@פיגי 122
בִּמְדִינַת אוּזְבֵּקִיסְטָן שֶׁבֵּין הָרֵי דִּיגָן.
בִּגְבוּל הוֹדוֹ וְאַפְגָּנִיסְטָן
שׁוֹכֵן כְּפָר אֶחָד, נִדָּח מֶבוּדָד.
מַגִּיעִים אֵלָיו רַק בְּמָטוֹס מְיֻחָד
בַּלַּיְלָה דְּמָמָה, צִיּוּץ לֹא נִשְׁמַע
הַכְּפָר וְהָהָר אֲפוּפִים תַּרְדֵּמָה
וְאֵי שָׁם בְּשָׂדֶה, מֻרְחָק מְנֻדֶּה
טְרַקְטוֹר קָטָן בֵּין שְׁבִילִים מְדַדֶּה
יוֹשֵׁב עַל הַטְּרַקְטוֹר בָּחוּר מְגֻדָּל
לִנְהֹג כָּךְ נִרְאֶה לְעוֹלָם לֹא יֶחְדָּל
נִקְרָא הוּא בְּשֵׁם יַעֲקֹב הַזָּמַר
מֵאַיִן הוּא אִישׁ לֹא יוֹדֵעַ לוֹמַר
מְפֻיָּחוֹת הַפָּנִים, מְשֻׁמֶּנֶת הַיָּד.
תַּקָּלָה יֵשׁ בִּטְרַקְטוֹר מְתַקֵּן הוּא מִיָּד
כָּמוֹהוּ אֵין אִישׁ שֶׁיּוֹדֵעַ בִּכְפָר
לֶחַלֶץ אֶת הַטְּרַקְטוֹר מִבּוֹץ וְעָפָר
בְּכָל הָאֵזוֹר אִישׁ לֹא יָדַע אֶת סוֹדוֹ
וְעַד כַּמָּה רָחוֹק הוּא נִמְצָא מֵעִיר הֻלַּדְתּוֹ
אֵיךְ אוֹתוֹ הִטִּילָה רַכֶּבֶת רוּסִית
לְכָאן בְּדֶרֶךְ נִסִּית
וְעִם הַטְּרַקְטוֹר יוֹצֵא הוּא יוֹמְיוֹם
לַעֲבֹד קָשֶׁה וְאָיֹם
נָהַג הוּא לָשִׁיר מַנְגִּינוֹת עֲרֶבוֹת בַּלֵּילוֹת
לַמֶּרְחַקִּים הֵן הָיוּ נִשְׁמָעוֹת וּמְצַלְצְלוֹת
צְלָלִיּוֹת הַנָּשִׁים שָׂם הָיוּ מִתְכַּנְּסוֹת
מַקְשִׁיבוֹת וְאֵינָן תּוֹפְסוֹת
מִי הוּא זֶה הַטָּאגְּ'יק הַמּוּזָר
מַבָּטוֹ אֲלֵיהֶן לֹא הֻחְזַר
כִּי בַּלֵּילוֹת תָּקְפוּ אוֹתוֹ הַגַּעְגּוּעִים
לֹא לְהָרִים וְלֹא לְטַאגִיקִים פְּרָאִים
מִתְגַּעְגֵּעַ הָיָה לְבֵיתוֹ, לְהוֹרָיו
לַבָּית שֶׁאוּלַי כְּבָר חָרַב
לִישִׁיבָה שֶׁבָּהּ הוּא נָהַג לְבַלּוֹת
בְּלִמּוּד בַּיָּמִים וּבְלֵילוֹת
אָמַר רַבָּא, אָמַר רַב פָּפָא
וְאֵלּוּ אַבַּיֵי אַחֶרֶת חוֹשֵׁב
קוּשְׁיָא חֲדָשָׁה וְהוּא מְיַשֵּׁב
מֵבִיא רְאָיָה וְהַכֹּל מִתְיַשֵּׁב
וְהַמָּהַרְשָׁ"א, רַשְׁבָּ"א, רִיטְבָ"א.
עוֹבֵר לוֹ הַזְּמַן אַךְ הוּא לֹא חָשׁ בּוֹ
רַמְבַּ"ם, רַמְבָּ"ן, רַבֵּנוּ תָּם
תַּעֲנוּג עִלָּאִי נִפְלָא וּמִסּוּתָם
אָמַר רַב הוּנָא, רַב סָבָא הַמְנוּנָא
שַׁמַּאי סְבָרָא חֲדָשָׁה הֶעֱלָה
תָּקַף אוֹתוֹ הַלֵּל בִּשְׁאֵלָה
עַד שֶׁבַּחוּץ הַשַּׁחַר עָלָה
בְּשַׁבָּת בְּבֵית הַתֶּה, לְיַד הַקֻּמְקוּם הוּא יָשַׁב לוֹ -
יַעֲקֹב, עִם הַחֲבֵרִים עַל הָרִצְפָּה.
וְאֶת הַגַּעְגּוּעִים הוּא לֹא שָׁכַח וְזֶה מְאֹד כָּאַב לוֹ –
יַעֲקֹב, וְלֹא הוּקַל לוֹ אַף כִּמְלוֹא טִפָּה.
וְהִנֵּה פוֹנֶה אֵלָיו בַּעַל הַבַּיִת רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט –
יַעֲקֹב, נְדַבֵּר יָשָׁר ולַעִנְיָן
אֶת בִּתִּי אֶתֵּן לְךָ, הִיא צְעִירָה וּמֶלָּבֶּבֵת –
יַעֲקֹב, וְגַם כַּסְפִּית זֶה עֵסֶק מְצֻיָּן
שְׁלוֹשִׁים פָּרוֹת, עֶשְׂרִים שְׁוָרִים, הַרְבֵּה בְּגָדִים לָךְ אֶתְּנָה –
יַעֲקֹב, סְכוּם כֶּסֶף רַב וְגַם עוֹד מַתְּנוֹת
וְשׁוֹמְעִים זֹאת הַטָּאגְ'יִקִים, וְהֵם צוֹעֲקִים בּוֹא הֵנָּה –
יַעֲקֹב, אֵין כָּמוֹהָ בֵּין כָּל הַבָּנוֹת
יַעֲקֹב יוֹשֵׁב מֻשְׁפָּל פָּנִים וְאֵינוֹ אוֹמֵר דָּבָר
הוּא מַפְלִיג עֲשָׂרוֹת שָׁנִים הַרְחֵק הַרְחֵק אֶל הֶעָבָר.
הוּא רוֹאֶה אֶת אִמּוֹ מִדְלִיקָה נֵרוֹת וּבְפִיהָ תְּחִנָּה.
עַל יַעְנְקָלֶה, בּוֹרֵא, שְׁמֹר נָא, שֶׁלֹּא יֵאַבֶּד אֶת הָאֱמוּנָה.
יַעֲקֹב מִתְרוֹמֵם וּמַכְרִיז הוּא עַזּוֹת
יְהוּדִי אֲנִי לֹא אֹכָל לַעֲשׂוֹת זֹאת
הַתּוֹרָה עָלַי אוֹסֶרֶת לָקַחַת אִשָּׁה
שֶׁאֵינָהּ מַאֲמִינָה בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה
יָשַׁב רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט וְעִבֵּד לוֹ תָּכְנִית
לְהָכִין לְמָחָר סְעוּדָה הַמּוֹנִית
אֶת יַעֲקֹב יָבִיאוּ שֶׁלֹא מֵרְצוֹנוֹ
וְכָךְ עַל כָּרְחוֹ הוּא יִהְיֶה חֲתָנוֹ
בִּשְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲקֹב יוֹשֵׁב לוֹ לְבַד
יוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב, מֶבין שֶׁהַסִּכּוּי כְּבָר אָבַד.
עוֹד מְעַט הֵם לְכָאן מַגִּיעִים
וְאוֹתוֹ עַל כָּרְחוֹ מְבִיאִים
יַשְׁקוּהוּ בְּאוֹפְּיוּם וּבְשֶׁפַע יֵינוֹת
עַד שֶׁיֵּאַבֶּד אֶת הָעֶשְׁתּוֹנוֹת
מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים בַּעַל הַשֶּׁמֶשׁ גָּלְשָׁה
יַעֲקֹב מַמְתִּין, אוֹמֵר הוּא וִדּוּי בִּלְחִישָׁה.
אֵי שָׁם צָבוּעַ מָרִים אֶת קוֹלוֹ
הַפְּסָגוֹת נִבָּטוֹת מִמּוּלוֹ
פְּנֵיהֶם לַשָּׁמַיִם אוֹמְרוֹת בְּלִי מִלִּים
אָכֵן הַחַיִּים לֹא קַלִּים
וְהִנֵּה לְפֶתַע שׁוֹמֵעַ הוּא קוֹל נְגִינָה.
וְאֶת הַכַּלָּה מוֹבִילִים כְּבָר לְשֵׁם בְּרִנָּה
וּכְמוֹ מִשֵּׁנָה הוּא פִּתְאוֹם מִתְנַעֵר
וּמַתְחִיל לָלֶכֶת מַהֵר
הוּא רַק יִכָּנֵס וְיִקַּח מֵחֶדְרוֹ
אֶת חֲפָצָיו וּצְרוֹרוֹ
הוֹלֵךְ לְאִטּוֹ כְּמוֹ אֶל מוֹתוֹ
מַגִּיעַ הוּא לְשַׁעַר פּוֹתֵחַ דַּרְכּוֹ
הוּא מַבִּיט אֶל תּוֹךְ הָאוּלָם הַמּוּאָר
רֵיחַ הַיַּיִן בְּאוֹפוֹ כְּבָר בָּעַר
אָמַר רַבָּא אָמַר רַב פָּפָא
אוֹתִיּוֹת הוּא רוֹאֶה כְּמוֹ מִתּוֹךְ הַגְּמָרָא
מֶדַבּרוֹת וְקוֹרְאוֹת זוֹעֲקוֹת בְּמוֹרָא
מֶה לָךְ ר' יַעְנְקֶל, בְּרַח מְהֵרָה !
הַתִּזְמֹרֶת מְנַגֶּנֶת וְהַכַּלָּה בְּרֹאשׁ יוֹשֶׁבֶת –
יַעֲקֹב, וּסְבִיבָהּ עֲשָׂרוֹת זֵרֵי פְּרָחִים
וְאָבִיהָ וְאִמָּה בְּיַחַד עִם כָּל בְּנֵי הַשֵּׁבֶט –
יַעֲקֹב, לְהָבִיא אוֹתְךָ הֵם כְּבָר הוֹלְכִים.
וּבְרֹאשׁ הָר, בִּשְׁעוֹת הַלַּיִל, הָאֲפֵלוֹת וְהַדְּמוּמוֹת.
מְטַפֵּס לוֹ יַעֲקֹב חֶרֶשׁ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת
מִשְּׁנֵי צִדָּיו שׁוּחוֹת לְעֹמֶק, לְטַרְפָּן הֵן שׁוֹחֲרוֹת.
אַךְ יַעֲקֹב כְּלָל אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ וּפָנָיו בְּגִיל מְאִירוֹת
דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה אַחַת הִיא וּבְדֶרֶךְ זוֹ אֶצְעַד
טוֹב יוֹתֵר לְהִתְרַסֵּק כָּאן וּמִמֶּנָּה לֹא לִנְטוֹת לְצַד.
אֵין דָּבָר שֶׁיַּטִּיל מוֹרָא עַל לֵב בֶּן יִשְׂרָאֵל
רַק יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְיִשְׁמֹר אוֹתוֹ הָאֵל
הנושאים החמים
Reactions: פ. 1221 //