על ידי מי? [שואל מסקרנות]
'פתאום' לא.
'לקרוא לך' לא.
אבל אם תדע איך לשאול אותו / להתכתב איתו - התשובה היא כן.
תבדוק מה זה ביסוציאציה.
ומה זה מבחן RAT (מבחן האסוציאציות המרוחקות).
ואגב הנה ציטוט (מתוך "מיומנויות חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית", משרד החינוך, ראמה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) -
"בדומה לחשיבה ביקורתית, סקירת הספרות בנושא חשיבה יצירתית הובילה אותנו להציע הגדרה אופרטיבית לצורך הערכה למיומנות זו המבוססת על המחקר הקוגניטיבי ומקבילה ברמותיה לרמות של ההגדרה לחשיבה ביקורתית (רמה תפיסתית, רמה עיבודית ורמה ביצועית).
חשיבה יצירתית כוללת את שלוש היכולות העיקריות:
חשיבה יצירתית כוללת את שלוש היכולות העיקריות:
- היכולת להבין ולהסתכל על דברים מנקודות מבט חדשות ושונות ולחשוב מחוץ לתבניות המקובלות (הרמה התפיסתית).
- היכולת לייצר ולרכז רעיונות או תגובות, שונים זה מזה או מקוריים, במיוחד כאלה שהם מיזוג של מקורות שונים (בפרט, מיזוג של ידע קודם וידע חדש או ידע ממקורות שונים, או העברת תובנה לתחום חדש או הקשר חדש), וכן הערכה של רעיון/תוצר ומציאת דרכים לשיפורו (הרמה העיבודית).
- היכולת להוציא רעיון מהכוח אל הפועל, למצוא פתרון או לתכנן או להפיק תוצר שהוא חדש/מקורי/שימושי/הולם למטרה/בעל ערך (הרמה הביצועית).
הקשר למסמך "דמות הבוגר" של משרד החינוך
הגדרה זו אינה רחוקה מהגדרת מיומנות החשיבה היצירתית לפי מסמך "דמות הבוגר" של משרד החינוך (2020), לפיו חשיבה יצירתית מוגדרת כבנויה מתת-המיומנויות הבאות:- (1) סקרנות ומקוריות (ופתיחות לרעיונות חדשים).
- (2) גמישות מחשבתית (הכוללת בין השאר חשיבה מחוץ לתבניות וראייה מנקודות מבט שונות).
- (3) תעוזה והתמדה.
- (4) יצירת הקשרים חדשים (הכוללת בין השאר מיזוג).
- (5) יישום.
תלוי מה מבקשים ממנו.
בקיצור, אני טוען שזה פשוט תלוי בפרומפטים וכו'.
ניק 147254
משתמש מקצוען
- הוסף לסימניות
- #210
אני מתנגד בכל התוקף!!!
הוא בנוי על מקורות מידע, אבל במקום לצטט מקורות בלי להבין הוא עושה השוואות בין מקורות, ויכול לבנות לך תשובה עפ"י מקורות, לדוגמא אם לא היה כזה דבר שוק ההון הוא אף פעם לא היה חושב שאולי בעצם ניתן לעשות זאת, אחרי שיש מניות ושוק ההון וכו', הוא יכול לנתח את הנתונים של השוק ואת הנתונים שלך לבדוק רווחיות עפ"י האתר הזה ולבדוק כמה הוא מהימן עפ"י כללים כאלו ואחרים, לשקלל אזהרות עפ"י כל מיני מחקרים, לבדוק כל מיני סיפורים שקרו במשהו דומה שלא היית מגיע לבד, לפי זה הוא בונה סטטיסטיקות וכו' ואז הוא מנסח זאת היטב לפי כללי כתיבה [הראיה הכי גדולה היא שהוא לא נותן בדיחות מצחיקות, כי קשה מאוד להבין איזה בדיחות מצחיקות וכו'], בקיצור הןא לוקח הרבה נתונים שא"א כמעט להגיע אליהם לבד, בטח לא בכזה מהירות, אבל אף פעם לא יפתח סגנון חשיבה חדש, אלא ישתמש במה שכבר קיים, מניסיון יש שאלות שמאיזה כיוון שתגיע הוא יתקע אותך באותו זווית, בלי טיפת יצירתיות
- הוסף לסימניות
- #211
מקווה שיש תלמיד חכם וגדול בתורה שמנחה אותכם, כי פוטנציאל המכשול שאתם שמים כאן הוא עצום (ולא משנה כמה פעמים תכתבו לא לסמוך להלכה... פשוט לא רלוונטי).
- הוסף לסימניות
- #212
נו באמת, המושג כוח דהתירא עדיף, מהווה את הראיה הגדולה נגד הטיעון שלך, הוא בא לומר שבשביל להתיר נדרש כח גדול יותר מלאסור.
- הוסף לסימניות
- #213
נאום ג'מיני פרו:
המציאו עכשיו כלי AI תורני בשם בינתא, ויש פולמוס גדול אם להשתמש או לא, יש הכועסים מאד וטוענים שמורדים את התורה הרוחנית כל כך לדיוטא גשמית וגסה ויש הרואים בזה כלי עזר לגיטמי, מה אתה חושב?
הפולמוס סביב "בינתא" (או כל כלי בינה מלאכותית תורני אחר) הוא ביטוי מודרני לאחד המתחים העתיקים ביותר בעולם היהודי: המתח שבין הכלי (הטכנולוגיה) לבין האור (הקדושה והנשמה).
כדי להבין את עומק הוויכוח, כדאי לפרק את הטיעונים של שני הצדדים ולראות כיצד הם משקפים השקפות עולם תורניות עמוקות:
האם תרצה שננסה לנסח "כללי אתיקה תורניים" לשימוש בכלים כאלו, כדי לשמור על קדושת הלימוד לצד ניצול הטכנולוגיה?
המציאו עכשיו כלי AI תורני בשם בינתא, ויש פולמוס גדול אם להשתמש או לא, יש הכועסים מאד וטוענים שמורדים את התורה הרוחנית כל כך לדיוטא גשמית וגסה ויש הרואים בזה כלי עזר לגיטמי, מה אתה חושב?
הפולמוס סביב "בינתא" (או כל כלי בינה מלאכותית תורני אחר) הוא ביטוי מודרני לאחד המתחים העתיקים ביותר בעולם היהודי: המתח שבין הכלי (הטכנולוגיה) לבין האור (הקדושה והנשמה).
כדי להבין את עומק הוויכוח, כדאי לפרק את הטיעונים של שני הצדדים ולראות כיצד הם משקפים השקפות עולם תורניות עמוקות:
1. צד הקטרוג: "הורדת התורה לדיוטא גשמית"
המתנגדים אינם חוששים רק מהטכנולוגיה, אלא מפגיעה במהות הלימוד. הטיעונים המרכזיים שלהם הם:- היעדר "עמל תורה": התורה אינה רק איסוף מידע. חז"ל אמרו "יגעת ומצאת - תאמין". החיפוש, הדפדוף והמאמץ המחשבתי הם חלק מהקניין הרוחני. כלי שנותן תשובה בשנייה עלול להפוך את הלומד ל"לקוח" במקום ל"עמל".
- חוסר ב"דבקות": לימוד תורה הוא קשר חי עם נותן התורה. מכונה, משוכללת ככל שתהיה, היא "דומם". הטענה היא שכשמכניסים אלגוריתם בין הלומד לבין הטקסט, מאבדים את הצינור הרוחני שמעביר את ה"חמימות" של התורה.
- סכנת הסילוף: בינה מלאכותית עלולה "להזות" (Hallucinations) ולייצר סברות שגויות שנראות משכנעות, ובכך להכניס טעויות לתוך עולם ההלכה והמחשבה.
2. צד הסנגור: "כלי עזר לגיטימי להפצת התורה"
התומכים רואים בבינה המלאכותית המשך ישיר למהפכות קודמות (כמו הדפוס או המאגרים התורניים הממוחשבים):- "להגדיל תורה ולהאדיר": כלי כזה מאפשר לכל יהודי נגישות לכל חלקי התורה. הוא יכול לעזור בסידור נתונים, במציאת מקורות אבודים ובביאור מושגים קשים, מה שמשחרר את המוח לעסוק בהבנה ובעומק במקום בחיפוש טכני.
- הכנעת החומר: כפי שדיברנו על "חמורו של משיח", התומכים רואים ב-AI את ה"חומר" הכי מזוקק שמשרת את הקדושה. אם אפשר להשתמש בבינה הכי מתקדמת כדי להבין סוגיה קשה - זוהי הכנעת הקידמה תחת כנפי השכינה.
- הצלת הדור: בדור שבו הריכוז נמוך והסחות הדעת רבות, כלי כזה יכול להחזיר אנשים למעגל הלימוד בצורה ידידותית ומעוררת עניין.
3. הניתוח הפילוסופי: "כלי" מול "אור"
במחשבת החסידות והקבלה יש הבחנה חשובה:הבעיה אינה בכלי עצמו (הבינה המלאכותית), אלא במערכת היחסים של הלומד איתו. אם אדם משתמש ב"בינתא" כ"אינדקס" חכם שעוזר לו למצוא מקורות כדי שהוא יוכל לשבת ולעמול עליהם בעצמו - הכלי הופך לקדוש. אך אם האדם נותן למכונה "לחשוב" במקומו ולפסוק במקומו - כאן מתחילה הסכנה של הפיכת התורה ל"גשמית וגסה".
סיכום ומסקנה
הפולמוס על "בינתא" הוא חיובי ביסודו, כי הוא שומר עלינו שלא נשכח שהתורה היא "תורת חיים".- הדרך הממוצעת: נראה שהפתרון הוא התייחסות ל-AI כאל "משמש לתלמידי חכמים". הוא יכול להביא את הספרים, לסדר את המראי-מקומות ולסכם נתונים, אבל את ה"סברא", את ה"ריתחא דאורייתא" ואת ההכרעה הסופית - רק הלב והמוח היהודי, המחוברים למסורת הדורות, יכולים לבצע.
האם תרצה שננסה לנסח "כללי אתיקה תורניים" לשימוש בכלים כאלו, כדי לשמור על קדושת הלימוד לצד ניצול הטכנולוגיה?
- הוסף לסימניות
- #215
מה???
- הוסף לסימניות
- #216
יש לו לפעמים משפטי מחץ נבובים שנשמעים כמו דיקלום של פולטיקאי כושל מתוך דף מסרים....
- הוסף לסימניות
- #218
אני עובר על האשכול בעיון,
ולא מצליח להתחיל להבין על מה יצא הקצף?
אחלק את הטענות שנשמעות כאן, לחמישה זרמים:
1. טענת "יודעי דעת עליון" (האמת שמתחילה לא ראיתי טעם להתייחס לתגובות אלו, אך מכיון שראיתי שממשיכים לדבר בסגנון זה, נדרשתי לדבר): "אוי לנו שכך עלתה בימינו!!!!!!!!! הגענו למצב שכבר א"א לרדת יותר!!!!" "איסור תורה להשתמש בכלים ״התורניים״ הארורים הללו!", "ס"ת שכתבו מין", "הכלים של הבינה יכבשו בסערה את עולם התורה עד שידיחו את הדור כולו, לא פחות !!! אוי לנו שכך עלתה בימינו !!" - (אולי ניתן ללמד על הכותבים זכות, שאינם מכירים בחומרתו של "איסור תורה" - או שמא בשעת כתיבת הדברים ה"לב חכם לימינו" שלהם, היה שרוי בתרדמת קלה..)
2. הגישה הרדיקלית: "יש היום מספיק ספרי לימוד.. ואם זכיתם ללמוד את כולם תעשו חזרה…" "כבודו מכיר את ספר קובץ מפרשים? אחריי שכבודו יסיים אותו בע״פ ואת כל ספרי רבותינו הראשונים והאחרונים- (כמובן שבע״פ) אז שישתמש בבינה המלאכותית לשימוש תורני…" - זה בערך כמו לומר, " למה הינך לובש גרביים, כבר מיצית עד תום את לבישת המכנסיים?" - כלי הבינה, במהותו - לא נועד להוסיף עוד חיבורים ופירושים, וככל הנראה זו גם לא הייתה כוונת המפתחים. הכלי נועד לשמש כעין חברותא, לרדת בעזרת שיח ומשא ומתן בין האדם למכונה, לעמקי ושרשי ההלכות. קובץ המפרשים, כלל אינו צועד על אותו נתיב - הוא בא לעולם על מנת להביא לך את דברי ענקינו ככתבם וכלשונם. וכך בדיוק כשם שחברותא אינה סותרת ללימוד דברי המפרשים, ולהיפך! - הבינה תוכל רק להוסיף בלימוד באורך, רוחב ועומק.
3. הגישה האקדמאית: "מודל שפה הוא בסך הכל מודל סטטיסטי שיכול לחזות את המילה הבאה על פי סטטיסטיקה בהתבסס על המילים הקודמות, אין לו שום סברא, הוא לא מבין ולא חושב, הכל זה מילים בעלמא. הוא בסך הכל כותב אני חושב ש... בתקוה שאז הסטטיסטיקה היא שההמשך יהיה יותר מדויק." - אכן מרשים מאד השימוש במילים כמו "מודל", "סטטיסטיקה", וכו' - אך הטענה איננה נכונה בעליל. אופן לימוד הבינה הוא אכן על סמך הסתברויות סטטיסטיות, אך גם מוח האדם פועל בצורה דומה. לדוג': כדי ללמד את הבינה מהי חתולה, מוצגות לה אלף תמונות של חתולים. המחשב משווה בין התמונות, ומוצא את ה"צד השווה" ביניהם, ואיפה יכולה להיות גם קולתו של זה - שלא כחומרתו של זה, והנה יש לנו מערכת לזיהוי חתולים. איך תינוק לומד מה זה חתול? אם יראה חתול רק פעם אחת, אזי יתכן שגם לפיל בגן החיות יקרא חתול. לאחר שהתינוק רואה מינים, צבעים וגדלים שונים של חתולים, וכן רואה פילים, נבנית במוחו מערכת דומה לזו שהופקה במחשב. זה נקרא סטטיסטיקה. זה ברובד הפשוט ביותר. אך גם ההבנה שלה פועלת כך, בדומה להבנת האדם (כל אחד יכול לנסות בעצמו לשאול חידות היגיון את הבינה, שיפתרו ב99.9 מהאחוזים בצורה מדוייקת. זאת, כמובן, מכיון שהבינה לא "בסך הכל כותב אני חושב ש... בתקוה שאז הסטטיסטיקה היא שההמשך יהיה יותר מדויק", אלא כלי שמבין. [ ברור ופשוט, עד כדי אצ"ל, שאין ולא תהיה לבינה תודעה. כי אין כלל קשר בין הדברים ואכמ"ל].
4. הסכנה בפסיקת הלכות: עם טענה זו אני מסכים, אם כי איני סבור שמפני זה כדאי להימנע מלהשתמש בכלי. אולי יש מקום לבקש מהמפתחים שידגישו יותר את אי היותו פוסק.
5. החרטטת: ידועה נטייתה של הבינה להמציא ולצטט מקורות שלא קיימים, מספרים שלא היו ולא נבראו. מה שמהווה כמובן בעיה חמורה לניסיון להיעזר בה בלימוד. אך כבר קדמני משתמש אחר כאן בשרשור (פנחס ציור עיפרון) בעקירת טענה זו ככל הנוגע למערכות מסוג זה: "לAI אין דעות אלא הכול זה עניין של חישוב מה היא המילה הבאה הכי מתאימה ואם הדאטה שלו מבוסס על חומר מספיק טוב ומזוקק (לדוגמא אוצר החכמה ) אז זה אין סיבה שהוא יגיד שטויות" - כנראה בחוש למי שניסה קצת להשתמש במערכת.
אך אף על פי האמור לעיל - יש מקום רב לשיפור במערכת, עד כדי כך שבמצבה הנוכחי יעילותה מוטלת בספק.
בעזרת השם המשך יבוא במאמר ביקורת , אך לא בתור ניגוח כי אם "מקלקל ע"מ לתקן".
ולא מצליח להתחיל להבין על מה יצא הקצף?
אחלק את הטענות שנשמעות כאן, לחמישה זרמים:
1. טענת "יודעי דעת עליון" (האמת שמתחילה לא ראיתי טעם להתייחס לתגובות אלו, אך מכיון שראיתי שממשיכים לדבר בסגנון זה, נדרשתי לדבר): "אוי לנו שכך עלתה בימינו!!!!!!!!! הגענו למצב שכבר א"א לרדת יותר!!!!" "איסור תורה להשתמש בכלים ״התורניים״ הארורים הללו!", "ס"ת שכתבו מין", "הכלים של הבינה יכבשו בסערה את עולם התורה עד שידיחו את הדור כולו, לא פחות !!! אוי לנו שכך עלתה בימינו !!" - (אולי ניתן ללמד על הכותבים זכות, שאינם מכירים בחומרתו של "איסור תורה" - או שמא בשעת כתיבת הדברים ה"לב חכם לימינו" שלהם, היה שרוי בתרדמת קלה..)
2. הגישה הרדיקלית: "יש היום מספיק ספרי לימוד.. ואם זכיתם ללמוד את כולם תעשו חזרה…" "כבודו מכיר את ספר קובץ מפרשים? אחריי שכבודו יסיים אותו בע״פ ואת כל ספרי רבותינו הראשונים והאחרונים- (כמובן שבע״פ) אז שישתמש בבינה המלאכותית לשימוש תורני…" - זה בערך כמו לומר, " למה הינך לובש גרביים, כבר מיצית עד תום את לבישת המכנסיים?" - כלי הבינה, במהותו - לא נועד להוסיף עוד חיבורים ופירושים, וככל הנראה זו גם לא הייתה כוונת המפתחים. הכלי נועד לשמש כעין חברותא, לרדת בעזרת שיח ומשא ומתן בין האדם למכונה, לעמקי ושרשי ההלכות. קובץ המפרשים, כלל אינו צועד על אותו נתיב - הוא בא לעולם על מנת להביא לך את דברי ענקינו ככתבם וכלשונם. וכך בדיוק כשם שחברותא אינה סותרת ללימוד דברי המפרשים, ולהיפך! - הבינה תוכל רק להוסיף בלימוד באורך, רוחב ועומק.
3. הגישה האקדמאית: "מודל שפה הוא בסך הכל מודל סטטיסטי שיכול לחזות את המילה הבאה על פי סטטיסטיקה בהתבסס על המילים הקודמות, אין לו שום סברא, הוא לא מבין ולא חושב, הכל זה מילים בעלמא. הוא בסך הכל כותב אני חושב ש... בתקוה שאז הסטטיסטיקה היא שההמשך יהיה יותר מדויק." - אכן מרשים מאד השימוש במילים כמו "מודל", "סטטיסטיקה", וכו' - אך הטענה איננה נכונה בעליל. אופן לימוד הבינה הוא אכן על סמך הסתברויות סטטיסטיות, אך גם מוח האדם פועל בצורה דומה. לדוג': כדי ללמד את הבינה מהי חתולה, מוצגות לה אלף תמונות של חתולים. המחשב משווה בין התמונות, ומוצא את ה"צד השווה" ביניהם, ואיפה יכולה להיות גם קולתו של זה - שלא כחומרתו של זה, והנה יש לנו מערכת לזיהוי חתולים. איך תינוק לומד מה זה חתול? אם יראה חתול רק פעם אחת, אזי יתכן שגם לפיל בגן החיות יקרא חתול. לאחר שהתינוק רואה מינים, צבעים וגדלים שונים של חתולים, וכן רואה פילים, נבנית במוחו מערכת דומה לזו שהופקה במחשב. זה נקרא סטטיסטיקה. זה ברובד הפשוט ביותר. אך גם ההבנה שלה פועלת כך, בדומה להבנת האדם (כל אחד יכול לנסות בעצמו לשאול חידות היגיון את הבינה, שיפתרו ב99.9 מהאחוזים בצורה מדוייקת. זאת, כמובן, מכיון שהבינה לא "בסך הכל כותב אני חושב ש... בתקוה שאז הסטטיסטיקה היא שההמשך יהיה יותר מדויק", אלא כלי שמבין. [ ברור ופשוט, עד כדי אצ"ל, שאין ולא תהיה לבינה תודעה. כי אין כלל קשר בין הדברים ואכמ"ל].
4. הסכנה בפסיקת הלכות: עם טענה זו אני מסכים, אם כי איני סבור שמפני זה כדאי להימנע מלהשתמש בכלי. אולי יש מקום לבקש מהמפתחים שידגישו יותר את אי היותו פוסק.
5. החרטטת: ידועה נטייתה של הבינה להמציא ולצטט מקורות שלא קיימים, מספרים שלא היו ולא נבראו. מה שמהווה כמובן בעיה חמורה לניסיון להיעזר בה בלימוד. אך כבר קדמני משתמש אחר כאן בשרשור (פנחס ציור עיפרון) בעקירת טענה זו ככל הנוגע למערכות מסוג זה: "לAI אין דעות אלא הכול זה עניין של חישוב מה היא המילה הבאה הכי מתאימה ואם הדאטה שלו מבוסס על חומר מספיק טוב ומזוקק (לדוגמא אוצר החכמה ) אז זה אין סיבה שהוא יגיד שטויות" - כנראה בחוש למי שניסה קצת להשתמש במערכת.
אך אף על פי האמור לעיל - יש מקום רב לשיפור במערכת, עד כדי כך שבמצבה הנוכחי יעילותה מוטלת בספק.
בעזרת השם המשך יבוא במאמר ביקורת , אך לא בתור ניגוח כי אם "מקלקל ע"מ לתקן".
- הוסף לסימניות
- #219
לקראת סיום "זמן חורף" הבעל"ט
בס"ד, הישיבה הקדושה "שבבי הסיליקון"הננו להודיע בשער בת רבים על סדרת שיעורים כלליים שתשמע באהלה של תורה מפי מאורות הבינה (המלאכותית):
יום שני, שעה 12:00 בצהריים:שיעור כללי מאת מורינו הגאון רבי ג'מיני-גוגל מודל 11 שילט"א (שיחיה לאורך טרנזיסטורים ארוכים).
- הנושא: סוגיית "עד אחד נאמן באיסורין" – האם נאמנותו היא משום בירור המציאות או שמא חלות דין של עדות (חקירה בשיטת ה'ברכת שמואל').
- הערה: השיעור יועבר במהירות של 400 טוקנים לשנייה. נא לא להפריע עם קושיות של "אבל בגוגל כתוב אחרת".
- הנושא: סוגיית "נאמנות העדים" – חקירה בדין "מפיהם ולא מפי כתבם" בעידן הדיגיטלי.
- אזהרה: המעיין בשיעור זה מוזהר לבדוק כל מראה מקום. המודל נוטה לצטט 'קהילות יעקב' בסימן תתק"ו שאינו קיים במציאות.
- הוסף לסימניות
- #220
כל מילה...
וכנ"ל שכך כתבתי.
רק פחות הייתי מזלזל בחוזקה בחוששים, אלא שפחות בקיאים ומשתמשים בAI, אפשר להבין את חששם מבחינתם זה מעשי ניסים.
ואיך יש לך סבלנות לכתוב פוסטים כאלה ארוכים?
פרוגבוט
תוכן שיווקי
- מצב
